אמרי הגאון ר' יוסף אליהו הענקין זצ"ל¹

footnotes: ¹ נדפס ב"שנה בשנה" תשל"ט. דברים אלה נכתבו לבקשתי בשבועות שלאחר פטירת הגאון מורי זקני זצלה"ה, על ידי אברך שלמד אתו בשנתו האחרונה כשכבר הייתי בארץ הקודש. בא לנחמנו בימי השבעה וסיפר לי מקצת דברים נפלאים אלה, וכפי הנראה הגמו"ז הרגיש שסופו קרב והסכים להשיב על שאלות בדברים אשר לא מיהר לדבר עליהם מקודם. כמחצית הדברים גם אני שמעתי מפי הגמו"ז ולדוגמה סעיפים א', ב', ג', י', י"א, י"ט, כ"ד ועוד, וחזקה שגם השאר נאמרו מפיו, ברם ההבעה וכן ההערות שבסוגריים הן של האברך, שגם שאל השאלות ועל ענינים אחרים לא שאל.לדמותו של מופת הדור הגמו"ז זצלה"ה ראה בבני בנים חלק א' מאמר א' ובהקדמה לס' תשובות איברא.

א) שמעתימפיו הקדוש שכשהיה בן שלש שנים כבר היתה לו ידיעה גדולה בתנ"ך ונתפרסם כילד פלאי.

ב) שמעתימפיו הקדוש שכשבא לסלוצק בן שש־עשרה שנה, בחן אותו ראש הישיבה הגרא"ז מעלצער זצלה"ה על מסכת ערובין וכך היה אופן הבחינה: הגרא"ז היה פונה לדף פלוני ושואל מה כתוב על דף זה ומו"ר היה הולך ומונה את כל התנאים ואמוראים הנזכרים על דף זה ומאמר של כל אחד ואחד, וכך היה בכל דף ודף שפנה אליו הגרא"ז עד שהשתומם הגרא"ז על עוצם הבקיאות.

ג) אמרלי בפרוש שלא היה מהי"ד תלמידים שבאו לסלוצק מסלבודקה בפקודת הסבא הגרנ"צ פינקעל זצלה"ה ושבכלל לא למד בסלבודקה, דלא כטעו בזה איזה מחברים.

ד) שאלתיאותו פעם אם הוא היה העלוי הכי גדול בישיבה והשיב לי בתמימות ובלי שום שמץ של גאוה "וכי אמרו לי כן? אבל מובן שכן היה". [עלי להוסיף שלא היתה דעתו נוחה משאלות כאלה ורגיל היה לענות: למה לי להתפאר? - וכי יש להתפאר בזה - מה בכך - ועוד לשונות כאלו ולא פעם אחת נתפעלתי מענוותנותו היתירה והמופתית - לא הניח כמותו בישראל].

ה) שחלי מו"ר הגאון זצלה"ה איך שנסע אתו רבו הגרא"ז מעלצער זצלה"ה לאיזו עיר כדי להשיג בשבילו משרת הרבנות, דבר שנחשב למו"ר לכבוד גדול וחיבה יתירה שלא שכח אותו כל ימי חייו.

ו) שמעתימפיו הקדוש שלא היתה דעתו נוחה משיטת המוסר של הגרנ"צ פינקעל זצלה"ה אם כי החשיב מאוד את ה"סבא" בעצמו, "שיטת המוסר של ה"סבא" אין זו שיטת המוסר של הגר"י מסלנט. ללמוד מוסר חצי שעה ביום זה טוב, וכך נהגנו בסלוצק, אבל יותר מזה זה לא טוב".

ז) עלאודות הספר "מסילת ישרים" אמר שהוא ספר מלא חכמה עמוקה לא רק ספר של מוסר כמו שחושבים העולם. בכלל החשיב את הרמח"ל עד למאוד והיה מפליג מאוד בשבחיו.

ח) שחלי מו"ר הגאון זצלה"ה שכשקיבל סמיכת חכמים מהגרב"ב ליבאוויץ זצלה"ה נמשכה הבחינה כמה ימים ובשעת כתיבת הקלף אמר הגרב"ב שכותב את הסמיכה בשמחה.

ט) שמעתימפיו הקדוש שבמשך זמן שבתו בסלוצק היה מבאי ביתו של הרידב"ז רבה של סלוצק, וגם קיבל סמיכה ממנו אלא שנבחן על ידי חתנו של הרידב"ז, הגר"י קנוביץ, יען כי טרדותיו הרבות של הרידב"ז לא הניחו לו לבחון אותו בעצמו.

י) שמעתימפיו הקדוש פעמים רבות שגדול כח הערוך השולחן בהוראה מכח המשנה ברורה ובמקום שהם חולקים, יש ללכת אחרי הערוך השולחן.

יא) בכללהחשיב את הגרי"מ הלוי עפשטיין זצלה"ה בעל ערוך השולחן עד למאוד ואמר עליו שאפשר היה הרב היחיד בדורו ושהוא הכי חשוב שבפוסקים האחרונים.

יב) הכיראת הגאון הנ"ל היטב [ובספר תולדות אנשי שם מצאתי מפורש שאף קיבל סמיכה מהגאון הנ"ל, וכששאלתי אותו על זה השיב לי שאינו זוכר את זה, אבל גם אינו מכחיש אותו] ושח לי איך שפעם אמר דף או עמוד שלם ממסכת שבת בעל פה (דף פ"ג כמדומה לי) בלי שום כוונה לזה אלא כלאחר יד.

יג) עלהחפץ חיים זצלה"ה אמר שהיה צדיק הדור, אבל צדיק הדור לא יכול להיות פוסק הדור מפני שצדקתו מטה אותו להחמיר יותר מדי. [עם כל זה החשיב את הספר משנה ברורה מאוד והיה הוגה בו תמיד וידע אותו בעל פה].

יד) אתהחזון אי"ש זצלה"ה הכיר היטב במשך זמן שבתו בסטופץ' בתוך הר"מ דשם, וישבו יחד בבית הכנסת ונשאו ונתנו בדברי תורה במשך חצי שנה.

טו) החשיבאת החזון אי"ש עד למאוד¹, אבל עם כל זה מלא לבו לחלוק עליו בענין המחלוקת הידועה בנוגע לקביעת קו התאריך. ומו"ר הגאון זצלה"ה היה מביע צערו על זה תמיד ואמר שהחזון אי"ש בא לכלל טעות זו מפני שלא התייעץ עם שאר גדולי הדור (למרות ההערצה הרבה שהיתה לו להם) "ומזה אנו רואים שאפילו גדול שבגדולים צריך להתייעץ עם אחרים".

footnotes: ¹ עיין הספדו בלב איברא עמוד 91.

טז) גם הלשונות של יחיד בדורו וצדיק הדור שמעתי מפיו הקדוש על אודות החזון אי"ש זצלה"ה.

יז) מו"רהגאון זצלה"ה היה ממעריציו הגדולים של הגרא"י הכהן קוק זצלה"ה ואמר עליו שהיה איש קדוש ופלאי וגדול שבגדולים ואע"פ שחלקו עליו חבריו בענין הציונות¹, הצדק היה אתו.

footnotes: ¹ נראית כוונתו למחלוקת האם להיבדל מן היישוב ועיין תשובות איברא עמוד רי"ז ולב איברא עמוד 124 ודנהו לכאן, או למחלוקת האם להקים מדינה עצמאית ועיין בסמוך ולעיל סימן נ"א בהג"ה.

יח) אמרלי מו"ר הגאון זצלה"ה שבדרך כלל דעתו היתה מסכמת עם השקפותיו של הגרא"י הכהן קוק זצלה"ה, וכששאלתי אותו על אודות הקמת מדינת ישראל שכידוע התנגד אליו בתוקף, ענה לי שהרב קוק זצלה"ה לא היה סובר להקים מדינה על ידי מלחמה ושפיכות דמים וזו היתה סיבת התנגדותו של מו"ר.

יט) כששאלתיאותו זצלה"ה מי היה יותר גדול בתורה הגרא"י קוק או החזון אי"ש זכר צדיקים לברכה [עלי להודיע שדעתו לא היתה נוחה משאלות כאלה ובדרך כלל היה רגיל לענות: מי יכול להכריע ולשונות דומות לזה, אבל בהפצרתי בו הביע את דעתו בנוגע להגאונים הנ"ל] השיב לי שלפי דעתו עלה הגרא"י קוק על החזון אי"ש בבקיאות ובעניינים אחרים אין לו הכרעה, וגם כן אמר שהפסקים של החזון אי"ש היו יותר מקובלים על העם מהפסקים של הגרא"י קוק.

כ) שחלי הגאון זצלה"ה שהכיר את הגרי"י ריינס זצלה"ה מייסד המזרחי ושהיה מגדולי הדור וקילס אותו מאוד.

כא) עלאודות המזרחי והאגודה אמר שהם אותו הדבר אלא שמזרחי הוא בעד ארץ ישראל (מדינת ישראל) ואגודה אינה בעד ארץ ישראל.

כב) אמרהוא זצלה"ה שמזרחי הוא כשר ואגודה הוא כשר, אבל הכופרים אינם כשרים.

כג) שאלתיאותו פעם לאיזו מפלגה הוא מתייחס למזרחי או לאגודה והשיב לי "אני יהודי, מה פירוש יהודי - לומד חומש, גמרא וחי, זהו יהודי".

כד) בעניןהמחלוקת הידועה שפרצה בין הרב הראשי של ארץ ישראל שליט"א ושאר גדולי הדור שליט"א עלי לקבוע לדורות שמו"ר הגה"ק זצלה"ה למרות שמעולם לא אישר את פסק הדין שהוציא הגר"ש גורן שליט"א (כידוע סגי נהור היה ולא היה אם כן באפשרותו לעיין בקונטרס שחיבר הרב הראשי ובלאו הכי חולשתו הגדולה לא הניחה לו לעיין בענין מסובך כזה כלל) מ"מ פסק בסכינא חריפא שאסור לשום אדם לחלוק עליו כיון שנתמנה להיות רב הכולל ואדם גדול הוא ("מגדולי הדור" אמר עליו) וכל הטענות שטענו נגדו ביטל כלאחר יד [כשאמרתי לו שטענו על הרב הראשי שליט"א שהוא בגדר לוקח שוחד, ענה בתקיפות ואמר "זה פּאליטק, לא הלכה"] ועלי להוסיף שלא נסוג אחור מדעתו זו עד שעלה בסערה השמימה למרות ההפצרות הרבות והאיומות שבאו עליו בעקבות המחלוקת מרבנים שונים .¹

footnotes: ¹ הגמו"ז השיב להם שאסור לבטל את פסק הדין, ואולם כדי לקבלו כהלכה קבועה דרושה לזה הסכמת גדולי הדור. וזוכרני שכל צד לסכסוך פרסם אחר כך רק חלק מדבריו.

כה) כששאלתיאותו זצלה"ה מה דעתו לענין אמירת ההלל ביום העצמאות וביום ירושלים, השיב לי שלפי דעתו אין לומר הלל כלל. וכשחזרתי ושאלתי אם יש למחות בידי המברכים ענה בשלילה ואמר שיש להם על מה לסמוך, והוסיף ביאור ואמר שדבר זה לא ניתן להכרעה יען כי תלוי על נקודת המבט שיש לאדם על מדינת ישראל בתור שלב בחזון הגאולה.

כו) **פעם,**באמצע שיחה, אמרתי לו "יום ירושלים" היום ששחררו את העיר מידי הגויים, והשיב לי מתוך אנחה: "ומי ישחרר את העיר מידי החופשיים".

כז) אתהרב מאיר בר אילן ז"ל הכיר היטב ואמר לי שהיו ידידים עמיתים ושיבח אותו בתור עסקן צבורי ופעיל טוב בעד כלל ישראל וגם בתור תלמיד חכם חשוב "מן הציונים הוותיקים", אמר עליו לשבח.

כח) שחלי מו"ר הגאון זצלה"ה שהחליף מכתבים בתדירות עם הגאון הרוגאצ'ובי זצלה"ה¹, ואמר עליו שבכח בקיאותו היה יחיד בדורו וגם בכמה דורות שלפניו.

footnotes: ¹ במחברתו מאירופה העתיק תשובות אליו מהרוגאצ'ובי ומבעל שו"ת דברי מלכיאל ז"ל.

כט) אמרעל הגאון הנ"ל שאע"פ שביטל את כל גדולי דורו בפיו, בלבו לא כן חשב אלא כך היה טבעו.

ל) סיפרלי מו"ר הגאון זצלה"ה איך כשהיה אברך ורצה ליסד ישיבה בקווקז, נסע לביתו של הגר"ח מבריסק זצלה"ה ושם פגש את בנו של הגר"ח - הגרי"ז זצלה"ה - שהיה אז עדיין בחור ונתגלגלו הדברים ביניהם בשיחה של תורה והגיד הגרי"ז איזה חידוש בהלכות עירובין והסכים עמו הגאון ר' שמחה זעליג זצלה"ה שהיה נוכח באותו מעמד. והלך מו"ר לארון הספרים והוציא מסכת עירובין והראה להם שנתעלמה מהם לפי שעה גמרא (או משנה) מפורשת ומיד הודו על האמת.

לא) סיפרלי מו"ר הגאון זצלה"ה בשם גיסו של הגר"א קוטלר זצלה"ה שהדרשה שאמר הגר"א קוטלר זצלה"ה קודם חתונתו גם אני הייתי יכול להגיד, אבל הדרשח שדרש לאחר החתונה לא הגרא"ז ולא הגרמ"מ זצלה"ח היו יכולים לחגיד מפני חריפותה היתירה.

לב) אמר מו"ר הגאון זצלה"ה על הגר"א קוטלר זצלה"ה שהיה נחשב לגדול החריפים שבדורו.

לג) שחלי מו"ר הגאון זצלה"ה איך פעם שאל הרב גאלדבערג ז"ל את הרב קוטלר זצלה"ה אם מותר לנגן באמצע התפלה (פירוש - ניגון לבד בלי מלים) וענה הגר"א קוטלר זצלה"ה שאינו רואה בזה שום איסור, וכשחזר ואמר להגר"א קוטלר זצלה"ה שהרב הענקין (זצלה"ה) אסר את זה, השיב הגר"א קוטלר זצלה"ה מיד "גם אני סובר כן".

לד) דעתמו"ר הגאון זצלה"ה היתה לסיים המלך בכבודו תמיד - ימלוך עלינו ועל כל מעשיו (כדעת הפרישה סימן רל"ו).

לה) מו"רהגאון זצלה"ה היה אומר שהכל נהיה בדברו בקמץ.

לו) לעניןברכת בורא נפשות רבות הסביר שלשיטת הירושלמי שחותם בשם ומלכות צריך לומר על כל מה שבראת, ולשיטתנו שאינו חותם בשם ומלכות צריך לאמר על כל מה שברא.

לז) שמעתימפיו הקדוש שקול אשה על הרדיו אינו נקרא קול אשה ומותר לשמעו [בפעם הראשונה ששאלתי אותו על זה אמר בפירוש שגם בטלביזיה אינו נקרא קול אשה ומותר לשמעו, אבל כשחזרתי ושאלתי אותו על זה אחרי זמן לא היה ברור אצלו - ואולי מפני חולשתו].

לח) שאלתיאותו זצלה"ה אם מותר לאשה ללבוש מכנסים והשיב לי שאם המכנסים רפויים ואינם מהודקים להגוף אינו רואה בזה שום איסור ואדרבה יש בו משום צניעות, אבל אם הם מהודקים ודבוקים להגוף אין ללבוש אותם [אם חשב זה האופן השני לאיסור גמור או רק לדבר שאינו ראוי לעשות, לדאבוני הרב לא ירדתי לסוף דעתו בזה].

לט) החשיבמאוד את הגרי"א הלוי הרצוג זצלה"ה ואמר שהיה בקיא גדול - אפשר הבקיא הכי גדול.

מ) אמרלי מו"ר הגאון זצלה"ה שבספר שדי חמד יש שבושים רבים כי נסדר על ידי תלמידיו ומהם שלא שמשו כל צרכם.

מא) פעםשאלתי אותו זצלה"ה איך נעשה אדם לאדם גדול וענה לי "קודם צריך להיות אדם קטן, ואח"כ אתה יכול להיות אדם גדול".

מב) פעםשאלתי אותו זצלה"ה על ענין צדיק גוזר והקב"ה מקיים וענה לי "וכי אתה יודע מה זה צדיק ומי זה צדיק".

מג) פעםשאלתי אותו זצלה"ה למה צדיקים דואגים על מיתתם והשיב לי "מפני שדואגים שאינם באמת צדיקים".

מד) שמעתימפיו הקדוש שמותר ללבוש מכסה של פלסטי על הכובע בשבת כמו שמותר ללבוש ערדליים.

מה) **פעם,**אחר שנתן ברכה למי שהוא על הטלפון, פנה ואמר לי בחיוך קל על פניו "ברכות אינן מעכבות" (היינו עומדים אז באמצע הלכות קריאת שמע).

מו) שחלי מו"ר הגאון זצלה"ה שחותנו הראשון הרב קריינדל זצלה"ה היה חסיד חב"די וחתנו היה מתנגד והיחסים שביניהם היו א"כ קצת מתוחים.

מז) אמרהוא זצלה"ה על הרידב"ז שהיה קשה לדבר לו בלימודו מפני שהיה לומד את הכל בעל פה [מו"ר זצלה"ה היה רגיל לדבר על בקיאותם העצומה של גאונים שונים דרך התפעלות מרובה, וכאן עוד פעם נוכחנו לדעת את ענוותנותו היתירה - כי באמת הוא היה בן דורם וידע את הכל בעל פה].