Responsa Benei Banim, Volume IV, Essays
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
הזלזול ותוצאותיו בספר בראשית
ארבעהפעמים בספר בראשית ממלא הזלזול, חוסר יחסי כבוד של האדם לזולת, תפקיד מזיק ומרכזי.
הפעםהראשונה היא מיד לאחר בריאת האדם והאשה. הקב"ה צוה על האדם, "ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו, כי ביום אכלך ממנו מות תמות" (ב, יז). אך לא כן מסר האדם לאשתו. הוא מסר לה שהקב"ה אסר גם את הנגיעה, והתוצאות ידועות. היא נגעה ולא מתה, וסברה שתוכל גם לאכול ולא תמות. כך הוא לפי המדרש, שבמקרה זה לדעתי הוא גם פשט המאורע.
אךיתירה מזו: מהו ההסבר לדו־שיח המוזר בין האשה לבין הנחש?
ותאמר האשה אל הנחש... ומפרי העץ אשר בתוך הגן אמר אלוקים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן תמתון. ויאמר הנחש... כי ביום אכלך ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלהים ידעי טוב ורע. (ג, ב-ה)
למהתיארה האשה בעקיפין את "העץ אשר בתוך הגן" ולא קראה לעץ בשמו? ומה הוסיף לה הנחש כשאמר לה "והייתם... ידעי טוב ורע"? הלא דבר זה כבר כלול בשם העץ, "עץ הדעת טוב ורע"!
האשהלא ידעה את שם העץ. היא לא ידעה, מפני שהאדם לא סיפר לה. היא נוצרה כשווה לו, "עזר כנגדו" כמותו, אבל האדם התייחס אליה כאל ילדה קטנה, והעלים ממנה מידע שחשב שאינו נחוץ לה לדעת. כיון שהוא זלזל בה הוא נכשל על ידה, מדה כנגד מדה. ואנחנו עדיין סובלים מתוצאות הזלזול הקדמוני הזה.
הפעםהשניה שהזלזול הווה גורם, לדעתי, היא אצל נח לאחר המבול. הכתוב מביא כהקדמה לספורו של חם שראה את ערוות אביו: "ויהי בני נח היוצאים מן התבה שם וחם ויפת, וחם הוא אבי כנען" (ט, יח). אך כבר ידענו שהם היוצאים מן התבה, ומה בא זה ללמדנו?
**אלא,**הכתוב מרמז שמעשה חם שזלזל בכבוד אביו קשור ליציאת כולם מן התבה, ואכן נמצא קשר בין שני הענינים. הקב"ה אמר לנח, "צא מן התבה אתה ואשתך ובניך ונשי בניך אתך" (ה, טז), אשתו קודמת לבניו. ואילו נח לא עשה כן, אלא "ויצא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו" (שם, יח), שהקדים בניו לאשתו. כיון שהוא זלזל באשתו לעיני בניו, לכן חם זלזל בו, והמידה שהתנהג בה האב היא שהתנהג בה הבן.
והפעםהשלישית, זהה כמעט, נמצאת אצל לוט ובנותיו. הן שכבו עמו במערה, "ותהרין שתי בנות לוט מאביהן" (יט, לו). בהקשרו "שתי בנות לוט" נראה מיותר לחלוטין. אלא, הכתוב בא לקשרו עם "שתי בנות" שבמקום אחר. "הנה נא לי שתי בנות... אוציאה אתהן אליכם ועשו להן כטוב בעיניכם.. " (יט, ח). לוט זלזל בבנותיו, ולכן הן זלזלו בו.
והפעםהרביעית, מורכבת קצת יותר:
ויהי בשכון ישראל בארץ ההיא, וילך ראובן וישכב את בלהה פילגש אביו, וישמע ישראל ויהיו בני יעקב שנים עשר" (לה, כב).
ישנםפירושים שונים מה בדיוק עשה ראובן, אבל אין מי שחולק שפגע פגיעה חמורה בכבוד אביו. וכך הוא פרוש המעשה: "ויהי בשכון ישראל בארץ ההיא", ששכן שם ולא מיהר להקביל את פני אביו הישיש בחברון, אותו לא ראה עשרות בשנים. איננו יודעים מה גרם ליעקב להתעכב אחרי שכבר חזר לכנען, אבל התוצאות של מה שהיה נראה כהעדר בוטה בכיבוד אב לא איחרו לבוא. "וילך ראובן וישכב...".¹ כשם שיעקב לא כיבד את אביו, כך ראובן לא כיבד אותו.
footnotes: ¹ וכן פרש"י, "עד שלא בא לחברון אצל יצחק אירעוהו כל אלה".
מהוהקשר בין זה לבין "ויהיו בני יעקב שנים עשר" שבהמשך אותו הפסוק? ראובן היה הבכור, ואם ימשיך יעקב ולא יכבד את אביו עלולים שאר בניו ללכת בעקבות ראובן. יעקב הבחין בסכנה - "וישמע ישראל" פירושו שהבין - ולכן מיד אחר כך "ויבא יעקב אל יצחק אביו...".