Responsa Rav Pealim, Volume IV, Yoreh Deah
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
שאלהמעיר פרם ראובן היה שוחט בעיר כמה שנים ונעשה זקן וחולה ועמדו הקהל ושלחו והביאו ללוי מעיר אחרת להיות שוחט בעיר והיה לוי הנז' נותן רבע ההכנסה לראובן הנז' בחייו ואחר מותו היה ג"כ נותן ליורשיו עד שנה תמימה אחרי מות ראובן ואח"כ עמדו הקהל והביאו שוחט אחר שמו שמעון וגרשו ללוי וג"כ אמרו הקהל לשמעון הנז' שגם הוא יתן ליורשי ראובן רבע ההכנסה עד זמן פלוני בתורת צדקה והוא ג"כ נתרצה ליחן ליורשים הנז' בתורת צדקה וכעת שמעון הנז' נפשו לשאל הגיעה לחזור בו מרוב עניותו ועוד יש לו חמשה נפשות ומצטמק ורע לו מרוב עניותו ואינו רוצה שהוא יטרח ויתן ליורשים הנז' יורינו מ"ץ אם יכול הנז' לחזור בו שלא יתן ליורשים הנז' כלום בשביל שהצדקה בו יותר מאחרים אם האמת אתו או לא ושכמ"ה:
תשובהמדברי השואל נראה שהוא מסתפק אם יכול זה שמעון לחזור בו כיון דיורשי ראובן הם עניים וכבר נדר לתת להם בתורת צדקה ונעשה עליו נדר אפילו בלי קנין אלא בדבור בלבד והנה על זה יש להשיב דאע"ג שפסק מרן ז"ל בש"ע י"ד סי' רנ"ח סעיף י"ב אמר ליתן לחבירו מתנה אם הוא עני הוי כנודר לצדקה ואסור לחזור בו ע"ש וכ"כ מרן ז"ל בח"מ סי' קכ"ה סעיף וא"ו דאם המקבל עני שאין לו מאתים זוז נעשה נדר ואינו יכול לחזור בו ע"ש מ"מ כיון שלא באה המתנה ליד העני או ליד הזוכה בשבילו ה"ז הנודר יכול לעשות התרה לנדרו ופטור מליתן וכמפורש שם בסי' רנ"ח סעיף וא"ו וכ"כ הסמ"ע בח"מ סי' קכ"ה ס"ק כ"ה וז"ל וכבר מבואר בגמרא וכתבו הטור והמחב"ר בי"ד סי' רנ"ח דאף דאומר אתן לעני כל זמן שהוא בידו יש לו התרה לנדרו בפתח חרטה ע"ש וכ"כ כל האחרונים שם וכ"כ הרב תורת חסד סי' ט"ל ע"ש:
ואע"גדפסק מרן ז"ל בי"ד סי' ר"ג סעיף ג' דנדרי הקדש מצוה לקיימם ולא ישאל עליהם אלא מדוחק ע"ש ומפורש בכנה"ג סי' ר"ג הגה"ט אות למ"ד דה"ה לנדרי צדקה וכתב שם מהרדב"ז שכתב בשם המפרשים דהמתירן חייב נדוי ע"ש הנה בנדון השאלה מותר להתירו לכתחילה כיון שזה הנודר הוא מתחרט על זה מחמת דוחקו ועניותו שאין לו יכולת ליתן דתלו ביה טפלי והרי הוא מצטמק ורע לו מחמת עניותו כנז' בשאלה וא"כ זה חשיב שואל מדוחק ומותר להתיר לו:
וכלזה אם יורשי ראובן הם עניים שאין לכל אחד מהם מאתים זוז אבל אם יש לכל או"א מאתים זוז מעת הנדר אין זה חשיב נדר כיון דאין להם דין עניים ואם היו עניים בשעת הנדר ואח"כ נתעשרו צ"ע בזה אי בעי התרה או לאו ועיין להרב פתחי תשובה בי"ד סי' רנ"ח ס"ק ז' וכעת אין פנאי לעיין בזה:
ודעכי בנדון השאלה הנז' גרע טפי דלא נדר ליתן צדקה מכיסו דחל הנדר אקרקפתא דידיה אלא נדר רביע ההכנסה שתבא מן השחיטה וה"ז ההכנסה דבר שלא בא לעולם ואפשר כל כהא יכול לחזור בו בלא התרה די"ל לא חל הנדר מעיקרא אך צריך לעיין בזה לענין מעשה ואין פנאי עתה לעיין על זה על כן אני אמרתי בחפזי שיעשה התרה עכ"פ ויפטר:
וכלזה אני אומר לפי הנראה מן השאלה שהשואל מסתפק משום נדר אבל אם הענין הוא שהקהל עושים תביעה עם שמעון באומרם אנחנו שכרנו אותך ע"מ שתתן רבע ההכנסה ליורשי ראובן ועתה אם לא תרצה אנחנו מעבירים אותך ומביאים איש אחר הנה על זה צריך לידע איך היה התנאי בשעה ששכרוהו גם תשובת שמעון על דבריהם אז נשיב להם תשובה: