גמ' אמר רב חנן בר רבא חיה גסה הרי היא כבהמה דקה לפירכוס אבל לא למכירה [¹דבין במקום שנהגו למכור ובין במקום שנהגו שלא למכור אין מוכרין] וכן הלכתא:

footnotes: ¹ גי' ד"ת

(דף יז.) הרחק מעליה דרכך זו מינות ¹והרשות ואל תקרב אל פתח ביתה זו זונה וכמה אמר רב חסדא ארבע אמות:

footnotes: ¹ זו שררה שעומדת מאליה נגד החוק

(דף יח:) ת"ר ההולך לאיצטדינין ולכרכום וראה את הנחשים ואת החברים בוקיון ומוקיון מוליון ולוליון סגדלין וסגדליון הרי זה מושב לצים ועליהם הכתוב אומר (תהילים א׳:א׳) אשרי האיש אשר לא הלך וגו' כי אם בתורת ה' חפצו וגו' הא למדת שהדברים הללו מביאין את האדם לביטול תורה דרש ר"ש בן פזי מאי דכתיב אשרי האיש אשר לא הלך וגו' וכי מאחר שלא הלך מהיכן עמד ומאחר שלא עמד מהיכן ישב ומאחר שלא ישב מהיכן לץ לומר לך שאם הלך סופו לעמוד ואם עמד סופו לישב ואם ישב סופו ללוץ ואם לץ עליו הכתוב אומר (משלי ט׳:י״ב) אם חכמת חכמת לך ואם לצת לבדך תשא אמר רבי אלעזר כל המתלוצץ יסורים באין עליו שנאמר ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם וגו' אמר להו רבא לרבנן במטותא מינייכו לא תלוצון ולא ליתו יסורין עליכון אמר רב קטינא כל המתלוצץ מזונותיו מתמעטין שנאמר (הושע ו) משך ידו את לוצצים (תהילים קי״ב:א׳) (דף יט.) אשרי איש ירא את ה' איש ולא אשה אמר רב עמרם א"ר ואמרי לה א"ר נחמן א"ר אשרי איש שיעשה תשובה כשהוא איש:

על פלגי מים א"ר תנחום בר חנילאי לעולם (דף יט:) ישלש אדם שנותיו שליש במקרא שליש במשנה שליש בתלמוד ומי ידע כמה חיי כי קאמרינן ליומי (תהילים א׳:ג׳) אשר פריו יתן בעתו אמר רבא אם פריו יתן בעתו עלהו לא יבול ואם לאו יבול על הלמד ועל המלמד הכתוב אומר (תהילים א׳:ג׳) לא כן הרשעים וגו' והיינו דא"ר אבא אמר רב הונא אמר רב מאי דכתיב (משלי ו) כי רבים חללים הפילה זה תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה (משלי ו) ועצומים כל הרוגיה זה תלמיד שהגיע להוראה ואינו מורה ועד כמה עד ארבעין שנין:

הגיע לכיפה שמעמידין בה עבודת כוכבים אסור לבנותה א"ר אלעזר אם בנה שכרו מותר:

מתני' אין מוכרין להן במחובר לקרקע אבל מוכר הוא משיקוץ ר' יהודה אומר מוכר הוא ע"מ לקוץ:

גמ' מנא הני מילי א"ר יוסי בר' חנינא (דף כ.) אמר קרא (דברים טז) ולא תחנם לא תתן להם חנייה בקרקע תנ"ה ולא תחנם לא תתן להם חנייה בקרקע ד"א לא תתן להם חן