לא אזרען שדיין מנא ידעינן אי אית בהו שוריאקי סומקי אסירן ואי לא שריין אומצא ביעי ומוזריקי פליגי בה רב אחא ורבינא רבינא אסר ורב אחא שרי בכל התורה כולה רב אחא לחומרא ורבינא לקולא והלכתא כרבינא לקולא בר מהני תלת דרב אחא לקולא ורבינא לחומרא והלכתא כרב אחא לקולא האי אומצא דאסמיק חתכיה ומלחיה ואפילו לקדרה שפיר דמי תלייה בשפודא מידב דייב ושרי אותביה אגומרי פליגי בה רב אחא ורבינא חד אמר מישב שייבא ליה וחד אמר מיצמת צמתא ליה והלכתא מישב שייבא ליה וכן ביעי וכן מוזריקי ביעי בקרמייהו חתכינהו ומלחינהו אפי' לקדרה שריין תלינהו בשפודא ובית שפידא לתתאי מידב דייבי ושרו אנחינהו אגומרי הלכתא מישב שייבן ושרו:

(פסחים דף עד:) האי אומצא דאסמיק הוא וחלייה אסור לא אסמיק הוא וחלייה שרי רבינא אמר אע"ג דלא אסמיק נמי חלייה אסור אי אפשר דלית ביה שורייקי דדמא אמר ליה מר בר אמימר לרב אשי אבא מגמע ליה גמועי א"ד רבינא גופיה מגמע ליה גמועי והלכתא לא אסמיק הוא וחלייה שרי

אמר ליה מר בר אמימר לרב אשי אבא האי חלא דחליט ביה חדא זימנא לא הוה חליט ביה זימנא אחריתא כלומר כיון שחלט בו נעשה חומץ רפוי ואינו ראוי לחלוט בו שהוא חשוב כמים ומאי שנא מחלא תמיהא כלומר ומאי שנא זה מחומץ שאינו חזק מעיקרו שהרי חולטין בו ואף על פי שאינו חזק א"ל התם איתא לקיוהא דפירא בעיניה הכא ליתא לקיוהא דפירא בעיניה

(שם דף עד.) ¹אמר רבא האי מוליאתא שריא אמר ליה אביי והא קא בלעא דמא אמר ליה כבולעה בך פולטה והלכתא מוליאתא שריא ואפילו פומא לעיל ודוקא לצלי כעין הפסח שהוא צלי אבל לקדרה לא.

footnotes: ¹ אמר רבה האי מולייתא שריא (ג"א)

(כאן דף צג:) רישא בכבשא תלייה אבית שחיטה דייב אצדדין מקווא קוו ואסור אנחיריה אי דץ ביה מידי ופתחיה כי היכי דליפוק דמא מיניה שרי ואי לא אסור פי' אנחירי מלשון (איוב מ״א:י״ב) מנחיריו יצא עשן אמר רב (פסחים דף עד:) בשר שחוטה שמן שצלאו עם בשר נבלה כחוש אסור דאזיל האי ומפטם ליה להאיך והדר האיך ומפטם ליה להאי ולוי אמר אפילו בשר