דברי הכל אינו מניח אלא כנגד הקצר והלכתא מותר להשתמש תחת קורת המבוי ובין לחיים נמי מותר כרבא והני מילי דפתוח לרה"ר אבל פתוח לכרמלית לא דאמר רב חנין בר אבא אמר רבא תוך הפתח צריך לחי אחר להתירו בין דאית ביה ארבעה בין דלית ביה ארבעה ואוקימנא בדפתוח לכרמלית משום דמצא מין את מינו ונעור (דף ח:) והיכא דנעץ שתי יתידות בשני כותלי מבוי והניח הקורה עליהם לא מהניא ולא מידי דבעינן קורה על גבי מבוי וליכא (דף ט:) איתמר נראה מבפנים ושוה מבחוץ נידון משום לחי נראה מבחוץ ושוה מבפנים רבי חייא ור"ש ברבי חד אמר נידון משום לחי וחד אמר אינו נידון משום לחי והלכתא נידון משום לחי.

מבוי שהוא רחב כ' אמה (דף י:) אביי אמר ¹עושה פס גבוה י' טפחים במשך ד' אמות ומעמידו לאורכו של מבוי באמצע אי נמי עביד כדרב יהודה דאמר מבוי שהוא רחב חמש עשרה אמה מרחיק שתי אמות ועושה פס שלש אמות והיכא דרחב עשרים אמה עביד הכי מהאי גיסא ומהאי גיסא וליחוש דילמא שביק פיתחא רבה ועייל בפתחא זוטא אמר רב יהודה בר מתנה (דף י: ע"ש) חזקה אין אדם מניח פתח גדול ויוצא ונכנס בפתח קטן:

footnotes: ¹ בגמרא איתא אמר שמואל משמיה דלוי עושה כו'.

ואם יש לו צורת פתח אף על פי שרחב מעשר אמות אינו צריך למעט:

(דף יא:) אמר רב חסדא צורת פתח שעשאה מן הצד לא עשה כלום פי' רבינו האיי גאון ז"ל כגון שעשאה מצדו של כותל דהויא ליה פיתחא [בקרן זוית] (דף ו.) ופיתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי:

(דף יא:) ואמר רב חסדא צורת פתח שאמרו צריכה שתהא בריאה כדי לקבל דלת ואפי' דלת של קשין:

תאנא צורת פתח שאמרו קנה מכאן וקנה מכאן וקנה על גביהן.