וקמץ משם מלא קמצו. פרש"י יכול מבורץ ויצא לכל צד וכו' הא כיצד חופה ג' אצבעותיו על פס ידו וזהו קומץ דמשמע לשון עברית עכ"לולכך הוצרך רש"י לפרש כן לפי שקומץ בלשון תרגום הוא גומא דכתי' באחת הפחתים ומתרגמינן בחדא קומצא כפ"ח:

**וכי תקריב. פרש"י שאמר הרי עלי מנחה מאפה תנור וכו' מה ת"ל בשמן בשמן שני פעמים להכשיר שני ושלישי היוצא מן הזתים ואין צריך שמן הראשון אלא למטרה שנ' בה זית זך עכ"ל.**אומ' ר"ת מאוריי' איני יודע היכן נקט רש"י דרשה זו. וגם קשי' דהא נפקא לן הכי מן כתית למאור דדרשי' כתית למאור ולא כתית למנחות. כמו שפי' רש"י עצמו בפרש' תצוה וא"כ תרי קראי למה לי צ"ע. וי"ל דאי לאו כתו' אנא למאור הוה אמינא מהתם להכשיר שני ולא שלישי. קמ"ל קרא דאיכא להכשיר גם שמן שלישי: