ת"ר (שבת דף קנ:) וכתבתם שתהא כתיבה תמה שלא יכתוב אלפי"ן עייני"ן. עייני"ן אלפי"ן. ביתי"ן כפי"ן. כפי"ן ביתי"ן. גימלי"ן צדי"ן. צדי"ן גימלי"ן. רישי"ן דלתי"ן. דלתי"ן רישי"ן. ההי"ן חית"ן. חית"ן ההי"ן. ווי"ן יודי"ן. יודי"ן ווי"ן. זייני"ן נוני"ן. נוני"ן זייני"ן. טתי"ן פפי"ן. פפי"ן טתי"ן. כפופים פשוטין. פשוטין כפופים. ממי"ן סמכי"ן. סמכי"ן ממי"ן. פרשה פתוחה לא יעשנה סתומה. סתומה לא יעשנה פתוחה. כתבה כשירה או שכתב את השירה כיוצא בה או שכתבה שלא בדיו או שכתב את האזכרות בזהב הרי אלו יגנזו הא דקאמר אלפי"ן עייני"ן משום דדומין בקריאתם. וכפי"ן ביתי"ן לפי שהן דומין בכתיבתן. ובי"ת צריך שיהא בראשה לצד שמאל תג קטן. דאמרו בירושלמי דחגיגה פ"ב ובבראשית רבה למה תורה מתחלת בבי"ת. מה ב' יש לה שני עוקצים אחת למעלה ואחת מאחוריו אמר לב' מי בראך ומראה להם בעוקצו מלמעלה זה שלמעלה בראני. ומה שמו ומראה להם מאחוריו ה' שמו לפי שהאל"ף עומד מאחורי הבי"ת והוא אחד ויזהר הלבלר בתג שאחורי הבי"ת שלא יהיה נראה ככ"ף והא דאמרן גימלי"ן צדי"ן אינן דומין לא בקריאה ולא בכתיבה אלא אם תהפך הג' מלמטה למעלה תהא נראית כצדי"ק. וכן דלי"ת יזהר בה הלבלר היטב שיהא תג שלאחריה בולט היטב שלא תהא נראית כמו רי"ש שבאחת נפסלה הס"ת. ואם יש ספק בקריאתה מייתינן ינוקא דלא חכים ודלא טפש ותבדוק בקריאתו. ההי"ן חית"ן אלו דומות בקריאתן ובכתיבתן. ויש להן תג גדול למעלה לצד שמאל. דאמר בפ' קומץ רבה מ"ט אית (לה) לה"א תג אמר הקב"ה אם חוזר בו אני קושר לו רוחותיה שלא תהא נראית כמ"ם סתומה :