זרובבל. הוא היה בן יהויכין ולמה נקרא שמו זרובבל זרוע בכל שנזרע בבבל בבית הסהר ולמה אמ' בן שאלתיאל ששאל אותו מאל שלא נשאר מבית דוד זולתי יהויכין ושאל בן מאל ונתן לו. ישוע. זה יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול ולמה נקרא ישוע על שם שנשאו בניו נשים הפסולות לכהונה שנ' ויהושע היה לבוש בגדים צואים (זכריה ג ג) ומתרגמ' ויהושע הוו ליה בנין דנסיבו נשין דלא כשרין לכהונתא וכת' וימצא מבני הכהנים אשר הושיבו נשים נכריות מבני ישוע בן יהוצדק ואחיו מעשיה ואליעזר ויריב וגדליה (עזרא י יח):

מרדכי בלשן. שיודע בכל לשון הוא מרדכי היהודי [אשר יצא מלפני המלך בלבוש מלכות]:

מספר בגוי. פעם אחת בקשו המשמרות ולא מצאו עשרים וארבעה ומינו את זה במעי אמר כדי להשלים המשמרות ופי' מספר בגוי ספור בגווה דאימיה:

בני פחת מואב. הם בני יואב בן צרויה י"מ מתחלף בגימטריא אתב"ש ולמה נקרא מואב שנצח עמון ומואב. ד"א דאתי מן רות בת עגלון מלך מואב:

פחת. כמ' פחות וסגנים (ירמיה נא כג):

עזגד. עז מזל שכן קורין למזלא גדא:

ואלה העולים מתל מלח תל חרשא. אלו בני אדם שחרשו כל העולם כתל וזרעוהו מלח כלומ' נשאו נשים נכריות ופסלו משפחתם:

כרוב אדן אמר. אמר אדון הוא הב"ה אני אמרתי להם היו לפני נאים ככרוב והם שמו עצמם כנמר כדכת' היהפוך כושי עורו ונמר חברבורותיו (ירמיה יג כג) כלומ' שצבעו משפחתם כנמר שהוא צבוע ומנומר ונשאו נשים נכריות לכך לא ידעו להגיד בית אבותם וזרעם אם מישראל הם על שנולדו מנשים נכריות:

בני דליה בני טוביה בני נקודא. אמ' הב"ה אני אמרתי הוו לפני כזהב הטוב שאין בו סיגים והם עשו עצמם דלים ונקודים ככסף מלא סיגים וכן הוא אומ' כסף סיגים היו לי בית ישראל (יחזקאל כבי יח):

ומבני הכהנים בני חביה. בנים שחבו ליה:

בני הקוץ. אמ' הב"ה הוו לפני נאים כתמר והם שמו עצמם כקוץ לפי שנשאו מבנות ברזילי הגלעדי שהיה שטוף בזמה והוליד בנים בעבירה:

ויקרא על שמם. ולא על שם אהרן הכהן:

אלה בקשו כתבם המתיחשים. בקשו כתב יחוס כהונתם ולא נמצאו ולפיכך נפסלו מן הכהנה:

המתיחשים. כמ' ויתילדו על משפחותם (במדבר א יח) מתרגמ' ואתייחסו:

ויגואלו. ויגועלו כדכת' מגישים על מזבחי לחם מגואל (מלאכי א ז) מגועל פירושו:

ויאמר התרשתא. זה נחמיה בן חכליה ולמה נקרא שמו התרשתא שהיר יין לשתיה לפי מלכים בשעת הסכנה דכת' דברי נחמיה בן חכליה (נחמיה א א) ויהי בחדש כסלו יין לפניו הובא:

אשר לא יאכלו מקדש הקדשים. אבל אוכלין חלות ככהנים בעלי מומין ככת' אך לא יעלו כהני הבמות אל מזבח יי' בירושלם כי אם אכלו מצות בתוך אחיהם (מ"ב כג ט) מכאן אתה למד שכהנים שנשתמדו מרצונם וחזרו בתשובה וכהנים שחללו עצמם בנשים האסורות לכהונה כגון אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה [זונה] וחללה לכהן הדיוט הרי הם ככהנים בעלי מומין אוכלין וחולקין בתרומות [ומעשרות] ובחלות אבל אינן אוכלין בקדשי קדשים ואין מקריבים על גבי המזבח:

עד עמוד כהן לאורים ולתומים. עד שיבוא אליהו זכור לטוב וילבש אורים ותומים וכן הוא אומר וישב מצרף ומטהר כסף וטהר את בני לוי (מלאכי ג ג) ולמה אמ' עד עמוד כהן לאורים ותמים לפי שמים שחרב הבית הראשון ונגנזו המשכן וכליו נגנזו בגדי כהנה שנעשו במדבר ובטלו אורים ותמים עד שיבוא אליה מיכן אנו למדים שלא היו אורים ותומים בבית שני:

להעמידו על מכונו. על תוכן בניינו:

דרכמונים. הם מטבעות כגון זהובים. ד"א דרכמונים. דרך מונים מטבעות הנמנין ואינן נשקלין:

מנים. הם שקלים כמו שנ' והמנה יהיה לכם (יחזקאל מה יב):

הנתינים. הם הגבעונים ולמה נקראו נתינים שנתנם יהושע חוטבי עצים ושואבי מים לבית המקדש: