הוא יסוד המעלה מבבל. הוא זמן המיוסד וקבוע לעלייתם מבבל באחד בניסן עלה מבבל ונתעכב בשושן עד ראש חדש אב ובא לירושלם אז מנהו המלך לנגיד על ירושלם כי היה צדיק ומיושר והכין את לבבו לדרוש תורת יי':

ולעשות. שהיה מעשה אותם ללמד בישר' חק ומשפט [ולעשות] כמו את הנפש אשר עשו בחרן (בראשית יב ה) שעשאם וגיירם וקירבם תחת צל שכינה:

פרשגן. פתשגן ר' מתחלף עם ת' ופי' דברי פתויין ופיוסין ושגיון כמו באהבתה תשגה תמיד (משלי ה יט) כי דברי פיוסים של אגרות המה מפתים ומשגים את האדם למלא תאות שולחיהם ועוד משנה (דברים יז יח) מתרג' פתשגן משנה הוא מכתב דברים כפולים:

גמיר וכענת. מתוקן ומסויים כוליה דברי פיוסים כליל מתרג' גמיר והוא לשון סיום:

וכענת. כן ענת האגרת מני שים טעם וגו':

יעטוהי. יועציו:

ולהיבלא. ולהוליך כמו לך יובילו מלכים שי (תהלים סח ל) יובילון מנחתי (צפניה ג י):

עם התנדבות עמא. עם מה אשר מתנדבים העם:

אספרנא. בזריזות:

המו. אותם:

ושאר חשחות. ויתר חסרון אשר יחסר לבדק בית האלהים כמו [ומה] חשחן (ו ט) ומה חסרון יש להם ויש אומ' חשחות וחשחן לשו' חושש הוא כי העושה מלאכה מרובה מחשבה גדולה יש לו עד גומרו שמא יחסר לו דבר:

די יפל לך למנתן. שיפול לך בגורל ליתן תנתן מבית גנזי המלך:

גזבריא. גזברים הם ממונים על הפעולה:

די ישאלנכון. שישאל מכם:

ספר דתא. סופר התורה והדת:

כורין. הם מדות חומר שעורים (ויקרא כז טז) מתרג' כור דשערין:

בתין. גם הם מדות חומר מדת היבש בת מדת הלח והבת עשירית החומר שנ' כי עשרת הבתים חומר (יחזקאל מה יד) והתרג' בית כור:

ומלח די לא כתב. לפי שאלו הוצרכו להכתב שיעורם והמלח לא:

אדרזדא. יש שפותר' בחזקה בלא עצלות ויש אומר כהוגן וכשורה ויש אומ' לשון זירוז:

תרעיא. שוערים:

נתיניא. נתינים הם הגבעונים:

מנדה בלו והלך לא שליט למרמא עליהון. ומנת מלכא וכסף גולגלתא וארנונא שהוא מכם לא יהא רשאי להטיל עליהם הואיל ומתעסקים בבית המקדש:

למות. בארבע מיתות בית דין:

לשרושי. זה נדוי ושמתא כמו שנ' יתצך לנצח ויסחך מאהל ושרשך מארץ החיים (תהלים נב ז):

הן לענוש נכסין. עונש ממון וקנסות כמ' ענוש יענש (שמות כא כב) וענשו אותו מאה כסף (דברים כב יט):

ולאסורין. בית הסהר ויש אומ' ולאסורין אלו מלקיות כמו ויסרו אותו (דברים כאי ח) מתרג' וילקון יתיה: