ובמורא גדול זו גילוי שכינה כמ"ש או הניסה אלהים וכו' ככל אשר עשה לכם ה' אלהיכם במצרים לעיניך. אפשר לומר כי הנה ידוע דגלות מצרים היה לברר ניצוצות הקדושה מק"ל שנים שפירש אדה"ר מחוה וחזא לאונסיה הנפילים היו בארץ מצרים ולכן ישראל בעינוי ושעבוד בחמר ולבנים הוציאו הניצוצות. אמנם כאשר נטמעו בשערי טו' מ"ט והיו ח"ו נאבדים כ"י גברו רחמיו להוציאם. אך אכתי פשו ניצוצות הרבה ולכן כ"י נגלה בכבודו במצרים ונגמרו לצאת כל ניצוצות הקדושה ע"ד שאמרו המקובלים נתן עיניו בו ועשאו גל של עצמות נתן עיניו צמצם הצדיק ניצוצות הקדושה שהם עיניו ואז הניצוץ המחיה את הרשע אז ידלג כי החלק נדבק בכל ויצא ניצוץ קדוש שברשע המחיה אותו ונעשה גל של עצמות עכ"ד ועאכ"ו קלים וחמורים בגלוי שכינה שיתין רהוטי רהוט ניצוצות הקדושה. וז"ש ובמורא גדול זו גילוי שכינה לגמור בירור הניצוצות של קדושה כמ"ש או הניסה וכו' ככל אשר עשה לכם ה' אלהיכם במצרים שהיו בה ניצוצות הקדושה וזהו לעיני"ך הם ניצוצות הקדושה לעינ"י כל ישראל אשר היו במצרים ובגילוי שכינה יצאו לאור וז"ש לבא לקחת לו גוי מקרב גוי וכמו שפירשתי בעניותי וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ ויקוצו מפני בני ישראל דכשיעור העינוי כן היו יוצאים לאור ניצוצות הקדושה והיו באים דרך גבר ופרו ורבו. ואם היתה נשמה שעשקה הסט"א ובנה עליה בנין בהגיע תור לצאת אותה הנשמה הורס הבנין כולו כדין גזל מריש ובנאו בבירה מקעקע כל הבירה כמ"ש הגאון הרמ"ע ז"ל ולפי העלות ניצוצות הקדושה הולכים ודלים המצריים שניטל הדרם וחיותם. וז"ש וכאשר יענו אותו לפי שיעור העינוי כן ירבה שע"י העינוי מוציאים לאור ניצוצי הקדושה ופרים ורבים. וכן יפרוץ הורס בבנין הסט"א כדין מקעקע הבירה ויקוצו מפני בני ישראל קצו בחייהם שראו שחיותם מתמעט בבירור ניצוצות הקדושה שהם חיותם. ובאוראה מפלאות תמים דעים שכאשר באו משה ואהרן להוציאם ועדיין היה מרבית ני' הקדושה נתן בלבם תכבד העבודה על האנשים שעל ידי כובד העבודה עוד הם מבררים ניצוצי הקדושה. ועם כל זה עדיין נשארו הרבה והוצרך גילוי שכינה לגמור הבירור כדאמרן. ולפי האמור אפשר לומר שז"ש משה רבינו ע"ה ומאז באתי אל פרעה וכו' הרע לעם הזה שאמר תכבד העבודה וע"ז שאל למה הרעותה וכי תימא טובה היא להם למהר להוציא לאור ניצוצות הקדושה ע"י כובד העבודה א"כ למה זה שלחתני דאם עדיין יש להוציא הרבה ניצוצו' א"כ אינו זמן גאולה עדיין למה זה שלחתני ודוק.