Safa Echat on Pesach Haggadah, Magid, The Four Sons
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
רשע מהו אומר מה העבודה הזאת לכם וכו'. אפשר לפרש ונקדים חקירה אחת דהכתוב פ' שופטים לא תקים לך מצבה אשר שנא וכו' ופרש"י אעפ"י שהיתה חביבה בימי האבות מאחר שעשאוה הגוים חק לע"ז שנאם. וכפ"ז הקרבנות שהיו מקריבין לע"ז למה לא נתבטלו. ואדרבה כתבו משם הרמב"ם דטעם הקרבנות לפי שהיו אדוקים להקריב לע"ז ולמונעם מכל וכל מהקרבנות אשר הורגלו קשה עליהם הדבר לכן ציוה שהקרבנות יהיו לשם ה' עכ"ד כפי מה שהביאו המפרשים בשמו. וכפ"ז גם המצבה תשתרי. אמנם הא ל"ק דמ"ש הר"מ הוא למונעם מכל וכל. ואפשר דהיו מקריבין לע"ז חיות ובהמות ועופות אחרות וכיוצא. ולמונעם מכל וכל יקשה מאד עליהם לכך התיר להם בהמה בקר וצאן ותורים ובני יונה ולא עוד וגם ממינים אלו הוציא טריפה ורובע ומוקצה ונעבד וכו'. וכן עשה במצבה שהוציא מצבה והתיר מזבח אבנים ומזבח אדמה. ודעשעל טעם הרמב"ם הבאים אחריו לא רצו בטעם זה ודחו דבריו אמנם אנכי איש צעיר מצאתי בזהר הקדוש ובמדרש רבה כדברי הרמב"ם ז"ל כמו שכתבתי במקומו. וזושאלה שאל הרשע כרשעתו מה העבודה זאת לכם מכלל דאיכא אחריתי והיא המצבה אשר שנא לפי שנעשית לע"ז וה"ה כל הקרבנות שקריבין לע"ז נאסרו לגבוה ומה העבודה עבודת הקרבנות שנקראת עבודה לכם שהייתם עובדי ע"ז. ומאשר העזה לפקפק על הקרבנות ניכר שאינו מאמין שהקב"ה ציוה על הקרבנות ומכחיש התורה לכן אמר העבודה הזאת לכם ורצה לומר לכם ולא לו. ואם היה בדרך שאלה לדעת ולהבין התורה היה משיב לו כהוגן כאשר דברנו. האמנם מתנועת דבריו ומכתלי ביתו ניכר שפחמי הוא אף אתה הקהה וכו' דלפי דעתו הנפסד לא היה מקריב ק"פ בשבוש זה ולא היה נגאל. א"נשמע דאין קטיגור נעשה סניגור ונעשה שואל דהטלה היה ע"ז וגם ישראל היו עובדין וא"כ איך יעלוהו לק"פ והלא אין קטיגור נעשה סניגור. והבל יפצה מפיו דלכפר החטא עצמו לא נאמר אין קנ"ס כמ"ש הרב גור אריה ז"ל פ' שמיני. והוא קפסיק ותני העבודה הזאת לכם, לכם ולא לו וכו' בעבור זה שנתחרטתי מע"ז והקרבתי ק"פ לש"ש עשה ה' לי בצאתי ממצרים שכיפר לי על הכל ואלו היה שם ואינו עושה ק"פ לא היה נגאל ודוק. אויאמר במ"ש הרב מהר"ש פרימו זלה"ה ברמזיו סוף פ' בא דטעם אשר ציוה ה' שה תמים זכר בן שנה ולא יותר דמצרים עובדים לשה ואסור ליקח מהם וגם של בני ישראל אסור כי היו גוי מקרב גוי לכך ציוה שלא יהיה יותר מבן שנה כי מיום שהתחילו המכות משפט המצריים שנה אחת היתה ומסתמא לא היו ישראל ח"ו עובדים ע"ז א"כ הנולדים מהם באותה שנה מותרים דולדותיהם מותרים בשלא היו בעבור בשעת עבירה כמ"ש הרמב"ם פ"ג דאיסורי מזבח והיינו דקאמר משכו וקחו לכם צאן וכמו שאמרו רז"ל משכו ידיכם מע"ז כלומר לא תקחו מאותם שנעבדו רק מאותם שנתעברו אחר שמשכתם ידיכם מע"ז עכ"ד. והנה אמרו רז"ל לדון לכף זכות אבל במי שמוחזק שהוא רשע נדון לפי רשעתו. וז"ש רשע מה הוא אומר מי שמפורסם שהוא רשע נדון אותו כי הוא משיח לפי טומא"ו. ההוא אמר מה העבודה הזאת לכם שהיא מצות ק"פ הרי מצותו במצרים לפרוש מע"ז ואתם אומרים שאינכם עובדי ע"ז ומאי שיאטיה גבייכו. ורמז באומרו הזאת מכלל דאיכא אחריתי אעיקרא דדינא פרכא פסח מצרים הטלה היה ע"ז ואיך הוכשר לפסח ולא עוד אלא שאתם אומרים שהוא לפרוש מע"ז. ובהיות כי הוא רשע נכריעהו לחובה דפקר טפי שאמר לכם הוא ברשעו לרמוז לכם ולא לו וכו' אף אתה הקהה את שיניו ואמור לו בעבור זה כלומר דאפיקורוס ישראל כ"ש דפקר טפי ואינו מקבל תשובה. רק להקהות שיניו לבד צא תאמר לו בעבור זה לא שיועיל כי הוא רשע לא נצרכא אלא להקהות שניו כה תאמר בעבור ז"ה גימטריא י"ב כלומר י"ב חדש משפט המצריים עשה ה' לי שהתקינני וקרבני לעבודתו כמ"ש ויעשה כמשפט כי י"ב חדש הייתי מופרש מהע"ז בעת יציאת מצרים וא"כ הק"פ היה מאותן שנתעברו אחר שפירשתי מע"ז. לי שאנחנו כלנו נפש אחד ולא לו שהוא מעלמא דפרודא רבים ואלו היה שם לא היה נגאל שלא היה חוזר מרשעותו לא כאלה חלק יעקב ישראל נושע בה': א"נמה העבודה וכו' שיש סברה לפלוסופים שעיקר העבודה הוא הלב ואין צריך לקיים המצוה במעשה כגון יצ"מ אין צריך מצה ומרור וק"פ רק לזכור בלבו מעשה יצ"מ וכן הציצית א"צ רק לזכור המצות וכיוצא וכמ"ש אני בעניי הקדמה זו בקונטריס פני דוד בפ' נצבים דף ק"ד, וז"ש רשע מה הוא אומר שרגיל לומר כן ע"ד מה שפירשו במ"ש באבות הוא היה אומר וזה הרשע הוא ברשעו רג"ל על לשונו מה העבודה הזאת לכם במעשה פסח מצה ומרור ציצית תפילין וזהו לכם שאין לכם לב ולא ידעתם לכוין לבכם כי העיקר הוא כונת לב ולכן בחרונו יבהלהו לכם ולא לו כו' כפר בעיקר שכופר בתורה דדוקא צריך מעשה והכל לפי רוב המעשה אף אתה הקהה את שיניו וכו' ואלו היה שם לא היה נגאל דלא היה נימול וחדל מעשות הפסח ולא היה נגאל והיה מת בימי החשך. וזהו לפי מ"ש הרב מהר"י דוד ז"ל בספר צמח דוד דף קמ"ח ע"ב ד"ה ואמרתם שאם א' לא עשה פסח הוא מעכב הגאולה וכתב זה לפי משז"ל בילקוט ע"ש. ולדעת זה נפרש לא היה נגאל דמת בחשך כדי שלא יעכב הגאולה ודוק.