ירמיה הוכיח את ישראל ונבא על החורבן שנת שכ"א שנאמר (ירמיה כ"ה) מן י"ג ליאשיה עד היום הזה כ"ג שנה (אך בר"ס זה אמר הדבר אשר היה על ירמיה בשנה ד' ליהויקים היא שנה ראשונה לנ"נ וגו' מן י"ג וגו') בשנת ה' ליהויקים בחדש ט' (הוא כסליו. כתב אגודת שמואל סל"ו כל החטאים שאדם עושה מר"ח ניסן עד תשרי מוחלין בי"כ כשעושה תשובה ואם לא עשה תשובה ממתינין לו עד כסליו שהוא ארבעים יום נגד ארבעים יום מקבלת התורה (וצ"ע כי קרוב לנ' יום הוא) והוא ט' חדשים וע"ז נאמר הרה עמל). קראו צום ויקרא ברוך בספר דברי ירמיה ואחז"ל שהיה ספר מגלת איכה ושרפה מלך יהויקים על האש (ירמיה ל"ו) והיא שנת שכ"א (צ"ד). במ"ק דכ"ו אמרו ליהויקים כתב ירמיה ספר קינות א"ל מה כתיב ביה אמרו איכה ישבה בדד אמר אנא מלכא כו' כשאמרו היו צריה לראש מיד קדר כל אזכרות שבה ושרפה: