האלפסי (הנ"ל תתט"ו) מת ד"א תתס"ג. ובסוף האלפ' כתוב נגנז ארון הקודש רבינו יצחק ביום ש"ק י"א אייר בעיר אלוסינא שנת ד"א תתס"ג (וע"ש כי י"א תתפ"ג מת) ונחקקו אלה החרוזים על קברו:

כתבו בעט ברזל עלי שמיר יכלו ימות עולם ויתחדש אמרו בקבר זה מקור חכמה בואו בני ציון ובמרירות כי חוק ספוד ובכו עלי מקום שבר אשר היה לזכרון אבלו לכל יבא לדור אחרון נקבר ועולם בא בעורון עליו תילילו בשברון בו נשברו הלוחות והארון,

והוא שיר על משקל ב' תנועות ויתד וב' תנועות ויתד וב' תנועות בדלת וכן בסוגר:

ר' יוסף הלוי מיגש ישב על כסא רב אלפס משנת תתס"ג ל"ח שנים עד תתק"א (ע"ש), ובימיו היה ר' יעקב בר יקר רבו של רש"י (צ"ד), (ר' אלעזר בר' משולם ור' אלעזר בר' מאיר בר' יצחק מאורליינש היו זקנים בדור הזה ומזכירם רש"י בד"ה, שה"ק דמ"ט סע"ב):