שנת ה"א פ"א בחודש תמוז היתה גזרת המצורעים, כי היה דבר כבד מאד בכל אותו המלכות ואמרו הנוצרים כי היהודים נתייעצו עם המצורעים שמחוץ לעיר שהיה למצורעים שנאה עם תושבי הארץ שלא היו מספיקים להם מזון כל הצורך להם, וכי מצאו אותם מתייעצים ויהודים אמרו שיביאו הסם והמצורעים יטילו בנהר, והמלך בלי שאלה וחקירה תפס כל היהודים שבעיר ועמדו בתפיסה תשעה חדשים, אח"ז ידע המלך כי הכל עלילה ונתבייש ששם אותם במאסר ואמר כי לא על אותו ענין שם אותם כ"א מפני שיבואו לדתם והכו אותם ביסורים ועמדו על קדוש ה' ונשרפו חמשה עשר אלפים (ובצ"ד יש כאן ט"ס) נפשות מישראל ולא נתנו תפלה לאלהים. (שבט יהודה גזרה מ"ג) וזאת הגזרה נתפשטה ג"כ באשכנז וקטליניאה ופרווינצה:

הרא"ש י"א מת שנת פ"א (ע"ל פ"ח):