זוגא דמן הדייב ע"ל יעקב הדייבא שהוא שם מקום. וכ"כ הערוך ערך הדייב. רב הונא (ע"ש) נח נפשי' כו' תנא להו זוגא דמן הדייב. ועיי' ערוך ערך חדייב בפ' י' יוחסין (ע"ב) חבור זה חדייב, ותרגום אשכנז חדייב (ע"ש). ובערוך ערך זווא בסוף גמ' דמשקין (כתוב בצידו דף י' ואינו שם כי אם בפ"ג דמ"ק כ"ח א') תנא להו זווא דמן הדייב, ובנדה (כ"א ב') זווא דמן הדייב אתא ואייתי מתני' בידי' פי' שם חכם עכ"ל הערוך. והגירסא שלפנינו במ"ק ונדה זוגא ופרש"י בנדה ובעין יעקב במ"ק שני ת"ח. וכן בסנהדרין (י"ב א') שלחו לי' לרבא זוג בא מרקת פרש"י זוג ב' ת"ח בא מרקת טבריה. ועיין בערוך ערך זוו מביא הרבה מקומות בש"ס דזווא הוא שנים ובכל המקומות שמביא הערוך בש"ס שלנו כתוב זוגא במקום שמביא זווא. ונראה כפי' הערוך דזווא או זוגא הוא שם חכם לא לשון שנים מדאמר תנא להו זוגא או זווא לגי' הערוך דהל"ל תנו להו לשון רבים. ולכן אמר בנדה אתא ואייתי ולא אתו. ועיי' בסמוך כי יש זוגא שם חכם, ובירושלמי פ' מגלחין סוף הלכה א' זוג בא לפני רבא בשפם ובנטילת צפרנים והתיר להם. ר' סימון בש"ר חנינה ב' זוגות היו א' מעמתן וא' מידד א' בשפם וא' בנטילת צפרנים כו' נראה דפירושו שנים: