ר' ראובן האיטרבולי אדר"ן פי"ו. פעם אחת גזרה המלכות שלא ישמרו שבת ולא ימולו את בניהם ויבעלו נדות הלך וסיפר קומי (שגילח כעין בלורית שלא יכירו בו שהוא יהודי) א"ל מי שיש לו אויב יעני או יעשר אמרו לו יעני א"ל לא יעשה מלאכה בשבת וביטלוה כו' הכירו בו שהוא יהודי החזירוה ושלחו את רשב"י ור"א בר' יוסי לרומי ובטלו הגזירה (ע"ש) מעילה (י"ז). ורצה שיהרגהו במקום ר' יהודה בן בבא (ע"ש). מ"ק (י"ח ב') אמר רב משום ר' ראובן כו' ואמר רב בשמו כו' ואמרי לה במתניתא תנא משום ר' ראובן בן איצטרובילי. ואף כי קדם לרב הרבה מצינו אחרונים שאמרו בשם הקדמונים או כי רב הוא ר' אבא תלמיד רשב"י. ב' בניו תלמידי דרבי. חמא מלאך המות מסתכל בהון וחרק שיניו אמר אגלינן לדרומא שמא הגלות מכפרת אזל ונסתון מתמן ירושלמי סוף כלאים הלכה ד' וכתובות ס"פ הנושא. קבורתו בערבייא (עיי' ר' חנינא בן דוסא):