רב בר שבא קמי רב כהנא מנחות (ל"ז סע"ב), רבא (צ"ל רב) ב"ש אמר לרב כהנא מ"ק (כ"ו א') תרגם קמי ר"כ ואחיכו עליה אר"כ גברא רבה אמר מלתא לא תחיכו עלי' ברכות (י"ט ב'). אקלע לבי רב נחמן לא אכל כבדא שליקא ברותחין כו' אמר גמאו לשבא חולין (קי"א א') עיי' ערוך ערך גם מה שכתב שם. איתבי' רב ב"ש לרב פפא עירובין (ל"ג ב'). ובשבועות (ל' ע"ב) רב בר שרביא (כ"ה בב' דפוסים ואולי ט"ס וצ"ל בר שבא כי לא נמצא עוד זכרו) הו"ל דינא קמי רב פפא ואותביה ואותיב נמי לבעל דינו. אקלע לגבי רבינא ולא היה רבינא פוסק בהלל לשאול בשלומו שלא היה חשוב עליו ברכות (י"ד א'). ובשבת (ק"מ ע"א) רבא ב"ש קמיה דרבינא ט"ס וצ"ל רב בר שבא בכל המקומות הנ"ל. ובשארית יוסף הביאו בתלמידי רב טעה כי רב נפטר ד"א ג' לבריאת עולם ורב יהודה נפטר ד"א ס' ורבא נולד יום שמת רב יהודה ורב פפא היה תלמיד רבא ורב בר שבא איתיב לרב פפא כתלמיד לרבו ואיך אפשר שהיה תלמיד רב. ובלא זה מנין לו נבואה זו כי לא מצינו בבל הש"ס שיאמר רב ב"ש בשם רב: