Text

Seder Ma'amadot Day of Week 5

Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.

מעמד ליום חמישי

Metsudah Publications Tanakh, 2009

Readings for Thursday

תורה (בראשית א)

(כ) וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים יִשְׁרְצ֣וּ הַמַּ֔יִם שֶׁ֖רֶץ נֶ֣פֶשׁ חַיָּ֑ה וְעוֹף֙ יְעוֹפֵ֣ף עַל-הָאָ֔רֶץ עַל-פְּנֵ֖י רְקִ֥יעַ הַשָּׁמָֽיִם: (כא) וַיִּבְרָ֣א אֱלֹהִ֔ים אֶת-הַתַּנִּינִ֖ם הַגְּדֹלִ֑ים וְאֵ֣ת כָּל-נֶ֣פֶשׁ הַֽחַיָּ֣ה | הָֽרֹמֶ֡שֶׂת אֲשֶׁר֩ שָׁרְצ֨וּ הַמַּ֜יִם לְמִֽינֵהֶ֗ם וְאֵ֨ת כָּל-ע֤וֹף כָּנָף֙ לְמִינֵ֔הוּ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי-טֽוֹב: (כב) וַיְבָ֧רֶךְ אֹתָ֛ם אֱלֹהִ֖ים לֵאמֹ֑ר פְּר֣וּ וּרְב֗וּ וּמִלְא֤וּ אֶת-הַמַּ֙יִם֙ בַּיַּמִּ֔ים וְהָע֖וֹף יִ֥רֶב בָּאָֽרֶץ: (כג) וַֽיְהִי-עֶ֥רֶב וַֽיְהִי-בֹ֖קֶר י֥וֹם חֲמִישִֽׁי: פ

Metsudah Publications Tanakh, 2009

(20) Elohim said, Let the waters teem with swarms of living creatures, and let birds fly above the earth, in the open canopy of the heaven. (21) And thus Elohim created the great whales, and every living creature that creeps, with which the waters teem, of its kind, and every winged bird of its kind; and Elohim saw that it was good. (22) Elohim blessed them saying, Be fruitful and multiply, fill the waters of the seas, and let the birds multiply on the earth. (23) Elohim blessed them saying, Be fruitful and multiply, fill the waters of the seas, and let the birds multiply on the earth.

נביאים (יחזקאל לד)

Metsudah Publications Tanakh, 2009

Prophets (Ezekiel 34:25)

(כה) וְכָרַתִּ֤י לָהֶם֙ בְּרִ֣ית שָׁל֔וֹם וְהִשְׁבַּתִּ֥י חַיָּֽה-רָעָ֖ה מִן-הָאָ֑רֶץ וְיָשְׁב֤וּ בַמִּדְבָּר֙ לָבֶ֔טַח וְיָשְׁנ֖וּ בַּיְּעָרִֽים: (כו) וְנָתַתִּ֥י אוֹתָ֛ם וּסְבִיב֥וֹת גִּבְעָתִ֖י בְּרָכָ֑ה וְהוֹרַדְתִּ֤י הַגֶּ֙שֶׁם֙ בְּעִתּ֔וֹ גִּשְׁמֵ֥י בְרָכָ֖ה יִֽהְיֽוּ: (כז) וְנָתַן֩ עֵ֨ץ הַשָּׂדֶ֜ה אֶת-פִּרְי֗וֹ וְהָאָ֙רֶץ֙ תִּתֵּ֣ן יְבוּלָ֔הּ וְהָי֥וּ עַל-אַדְמָתָ֖ם לָבֶ֑טַח וְֽיָדְע֞וּ כִּי-אֲנִ֣י יְהוָ֗ה בְּשִׁבְרִי֙ אֶת-מֹט֣וֹת עֻלָּ֔ם וְהִ֨צַּלְתִּ֔ים מִיַּ֖ד הָעֹבְדִ֥ים בָּהֶֽם: (כח) וְלֹא-יִהְי֨וּ ע֥וֹד בַּז֙ לַגּוֹיִ֔ם וְחַיַּ֥ת הָאָ֖רֶץ לֹ֣א תֹאכְלֵ֑ם וְיָשְׁב֥וּ לָבֶ֖טַח וְאֵ֥ין מַחֲרִֽיד: (כט) וַהֲקִמֹתִ֥י לָהֶ֛ם מַטָּ֖ע לְשֵׁ֑ם וְלֹֽא-יִהְי֨וּ ע֜וֹד אֲסֻפֵ֤י רָעָב֙ בָּאָ֔רֶץ וְלֹֽא-יִשְׂא֥וּ ע֖וֹד כְּלִמַּ֥ת הַגּוֹיִֽם: (ל) וְיָדְע֗וּ כִּ֣י אֲנִ֧י יְהוָ֛ה אֱלֹהֵיהֶ֖ם אִתָּ֑ם וְהֵ֗מָּה עַמִּי֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה: (לא) וְאַתֵּ֥ן צֹאנִ֛י צֹ֥אן מַרְעִיתִ֖י אָדָ֣ם אַתֶּ֑ם אֲנִי֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה:

Metsudah Publications Tanakh, 2009

(25) And I will make with them a covenant of peace, and will cause the evil beasts to cease out of the land: and they shall dwell safely in the wilderness, and sleep in the woods. (26) And I will make them and the places round about my hill a blessing; and I will cause the shower to come down in its season; they will be showers of blessing. (27) And the tree of the field shall yield her fruit, and the earth shall yield her increase, and they shall be secure in their land, and shall know that I am the Lord, when I have broken the bars of their yoke, and delivered them out of the hand of those that enslaved them. (28) And they shall no more be a prey to the nations, nor shall the beast of the land devour them; but they shall dwell in safety, and none shall make them afraid. (29) And I will raise up for them a plantation for renown, and they shall be no more consumed with hunger in the land, nor suffer any more the insult of the nations. (30) Thus shall they know that I the Lord their God am with them, and that they, the house of Yisra᾽el are my people, says the Lord God. (31) But you my flock, the flock of my pasture, are men, and I am your God, says the Lord God.

כתובים (תהלים פא)

Metsudah Publications Tanakh, 2009

Writings (Psalms 81)

פא (א) לַמְנַצֵּ֬חַ | עַֽל-הַגִּתִּ֬ית לְאָסָֽף: (ב) הַ֭רְנִינוּ לֵאלֹהִ֣ים עוּזֵּ֑נוּ הָ֝רִ֗יעוּ לֵאלֹהֵ֥י יַעֲקֹֽב: (ג) שְֽׂאוּ-זִ֭מְרָה וּתְנוּ-תֹ֑ף כִּנּ֖וֹר נָעִ֣ים עִם-נָֽבֶל: (ד) תִּקְע֣וּ בַחֹ֣דֶשׁ שׁוֹפָ֑ר בַּ֝כֵּ֗סֶה לְי֣וֹם חַגֵּֽנוּ: (ה) כִּ֤י חֹ֣ק לְיִשְׂרָאֵ֣ל ה֑וּא מִ֝שְׁפָּ֗ט לֵאלֹהֵ֥י יַעֲקֹֽב: (ו) עֵ֤דוּת | בִּֽיה֘וֹסֵ֤ף שָׂמ֗וֹ בְּ֭צֵאתוֹ עַל-אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם שְׂפַ֖ת לֹא-יָדַ֣עְתִּי אֶשְׁמָֽע: (ז) הֲסִיר֣וֹתִי מִסֵּ֣בֶל שִׁכְמ֑וֹ כַּ֝פָּ֗יו מִדּ֥וּד תַּעֲבֹֽרְנָה: (ח) בַּצָּרָ֥ה קָרָ֗אתָ וָאֲחַ֫לְּצֶ֥ךָּ אֶ֭עֶנְךָ בְּסֵ֣תֶר רַ֑עַם אֶבְחָֽנְךָ֨ עַל-מֵ֖י מְרִיבָ֣ה סֶֽלָה: (ט) שְׁמַ֣ע עַ֭מִּי וְאָעִ֣ידָה בָּ֑ךְ יִ֝שְׂרָאֵ֗ל אִם-תִּֽשְׁמַֽע-לִֽי: (י) לֹֽא-יִהְיֶ֣ה בְ֭ךָ אֵ֣ל זָ֑ר וְלֹ֥א תִ֝שְׁתַּחֲוֶ֗ה לְאֵ֣ל נֵכָֽר: (יא) אָנֹכִ֨י | יְה֘וָ֤ה אֱלֹהֶ֗יךָ הַֽ֭מַּעַלְךָ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם הַרְחֶב-פִּ֝֗יךָ וַאֲמַלְאֵֽהוּ: (יב) וְלֹא-שָׁמַ֣ע עַמִּ֣י לְקוֹלִ֑י וְ֝יִשְׂרָאֵ֗ל לֹא-אָ֥בָה לִֽי: (יג) וָֽ֭אֲשַׁלְּחֵהוּ בִּשְׁרִיר֣וּת לִבָּ֑ם יֵ֝לְכ֗וּ בְּֽמוֹעֲצוֹתֵיהֶֽם: (יד) ל֗וּ עַ֭מִּי שֹׁמֵ֣עַֽ לִ֑י יִ֝שְׂרָאֵ֗ל בִּדְרָכַ֥י יְהַלֵּֽכוּ: (טו) כִּ֭מְעַט אוֹיְבֵיהֶ֣ם אַכְנִ֑יעַ וְעַ֥ל צָ֝רֵיהֶ֗ם אָשִׁ֥יב יָדִֽי: (טז) מְשַׂנְאֵ֣י יְ֭הוָה יְכַֽחֲשׁוּ-ל֑וֹ וִיהִ֖י עִתָּ֣ם לְעוֹלָֽם: (יז) וַֽ֭יַּאֲכִילֵהוּ מֵחֵ֣לֶב חִטָּ֑ה וּ֝מִצּ֗וּר דְּבַ֣שׁ אַשְׂבִּיעֶֽךָ:

Metsudah Publications Tanakh, 2009

(1) To the chief Musician upon the Gittit, Of Asaf. (2) Sing aloud to God our strength: make a joyful noise to the God of Ya῾aqov. (3) Raise a song, sound the timbrel, the sweet lyre, with the harp. (4) Blow a shofar at the new moon, at the full moon on our feast day. (5) For this is a statute for Yisra᾽el, an ordinance of the God of Ya῾aqov. (6) This he ordained in Yosef for testimony, when he went out over the land of Miżrayim. I heard the language of him whom I had not known, saying, (7) I removed his shoulder from the burden: his hands are freed from the basket. (8) Thou didst call in trouble, and I delivered thee; I answered thee in the secret place of thunder: I proved thee at the waters of Meriva. (Sela.) (9) Hear, O my people, and I will testify against thee: O Yisra᾽el, if thou wilt hearken to me: (10) there shall be no strange god among thee; nor shalt thou worship any foreign deity. (11) I am the Lord thy God who brought thee out of the land of Miżrayim: open thy mouth wide, and I will fill it. (12) But my people would not hearken to my voice; and Yisra᾽el would none of me. (13) So I let them go after the stubbornness of their hearts, that they might follow their own counsels. (14) Oh that my people would hearken to me, and Yisra᾽el would walk in my ways! (15) I would soon subdue their enemies, and turn my hand against their adversaries. (16) Let the haters of the Lord cringe before him: and their punishment should last forever. (17) But he would feed him with the finest of the wheat: and with honey out of the rock I will satisfy thee.

תורה (דברים לב)

Metsudah Publications Tanakh, 2009

Torah (Deuteronomy 32:37)

(כז) לוּלֵ֗י כַּ֤עַס אוֹיֵב֙ אָג֔וּר פֶּֽן-יְנַכְּר֖וּ צָרֵ֑ימוֹ פֶּן-יֹֽאמְרוּ֙ יָדֵ֣ינוּ רָ֔מָה וְלֹ֥א יְהוָ֖ה פָּעַ֥ל כָּל-זֹֽאת: (כח) כִּי-ג֛וֹי אֹבַ֥ד עֵצ֖וֹת הֵ֑מָּה וְאֵ֥ין בָּהֶ֖ם תְּבוּנָֽה: (כט) ל֥וּ חָכְמ֖וּ יַשְׂכִּ֣ילוּ זֹ֑את יָבִ֖ינוּ לְאַחֲרִיתָֽם: (ל) אֵיכָ֞ה יִרְדֹּ֤ף אֶחָד֙ אֶ֔לֶף וּשְׁנַ֖יִם יָנִ֣יסוּ רְבָבָ֑ה אִם-לֹא֙ כִּי-צוּרָ֣ם מְכָרָ֔ם וַֽיהוָ֖ה הִסְגִּירָֽם: (לא) כִּ֛י לֹ֥א כְצוּרֵ֖נוּ צוּרָ֑ם וְאֹיְבֵ֖ינוּ פְּלִילִֽים: (לב) כִּֽי-מִגֶּ֤פֶן סְדֹם֙ גַּפְנָ֔ם וּמִשַּׁדְמֹ֖ת עֲמֹרָ֑ה עֲנָבֵ֙מוֹ֙ עִנְּבֵי-ר֔וֹשׁ אַשְׁכְּלֹ֥ת מְרֹרֹ֖ת לָֽמוֹ: (לג) חֲמַ֥ת תַּנִּינִ֖ם יֵינָ֑ם וְרֹ֥אשׁ פְּתָנִ֖ים אַכְזָֽר: (לד) הֲלֹא-ה֖וּא כָּמֻ֣ס עִמָּדִ֑י חָתֻ֖ם בְּאוֹצְרֹתָֽי: (לה) לִ֤י נָקָם֙ וְשִׁלֵּ֔ם לְעֵ֖ת תָּמ֣וּט רַגְלָ֑ם כִּ֤י קָרוֹב֙ י֣וֹם אֵידָ֔ם וְחָ֖שׁ עֲתִדֹ֥ת לָֽמוֹ:

משנה (מס' תמיד פ''ה)

Metsudah Publications Tanakh, 2009

Mishnah (Tractate Tamid 5:1)

(א) אָמַר לָהֶם הַמְּמֻנֶּה בָּרְכוּ בְּרָכָה אַחַת וְהֵם בֵּרְכוּ. קָרְאוּ עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים. שְׁמַע. וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ. וַיֹּאמֶר. בֵּרְכוּ אֶת הָעָם שָׁלשׁ בְּרָכוֹת. אֱמֶת וְיַצִיב. וַעֲבוֹדָה. וּבִרְכַת כֹּהֲנִים. וּבַשַּׁבָּת מוֹסִיפִין בְּרָכָה אַחַת לַמִּשְׁמָר הַיּוֹצֵא: (ב) אָמַר לָהֶם חֲדָשִׁים לִקְטֹרֶת בּוֹאוּ וְהָפִיסוּ. הֵפִיסוּ זָכָה מִי שֶׁזָּכָה. אָמַר לָהֶם חֲדָשִׁים עִם יְשָׁנִים בּוֹאוּ וְהָפִיסוּ מִי מַעֲלֶה אֵבָרִים מִן הַכֶּבֶשׁ לַמִּזְבֵּחַ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר הַמַּעֲלֶה אֵבָרִים לַכֶּבֶשׁ הוּא מַעֲלֶה אוֹתָם עַל גַבֵּי הַמִּזְבֵּחַ: (ג) מְסָרוּם לְחַזָּנִים הָיוּ מַפְשִׁיטִים אוֹתָם אֶת בִּגְדֵיהֶם וְלֹא הָיוּ מַנִּיחִים עֲלֵיהֶם אֶלָּא מִכְנְסַיִם בִּלְבָד. וְחַלּוֹנוֹת הָיוּ שָׁם וְכָתוּב עֲלֵיהֶם תַּשְׁמִישֵׁי הַכֵּלִים: (ד) מִי שֶׁזָּכָה בִּקְטֹרֶת הָיָה נוֹטֵל אֶת הַכַּף וְהַכַּף דּוֹמֶה לְתַרְקַב גָּדוֹל שֶׁל זָהָב מַחֲזִיק שְׁלשָׁה קַבִּין וְהַבָּזָךְ הָיָה בְתוֹכוֹ מָלֵא וְגָדוּשׁ קְטֹרֶת וְכִסּוּי הָיָה לוֹ וּכְמִין מְטוֹטֶלֶת הָיְתָה עָלָיו מִלְמָעְלָה: (ה) מִי שֶׁזָּכָה בַמַּחְתָּה נָטַל מַחְתַּת הַכֶּסֶף וְעָלָה לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ וּפִנָּה אֶת הַגֶּחָלִים הֵילַךְ וְהֵילַךְ וְחָתָה. יָרַד וְעֵרָן לְתוֹךְ כְּלִי שֶׁל זָהָב. נִתְפַּזֵּר מִמֶּנוּ כְּקַב גֶּחָלִים וְהָיָה מְכַבְּדָן לְאָמָה וּבַשַּׁבָּת הָיָה כוֹפֶה עֲלֵיהֶן פְּסַכְתָּר. וּפְסַכְתָּר הָיְתָה כְּלִי גָדוֹל מַחֲזֶקֶת לֶתֶךְ. וּשְׁתֵּי שַׁרְשְׁרוֹת הָיוּ בָהּ. אַחַת שֶׁהוּא מוֹשֵׁךְ בָּהּ וְיוֹרֵד וְאַחַת שֶׁהוּא אוֹחֵז בָּהּ מִלְמַעְלָן בִּשְּׁבִיל שֶׁלֹּא תִתְגַּלְגֵּל. וּשְׁלשָׁה דְבָרִים הָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת. כּוֹפִין אוֹתָהּ עַל גַּבֵּי גֶחָלִים. וְעַל הַשֶּׁרֶץ בַּשַּׁבָּת. וּמוֹרִידִין בָּהּ אֶת הַדֶּשֶׁן מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ: (ו) הִגִּיעוּ בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ נָטַל אֶחָד אֶת הַמַּגְרֵפָה וּזְרָקָהּ בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ. אֵין אָדָם שׁוֹמֵעַ קוֹל חֲבֵרוֹ בִּירוּשָׁלַיִם מִקּוֹל הַמַּגְרֵפָה. וּשְׁלשָׁה דְבָרִים הָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת. כֹּהֵן שֶׁהָיָה שׁוֹמֵעַ אֶת קוֹלָהּ יוֹדֵעַ שֶׁאֶחָיו הַכֹּהֲנִים נִכְנָסִין לְהִשְׁתַּחֲווֹת וְהוּא רָץ וּבָא. וּבֶן לֵוִי שֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ אֶת קוֹלָהּ יוֹדֵעַ שֶׁאֶחָיו הַלְוִיִּם נִכְנָסִים לְדַבֵּר בַּשִּׁיר וְהוּא רָץ וּבָא. וְרֹאשׁ הַמַּעֲמָד הָיָה מַעֲמִיד אֶת הַטְּמֵאִים בְּשַׁעַר הַמִּזְרָח:

זרעים. משנה (פאה פ''ח)

Metsudah Publications Tanakh, 2009

Zeraim. Mishnah (Peah [?])

כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ לֹא חִגֵּר (וְלֹא אִלֵּם) וְלֹא סוּמָא וְלֹא פִסֵּחַ וְהוּא עוֹשֶׂה עַצְמוֹ כְּאֶחָד מֵהֶם אֵינוֹ מֵת מִן הַזִּקְנָה עַד שֶׁנַּעֲשָׂה כְּאֶחָד מֵהֶם. שֶׁנֶּאֱמַר וְדֹרֵשׁ רָעָה תְבוֹאֶנּוּ (צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹף): וְכָל דַּיָּן שֶׁלּוֹקֵחַ שֹׁחַד וּמַטֶּה אֶת הַדִּין אֵינוֹ מֵת מִן הַזִּקְנָה עַד שֶׁעֵינָיו כֵּהוֹת. שֶׁנֶּאֱמַר וְשֹׁחַד לֹא תִקָּח כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר פִּקְחִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִים:

גמרא (ברכות דף ל''ב)

Metsudah Publications Tanakh, 2009

Gemara (Brachot 32b:30)

תָּנוּ רַבָּנָן מַעֲשֶׂה בְּחָסִיד אֶחָד שֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל בַּדֶּרֶךְ וּבָא הֶגְמוֹן אֶחָד וְנָתַן לוֹ שָׁלוֹם. וְלֹא הֶחֱזִיר לוֹ שָׁלוֹם. הִמְתִּין לוֹ עַד שֶׁסִּיֵּם תְּפִלָּתוֹ. לְאַחַר שֶׁסִּיֵּם תְּפִלָּתוֹ אָמַר לוֹ רֵיקָא וַהֲלֹא כָתוּב בְּתוֹרַתְכֶם רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד. וּכְתִיב וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם. כְּשֶׁנָּתַתִּי לְךָ שָׁלוֹם לָמָּה לֹא הֶחֱזַרְתָּ לִּי שָׁלוֹם. אִם הָיִיתִי חוֹתֵךְ רֹאשְׁךָ בְּסַיִּף מִי הָיָה תוֹבֵעַ אֶת דָּמְךָ מִיָּדִי. אָמַר לוֹ הַמְתֵּן לִי עַד שֶׁאֲפַיֶּסְךָ בִּדְבָרִים. אָמַר לוֹ. אִלּוּ הָיִיתָ עוֹמֵד לִפְנֵי מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם וּבָא חֲבֵרְךָ וְנָתַן לְךָ שָׁלוֹם הָיִיתָ מַחֲזִיר לוֹ שָׁלוֹם. אָמַר לוֹ לָאו. וְאִם הָיִיתָ מַחֲזִיר לוֹ מַה הָיוּ עוֹשִׂין לָךְ. אָמַר לוֹ הָיוּ חוֹתְכִין אֶת רֹאשִׁי בְּסַיִּף. אָמַר לוֹ וַהֲלֹא דְבָרִים קַל וָחֹמֶר וּמָה אַתָּה שֶׁהָיִיתָ עוֹמֵד לִפְנֵי מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁהַיּוֹם כַּאן וּמָחָר בַּקֶּבֶר. כַּךְ. אֲנִי שֶׁהָיִיתִי עוֹמֵד לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא חַי וְקַיָּם לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. מִיַּד נִתְפַּיֵּס אוֹתוֹ הֶגְמוֹן. וְנִפְטַר אוֹתוֹ חָסִיד מִמֶּנּוּ וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ לְשָׁלוֹם:

מועד. משנה (שקלים פרק ג')

Metsudah Publications Tanakh, 2009

Moed. Mishnah (Shekalim 3:2)

אֵין הַתּוֹרֵם נִכְנָס לֹא בְּפַרְגּוֹד חָפוּת וְלֹא בְמַנְעָל וְלֹא בְסַנְדָּל הַמְסוּמָר וְלֹא בִתְפִלָּה וְלֹא בְקָמֵיעַ. שֶׁמָּא יֵעָנִי וְיֹאמְרוּ מֵעֲוֹן הַלִּשְׁכָּה הֶעֱנִי. אוֹ שֶׁמָּא יֵעָשֵׁר וְיֹאמְרוּ מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה הֶעֱשִׁיר. לְפִי שֶׁאָדָם צָרִיךְ לָצֵאת יְדֵי הַבְּרִיּוֹת כְּדֶרֶךְ שֶׁצָרִיךְ לָצֵאת יְדֵי הַמָּקוֹם. שֶׁנֶּאֱמַר וִהְיִיתֶם נְקִיִּם מֵיהֹוָה וּמִיִּשְׂרָאֵל. וְאוֹמֵר וּמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם:

גמרא (שבת דף ל''ב)

Metsudah Publications Tanakh, 2009

Gemara (Shabbat 32a:6)

תָּנוּ רַבָּנָן מִי שֶׁחָלָה וְנָטָה לָמוּת אוֹמְרִים לוֹ הִתְוַדֶּה. שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ כָּל הַמּוּמָתִין מִתְוַדִּין. אָדָם יוֹצֵא לַשּׁוּק יְהִי דוֹמֶה בְעֵינָיו כְּמִי שֶׁנִּמְסַר לְסַרְדְּיוֹט. חָשׁ בְּרֹאשׁוֹ יְהִי דוֹמֶה בְעֵינָיו כְּמִי שֶׁנְּתָנוּהוּ בְקֹלָר. עָלָה לְמִטָּה וְנָפַל לְמִשְׁכָּב יְהִי דוֹמֶה בְעֵינָיו כְּמִי שֶׁהֶעֱלוּהוּ לְגַרְדּוֹם לִדּוֹן. שֶׁכָּל הָעוֹלֶה לְגַרְדּוֹם לִדּוֹן אִם יֶשׁ לוֹ פְּרַקְלִיטִין גְּדוֹלִים נִצוֹל וְאִם לַאו אֵינוֹ נִצוֹל. וְאֵלּוּ הֵן פְּרַקְלִיטִין שֶׁל אָדָם תְּשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. וַאֲפִילוּ תְּשַׁע מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וְתִשְׁעָה מְלַמְּדִין עָלָיו חוֹבָה וְאֶחָד מְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת נִצוֹל. שֶׁנֶּאֱמַר אִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי אָלֶף לְהַגִּיד לְאָדָם יָשְׁרוֹ: וַיְחֻנֶּנּוּ וַיֹּאמֶר פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שַׁחַת מָצָאתִי כֹפֶר: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר אֲפִילוּ תְּשַׁע מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וְתִשְׁעָה בְּאוֹתוֹ מַלְאָךְ לְחוֹבָה וְאֶחָד לִזְכוּת נִצוֹל. שֶׁנֶּאֱמַר מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי אָלֶף:

נשים. משנה (סוטה פרק ח')

Metsudah Publications Tanakh, 2009

Nashim, Mishnah (Sotah 8:1)

אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּחְפְּזוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם: כִּי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם הַהוֹלֵךְ עִמָּכֶם לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם: אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם מִפְּנֵיצַהֲלַת סוּסִים וְצִחֲצוּחַ חֲרָבוֹת. אַל תִּירְאוּ מִפְּנֵי הַגָּפַת הַתְּרֵיסִין וְשִׁפְעַת הַקַּלְגַּסִּים. וְאַל תַּחְפְּזוּ מִפְּנֵי קוֹל הַקְּרָנוֹת. וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵי קוֹל הַצְוָחָה. כִּי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם. הֵם בָּאִים בְּנִצְחוֹנוֹ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם וְאַתֶּם בָּאִים בְּנִצְחוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם. פְּלִשְׁתִּים בָּאוּ בְּנִצְחוֹנוֹ שֶׁל גָּלְיָת מֶה הָיָה סוֹפוֹ לְסוֹף נָפַל בָּחֶרֶב וְהֵם נָפְלוּ עִמּוֹ. בְּנֵי עַמּוֹן בָּאוּ בְּנִצְחוֹנוֹ שֶׁל שׁוֹבָךְ וּמֶה הָיָה סוֹפוֹ לְסוֹף נָפַל בַּחֶרֶב וְהֵם נָפְלוּ עִמּוֹ. וְאַתֶּם אִי אַתֶּם כֵּן. כִּי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם. זֶה מַחֲנֵה הָאָרוֹן:

גמרא (סוטה מ''ד)

Metsudah Publications Tanakh, 2009

Gemara (Sotah 44a:6)

תָּנוּ רַבָּנָן אֲשֶׁר בָּנָה אֲשֶׁר נָטַע אֲשֶׁר אֵרַשׂ. לִמְּדָה תוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ שֶׁיִּבְנֶה אָדָם בַּיִת וְיִטַּע כֶּרֶם וְאַחַר כַּךְ יִשָּׂא אִשָּׁא. וְאַף שְׁלֹמֹה אָמַר בְּחָכְמָתוֹ הָכֵן בַּחוּץ מְלַאכְתֶּךָ וְעַתְּדָהּ בַּשָּׂדֶה לָךְ אַחַר וּבָנִיתָ בֵיתֶךָ. הָכֵן בַּחוּץ מְלַאכְתֶּךָ זֶה בַּיִת. וְעַתְּדָהּ בַּשָּׂדֶה לָךְ זֶה כֶּרֶם. אַחַר וּבָנִיתָ בֵיתֶךָ זוֹ אִשָּׁה: דָּבָר אַחֵר הָכֵן בַּחוּץ מְלַאכְתֶּךָ זֶה מִקְרָא. וְעַתְּדָהּ בַּשָּׂדֶה לָךְ זוֹ מִשְׁנָה. אַחַר וּבָנִיתָ בֵיתֶךָ זֶה תַּלְמוּד: דָּבָר אַחֵר הָכֵן בַּחוּץ מְלַאכְתֶּךָ זֶה מִקְרָא וּמִשְׁנָה. וְעַתְּדָהּ בַּשָּׂדֶה לָךְ זֶה תַּלְמוּד. אַחַר וּבָנִיתָ בֵיתֶךָ אֵלּוּ מַעֲשִׂים טוֹבִים: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר. הָכֵן בַּחוּץ מְלַאכְתֶּךָ זֶה מִקְרָא וּמִשְׁנָה וְתַלְמוּד. וְעַתְּדָהּ בַּשָּׂדֶה לָךְ אֵלּוּ מַעֲשִׂים טוֹבִים. אַחַר וּבָנִיתָ בֵיתֶךָ דְּרוֹשׁ וְקַבֵּל שָׂכָר:

נזיקין. משנה (אבות פרק שני)

Metsudah Publications Tanakh, 2009

Nazikin, Mishnah (Avot 2:15)

רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר הַיּוֹם קָצֵר. וְהַמְּלָאכָה מְרֻבָּה. וְהַפּוֹעֲלִים עֲצֵלִים. וְהַשָּׂכָר הַרְבֵּה. וּבַעַל הַבַּיִת דּוֹחֵק: הוּא הָיָה אוֹמֵר. לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגמוֹר: וְלֹא אַתָּה בֶן חוֹרִין לְהִבָּטֵל מִמֶּנָּה. אִם לָמַדְתָּ תּוֹרָה הַרְבֵּה נוֹתְנִין לְךָ שָׂכָר הַרְבֵּה. וְנֶאֱמָן הוּא בַּעַל מְלַאכְתְּךָ שֶׁיְּשַׁלֶּם לְךָ שְׂכַר פְּעֻלָּתֶךָ. וְדַע שֶׁמַּתַּן שְׂכָרָן שֶׁל צַדִּיקִים לֶעָתִיד לָבֹא:

גמרא (סנהדרין דף צ''ב)

Metsudah Publications Tanakh, 2009

Gemara (Sanhedrin 92a:24)

תָּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ. צַדִּיקִים שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַחֲיוֹתָן אֵינָן חוֹזְרִין לַעֲפָרָן. שֶׁנֶּאֱמַר וְהָיָה הַנִּשְׁאָר בְּצִיּוֹן וְהַנּוֹתָר בִּירוּשָׁלַם קָדוֹשׁ יֵאָמֵר לוֹ כָּל הַכָּתוּב לַחַיִּים בִּירוּשָׁלָם. מַה קָּדוֹשׁ לְעוֹלָם קַיָּם. אַף הֵם לְעוֹלָם קַיָּמִים: וְאִם תֹּאמַר אוֹתָן אֶלֶף שָׁנִים שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְחַדֵּשׁ בָּהֵן אֶת עוֹלָמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְנִשְׂגַּב יְהֹוָה לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא. צַדִּיקִים מָה הֵם עוֹשִׂים. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֹשֶׂה לָהֶם כְּנָפַיִם כַּנְּשָׁרִים וְשָׁטִים עַל פְּנֵי הַמָּיִם. שֶׁנֶּאֱמַר עַל כֵּן לֹא נִירָא בְּהָמִיר אָרֶץ וּבְמוֹט הָרִים בְּלֵב יַמִּים. וְשֶׁמָּא תֹאמַר יֵשׁ לָהֶם צַעַר. תַּלְמוּד לוֹמַר וְקוֵֹי יְהֹוָה יַחֲלִיפוּ כֹחַ יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים יָרוּצוּ וְלֹא יִיגָעוּ יֵלְכוּ וְלֹא יִיעָפוּ:

קדשים. משנה (ערכין פרק שלישי)

Metsudah Publications Tanakh, 2009

Kiddushim, Mishnah (Arakhin 3:4)

בְּאוֹנֵס וּמְפַתֶּה לְהָקֵל וּלְהַחֲמִיר. כֵּיצַד. אֶחָד שֶׁאָנַס וּפִתָּה אֶת הַגְּדוֹלָה שֶׁבִּכְהֻנָּה וְאֶת הַקְּטַנָּה שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל. נוֹתֵן חֲמִשִּׁים סְלָעִים. וְהַבּשֶׁת וְהַפְּגַם הַכֹּל לְפִי הַמְבַיֵּשׁ וְהַמִּתְבַּיֵּשׁ: וּבְמוֹצִיא שֵׁם רָע לְהָקֵל וּלְהַחֲמִיר. כֵּיצַד. אֶחָד שֶׁהוֹצִיא שֵׁם רָע עַל הַגְּדוֹלָה שֶׁבִּכְהֻנָּה וְעַל הַקְּטַנָּה שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל. נוֹתֵן מֵאָה סְלָעִים. נִמְצָא הָאוֹמֵר בְּפִיו חָמוּר מִן הָעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה. שֶׁכֵּן מָצִינוּ שֶׁלֹּא נֶחְתַּם גְּזַר דִּין עַל אֲבוֹתֵינוּ בַּמִּדְבָּר אֶלָּא עַל לָשׁוֹן הָרָע. שֶׁנֶּאֱמַר וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי:

גמרא (ערכין דף ט''ז)

Metsudah Publications Tanakh, 2009

Gemara (Arukhin 16a:19)

תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל עַל מַה הַקְּטֹרֶת מְכַפֶּרֶת. עַל לָשׁוֹן הָרָע. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָבֹא דָבָר שֶׁבַּחֲשַׁאי וִיכַפֵּר עַל מַעֲשֶׂה שֶׁבַּחֲשַׁאי:

טהרות. משנה (ידים פרק ראשון)

Metsudah Publications Tanakh, 2009

Taharot, Mishnah (Yadayim 1:1)

מֵי רְבִיעִית נוֹטְלִין לְיָדַיִם לְאֶחָד. וְאַף לִשְּׁנַיִם. מֵחֲצִי לוֹג לִשְׁלשָׁה אוֹ לְאַרְבָּעָה. מִלּוֹג לַחֲמִשָּׁה וְלַעֲשָׂרָה וּלְמֵאָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר וּבִלְבָד שֶׁלֹּא יִפְחוֹת לָאַחֲרוֹן שֶׁבָּהֶם מֵרְבִיעִית. מוֹסִיפִין עַל הַשְּׁנִיִּם וְאֵין מוֹסִיפִין עַל הָרִאשׁוֹנִים:

גמרא (נדה דף ס''א)

Metsudah Publications Tanakh, 2009

Gemara (Niddah 61b:3)

תָּנוּ רַבָּנָן בֶּגֶד שֶׁאָבַד בּוֹ כִּלְאַיִם הֲרֵי זֶה לֹא יִמְכְּרֶנוּ לְנָכְרִי. וְלֹא יַעֲשֶׂה מִמֶּנּוּ מַרְדַּעַת לַחֲמוֹר. אֲבָל עוֹשֶׂה מִמֶּנּוּ תַּכְרִיכִין לְמֵת. דִּכְתִיב בַּמֵּתִים חָפְשִׁי כֵּיוָן שֶׁאָדָם מֵת נַעֲשֶׂה חָפְשִׁי מִן הַמִּצְוֹת:

ואח''כ אומרים עשרת הדברות ופרשת העקידה וכו' כמ''ש ביום ראשון עד הבקשה:

Metsudah Publications Tanakh, 2009

After this say the Aseret Dibbarot, Parshat Akeidah, etc, until the request for the first day.

בקשה ליום חמישי

Metsudah Publications Tanakh, 2009

Request for Thursday

וכשאין אומרים תחנון אין לאומרה:

Metsudah Publications Tanakh, 2009

And when Tachanun is not said, neither is the request.

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנְיִךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתִּתְנַהֵג עִמִּי בְּמִדַּת הַחֶסֶד וּבְמִדַּת הָרַחֲמִים כָּל יְמֵי חֶלְדִּי. וְתָנוּחַ לִי מִמְּגוּרַי. וְאַל תֶּאֱסוֹף עִם חַטָּאִים נַפְשִׁי וְעִם אַנְשֵׁי דָמִים חַיָּי. וְגַם עַד זִקְנָה וְשֵׂיבָה אַל תַּעַזְבֵנִי. וְתִתֵּן חֶלְקִי עִם יְרֵאֶיךָ וְיוֹדְעֵי שְׁמֶךָ וּבֵין רְצוּיְיִךָ הָעוֹשִׂים רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם וְעִמָּהֶם יְהֵא חֶלְקִי וְגוֹרָלִי וְכוֹסִי כִּי אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי: אָנָּא יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי אַל תֵּפֶן לְרִשְׁעִי וּלְחַטָּאתִי וְלַעֲוֹנוֹתַי וְלִפְשָׁעַי שֶׁחָטָאתִי וְשֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי לְפָנְיִךָ וּלְמַעֲשִׂים הָרָעִים שֶׁעָשִׂיתִי. עֲשֵׂה אַתָּה עִמִּי צְדָקָה לְמַעַן שְׁמֶךָ וּלְמַעַן בְּרִיתְךָ עִם אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ. וּלְמַעַן משֶׁה וְאַהֲרֹן דָּוִד וּשׁלֹמֹה וְאֵלִיָּהוּ. וּלְמַעַן כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ. וּלְמַעַן שְׁכִינָתֶךָ. וְרַחֵם עָלַי כִּי רַחוּם אָתָּה וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין לִי מִי שֶׁיְּרַחֲמֵנִי וְיִרְאֶה בְעָנְיִי. כִּי אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהָי: יְהֹוָה שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי. זָחַלְתִּי וְנִבְהַלְתִּי וָאִירָא מֵחַוּוֹת דֵּעִי אוֹתְךָ כִּי מֵאִתְּךָ הַצֶדֶק וְהָאֱמוּנָה. וּמִפִּיךָ הַדַּעַת וְהַתְּבוּנָה. יְהֹוָה שִׁמְעָה תְפִלָּתִי וְשַׁוְעָתִי אֵלֶיךָ תָבוֹא. וְהַאֲזִינָה אֶל תַּחֲנוּנָי בֶּאֱמוּנָתְךָ עֲנֵנִי וּשְׁמַע תְּפִלָּתִי. כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. בָּרוּךְ אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה:

Metsudah Publications Tanakh, 2009

May it be your will Hashem our God and the God of our ancestors...

בקשה אחרת מעין יצירת היום על דרך הקבלה

Metsudah Publications Tanakh, 2009

Another requestion for this day of creation, from the path of Kabbalah.

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ מֵכִין תֵּבֵל בְּכֹחוֹ וּמְקַיֵּם עוֹלָם בְּתוֹרָתוֹ. בּוֹרֵא בְּרִיּוֹת חַיִּים בְּתַּחְתּוֹנִים בְּיוֹם זֶה לְהַרְאוֹת תִּפְאֶרֶת גְּדֻלָּתוֹ. וְנָתַתָּ בָּהֶם כֹּחַ לִפְרוֹת וְלִרְבּוֹת וּלְהַפְלִיא לַעֲשׂוֹת אִישׁ אִישׁ עַל עֲבוֹדָתוֹ. אָנָּא יְהֹוָה אֱלֹהַי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים רַחֵם עַל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ לְבַל תַּפִּיל אִשָּׁה מִפְּרִי בִטְנָהּ מֵעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְאַל יֶחְסַר הַמָּזֶג לִמְנִיקוֹתֵיהֶן וְהָכֵן דַּדֵּיהֶן כִּשְׁתֵּי מַעְיָנוֹת לְהַשְׁפִּיעַ חָלָב לִוְלָדוֹתֵיהֶן לְמַעַן יִגְדְּלוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ כְּדִכְתִיב מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז. וְנִזְכֶּה כֻלָּנוּ לִרְאוֹת בְּנֶחָמַת צִיּוֹן כְּדִכְתִיב לְמַעַן תִּינְקוּ וּשְׂבַעְתֶּם מִשֹּׁד תַּנְחֻמֶיהָ לְמַעַן תָּמֹצוּ וְהִתְעַנַּגְתֶּם מִזִּיז כְּבוֹדָהּ. כִּי אַתָּה שׁוֹמֵע תְּפִלַּת כָּל פֶּה. בָּרוּךְ אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה:

Next →