כיצד המחתך את הירק מעט לבשלו הרי זה חייב שזו המלאכה תולדת טחינה וכו'. עכ"ל. מרן ז"ל בכסף משנה כתב בשם הרמ"ך ז"ל וז"ל כיצד המחתך וכו' כתב הרמ"ך הנ"ל לפרש דוקא ירק שאינו נאכל חי וכו' יע"ש בכ"מ. וגם מרן ז"ל מישתק שתיק ליה ולא השיב דבר או חצי דבר בזה. ועיין לקמן הלכות שביתת עשור פרק ראשון הלכה ג' בד"ה ומותר לקנב את הירק וכו' אות ראשון מה שתמהתי על מרן ז"ל מה זו שתיקה דשתק ליה להרמ"ך ז"ל. ועיין בתוספות דשבת דף קי"ד ע"ב בד"ה אלא לקניבת ירק וכו' בסוף הדיבור. וגם בזה נסתלקה השגות ותמיהת הרמ"ך ז"ל הנ"ל דפה מיירי רבינו ז"ל בשעושה חתיכות דקות מאד וכמו שכתבו התוספות שם. ולפיכך דייק רבינו ז"ל וכתב תיבת לבשל"ו וכנ"ל והיינו שדרך הוא כך כשרוצים לבשלו שחותכי' אותו לחתיכות דקות מאד. ושם ביוה"כ עושה אותן חתיכות גדולות כדי להקל מעליו הטורח במוצאי יו"כ שאינו צריך לטרוח כ"כ עוד לחתכן לחתיכות דקות מאד ואינו צריך לזה זמן ארוך כ"כ משא"כ אם לא היה חותכין ביוה"כ לחתיכות גדולות לפחות היה צריך לזה זמן מרובה בליל מוצאי יו"כ לחותכן לחתיכות דקות מאד. ועיין עוד בתוספות דשבת דף ע"ד ע"ב בד"ה האי מאן דפריס סילקא וכו' מה שכתבו. ועיין בהרא"ש בפרק כלל גדול סי' ה' ובהגהות אשר"י שם מה שכתבו וא"כ אפשר דרבינו ז"ל כוון בתיבת לבשלו לדברי התוספות והגהות אשרי הנ"ל ולדברי הרא"ש ז"ל הנ"ל והיינו דבירק שהוא נאכל חי אין בו משום טחינה שהוא כמו חותך בשר וכדומה וכמו שכתב הרא"ש ז"ל שם. אבל פה מיירי רבינו ז"ל בירק שאינו נאכל כשהוא חי אלא דוקא כשמבשלין אותו כמו שהוא כן סילקא (ובזה אפשר דגם הרא"ש ז"ל מודה דהוא דומיא דעצים). ועיין עוד לקמן בהלכות שביתת עשור פרק א' הלכה ג' בד"ה הנ"ל אות שני מה שפלפלתי שם בס"ד עוד בדין זה זיל גמור מהתם.

ואם גבנו ועשאו גבינה חייב משום תולדת בונה וכו'. עכ"ל וכצ"ל ולא כמו שנדפס בטעות חייב משום בונה וכמבואר מדבריו שבריש הלכה הקודמת ומדבריו שבסוף הלכה זו. וכן הוא מבואר להדיא לקמן פרק י' הלכה י"ג דמגבן אינו אלא תולדת בונה אבל אינו אב. ועיין מה שכתב הרב המגיד ז"ל לקמן פרק שמיני הלכה ז' בד"ה החולב את הבהמה וכו' ועיין לקמן פ"י הלכה י"ג בד"ה וכן המגבן את הגבינה וכו' ועוד לקמן בהלכות שביתת י"ט פרק ראשון הלכה ט' בד"ה אין אופין ומבשלין וכו' אות שני מה שכתבתי בס"ד מה שיש לתמוה לכאורה על רבינו ז"ל בסתירת דבריו וישוב לזה.