Sefat Emet, Leviticus, For Shabbat HaGadol
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ב"ה מפ' אחרי שבת הגדול
בענין שבת הגדול שהי' שורש הגאולה ביום השבת. כי הגאולה היא למעלה מסדר הטבע. שיש הנהגה עפ"י הטבע והשי"ת בחר לבנ"י ההנהגה שלמעלה מהטבע. והוא הנהגתו בש"ק. כי בימי המעשה הוא ע"י צמצומים בעשי' ובטבע וע"י מלאכים. ובש"ק הוא הנהגה עליונה. ויצ"מ הי' ע"י הקב"ה בעצמו אני ולא מלאך. והוא בחי' השבת. לכן פסח נק' ג"כ שבת. לכן ש"ק הוא זכר ליצ"מ כדכ' וזכרת כי עבד היית כו' ויוציאך כו' ביד חזקה על כן צוך כו' לעשות כו' השבת. פי' כי הקב"ה הי' יכול לגאול את בנ"י בדרך הטבע ג"כ. אך רצה למסור לנו הנהגה עליונה מאתו בעצמו והוא עדות כי הנהגת השבת מיוחד לנו. וע"ז אומרים אלו לא הוציא הקב"ה כו' הרי אנו ובנינו כו'. ופי' מהר"ל ז"ל כי אם לא הי' הגאולה ע"י הקב"ה בעצמו הרי אנו משועבדין ע"ש. והוא כנ"ל. שע"י שהיה בהנהגה עליונה שהוא למעלה מהטבע והזמן. א"כ לעולם יש זכר ליצ"מ. כי מה שהוא במקרה ועפ"י טבע הוא בזמן ומקום ידוע. אבל יצ"מ שהי' מהקב"ה וב"ש בעצמו הוא בכל הזמנים ובכל המקומות כנ"ל: