כשאדם גומר מלאכה גדולה צריכה ברכה שהרי לאחר שברא הקב"ה את עולמו ברכו שר העולם שנאמר ישמח ה' במעשיו. וכן כשכלו מלאכת המשכן ברך אותם משה. וכן עשה דוד ושלמה וכן חזקיהו. וכן הוא אומר מי האיש אשר נטע כרם ולא חללו שלא ברכוה וכן מי האיש אשר אירס אשה ולא לקחה שעדיין לא היתה ברכת נשואים וא"ת למה נאמר ויברך אותם משה שתשרה שכינה במשכן והלא כבר הבטיחו הקב"ה ושכנתי בתוכם אלא שהיה ירא שמא יגרום החטא ושמא משה או בצלאל לא כיונו לתקן כמו שנצטוו ועוד אע"פ שעל פי הדיבור נצטוה דוד לעשות מזבח אעפ"כ ברכו ארונה היבוסי: