כָּל דָּבָר שֶׁיִּתְבָּרֵר אֶל אִישׁ מִן הָאֲנָשִׁים הֱיוֹת נָאוֹת לוֹ, הִנֵּה, מִטֶּבַע הָרָצוֹן הוּא שֶׁיִּתְעוֹרֵר אֵלָיו וְיִשְׁתַּדֵּל עָלָיו — אִם לֹא תִמָּצֵא אֵיזֶה סִבָּה שֶׁיִּמְנָעֵהוּ מִזֶּה. וְעַל כֵּן כְּשֶׁנִּרְצֶה לְהַטּוֹת לֶב אִישׁ אֶל דְּבַר מָה, הִשְׁתַּדְּלוּתֵנוּ הָרִאשׁוֹן רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה הַרְאוֹת לוֹ בְּבֵרוּר הֱיוֹת הַדָּבָר הַהוּא נָאוֹת לוֹ בֶאֱמֶת; אָמְנָם, בִּהְיוֹת שֶׁכְּבָר אֶפְשָׁר שֶׁתִּמָּצֵא סִבָּה תִּמְנַע הָרָצוֹן מֵהִתְעוֹרֵר אֲפִלּוּ אַחֲרֵי הִתְבָּרֵר לוֹ הֱיוֹת הַדָּבָר נָאוֹת אֵלָיו, עַל כֵּן גַּם עַל זֶה צָרִיךְ שֶׁנִּפְקַח עֵינֵינוּ וִנִשְתַּדֵּל לִדְחוֹת כָּל הָעִכּוּבִים והַמְּנִיעוֹת שֶיּוּכְלוּ לִמָּצֵא לַהִתְעוֹרְרוּת הַזֶּה.

וְאָמְנָם, צָרִיךְ שֶׁתֵּדַע שֶׁשְּׁנֵי שַׁלִּיטִים גְּדוֹלִים, נִמְצָאִים בְּלִבּוֹ שֶל הָאָדָם וְהֵם הַכּוֹבְשִׁים בְּכֹחַ גָּדוֹל אֶת הָרָצוֹן עַל הָרֹב: הָרִאשׁוֹן — כְּלָל הַהִתְפָּעֲלֻיּוֹת, וְהַשֵּׁני — שִׂנְאַת הֶעָמָל וּבַקָּשַׁת הַמְּנוּחָה; שְׁנַים אֵלֶּה פּוֹעֲלִים הַרְבֵּה בְּכָל לֵב וּמַכְרִיחִים הָרָצוֹן שֶׁתִּמָּנַע¹⁵ מֵהִתְעוֹרֵר אַחַר הַשֵּכֶל, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא, שֶׁפְּעָמִים מַתְחִילִים בָּרָצוֹן וּמְסַיְּמִים בַּשֵּׂכֶל עַצְמוֹ; שֶׁבִּהְיוֹת הָרָצוֹן עֲשׁוּקָה¹⁶ מֵהֶם לְבִלְתִּי הִתְעוֹרֵר אֶל מַה שֶּׁרָאוּי לָהּ לְהִתְעוֹרֵר, הִנֵּה, תַּחַת הִמָּשְׁכָהּ אַחַר הַשֵּׂכֶל, תַּמְשִׁיךְ הַשֵּׂכֶל אַחֲרֶיהָ שֶיִּפָּסֵד בְּצִיּוּרוֹ ויִתְקַלְקֵל בְּהַשְׂכָּלָתוֹ וְלֹא יְצַיֵּר הַדְּבָרִים כַּאֲשֶׁר הֵם אֶלָּא כַּאֲשֶׁר תַּחְפְּצֵם רְצוֹנוֹ הָעֲשׁוּקָה מֵעוֹשְׁקֶיהָ, וְיִמְעֲטוּ וְיִקְטְנוּ בְעֵינָיו הַדְּבָרִים הַגְּדוֹלִים וְיֵרָאוּ לוֹ הַחֲזָקִים כְּחַלָּשִׁים וְהָעֲצוּמִים לְקַלִּים. וְלֹא יִתְפָּעֵל מִמַּה שֶׁהָיָה לוֹ לְהִתְפָּעֵל וְלֹא יֵרָשֵׁם מִמַּה שֶּׁהָיָה רָאוּי שֶׁיֵּרָשֵׁם רֹשֶׁם גָּדוֹל. דֶּרֶך מָשָׁל: מִי שֶׁנִּכְנַס בּוֹ הַכַּעַס וּבָעֲרָה בוֹ חֲמָתוֹ וּבְעֶבְרָתוֹ הַגְּדוֹלָה יָקוּם לְהִנָּקֵם מֵהַמַּכְעִיסוֹ, הִנֵּה, אִם תֵּלֵךְ לְשַׁכְּכוֹ וּלְהַטּוֹת רְצוֹנוֹ שֶׁיּמְחֹל וְיַעֲבֹר עַל פִּשְׁעוֹ — כָּל זְמַן שֶׁתִּגְבַּר בּוֹ הַחֵמָה וְתִשְׁלוֹט, הִנֵּה, הַטְּעָנוֹת שֶׁתִּטְעֹן לוֹ לֹא יִכָּנְסוּ בְאָזְנָיו וְשִׂכְלוֹ לֹא יַשְׂכִּילֵם כַּאֲשֶׁר הֵם, לֹא יִרְאֶה כֹחַ אֲמִתָּם, לֹא יַבִּיט אֶל תּוֹלְדוֹת הַדְּבָרִים וְאֶל הַמִּתְחַבְּרִים לָהֶם, וַאֲפִילּוּ תִהְיֶינָה הַטְּעָנוֹת כָּל כָּךְ חֲזָקוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְבִלְתִּי הַשְׂכִּילָם, הִנֵּה, יַשְׂכִּילם כּמְעַט רֶגַע וּמִיָּד יִפְנֶה מֵהֶם וְיַעֲבֹר וְלֹא יַנִּיחַ לָהֶם שֶׁיִּקָּבַע בּוֹ צִיּוּרָם וְיִרְשְׁמוּ בוֹ הָרֹשֶׁם שֶׁהָיָה רָאוּי לָהֶם. וְכָל כָּךְ לָמָּה? לְפִיּ שֶׁרְצוֹנוֹ כְבוּשָׁה מִן הַכַּעַס וְלֹא תִנָּטֶה אֶל הָאֱמֶת, אַדְּרַבָּא, תַּמְשִׁיךְ הַשֵּׂכֶל אַחֲרֶיהָ שֶׁלֹּא יַשְׂכּיל מַה שֶׁיֵּשׁ לָהּ לְהַשְׂכִּיל; וְאִם תִּרְצֶה לְהַמְשִׁיךְ אִישׁ לַעֲבוֹדָה מֵעֲבוֹדוֹת הַתּוֹרָה אוֹ לְעִנְיָן מֵעִנְינֵי הַלִּמּוּד וְתִטְעֹן לוֹ טְעָנוֹת חֲזָקוֹת וַאֲמִתִּיּוֹת — אֲפִילּוּ יִתְבָּרֵר לוֹ אֲמִתַּת הַטְּעָנוֹת, הִנֵּה, מְאִיסַת הֶעָמָל יְבִיאֵהוּ שֶׁלֹּא לִרְצוֹת בְמַה שֶׁכְּבָר נִתְבָּרֵר לוֹ הֱיוֹתוֹ נָאוֹת — כִּי יִקְשֶׁה עָלָיו עֲשִׂיַּת הַדָּבָר וִתִגְבַּר עָלָיו הָעַצְלָה וְלֹא יִבְחַר בַּיְגִיעָה; וּפְעָמִים יִתְבָּרֵר אֵצֶל הָאָדָם אֲמִתַּת דְּבַר מָה וְלֹא יִבְחַר לַעֲשׂוֹתוֹ מִפְּנֵי אֵימָה אוֹ מִפְּנֵי בוּשָׁה וְכַיּוֹצֵא בָזֶה מִכְּלָל הַהִתְפָּעֲלֻיּוֹת. נִמְצָא, שֶׁהָרוֹצֶה לְהַמְשִׁיךְ אָדָם לַאֲשֶׁר יִרְצֶה— לֹא יַסְפִּיק לוֹ שֶׁיַּבִּיט אֶל מַה שֶׁצָּרִיךְ לְשַׁכְלֵל הַשְׂכָּלָתוֹ¹⁷ מצַּד עַצְמוֹ, אֲבָל צָרִיךְ שֶׁיַּבִּיט עוֹד אֶל הָרָצוֹן לְמַה שֶׁצָּרִיךְ לָהּ לְשֶׁתִּתְעוֹרֵר, וּלְמַה שֶׁמְּעַכְּבִים לָהּ מְעַכְּבֶיהָ עַד שֶׁיִּדְחֵם, וְתִנָּטֶה לְמַה שֶּׁיִּשְׁתַּדֵּל לְּהַטּוֹתָהּ.

footnotes: ¹⁵ "שתמנע", הרצון משמש לשון נקבה כאן וכן להלן כמשפט הלשון האיטלקית, ¹⁶ "עשוקה", כבושה. ¹⁷ "לשכלל השכלתו" בכה"י ספק לשכל להשכלתו

וְהִנֵּה, עַל יְסוֹד זֶה נִבְנִים כָּל חֻקּוֹת הַמְּלִיצָה מַה שֶׁצָּרִיךְ לַמַּרְצֶה, וּכְלָל הָעִנְיָן הוּא, כִּי, הִנֵּה, אַרְבָּעָה מִקְרִים אֶפְשָׁר שֶׁיִּקְרוּ לָרָצוֹן וְלַשֵּׂכֶל עַד שֶׁלֹּא יַשִּׂיג מֵהֶם הַמְּדַבֵּר אֶת תַּכְלִיתוֹ: הָרִאשׁוֹן — שֶׁלֹּא תַסְפֵּקְנָה הַמִּלּוֹת לְצַיֵּר בַּשֵּׂכֶל הָעִנְיָן הַנִּרְצֶה כְּמוֹת שֶׁהוּא, אֲבָל, יִפְחֲתוּ מִמֶּנּוּ, מִפְּנֵי טֶבַע הַמִּלּוֹת בְּהוֹרָאָתָן, אוֹ מִפְּנֵי עֹמֶק הָעִנְיָן וְדַקּוּתוֹ שֶׁאֵין הַשֵּׂכֶל מַרְגִּישׁ בּוֹ כָּל כָּךְ. הַשֵּׁנִי הוּא שֶׁלֹֹּא יִתְבָּרֵר הַצִּיּוּר הֵיטֵב אֵצֶל הַשֵּׂכֶל שֶׁלֹֹּא יְחַבְּקֵהוּ הַשֵּׂכֶל כָּרָאוּי וְלֹֹא יִכְלֹֹל אוֹתוֹ כֻלּוֹ, אוֹ שֶׁיְּחַבְּקֵהוּ בְעִרְבּוּב, אוֹ בְהַשְׂכָּלָה שִׁטְחִית, וְיִתְעַלְּמוּ מִמֶּנּוּ חֲלָקָיו אוֹ תְנָאָיו. הַשְּׁלִישִׁי — שֶׁאַחַר הִצְטַיֵּר הַדָּבָר בַּשֵּׂכֶל לֹא יִקָּבַע בּוֹ וְלֹא יַעֲשֶׂה בוֹ רֹשֶׁם חָזָק אֶלָּא יַעֲבֹר מִיָּד וְיֵלֵךְ כִּכְתָב שֶׁאֵינוֹ מִתְקַיֵּם¹⁸. הָרְבִיעִי — שֶׁיְּמָאֵן הָרָצוֹן הִמָּשֵׁךְ אַחֲרֵי הַשֵּׂכֶל אוֹ יֵקַל בְּעֵינָיו הָעִנְין מֵאֲשֶׁר הוּא בֶאֱמֶת עַד שֶׁלֹּא יִתְפָּעֵל מִמֶּנּוּ הַהִתְפָּעֲלוּת הָרָאוּי לוֹ וְלֹא יִתְעוֹרֵר הַהִתְעוֹרְרוּת שֶׁהָיָה רָאוּי שֶׁיִתְעוֹרֵר.

footnotes: ¹⁸ "שאינו מתקים", שנמחק.

וְהִנֵּה, כְּנֶגֶד כָּל הָעִכּוּבִים הָאֵלֶּה, שֶׁאֶפְשָר לַמַּרְצֶה שֶׁיִּמָּצֵא¹⁹ מֵהַשִּׂיג אֶת תַּכְלִיתוֹ, הִמְצִיאָה הַחָכְמָה תַּחְבּוּלוֹת לְנַצְּחָם וְלִדְחוֹתָם וְהֵם הֵם חֻקּוֹת הַמְּלִיצָה שֶׁזָּכַרְנוּ.

footnotes: ¹⁹ "שימצא", בעיכובים הללו, ולא ישיג את תכליתו.

וְהִנֵּה, לְמַעְלָה כְבָר בֵּאַרְנוּ הַהַבְחָנוֹת שֶבַּדִּבּוּרִים, דְּהַיְנוּ, הָעִנְיָן וִהַמִּלּוֹת, וּבַמִּלּוֹת: הָאֵיכוּת, הַכַּמּוּת וְהַסֵּדֶר. וְהִנֵּה, הַחֻקִּים מִתְחַלְּקִים בְּכָל הַחֲלָקִים הָאֵלֶּה, יִהְיוּ בָּעִנְיָנִים, וּקְצָתָם — בְּאֵיכוּת הַמִּלּוֹת; קְצָתָם–בְּכַמּוּתָם וּקְצָתָם — בְּסִדְרָם. וְעַתָּה נְבָאֲרֵם כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁהוּא.