[קנג] דין שבועות עבודה זרה. פעם אחת נתחייב גוי שבועה לרבי, והוליכו רבי עד פתחה של עבודה זרה. כאילו הוא רוצה להשביעו. אבל לא היה בלבו להשביעו, שהרי אמרו חכמים אסור לו לאדם שיעשה שותפות עם הגוי, שמא יתחייב לו שבועה [ונשבע בעבודה זרה שלו] והתורה אמרה לא ישמע על פיך [שמות כ"ג י"ג] אבל מראה היה כדי שיודה, והביאו רקב העצמות הקדשים והניח הגוי עליהן פרוטה. כדי לקלון עבודה זרה ויאמן רבי ונתן לו זמן לשבועתו. ומאותו היום קבל עליו רבי שלא יתן עם הגוי באמונה דבר שגדול בעיניו שמא יכפור הגוי ולא יזמיננו לשבועה, כדי שלא יניח גוי מעות למרקולוס ונמצא עבודה זרה נהנית על ידו. ועוד שמראה כאלו יש ממש בה שהוא מביא לעבודה זרה לישבע בה: