Sefer Puah, First Volume; Family and Purity, I Groom and Bride
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
גילוי והסתרת מידע רפואי בשידוכים
אסור לאדם להנהיג עצמו בדברי חלקות ופיתוי, ולא יהיה אחד בפה ואחד בלב, אלא תוכו כברו, והעניין שבלב הוא הדבר שבפה; ואסור לגנוב דעת הבריות... ואפילו מילה אחת של פיתוי ושל גניבת דעת אסור, אלא שפת אמת ורוח נכון ולב טהור מכל עמל והוות. משנה תורה לרמב"ם, הלכות דעות פרק ב, ו
אסור לרמות את בני אדם במקח וממכר או לגנוב את דעתם... היה יודע שיש בממכרו מום, יודיעו ללוקח, ואפילו לגנוב דעת הבריות בדברים אסור. שם, הלכות מכירה פרק יח, א
הפרק על שידוכים לא מכסה את כלל ההלכות אלא מתייחס בעיקר לשאלות שהופנו לפוסקי מכון פוע"ה.
הכרות בין בני זוג לקראת נישואים כוללת לא רק התרשמות הדדית ובחינה האם הוא או היא עומדים בציפיות, אלא גם איסוף מידע הכולל בתוכו פרטים רפואיים על מחלות או נכויות של בן הזוג ואף של קרוביו.
כשאדם עומד להינשא כדי להקים בית נאמן בישראל, הרי מלבד קיום הציווי ההלכתי, חיוני ביותר להציב מראש בית כזה על אדני האמת, ולכן ברור שיש לומר את האמת כולה ולא להסתירה. שפת אמת ויושר הכרחיים בכל מגעיו של אדם עם הזולת, אך המשמעות העמוקה ביותר היא דווקא בין בני זוג שבונים מערכת של אמון ויושר ביניהם. נוסף על המחויבות ההלכתית והמוסרית, יש להתנהגות כזאת גם משמעות מעשית ביותר. גילויים מאוחרים של אמת שהוסתרה עלולים לערער את האמון בין בני הזוג. מעבר למשמעותם הספציפית של הפרטים שהוסתרו, עלולה להיווצר בעיה חמורה יותר, חלילה, עד כדי אווירה של משבר וחוסר אמון כללי מצד בן הזוג שעלול להרגיש פגוע מאוד עקב הסתרת מידע ממנו. לכן גם באופן עקרוני וגם מבחינה מעשית חשוב וחיוני לומר את האמת. בני אדם מסוגלים לעתים להתמודד עם בעיות של בן הזוג שלהם, אך עלולים להתקשות בקבלת אי אמירת אמת, העלולה להתפרש כחוסר יושר כללי.
לעומת זאת, יש חשש שבגילוי בעיות רפואיות הדברים עלולים להתקבל בצורה מוגזמת¹, במיוחד כיוון ש"אדם קרוב אצל עצמו"², ובאופן טבעי רואה בדרך כלל את נגעי הזולת יותר מאשר את נגעיו³. כתוצאה מכך עלול בן הזוג להפסיק את הקשר, לא בגלל עצם הבעיה אלא בגלל חששות מוגזמים שאין בהם ממש. ייתכן מצב, שבו אדם יכיר תחילה את בן הזוג ורק אז הוא יסכים לקבל עליו את מגבלותיו הרפואיות, כיוון שכבר הכיר את התכונות החיוביות שלו; גילוי מוקדם של הבעיות הרפואיות עלול לסתום את הגולל על האפשרות לקשר כזה, עוד קודם שניתן לו סיכוי הולם.
footnotes: ¹ בשאלה שהגיעה למכון פוע"ה, שאלה בחורה רווקה בת 32 האם מותר לה לומר שהיא רק בת 29, כיוון שאם תאמר את האמת - שהיא בת 32, הבחור שישמע זאת יחשוב שהיא בת 35... גם כאן, החשש הוא מהגזמה מצד השומע. התייחסות הלכתית לשאלה כזאת מובאת להלן הערה 74. ² יבמות כה, ב; סנהדרין י, א; שם כה, א. ³ וכפי שמנסחת המשנה (נגעים פרק ב, ה): "כל הנגעים אדם רואה, חוץ מנגעי עצמו".
אם כן, אדם הסובל מבעיה רפואית כלשהי עלול להיקרע בין החובה המוסרית וההלכתית לפרוס את כל המידע לפני בן הזוג, לבין הרצון שלא להפחיד או לדחות עוד קודם שבן הזוג הצליח לעמוד על שאר תכונותיו ועל מידה מסוימת של התאמה ביניהם. בדרך כלל מדובר בבעיות רפואיות שאינן ניכרות במראה החיצוני, ובן הזוג לא יכול לדעת עליהן לפני הנישואים אם לא מגלים לו אותן.
בדילמה זו מתלבט לא רק בן הזוג הסובל מבעיה רפואית או משפחתית, אלא גם אחרים היודעים אודותיה. בהתלבטות כזאת עליהם להביא בחשבון עד כמה עלולה הבעיה להשפיע על החיים המשותפים של בני הזוג, ובהתאם לכך לברר האם קיימת חובה לדווח לבן הזוג על הבעיה לפני הנישואים. דברים אלו נכונים, על אחת כמה וכמה, לגבי שדכנים.
השאלות שיש להתמודד עמן הן: האם לספר; איזה מידע יש למסור לבן הזוג המוצע; באיזה שלב; וכיצד ינהג צד שלישי המודע לפרטים שבן הזוג המוצע לא יודע⁴.
footnotes: ⁴ בנוסף לכך, יש מקום לדון באיזו רמה של הסתרת מידע מתעוררת שאלה על תקפות הנישואין. התייחסות לשאלה זו לא תובא כאן, שאין כאן מקומה.
עיקר מטרת הפרק שלפנינו היא עניינים רפואיים הקשורים בשידוכים. אך מטבע הדברים, תוך כדי הדיון, תובאנה גם הדרכות כלליות¹.
footnotes: ¹ לפירוט והרחבה ראה גם הרב אברהם דורי, 'גילוי פגמים רפואיים בשידוכים', אסיא פז-פח (סיון תש"ע), עמ' 64-43.
המחויבות לאמת ואיסור אונאה - דיון הלכתי
וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם. ויקרא כה, יז
וְלֹא תְכַחֲשׁוּ וְלֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ. ויקרא יט, יא
אין מפרכסין⁵ לא את האדם ולא את הבהמה ולא את הכלים. משנה, בבא מציעא ס, א; שלחן ערוך, חושן משפט, רכח, ט
footnotes: ⁵ פרכוס – ייפוי, קישוט, לעתים גם באופן מוגזם.
לא יכסה אדם מום בני ביתו. אם צריכים בניו או קרוביו להזדווג, אם יש להם חולי שאילו היו יודעים אותם המזדווגים עמהם אותו חולי, לא היו מזדווגים – יגלה להם, פן יאמרו קידושי טעות היו. אלא יפרידם, ולא יהיו ברע יחדיו. ספר חסידים לרבי יהודה החסיד, מהדורת מרגליות, סימן תקז
א. אסור לרמות או לשקר או להעלים מידע בשום נושא, כולל בענייני שידוכים⁶. בהסתרת מידע עוברים על איסור אונאה – "וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ". באמירת שקר עוברים גם על איסור "לֹא תְשַׁקְּרוּ".
footnotes: ⁶ גם אם נכריע שאין דין 'אונאה' באדם מפני שהוקש לקרקעות (מגילה כג, ב), ולכן המקח לא בטל, בכל זאת איסור אונאה קיים בכל מקרה, כיוון שדין אונאה שלא קיים באדם הוא באונאת ממון, והאיסור כאן הוא באונאת דברים (ספר מאירת עיניים, חושן משפט, רכז ס"ק נא). בכל מקרה, דין מקח טעות מחמת מום, קיים גם בקרקעות ובעבדים (שלחן ערוך, חושן משפט, רלב, ג).
כל שהסכימו עליו בני המדינה שהוא מום שמחזיר בו מקח זה - מחזירין, וכל שהסכימו עליו שאינו מום, הרי זה אינו מחזיר בו אלא אם פירש, שכל הנושא ונותן סתם על מנהג המדינה הוא סומך. משנה תורה לרמב"ם, הלכות מכירה פרק טו, ה
ב. הגדרת מום - מום שנחשב בעיני העם כפוגם במקח, ובמקרה שלנו - בשידוך. כלומר, יש להתחשב בכך שמום נמדד לא רק באופן אובייקטיבי אלא גם לפי מה שנחשב מום בעיני הציבור⁷.
footnotes: ⁷ הרב יצחק זילברשטיין הגדיר זאת בפגישתו עם רבני פוע"ה, אור לו' באדר תשס"א (דבריו הובאו בשו"ת פוע"ה – פוריות, יוחסין וגנטיקה, עמ' 426-424), על פי הרמב"ם בהלכות מכירה (טו, ה, המצוטט כאן): "לא הרבנים ולא הרופאים מחליטים אלא הציבור".
האחריות המוטלת על האדם לברר מראש על בן הזוג המוצע
ג. מותר וראוי לכל אדם לברר פרטים על בן הזוג המוצע לו, כדי לנסות לדעת מראש אם יש טעם בכלל להיפגש עם האדם המוצע לו, וכדי למנוע נזק או מפח נפש.
ד. ברור שצריך שהבירור יהיה ענייני, תכליתי⁸ וממוקד, תוך שמירה על הלכות לשון הרע ורכילות.
footnotes: ⁸ יש לזכור שפרטים מסוימים פחות משמעותיים בחיי זוג נשוי, ועל כל אדם לשקול מה עיקר ומה טפל, מה חשוב בחיי הנישואים ומה לא.
ה. יש לשאול רק בני אדם מהימנים, זהירים בדבריהם, שמכירים את האדם שעליו מבררים.
ו. כשאדם מקבל מידע, צריך לדעת להבדיל בבירור בין העובדות לבין הפרשנות של המספר.
ז. המברר צריך לדעת שיש מונחים שמשמעותם עשויה להשתנות מאדם לאדם, ולכן הוא צריך לברר בדיוק מה כוונתו של המספר.
אם החיסרון הוא מצד חולי גופו, והמחותן אינו מכיר אותו מצד שהוא דבר פנימי אשר לא נגלה לכל, פשוט הוא שאין על המגלה עניין זה חשש איסור רכילות, אפילו אם הצד השני אינו שואלו בעניין זה. חפץ חיים, הלכות איסורי רכילות כלל ט ציור שלישי סעיף ו, ובבאר מים חיים שם סעיף קטן ז
כל ספרי המוסר מרעישים העולם על עוון לשון הרע, ואני מרעיש העולם להיפך. עון גדול מזה וגם הוא מצוי יותר, והוא מניעת עצמו מלדבר במקום שנצרך להציל עשוק מיד עושקו וכו'... וכן בעניין שידוך והוא יודע שהוא איש רע ובליעל ורע להתחתן עמו, כולם בכלל השבת גופו וממונו. פתחי תשובה על שלחן ערוך, אורח חיים, סימן קנו
ונראה דהטעם שכיון שבא לשאול עצה ממך אם זה מקח טוב חייב אתה להגיד לו עצה הגונה לו, הגם שלאחֵר זה יגרום שלא יוכל למכור מקחו, מכל מקום אתה חייב לדאוג על הלוקח ששואל עצתך וסומך עליך, וצריך להגיד לו מה שטוב לו, ואין אתה צריך לדאוג עכשיו רק עם השואל ולהשיבו לפי דעתך. וזה קודם שלקח ובא להתייעץ אתך ויסמוך עליך. אבל אם מישהו הלך וקנה חפץ ולקח מקח רע לעצמו בלי עצתך, ולאחר המעשה בא ומראה לך המקח, ואתה מכיר בו שאינו שוה אפילו חציו, מכל מקום אם תאמר לו שהוא לא יצלח הרי רק לצערו באת אם תבזנו, ולכן ישבחנו, שעל כל פנים על ידי זה לא יצטער חבירו. והכי נמי כן הוא לענין נישואין, שמחלקין בין בא לשאול עצה על האירוס או בשמחת חתן. דוודאי לאחר שכבר נשא, מרקד ומזמר 'כלה נאה וחסודה', שהרי כבר קנה מקחו. אבל כשאדם הולך לקנות המקח ומבקש עצתך, אז עליך להגיד לו מה שהוא מבקש, אם הוא לדעתך מקח טוב או מקח רע. ואין זה ענין של דלטורין או לשון הרע על השני כיון ששואל אותך. שו"ת משנה הלכות, חלק יב סימן רעח
ח. אין איסור במסירת מידע לשם נישואין, שהרי הוא מספר לתועלת העניין ולא לשם לשון הרע ורכילות⁹.
footnotes: ⁹ הוכחה לכך ניתן להביא מהגמרא (כתובות עה, ב) הקובעת שאין מקח טעות במומים בסתר אצל אישה במקום שיש בו בית מרחץ ציבורי. ההנחה היא שהחתן יכול לבדוק את האישה על ידי קרובותיו הרוחצות במרחץ, ולכן יהיה מודע מראש למומים אלו, ומשמע לכאורה שיש היתר גמור לספר על מומים ופגמים שיש אצל אחד מבני הזוג לצד השני. מכאן הוכיח בשו"ת משנה הלכות (חלק יב סימן רעח) שמותר לספר ואין בזה איסור לשון הרע. למרות שאפשר לטעון כנגד הוכחה זו שאין כאן היתר אלא שסמכו חז"ל על דרך העולם לספר פרטים כאלה אף על פי שאין זו הנהגה המותרת מצד עיקר הדין.
ט. מובן מאליו שגם כשאדם מספר על בעיות ופגמים, צריך לספר בזהירות, בדיוק ובאחריות, מתוך שיקול דעת של תועלת העניין, ובכפוף להלכות לשון הרע ורכילות.
ומפני שקלקול יותר מצוי בעניינים אלו, לכן אחזור הפרטים שצריך לשים לב אליהם¹⁰:
footnotes: ¹⁰ לפני שאדם יתיר לעצמו לספר.
שיתברר אצלו מתחילה כי דבר זה הוא בכלל חולי הגוף, לאפוקי אם הוא חלוש בטבעו, אינו בכלל חולי.
שלא יגדיל את עניין המחלה יותר ממה שהיא.
שיכוון לתועלת המחותן ולא מצד שנאת החתן, ובזה הפרט נכלל עוד עניין אחר, שיתבונן מתחילה אם תבוא תועלת מדיבורו, לאפוקי אם הוא משער שלא ישמע לו וישתדך בין כה וכה.
וכל זה רק קודם שנשתדך עמו, אבל אחר שנשתדך אסור לדבר מזה העניין כלל, כי מסתמא נתרצה לזה מאיזה טעם שהיה לו. חפץ חיים, באר מים חיים, שם סעיף קטן ה; ח
האם בשידוכים יש היתר להסתיר מידע
ההוא דאתא לקמיה דרב, אמר ליה: עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל, מהו? אמר לו: הולד כשר; אמר ליה: הב לי ברתך! לא יהיבנא לך. אמר שימי בר חייא לרב, אמרי אינשי: גמלא במדי אקבא רקדא, הא קבא והא גמלא והא מדי ולא רקדא! אמר ליה: אי ניהוי כיהושע בן נון, לא יהיבנא ליה ברתי. אמר ליה: אי הוה כיהושע בן נון, אי מר לא יהיב ליה - אחריני יהבי ליה, האי, אי מר לא יהיב ליה - אחריני לא יהבי ליה... ואף רב מתנה מורה בה להיתירא, ואף רב יהודה מורה בה להיתירא, דכי אתא לקמיה דרב יהודה, אמר ליה: זיל איטמר, או נסיב בת מינך. וכי אתא לקמיה דרבא, אמר ליה: או גלי, או נסיב בת מינך. יבמות מה, א
תרגום ופירוש: אותו אדם (רש"י: שהיה בן גוי מישראלית) שבא לפני רב, אמר לו: עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל, מהו? אמר לו: הולד כשר; אמר לו: תן לי בתך, אמר לו: לא אתן לך. אמר שימי בר חייא לרב: אומרים האנשים 'גמל גדול מרקד בתוך קב (כלי קיבול קטן) בארבע רגליו במלכות מדי' וגוזמא היא, הרי קב והרי גמל והרי מדי והגמל אינו מרקד?! ומשמעות הפתגם היא: אתה שהתרת דבר חידוש, האמת דברך ותן לו בתך! (רש"י), כלומר, אתה התרת דבר שאין הכל מתירים אותו, הנה כשמגיע הדבר לידי מעשה, אין אתה מְאַמֵת את הוראתך ואתה נמנע מלתת לו את בתך לאישה, ונראה שאין הוראתך אלא כעין גוזמא. אמר לו (רב): אף אם היה כיהושע בן נון לא אתן לו את בתי. אמר לו (שימי בר חייא): אילו אכן היה כיהושע בן נון, אף אם מר לא היה נותן לו את בתו, אחרים היו נותנים לו. כעת אם מר לא יתן לו בתו, גם האחרים לא יתנו לו... ואף רב מתנה מורה בה להתיר, ואף רב יהודה מורה בה להתיר, שכשבא לפני רב יהודה אמר לו: לך התחבא, כלומר לך למקום שאין מכירים אותך, ושם תוכל להינשא לבת ישראל מיוחסת כי לא ידעו את יחוסך, או שתשא אישה כמותך (בת של ישראלית מן העובד כוכבים או מעבד). וכן כשבא אדם כזה לפני רבא, אמר לו: או שתגלה למקום שאין מכירים אותך או שתשא אישה כמותך.
מתוך עצותיהם של רב יהודה ורבא נראה שהיה מקובל עליהם שבמקום החדש שאליו יגיע אותו בן הגוי מישראלית, יהיה מותר לו להסתיר את המידע הזה מבת זוגו העתידית וממשפחתה. הם סברו כך למרות שפגם כזה נחשב בעיני רבים לפגם משמעותי, שהרי רב לא הסכים לתת לבן הגוי את בתו, ולמרות שהם הניחו שגם אחרים שייוודע להם שהוא בן גוי, לא יתנו לו את בנותיהם¹¹.
footnotes: ¹¹ הנצי"ב מוולוז'ין ביאר שהצעתם של רב יהודה ורבא לאותו בן גוי מישראלית לגלות למקום אחר ולהסתיר את יחוסו, נובעת מכך שבמקום החדש לעולם לא יוודע שאביו היה גוי, ולכן אין בכך גנבת דעת. כאן עולה השאלה האם גנבת דעת שלעולם לא תיוודע היא גנבת דעת או לא. ראה דיון והפניות במאמרם של הרב יואל וד"ר חנה קטן, 'הסתרת מידע בשידוכין', תחומין כה (תשס"ה), עמ' 53.
י. הסכימו הפוסקים שכל צד חייב להודיע למשנהו על כל פגם שיש בו חשיבות¹². אמנם יש דעות שונות לגבי הגבולות של חיוב זה¹³. לפי כל הפוסקים אסור לאדם לשקר בפועל אם שואלים אותו¹⁴.
footnotes: ¹² שו"ת ציץ אליעזר, חלק טז סימן ד. הרב יוסף שלום אלישיב, דבריו הובאו בנשמת אברהם, אבן העזר, סימן ה עמ' קב. טעמם: בגמרא ביבמות (מה, א, המצוטטת כאן), שמשתמע ממנה שהיה מותר להסתיר פגם, היה מדובר על פגם במשפחה. לפי דעתו של רב יהודה, שהיה גדול הדור, היה אדם זה כשר לגמרי, ורק מפני עמי הארץ שבמקומו אמר לו שילך למקום אחר שלא מכירים אותו ויתחתן שם. אם כן, כאשר יש פגם אמיתי שיש לו חשיבות בחיי הנישואים – חובה לגלות. כך הורה גם הרב יצחק זילברשטיין (במפגש עם רבני פוע"ה, ו' באדר תשס"א, דבריו הובאו בשו"ת פוע"ה – פוריות, יוחסין וגנטיקה, עמ' 426-424). דעות של פוסקים נוספים מובאות בתחומין כה (תשס"ה), עמ' 54. ¹³ הרב יעקב ישראל קנייבסקי (קהילות יעקב, יבמות סימן לח, ובמהדורות חדשות סימן מד) כתב שמותר להונות בדברים בעסקי שידוכים בדרך של הסתרת מידע. אך בסוף דבריו ציין שאינו אומר להלכה למעשה. ההתייחסות הייתה לאדם שאחד מאשכיו הוסר בניתוח, באופן שהוא כשר לבוא בקהל לפי רוב הפוסקים, הגם שלא סיפר על כך למשודכת עמו. לדבריו אין בכך משום מקח טעות. הנימוק לדבריו הוא שאי אפשר להשוות זאת למקח וממכר. אמנם במקח וממכר המוכר דבר מאכל שאסור באכילה אפילו מדרבנן, הרי זה מקח טעות לכל הדעות, מפני שהקונה אינו רוצה דווקא את המוצר המסוים, אלא הוא מוכן לקנות מוצר אחר זהה. לעומת זה, בשידוכים בני זוג מחליטים להינשא דווקא לבן הזוג שבו בחרו והוא מצא חן בעיניהם.ניתן להביא סיוע לסברה זו מהדיון בשאלה "כיצד מרקדין לפני הכלה?" (כתובות טז, א-ב): בית שמאי הקשו על בית הלל שהיו מרקדין לפני הכלה ומשבחים אותה ואומרים "כלה נאה וחסודה". אמרו להם בית שמאי: הרי שהייתה חיגרת או סומא, אומרים עליה "כלה נאה וחסודה"?! והתורה אמרה "מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק"?! ענו להם בית הלל: לדבריכם, מי שלקח מקח רע מן השוק, ישבחנו בעיניו או יגננו בעיניו?! הוי אומר: ישבחנו בעיניו. מכאן אפשר להסיק שלא רק הנתונים קובעים אלא בעיקר ההתייחסות הסובייקטיבית של בני הזוג זה לזה. לכן, לפי שיטה זו, לא כל פגם נחשב מום שדי בו לבטל את הקידושין, אלא אם כן זהו מום גמור, וידוע שמחמתו לא היו מתרצים בשום אופן להתקדש זה לזה. אמנם גנבת דעת אסורה גם במקרים שאין בהם מקח טעות, אך מהגמרא ביבמות מוכח שאין חיוב לספר על הפגם קודם לנישואים כיוון שאפשר להעריך שהצד השני יתרצה לנישואים על אף הפגם. נימוק נוסף מובא בקהילות יעקב בשם ספר חרדים (לאוין מדברי קבלה, פרק ד), שהאיסור לגנוב דעת שלא בדרך אמירת שקר אינו אלא מדרבנן. אם כן, כנראה לא גזרו חכמים במקום שיש בו חשש ביטול מצוות פרו ורבו ומכשולים אחרים, ואין במקרים כאלה גנבת דעת. ¹⁴ הרב שלמה זלמן אויערבאך, דבריו הובאו בנשמת אברהם, אבן העזר, סימן ה עמ' קא (הרב אויערבאך אמר שגם לדעתו אין חובה לספר על ניתוח, או אם אביו גוי, אך לא ברור האם מדובר בכל מקרה או רק בשאלה שנשאלה שם).
יא. יש הבדל בין הסתרת פגמים שהתגלותם תבטל את הנישואין, לבין הסתרת פגמים שעלולים לפגוע בשידוך אך לא יבטלוהו.
יב. יש מי שאמר שיש 'לגלות טפח ולכסות טפחיים', ולספר לשואל רק פרטים חלקיים, כדי שאם ירצה יוכל להמשיך ולברר בעצמו אצל הנשאל או בצורות אחרות, ואם יחליט להתעלם מפרטים אלו, הרי 'סבר וקיבל'¹⁵.
footnotes: ¹⁵ הרב יצחק זילברשטיין בפגישתו עם רבני פוע"ה, שו"ת פוע"ה, שם; וכן בתחומין כה (תשס"ה), עמ' 52; וכעין זה הורה לצד שלישי שנשאל, ראה דילמות מוסריות – ריפוי וסיעוד, עמ' 39.
יג. אם הפגמים אינם מפריעים לבני הזוג אך עלולים להפריע לבני משפחותיהם, אין צורך שיספרו לבני המשפחה. מכל מקום ראוי וכדאי להיוועץ בסמכות תורנית העוסקת בנושאים כאלה על המשמעות המעשית של פגמים כאלה¹⁶. חשוב להדגיש שסמכות כזאת לא אמורה להחליט במקום השואל. ההתייעצות באה לתת לאדם כלים כדי שיוכל לקבל החלטות שקולות. בכל מקרה, צריך שהאדם עצמו יקבל את ההחלטות.
footnotes: ¹⁶ לעתים אנשים צעירים הניצבים מול התלבטויות כאלה אינם בקיאים במשמעויות ובהשלכות של בעיות מסוימות העלולות לפגוע באדם עצמו, או בזוגיות, או ביחסים בין בני הזוג לבין בני משפחותיהם. התייעצות עם אדם מבוגר ומנוסה עשויה לסייע לאדם לראות את הפרטים בצורה יותר כוללת כדי שיוכל לקבל החלטה מאוזנת.
יד. אם ההורים מונעים מלספר לבן הזוג העתידי על פגם מסוים שצריך לגלותו, וילדם חושב שחיוני לגלות את הבעיה לפני ההחלטה על הנישואין, אין ההורים יכולים למנוע זאת, והבן/הבת לא חייבים לשמוע להם אם ציוו אותם לעשות זאת. מלבד הצורך ההלכתי לגלות, הסתרה כזאת של מידע עלולה לפגוע בעתיד בשלום הבית של בני הזוג.
טו. בדברים שהצנעה יפה להם, או בדברים שלאדם קשה מאוד לספר עליהם, רצוי להיעזר בגורם מקצועי או ברב שיוכל להסביר את הדברים כראוי. ראה התייחסות לכך ופירוט להלן בהלכה צה וכן בנספח - סדר הפעולות במכון פוע"ה בייעוץ למשודך עם בעיה רפואית, עמ' 39.
טז. לוחם ביחידה מובחרת צריך לספר לאישה שהוא רוצה לשאת שהוא עוסק במשימות הכרוכות בסכנה, ללא פירוט יתר על המידה, לפני ההחלטה להינשא. ודאי שאינו מחויב לדווח על שם היחידה והאופי שלה¹⁷.
footnotes: ¹⁷ הרב שרגא נתן דהן, 'דין העלמת מידע מכלה, מטעמי סיווג בטחוני', מחניך, א (תשס"ז), עמ' 221-211.
יז. פשוט וברור שאי אפשר להסתיר מידע בהתבסס על הטענה שהנישואין הפיכים ושאם בן הזוג לא יתרצה תמיד אפשר לבטל את הנישואין למפרע או להתגרש. הסיבה היא שאלו תהליכים קשים הכוללים עגמת נפש מרובה ולעתים גם עיכובים ממושכים ודיונים מתישים¹⁸. לעתים, אף על פי שמעיקר הדין מי שקידש ברמאות כופים אותו להוציא, מכל מקום, הלכה למעשה, אין כופים עליו גט. מלבד זאת, גרושה אסורה לכהן, ובכלל לגרושים יותר קשה להשתדך. זאת ועוד, במקרים רבים יש כבר ילדים או הריון, והמצב בלתי הפיך לגביהם. כך שבשום אופן אי אפשר לסמוך על כך שהקידושין הפיכים ולמנוע בטענה זו מסירת מידע חיוני.
footnotes: ¹⁸ ראה תשובת חתם סופר, אבן העזר, חלק א סימן קטז; וכן שו"ת ציץ אליעזר, חלק טז סימן ד; ושו"ת אור גדול (סימן ה ס"ק יב) שצוטט שם.
יח. העקרונות דלעיל וגם הדוגמאות שתובאנה להלן הם מעיקר הדין וחובת ההלכה. יש פוסקים שציינו שבניית זוגיות נכונה על אדני האמת כוללת גילוי נאות של מכלול הפרטים, אף על פי שמעיקר הדין היה מקום להסתירם¹⁹. כמובן, יש לחשוב מראש מתי ובאיזה אופן לספר כדי לא להפחיד את בן/בת הזוג, ואם יש מקום לספר על ידי צד שלישי, כפי שמפורט לעיל בפרק, ולשון חכמים מרפא.
footnotes: ¹⁹ הוראה מהרב מרדכי אליהו לרבני פוע"ה.
האם צד שלישי צריך לספר
כל המכשיל עיוור בדבר והשיאו עצה שאינה הוגנת... הרי זה עובר בלא תעשה, שנאמר: "לִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל" (ויקרא יט, יד). הבא ליטול ממך עצה, תן לו עצה ההוגנת לו. משנה תורה לרמב"ם, הלכות רוצח פרק יב, יד
כל היכול להציל ולא הציל, עובר על "לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ" (ויקרא יט, טז), וכן... ששמע עובדי כוכבים או מוסרים מחשבים עליו רעה או טומנין לו פח ולא גילה אוזן חברו והודיעו... וכל כיוצא בדברים אלו, העושה אותם עובר על "לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ". שם, פרק א, יד
אם הוא רואה שאחד רוצה להשתדך עם אחד, וידוע לרואה הזה כי החתן הזה יש לו חסרונות עצומים וכו', והמחותן אינו יודע מזה דבר, ואילו היה יודע לא היה מתרצה לזה, יש לגלות לו. חפץ חיים, הלכות איסורי רכילות, כלל ט ציור שלישי סעיף ד
יט. מלבד המחויבות של בני זוג הנפגשים לצורך נישואין שלא לרמות זה את זה, חובה גם על אנשים אחרים למנוע עוול שבא לידיעתם, בין אם נתבקשו להתערב ובין אם לא נתבקשו להתערב. מי שיודע על העניין המדובר ויכול למנוע את הנזק הצפוי, ואינו מספר, עלול לעבור על האיסורים "לִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל", ו"לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ". לכן אם צד שלישי יודע על בעיות שבן הזוג אינו יודע עליהן, ובמידה שמתקיימים כל התנאים לפיהם לא חלים איסורי רכילות ולשון הרע, חובה עליו לספר²⁰. הסברה היא שאם אין איסור רכילות ולשון הרע, ממילא חלה החובה מדינים אחרים, כגון השבת אבדה או "לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ"²¹.
footnotes: ²⁰ פתחי תשובה, אורח חיים, סימן קנו. שו"ת חלקת יעקב, חלק ג סימן קלו. שו"ת ציץ אליעזר, חלק טז סימן ד אות ג. הרב שילה רפאל, אסיא ג (תשמ"ג), עמ' 332 ואילך. ²¹ הרב שלמה זלמן אויערבאך (דבריו הובאו בנשמת אברהם, אבן העזר, סימן ב ס"ק א, עמ' סא) הסתפק, שאולי גם במקרים כאלה יש רק היתר לספר, והעושה כן איננו עובר על איסור רכילות ולשון הרע, אבל אין חובה לספר.
כ. ההחלטה האם לספר או לא לספר תלויה בשיקול הדעת: האם מדובר בגורם בעל חשיבות שעלול לשנות את החלטת בן הזוג, ואז צריך לספר; או שמדובר בגורם לא משמעותי, שגם אם בן הזוג היה מודע לו, לא היה משנה את דעתו, ואז אין מקום שצד שלישי יתערב. המינוח ההלכתי הוא 'סבר וקיבל' –אנחנו מניחים שקרוב לוודאי שגם אילו היה יודע בן הזוג על הבעיה, בכל זאת היה מתרצה ולא היה מבטל את הקשר ואת השידוך²².
footnotes: ²² ושמא תאמר – מדוע שלא יספר בכל מקרה ויתן לחברו להחליט אם זה חשוב או לא? נראה שסיפור דברים עלול לחדד ולהדגיש תופעות מסוימות מעבר לחשיבותן האמיתית. האדם הוא יצור חברתי, והוא מושפע ממה שמספרים לו, ובפרט בעניין רגיש כמו בחירת בן זוג או בת זוג, שבו כמעט כל אדם זקוק להסכמה חברתית ולאישור סמוי על בחירתו. חלק מהמצווה לשמח חתן וכלה קשור לצורך החברתי והנפשי של החתן והכלה לקבל את ההסכמה החברתית, הנחוצה להם כל כך, לצעד האמיץ של נישואין שלקחו על עצמם. במצב רגיש כזה, כשאדם עומד לפני קבלת החלטה מכרעת, ולעתים רבות הוא גם מתלבט כיצד לנהוג, אדם עלול להתייחס בהפרזה לכל פיסת מידע על בן הזוג המיועד שהוא טרם הכיר כראוי, ושהוא שוקל לחלוק עמו את חייו. במצב כזה אדם עלול לקבל את סיפור הדברים בצורה מחמירה, מתוך תפיסה מחשבתית שאם אדם אחר טרח לספר לו עובדה מסוימת בגנות בן הזוג המיועד, יש לכך משמעות גדולה.
כא. אם אדם בטוח שבין כה וכה דבריו לא יתקבלו, הריהו פטור מלספר²³.
footnotes: ²³ חפץ חיים, באר מים חיים על הלכות איסורי רכילות, כלל ט ציור שלישי ס"ק ה.
מי שנשאל ומי שלא נשאל
כב. סברה פשוטה היא שהצורך לספר גדול יותר כשאדם נשאל, מאשר כשאינו נשאל - שאז עליו ליזום את סיפור הדברים²⁴. גם כשאדם נשאל, יש הבדל בין אם הוא נשאל באופן כללי או שהוא נשאל באופן ממוקד על נושא מסוים.
footnotes: ²⁴ הערת הרב אביגדֹר נבנצל – מעשה היה בישיבת הכותל לפני עשרות בשנים שבחור נטרפה עליו דעתו רח"ל וירה ברב הדרי שליט"א. בס"ד הכדור היה עקר והרב לא ניזוק, אבל הבחור נלקח לאשפוז. ושאלתי את אדמו"ר זללה"ה (הרב שלמה זלמן אויערבאך) אם ישתחרר הבחור ויציעו לו שידוך, האם עלי לספר מה שקרה. ואמר לי שאם ישאלוני עלי לספר, ואם לא ישאלוני – לא; אבל אמר שאינו יודע על סמך מה הוא פוסק כך.
כג. ככל שהקשר בינו לבין חברו הדוק יותר, המחויבות לספר לו על פגמים בצד השני גדולה יותר²⁵, כיוון שהציפייה של החבר וההסתמכות מצדו גדולות יותר.
footnotes: ²⁵ הקדמה לקונטרס מי מנוחה בענייני שידוך, בתוך ספר חפץ חיים עם ביאור נתיבות חיים, עמ' תלה.
כד. עדיף לשכנע את הצד שיש בו פגם לספר בעצמו את בעייתו לצד השני, מאשר שהדברים יגיעו לאוזני הצד השני על ידי צד שלישי²⁶.
footnotes: ²⁶ שו"ת ציץ אליעזר, חלק טז סימן ד.
ראה להלן עמ' 37 הלכה צה, על האפשרות לתיאור הבעיה על ידי רב או רופא היכולים להסביר את העניין באובייקטיביות.
כה. במקרה שנשאל על פרט מסוים, ויודע עליו, והוא פרט משמעותי שצריך להביא לידיעת השואל, אינו יכול להשתמט מלומר, כיוון שיודע²⁷. ויש מי שהורה שאדם יכול להשתמט ולומר שאינו יכול לגלות לפני שיקבל רשות ממי ששואלים עליו, ובזה הוא מגלה טפח ומכסה טפחיים, וממילא השואל יבין שיש בעיה²⁸.
footnotes: ²⁷ שו"ת משנה הלכות, חלק יב סימן רעח. לדבריו הרי זה בכלל "מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק" (שמות כג, ז). ²⁸ הרב יצחק זילברשטיין, דילמות מוסריות – ריפוי וסיעוד, עמ' 39.
אם כל כוונתם לשם שמים וכוונתם נקי מכל קנאה ושנאה ומכל מחשבה רעה, וכל רצונם להציל צד האחד מיגון ואנחה, ואין שום דבר אחר גורם להודיע לצד השני מהאסון המרחף עליהם, אך ורק אהבת ישראל ואהבת ויראת ה' המחייב להציל חברו מכל צרה שלא תבוא עליו, אז לא רק שיכולים להודיע אלא שמחויבים להודיע לצד השני ומקיימים מצות ה' ד"לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ", ותבוא עליהם ברכת טוב. ואם חס ושלום אין כוונתו לשם שמים, וקורטוב קנאה ושנאה טמון בחיקו, אז אל יעשו מאומה, וימסרו הדברים לאיש אחר ששלום בינו ובין הצד שרוצה להודיעם, והוא ישקול במאזני שכלו את שלפניו ויעשה את אשר מוטל עליו. שו"ת באר משה, חלק שמיני סימן נט, ד
כו. כפי שכבר נזכר לעיל, ברור שאדם צריך לענות בנושאים רגישים כאלה רק תשובות אמיתיות, ענייניות ותכליתיות; ומה שאינו יודע, יאמר 'איני יודע'.
כז. חשוב לא רק מה האדם אומר, אלא בעיקר כיצד הדברים מתקבלים אצל השומע, הן מבחינת תוכנם והן מבחינת ה'מנגינה' שבה הם נאמרים. לכן יש לומר את מה שאומרים מתוך ראייה רחבה וכוללת, ולהדגיש את היחס הנכון בין הפרטים השונים שמספרים עליהם. גם יש לקחת בחשבון שלעתים קרובות השואל יחשוב שאם מספרים פרט בעייתי, זהו רק 'קצה הקרחון' ובעצם יש חסרונות גדולים הרבה יותר. לכן יש להבהיר את משמעות הדברים לאשורם.
כח. לפני שעונים צריך לדעת לצורך מי מבררים, כיוון שידיעה זו עשויה להשפיע על רוח המענה. הסבר: אם שואלים על אדם שיש לו בעיה מסוימת, לא חמורה, לצורך מי שגם לו יש בעיה מסוימת, המענה עשוי להיות שונה מאשר כששואלים לצורך אדם שאין לו בעיה כזאת. אמנם התשובה עשויה להיות כמעט זהה בשני המקרים מבחינת המידע, אך ההתייחסות להתאמה בין בני הזוג המוצעים תשתנה, וממילא גם כל האווירה שסביב התשובה עשויה להשתנות. לעתים האווירה שסביב התשובה - האם יש התאמה או אין התאמה - יותר חשובה מאשר עצם המידע.
כט. אם ההתרשמות הכללית היא שהאדם ששואלים עליו הוא אדם חיובי ומתאים לשידוך המסוים, והשידוך ראוי לו שיצא אל הפועל, מותר בזהירות להדגיש את המעלות ולעדן את החסרונות של מי ששואלים עליו מתוך הסתכלות חיובית על האדם ועל ידי זה לסייע בשידוך. כאן יש להשתמש בכלל 'מה ששנוא עליך, אל תעשה לחברך'²⁹. כמו שהיית רוצה שכששואלים עליך ידגישו את מעלותיך הטובות על פני מידותיך הבעייתיות, כך תנהג אתה כלפי חברך. כמובן, מדובר באמירת אמת, וברור שלא מדובר בהסתרה ובטיוח מידות בעייתיות כאלה שעלולות להכשיל את עצם הקשר בין בני הזוג. והחכם עיניו בראשו.
footnotes: ²⁹ שבת לא, א.
ל. יש לזכור שבמסירת מידע המטרה היא לעזור לשואל מבלי לגרום נזק לאדם ששואלים עליו. לכן האדם שצריך לספר על פגמים אצל בן הזוג המיועד, יעשה זאת רק מתוך אחריות ורצון לסייע לשואל, יזהר מאוד לא להשחיר את פניו של מי ששואלים עליו באופן כללי וגורף, אלא ימעט לעסוק במגרעות של מי ששאלו עליו, ויתמקד אך ורק בחוסר ההתאמה לשואל. לכן ברור ופשוט שאסור לשומע להעביר הלאה דברי גנות.
לא. כדאי לענות לפי טובתו האמיתית של השואל ולא לפי דרישותיו. הסבר: לעתים אדם מחשיב את עצמו או את בנו או בתו למעלה ממידתם האמיתית, ומחפש לעצמו שידוך מופלג, גדול מכפי מידותיו. בסופו של דבר עלול אדם כזה לגרום רעה לעצמו או לילדיו מפני חוסר התאמה, או מפני שלא ימצא שידוכים מעולים שיסכימו להשתדך אתו, ונמצא זה מעגן את עצמו או את ילדיו. במקרים כאלה במיוחד, בזהירות רבה ומתוך שיקול דעת ואחריות, מותר להוסיף למעלות של מי ששואלים עליו, כשחושבים שדווקא כאן עשויה להיות התאמה לשואל. כמובן, הדברים נכונים גם למי שמחשיב את עצמו פחות מהראוי.
לב. כיוצא בזה, ברור שטובת בני הזוג היא העניין המרכזי, ולא דרישות ההורים או המשפחה, בכל זאת כדאי לברר את דעת ההורים וטעמם, כיוון שבדרך כלל הם מכירים היטב את ילדיהם ורוצים מאוד בטובתם.
לג. צריך לענות לפי החשיבות המקובלת לרוב העולם. אם אדם נשאל על פרט מסוים, אף על פי שלרוב העולם פרט כזה לא נחשב חיסרון, כיוון שנשאל עליו, מסתבר שהדבר משמעותי לשואל וצריך לספר לו.
לד. בדברים שרוב העולם אינו מקפיד, אף שהנשאל עצמו מקפיד, כיוון שהוא לא נשאל על זה, אינו צריך לומר לו, כי מסתמא גם האדם המברר נכלל ברוב העולם ופרט זה אינו משמעותי גם לו.
לה. אם המשודך הוא אדם סביר וטוב, אך יש לו בעיה מסוימת, ניתן להעביר בזהירות את מכלול המידע כולו לשואל, ולומר לו שבפגישות הראשונות ינסה להתרשם מהאדם המוצע בכלל, וגם לבחון את הבעיה הנזכרת בפרט. כך האדם מקבל גם את ההתרשמות הכללית, וגם יכול לבחון באופן ממוקד יותר את הבעיה המסוימת¹.
footnotes: ¹ דוגמא לשאלה מורכבת בה המשודך עצמו אינו יודע על הבעיה, אם אדם שלישי היודע - צריך לספר, הובאה בשו"ת פועה – פוריות, יוחסין וגנטיקה, עמ' 446-440.
לו. חובה לספר על מומים קריטיים שאינם נראים כגון העדר רחם עוד לפני הפגישה הראשונה. אמנם לאחר דיונים והתלבטות רבה במקרים שבהם בחורים ובחורות בעלי מומים קריטיים לא הצליחו למצוא שידוך אפילו לא לפגישה אחת, יש מפוסקי דורנו³⁰ שהורו כהוראת שעה שמותר להיפגש פגישה אחת ללא סיפור המומים מראש, אך התנו זאת בסיפור הבעיה החמורה לפני הפגישה השנייה³¹.
footnotes: ³⁰ הרב מרדכי אליהו בפגישתו עם הרב מנחם בורשטין, י"ט באדר ב' תשס"ג. הרב זלמן נחמיה גולדברג בהוראה בעל פה לרב מנחם בורשטין. ³¹ כמובן, מדובר במציאות שבה נוהגים להיפגש כמה וכמה פעמים, ולא רק פגישות מועטות.
לז. לעומת זאת, בבעיות שאינן קריטיות אין חובה על המשודכים לספר על כל הבעיות מיד בתחילת הקשר, אלא אפשר להמתין עם מסירת המידע על פגמים מסוימים לזמן שבו הקשר בין בני הזוג מתחיל להתהדק, אך לפני שנוצר קשר רגשי, גם אם מסירת מידע כזה מיד הייתה עלולה לבטל את השידוך מעיקרו³². הטעם הוא שאז ניתנת הזדמנות לבן הזוג להכיר את האדם הכרות ראשונית, ללא פסילה מוקדמת שעלולה להיות שגויה. זהו שלב שבו ניתן כבר לעמוד באופן בסיסי על תכונותיו הטובות של האדם מחד גיסא, אך מאידך גיסא עדיין לא נוצרו קשר רגשי עמוק ואהבה, העלולים להכביד מאוד על קבלת החלטה שקולה, או אפילו לעורר כעס כלפי מי שהסתיר עובדה חשובה כל כך לשלבי קשר רגשיים עמוקים. יש לקחת בחשבון שמשך ההיכרות בין בני זוג לפני החלטה על נישואין משתנה ממגזר למגזר ומזוג לזוג, כך שגם הזמן שבו מספרים עשוי להשתנות בהתאם.
footnotes: ³² מבוסס על הוראתו של הרב מרדכי אליהו, ובלשונו 'משיביאו שליש' דהיינו בערך בשליש היווצרות הקשר. שו"ת דבר חברון, חלק א סימן יא.
לח. לכן, כצד שלישי, יש לקחת בחשבון שייתכן שהאדם עצמו מתכנן לספר לבן הזוג המיועד על בעייתו, אלא שהוא מתכנן לספר זאת בשלב מאוחר יותר. במקרים כאלה יש להיזהר שאדם אחר לא יספר מעצמו על הבעיה מפני שאז הוא עלול לגרום נזק. הן מצד שהוא - כגורם שלישי - מספר, ולא בעל הדבר, והשומע יחשוב שהשני רצה להסתיר זאת ממנו; והן מצד שהוא מספר בעיתוי שעלול להיות מוקדם מדי. כבר צוין לעיל, הלכה כד, שעדיף שהאדם בעצמו יספר ולא צד שלישי.
לט. אם אדם נשאל ולא סיפר מידע חיוני כיוון שהסתמך על כך שהמשודך בעצמו יספר, חובה עליו לברר שהמשודך אמנם יספר בזמן המתאים.
מ. אחרי שכבר החליטו להתחתן, אם לא מדובר על מום חמור כזה שעלול להיחשב כמקח טעות, אסור לגורם שלישי לספר על הפגם, כי מסתמא נתרצה זה לשידוך מטעמים השמורים עמו³³.
footnotes: ³³ חפץ חיים, באר מים חיים, ציור ג אות ה. צוטט לעיל, עמ' 19.
היבט רפואי – דוגמאות לסוגי מחלות³⁴
footnotes: ³⁴ הדוגמאות דלהלן מבוססות על מאמרם של הרב יואל וד"ר חנה קטן, 'הסתרת מידע בשידוכין', תחומין כה (תשס"ה), מעמ' 47 ואילך.
לצורך ההדגמה נחלק את המחלות לכמה קבוצות, ונדגיש בעיות פוריות באישה ובאיש. הקבוצות אינן מסודרות לפי חומרתן אלא בעיקר לפי נושאיהן:
מא. בקבוצה הראשונה נכלול מחלות שעלולות לגרום לסכנת חיים, ואצל נשים - מחלות המסבכות את האפשרות להרות ומקשות עליה, כגון סוכרת³⁵ ומחלות ממאירות. במקרים כאלה חובה גמורה לספר על המחלה עוד לפני הפגישות, או לכל הפחות בשלבים המוקדמים ביותר של המפגשים ואסור להעלימן מבן הזוג.
footnotes: ³⁵ נוסף על הקושי להרות, סוכרת לא מאוזנת בעת כניסה להריון עלולה לגרום למומים בעובר כגון מומי לב, שלד ועוד.
סוכרת היא בדרך כלל מחלה עם גורם תורשתי. המחלה מלווה בפגיעה באברי הגוף השונים, כגון בלב, בכליות, בעיניים ובכלי הדם הפריפריים³⁶. אמנם אפשר להגיע לאיזון תרופתי שיכול לאפשר אורח חיים בריא לשנים רבות, אך מלבד עצם הבעיה הגופנית הקשה של חולי סוכרת, ישנם דברים נוספים שאי אפשר להתעלם מהם: הריונות של נשים כאלה מסובכים וקשים, אפשר להיכנס להריון רק לאחר איזון תרופתי, בכל מהלך ההריון יש לקבל זריקות ולשמור על איזון קפדני כדי למנוע מהעובר לצבור משקל יתר שעלול לחייב ניתוח קיסרי. בנוסף לכך, גם לאחר הלידה יש חשש שהתינוק יסבול מבעיות רפואיות מסוימות³⁷.
footnotes: ³⁶ דהיינו בכלי הדם שבפריפריה של הגוף, כגון בגפיים. ³⁷ התייחסות לצורך באיזון תוך כדי הריון לחולת סוכרת, מובאת להלן בכרך השלישי, פרק נח – 'הריון בסיכון גבוה', עמ' 28, הערה 14, ובכרך הרביעי, פרק צה – 'התייחסות כללית למחלות ורפואה ביחס לאישות ופוריות', עמ' 185.
במקרים של מחלות ממאירות, גם לאחר שהאדם התרפא, עדיין יש חשש להתפרצות נוספת של המחלה³⁸. בנוסף לכך, הטיפולים האגרסיביים, נוגדי הסרטן, שתכליתם לדכא את המחלה הממארת ולרפא את האדם, פוגעים לעתים קרובות בפוריות, פגיעה מלאה או חלקית.
footnotes: ³⁸ אין בכך אמירה חד משמעית. אמנם מקובל על הרופאים האונקולוגיים כי לאחר חמש שנים האדם נחשב בריא, ואולם חלק מהבעיה במחלה ממאירה הוא שלעולם אי אפשר לדעת אם האדם באמת נרפא לחלוטין. הדבר תלוי בסוג הסרטן ובשלב שבו התגלה. ככלל, כל חולה סרטן לשעבר צריך מעקב מתמיד.
מב. אישה שלא גילתה למשודך שיש לה מום חמור כגון מחלת לב או סוכרת או הפרעות פוריות עקב בעיות במבנה אברי הרבייה, הרי זה בגדר מום חמור שעלול להפוך את הקידושין לקידושי טעות. אבל אם האישה חלתה באחת מן המחלות האלו לאחר הנישואין, אין זו עילה לכפיית גט³⁹. התייחסות לעילה לגירושין מובאת להלן מעמ' 99 ואילך. התייחסות נוספת לחובה לספר במקרים של סכנת חיים להיכנס להריון, תובא להלן בכרך השלישי פרק פ – 'דוגמאות מעשיות לצורך במניעת הריון', עמ' 469, הלכה לה.
footnotes: ³⁹ משנה כתובות עה, א. הרב שלמה זלמן אויערבאך, דבריו הובאו בנשמת אברהם, אבן העזר, סימן קנד עמ' שלה.
מג. בקבוצה השנייה נכלול מחלות שאין בהן סכנת חיים, אך יש בהן פגיעה באיכות החיים, ויש להן משמעות גם מבחינה גינקולוגית. על מחלות כאלה צריך לספר בשלבים הראשונים של המפגשים, אחרי ההיכרות הראשונית, ולפני העמקת הקשר הרגשי. הטעם נזכר לעיל, הלכה לז.
אפילפסיה (כפיון, מחלת הנפילה), יכולה להיות מטופלת באופן תרופתי, והאישה יכולה להתנהג כאישה בריאה לחלוטין. ובכל זאת, אף על פי שהמחלה בדרך כלל אינה מסכנת חיים, התרופות שחולת אפילפסיה לוקחת עלולות לפגוע בעובר, ועל כן אסור לה להיכנס להריון ללא איזון תרופתי ובחירת תרופות מתאימות להריון, כמובן, עובדה זו מקשה ומגבילה את הכניסה להריון.
מחלות הנפש⁴⁰ הקלות שכיחות והן מצריכות טיפול תרופתי. גם במקרים כאלה יש בעיה בהתמודדות עם הריון, מלבד ההתמודדות עם עצם המחלה, שמטופלת כיום בתרופות שונות בהצלחה רבה. בזמן הריון האישה חייבת לשמור על איזון תרופתי ולהשתמש רק בתרופות המתאימות להריון⁴¹.
footnotes: ⁴⁰ הערת הפסיכולוג ד"ר מאיר פרלוב: בשפה הרפואית והפסיכולוגית המקובלת היום, המונח 'מחלות נפש' איננו מקובל כבעבר, ובמקומו משתמשים במונח 'הפרעות נפשיות', מונח שכולל תחום רחב ובו מידות חומרה שונות. ראה פירוט בפיסקה 'אודות מחלות נפש והפרעות נפשיות', להלן עמ' 35. ⁴¹ הערת פרופ' יגאל סופר: יש תרופות למחלות כאלה והן עלולות לפגוע בביוץ, לכן יש להתייעץ מראש עם הרופא המטפל כדי להוריד את המינון התרופתי עד למינימום האפשרי עוד לפני הכניסה להריון. נוסף על כך, יש לבדוק תרופות שעלולות לפגוע בהריון או אפילו לגרום מומים לעובר, ולעבור לתרופות חלופיות שיש בהן סיכון נמוך. הדבר חשוב במיוחד בשליש הראשון של ההריון, אך יש לכך חשיבות גם בהמשך ההריון. התייחסות לכך תובא להלן בכרך השלישי, פרק סב – 'הפלה מלאכותית', בפיסקה 'תרופות בהריון או חשיפה לקרני רנטגן'.
יש להבדיל בין מחלות נפש, אפילו מחלות קלות, לבין בעיות נפשיות התנהגותיות, שיובאו בקבוצה החמישית שלפנינו. ההבדל החשוב לענייננו הוא הצורך בנטילת תרופות, כפי שפורט כאן. יש מדדים נוספים למחלות נפש ולבעיות נפשיות, שגם להם יש משמעות גדולה לענייננו, והם יפורטו להלן עמ' 35-36.
מד. קבוצה שלישית, שקשורה ישירות לפוריות, היא קבוצת הנשים שיש להן שיבושים בסדירות הווסת שעלולים לנבוע מגורמים שונים, והם מופיעים ברמות שונות של חומרה, כדלהלן:
בעיות גנטיות-מבניות - הראשונה שבהן היא Testicular Feminization, שבה מדובר על נשים שלמרות המראה החיצוני הנקבי התקין שלהן, הקריוטיפ שלהן זכרי (XY)⁴². על כן קיימים בגופן אשכים טמירים במקום שחלות, אין להן רחם⁴³, ומתוך כך כמובן מדובר על אל-וסת מוחלט. לעתים גם הנרתיק אינו מפותח, ולכן קיום יחסי אישות בדרך כלל קשה מאוד ולעתים בלתי אפשרי. כדי לאפשר לנשים אלו לקיים יחסי אישות הן חייבות בדרך כלל לעבור טיפול ניתוחי, הכולל הרחבת הנרתיק בעזרת ניתוח פלסטי או על ידי שימוש במאמנים (מרחיבים). רוב הנשים אינן מנותחות אלא עוברות טיפול הדרגתי להרחבת הנרתיק על ידי מאמנים. ברור שהאישה לא תוכל לעולם ללדת. האשכים הטמירים עלולים להתפתח לגידולים ממאירים, ולכן יש לכרתם.
footnotes: ⁴² מבחינה גנטית הכרומוזומים זכריים, ולכן מדובר בגבר. אך בהעדר קולטנים לטסטוסטרון (ההורמון הגברי האחראי על המראה הגברי החיצוני) ההתפתחות הגופנית היא כשל נקבה. בשל המראה החיצוני, הזהות נשית לגמרי. ⁴³ מלבד במקרים נדירים ביותר.
בעיה אחרת היא Müllerian Agenesis (התסמונת על שם רוקיטנסקי⁴⁴) אשר ממנה סובלות נשים עם חוסר התפתחות חלקי או מלא של המערכת על שם מילר⁴⁵ הכוללת את הרחם, צוואר הרחם וחלקו העליון של הנרתיק. הנרתיק שלהן בדרך כלל קצר, או שהוא חסר, אך השחלות תקינות (ולפיכך הריון אפשרי רק בדרך של פונדקאות). כדי לאפשר לנשים אלו לקיים יחסי אישות חלקן חייבות לעבור טיפול ניתוחי הכולל בניית נרתיק או הרחבתו⁴⁶.
footnotes: ⁴⁴ שם התסמונת המלא הוא: Mayer Rokitansky Kuster Hause. ⁴⁵ MÜLLER. ⁴⁶ התייחסות הלכתית לשאלה האם מותר לחיות חיי אישות עם אישה כזאת, תובא להלן בכרך הרביעי, פרק צח – 'ניתוחים פלסטיים וטיפולים לנוי', עמ' 228–229, הלכה ה.
עקרות על רקע היפותלמי (בעיה בהפרשת ההורמונים מיותרת המוח⁴⁷) - תופעה כזאת עלולה לבוא בעקבות מתחים, שינויי משקל קיצוניים, אנורקסיה, או פעילות גופנית מוגזמת. מדובר על מצב זמני, שבחלק מהמקרים הוא הפיך גם בלי טיפול, ובמקרים אחרים אפשר לטפל בו – אם על ידי טיפול בגורמי המתח והלחץ, אם בטיפול תרופתי. במקרים מעטים מאוד קורה שמעולם לא הופיעה אצל האישה וסת, אך לבעיה זו יש טיפול תרופתי יעיל על ידי זריקות.
footnotes: ⁴⁷ בלוטת יותרת המוח נקראת בלעז היפופיזה. הורמונים המופרשים מההיפותלמוס משפיעים על ההיפופיזה - יותרת המוח, והיא משפיעה הלאה, כמפורט כאן.
שחלות פוליציסטיות (PCOS - Polycystic ovary syndrome) – תסמונת שבה המעגל ההורמונלי מופרע עקב הימצאות רמה גבוהה מדי של הורמונים גבריים בגוף האישה. הביטוי לכך הוא באל-וסת או בווסת שאינו סדיר, ולעתים בהעדר ביוץ. (העדר הביוץ הוא הבעיה הרפואית ולא עצם העובדה שהווסתות מרוחקות.) תופעה זו מצויה אצל כ-10% מהנשים בגיל הפוריות. אצל נשים הסובלות משחלות פוליציסטיות קיים לפעמים גם סיכון מוגבר להופעת מחלות לב וכלי דם, סוכרת והיפרליפידמיה (רמה גבוהה של שומנים בדם) בשלב מאוחר יותר בחיים, וכן סיכון יתר לסרטן הרחם. ייתכנו גם בעיות במראה החיצוני - שׂיעור יתר, אקנה ('פצעי בגרות') והשמנת יתר. טיפולים אסתטיים ותרופתיים עשויים לשפר את המראה החיצוני, אולם לא כולם יעילים לאורך זמן. חלק מן הטיפולים אינם מתאימים לתקופה שבה מנסים להרות, וגם לא בתקופת ההריון וההנקה. לעתים יש צורך בהשראת ביוץ כדי להשיג הריון, אך בעקבות השראת הביוץ יש עלייה בשכיחות הריון מרובה עוברים. במקרים קשים ייתכן שלא יהיה אפשר להשיג הריון ללא הזרעה תוך-רחמית או אף הפריה חוץ-גופית. למרות כל האמור, חלק ניכר מהנשים שיש להן שחלות פוליציסטיות מצליחות להרות בלי שום טיפול¹.
footnotes: ¹ התייחסות נרחבת לשחלות פוליציסטיות תובא להלן בכרך השני, פרק לו – 'שחלות פוליציסטיות (PCOS)', מעמ' 153 ואילך.
מה. במחלות כאלה יש להבדיל בין בעיות חמורות כגון בעיות גנטיות, שכתוצאה מהן אין אפשרות לאישה להרות כלל, או שתוכל להעמיד צאצאים רק על ידי פונדקאות, ובהן חובה לספר כבר במפגש הראשון, לבין בעיות קלות הרבה יותר כגון שחלות פוליציסטיות שבחלקן ייתכן שלא תיגרם כלל בעיה בפוריות.
מו. כאשר מדובר בבעיה נפוצה, שלמערכת הרפואית יש עבורה פתרונות סבירים, פוסקים רבים סוברים שאין חובה לספר. בייחוד מדובר בנושאים הקשורים לפוריות, שבהם יש יותר רגישות בענייני שידוכין, כגון בנושא שחלות פוליציסטיות⁴⁸, או אצל גברים – דליות האשך. אנשים עלולים לקבל את הדברים ללא פרופורציות מתאימות, ולכן אין צורך לספר, אף על פי שייתכן בהחלט שיהיה צורך בטיפולים במקרים כאלה.
footnotes: ⁴⁸ בתשובה לשאלתנו אמר לנו פרופ' שמחה יגל ששחלות פוליציסטיות אצל נשים יכולות להיות מקבילות מבחינת הפגיעה האפשרית בפוריות לווריקוצלה שיש אצל גברים. בשני המקרים אין ודאות לפגיעה בפוריות ויש למערכת הרפואית פתרונות סבירים.
מז. בקבוצה הרביעית נכלול בעיות אסתטיות - בסעיף זה ידובר רק על בעיות אסתטיות שיש להן השלכות גינקולוגיות, שהרי בעיות אסתטיות הניכרות במראה החיצוני נתונות לשיפוטו של בן הזוג בלא צורך להודיעו מאומה⁴⁹. הבעיות שבהן מדובר הן:
footnotes: ⁴⁹ לא כל בעיה אסתטית ניכרת במראה החיצוני. למכון פוע"ה הגיעה פנייה של בחורה בעלת חזה שטוח, המסתירה זאת על ידי ביגוד, שאלתה הייתה האם ומתי היא צריכה לספר על כך לבחור שנפגשה עמו בשידוכים.
שיעור יתר ואקנה ('פצעי בגרות') - אלו הן בעיות בעלות רקע הורמונלי, וכבר נכתב לעיל שייתכן קשר לשחלות פוליציסטיות. הטיפולים התרופתיים הרגילים המצמצמים תופעות אלו עלולים למנוע כניסה להריון, ולכן לקראת הכוונה להתחיל הריון עלולה הבעיה האסתטית לעלות במלוא חומרתה⁵⁰.
footnotes: ⁵⁰ מדובר בעצם בעיקר על טיפול תרופתי בגלולות, שכמובן מונע הריון, או על טיפול לאקנה ברואקוטן שהוא נגזרת של ויטמין A שאינו מונע הריון אך עלול לפגוע פגיעה קשה בעובר המתפתח, ולכן אסור להרות תוך כדי שימוש בתרופה זו, ואף פרק זמן מסוים לאחר השימוש בה.
פסוריאזיס (Psoriasis) או ספחת - מחלת עור אוטואימונית כרונית, העלולה להתפשט על פני כל חלקי הגוף השונים. זו אינה רק בעיה אסתטית אלא גם רפואית, שכן לעתים היא קשורה לבעיות בפרקים ועוד.
מח. בקבוצה החמישית נכלול בעיות נפשיות-התנהגותיות, להבדיל ממחלות נפש.
וגיניסמוס היא דוגמא לבעיה רפואית נפשית-התנהגותית שעלולה לפגוע בשלום הבית ובעקיפין גם בפוריות, אף על פי שהאישה למעשה בריאה. מדובר בתופעה של כיווץ בלתי רצוני של שרירי הנרתיק לקראת קיום יחסי אישות ובמהלכם. כיווץ זה מונע לעתים קיום יחסי אישות מלאים, וממילא עלול לגרום גם עיכוב בכניסה להריון. תופעה זאת מתרחשת בדרגות שונות של חומרה. הרקע הוא לפעמים פסיכולוגי, ולעתים רחוקות תוצאה של טראומה מינית. בדרך כלל אין האישה מודעת לבעיה לפני הנישואין. הטיפול בבעיה הוא פסיכולוגי-התנהגותי, על ידי מטפלת מינית, ובדרך כלל אינו נמשך זמן רב¹.
footnotes: ¹ התייחסות נוספת לוגיניסמוס תובא להלן בכרך השני, פרק כח – 'קשיים בחיי האישות אצל האישה', עמ' 87–89.
גם על הבעיות בקבוצה הרביעית והחמישית יש לספר.
מט. במקרים של בעיות נפשיות, יש לקבל חוות דעת מאיש מקצוע מוסמך על המצב הנפשי הנוכחי של האדם, ולפי זה לשקול מה יש לומר ואת הזמן והאופן המתאימים לכך.
כאן נכתבו הכללים, פירוט לגבי מחלות נפש והפרעות נפשיות יובא להלן.
נ. אם המשודך סבל מבעיה של אשך טמיר⁵¹ בשני האשכים⁵², אף על פי שהורידו אותם למקומם בזמן, יש סיכון גדול שתהיינה בעיות פוריות, ולכן חובה לגלות זאת למשודכת⁵³. לגבי אשך טמיר אחד – ראה כאן בהערות.
footnotes: ⁵¹ ראה להלן בכרך הרביעי, פרק צד – 'ניתוחים באיברי המין הגבריים', בפסקה 'אשך טמיר', עמ' 161–163. ⁵² יש הבדל משמעותי בין טמירות אשכים חד צדדית ודו-צדדית. בטמירות אשכים חד צדדית יש כ-25% סיכויים לבעיית פוריות, ובטמירות אשכים דו-צדדית עד כ-75%. ייתכן שטמירות חד צדדית נובעת מהפרעה מקומית בלבד בעוד שבטמירות אשכים דו-צדדית ייתכן שמדובר בגורם אשכי ראשוני שבא לידי ביטוי הן באי-ירידת האשכים והן בליקוי בייצור הזרע. יש לציין שלא תמיד הנער מודע למהות הניתוח שעבר בילדותו, ולעתים הוא עלול לחשוב שמדובר בתיקון שבר בלבד. עד כאן הערת פרופ' יגאל סופר, מומחה לפוריות הגבר. [הערת ד"ר עופר גונן על דבריו של פרופ' סופר, תובא להלן בכרך השני, פרק לט – 'אבחון אי פוריות אצל הגבר – הקדמה רפואית כללית', עמ' 179, בהתייחסות לסיבות לבעיות בייצור הזרע].לפי זה, מבחינה הלכתית ברור שחובה לספר למשודכת על טמירות אשכים דו-צדדית, כיוון שרוב הסיכויים הם שנוצרה פגיעה בפוריות. לגבי טמירות באשך אחד - אמנם רוב הסיכויים הם שהגבר פורה, אך כיוון שטמירות כזאת עלולה לפגוע בפוריות בשכיחות גדולה יחסית, הכרחי לספר למשודכת על כך. אם הבחור לא יספר על כך, וחלילה תהיה לו בעיית פוריות, עלולה להיות גם פגיעה בזוגיות עקב הסתרת עניין כה משמעותי. אמנם צריך לספר לבחורה באופן ענייני בלא הגזמה בקבלת הדברים מצדה, וכן אין חובה לספר על כך מיד אלא לאחר כמה פגישות. כך הורה הרב נחום אליעזר רבינוביץ לרב גבריאל גולדמן. וראה עוד בהערה הבאה. ⁵³ הערת פרופ' יגאל סופר: כיום חוששים שעצם הורדת האשכים עלולה לגרום בעיה לאשכים מפני שהפעולה הרפואית הזאת עצמה עלולה לפגוע בכלי הדם של האשך. לכן, כשיש בעיה של אשך טמיר מנסים לטפל, אך לא תמיד מצליחים בכך. מומחיותו של הרופא וניסיונו עשויים להשפיע על תוצאות הטיפול. גודל האשכים בגיל ההתבגרות יכול ללמד על הצלחת הטיפול ועל תפקוד האשך. אם האשכים מתפתחים כרגיל, רוב הסיכויים הם שהם תקינים, אך אם האשכים נשארים קטנים, ככל הנראה יש בעיה (וכפי שכתוב בהלכה הבאה). יש לציין שאשך טמיר לא פוגע ביחסי אישות. חשוב להדגיש זאת לבחורים צעירים שסבלו מכך, כיוון שלעתים הקישור השגוי שלהם בין בעיית פוריות לבין יחסי אישות עלול לגרום להם לרתיעה פסיכולוגית מחיי אישות, למרות שמבחינה רפואית לא אמורה להיות השפעה.
נא. גם במקרה שיש למשודך אשכים קטנים שכנראה אינם מפותחים (אטרופיים), סביר להניח שתהיה לו בעיית פוריות מורכבת, ולכן גם כאן חובה לגלות זאת למשודכת.
נב. ככלל, גבר שיש לו רק אשך אחד מסיבה כלשהי, חייב לספר על כך למשודכת⁵⁴. ויש מי שהורה שלכתחילה צריך לספר, אך אם הרופאים אומרים שהוא גבר פורה כרגיל, אינו צריך לספר זאת למשודכת⁵⁵. מדובר במקרה שבו הוציאו אחד מהאשכים כתוצאה מפגיעה מקומית⁵⁶, ועל כן הימצאות אשך אחד בלבד כעת לא מלמדת על סיכון יתר לבעיית פוריות נוספת. להבדיל מבעיה כגון אשך טמיר שהוצא, שיש בה סיכון לבעיית פוריות מצד עצמה.
footnotes: ⁵⁴ הרב יוסף שלום אלישיב, בפגישתו עם הרב מנחם בורשטין (מוצש"ק פרשת חיי שרה תשס"ב, דבריו הובאו בשו"ת פוע"ה – פוריות, יוחסין וגנטיקה, עמ' 431); הטעם לדבריו כיוון שכל גבר נולד עם שני אשכים, ולגבר זה יש חריגה מהנורמה, צריך לספר על כך למשודכת. כך הורו גם הרב יעקב אריאל, הרב יצחק זילברשטיין, הרב דוב ליאור והרב אביגדֹר נבנצל בתשובה לשאלת הרב מנחם בורשטין, ד' באדר תשס"א, תשובותיהם הובאו בשו"ת פוע"ה, שם, עמ' 430-424. ⁵⁵ הרב מרדכי אליהו. הטעם לדבריו, כיוון שמטרת האשכים היא פרייה ורבייה, וכיוון שמבחינת פוריות אינו שונה מגבר אחר, לא צריך לספר. יש לציין בהקשר זה, שלפי גישתו הכללית של הרב אליהו, אף על פי שאין חיוב לספר, ראוי לספר בכל זאת לשם קיום מערכת יחסים תקינה של אמון בין בני הזוג. בפגישתו עם רבני פוע"ה (כ"ג באדר תשס"א), אמר הרב אליהו שעדיף שהבחור יבקש מהרופא מכתב על כך שאין לו בעיית פוריות, ואז יוכל להראות לבחורה את המכתב כאשר יספר לה. הרב נתן קופשיץ (בתשובה בעל פה לשאלת הרב מנחם בורשטין, הובאה בשו"ת פוע"ה, שם, עמ' 431-430) אמר שאם מדובר בבעיה שיש סיכוי קטן בלבד שתפגע בפוריות – אין צורך לספר. אך אם מדובר בסיכוי גדול יחסית (כגון 20%-30%) – חובה לספר. ⁵⁶ כגון מכה חיצונית או תסביב האשך, הסבר יובא להלן בכרך הרביעי, פרק צד – 'ניתוחים באיברי המין הגבריים', עמ' 164.
נג. ככלל, אין צורך לספר למשודכת על בעיה של דליות האשך (וריקוצלה). מדובר רק על ספק שמא תהיה ירידה באיכות הזרע, ולא על מום ודאי, ובעיה זו שכיחה גם אצל אנשים פוריים, וראה עוד כאן בהערה⁵⁷.
footnotes: ⁵⁷ חשוב לציין שיש דרגות שונות של וריקוצלה ולכן צריך לברר את חומרת הבעיה אצל אורולוג, ולאחר מכן לקבל הוראה הלכתית ספציפית. כמו כן נזכיר שבמקרה של וריקוצלה אין לרווק היתר הלכתי לבצע בדיקת זרע לצורך בירור פוריות. בדיקה כזאת עלולה גם לגרום לו נזק כיוון שהיא עלולה להתפרש באופן מחמיר. פירוט רפואי והלכתי מובא להלן בכרך השני, פרק מא – 'דליות האשך (וריקוצלה) – אבחון וטיפול', מעמ' 215 ואילך.
נד. מי שקיים אצלו מצב חמור של היפוספדיאס⁵⁸ או אפיספדיאס, והרופאים משערים שאשתו לא תוכל להרות כדרך כל הארץ⁵⁹, חייב לספר זאת למשודכת.
footnotes: ⁵⁸ היפוספדיאס או אפיספדיאס – מומים במיקום פתח השופכה, היפוספדיאס הוא מצב שבו פתח השופכה נמצא בחלקו התחתון של האבר, מתחת לעטרה, במקום בקצהו; ואפיספדיאס הוא מצב שבו פתח השופכה נמצא בחלקו העליון של האבר במקום בקצהו. ראה להלן בכרך השלישי, פרק עד – 'ברית מילה', עמ' 347–348. ⁵⁹ הערת פרופ' יגאל סופר: היפוספדיאס קל לא אמור לפגוע בפוריות. אך אם פתח השופכה נמוך מאוד ברור שהזרע עלול לא להגיע לצוואר הרחם, לא כל שכן אם הוא מלווה בעקמת קשה שמפריעה לחדירה.
נה. גבר הסובל מעקמת הפין⁶⁰ ולשם קיום יחסי אישות יצטרך לעבור טיפול ניתוחי, חייב לספר זאת למשודכת. חלק מהמקרים הם בתחום הנורמה ולא אמורים להפריע ביחסי אישות או בפוריות, לכן בירור כזה צריך להתבצע על ידי רופא אורולוג. במקרים כאלה כדאי לברר עוד לפני היציאה לשידוכים את המצב הרפואי ואת האפשרויות השונות לטיפול בבעיה. אם אפשר, כדאי גם לטפל בבעיה עוד לפני היציאה לשידוכים.
footnotes: ⁶⁰ ראה להלן בכרך הרביעי, פרק צד – 'ניתוחים באיברי המין הגבריים', עמ' 172–174.
נו. גבר שאין לו יכולת קישוי בדרך טבעית אלא רק על ידי טיפול רפואי⁶¹, חייב להודיע לכלתו המיועדת על כך⁶².
footnotes: ⁶¹ לא מדובר בתחושה אלא בממצא רפואי שאומת ונתברר על ידי רופא אורולוג. ראה להלן בכרך השני, פרק כז – 'אין אונות והשפעותיה', מעמ' 67 ואילך. ⁶² שו"ת דבר חברון, חלק א סימן לז.
נז. אם המשודך עבר טיפולים כימותרפיים, גם אם לפי הרופאים המחלה עברה לחלוטין, עדיין חובה עליו לספר זאת למשודכת, הן עקב סיכון יתר לחזרת המחלה, והן עקב חששות לבעיות פוריות¹. התייחסות לבדיקות לצורך בירור פוריות לרווקים מובאת להלן פרק ג – 'בירורים רפואיים לפני החתונה', עמ' 53 ובכרך השני, פרק מ – בפיסקה 'בדיקת זרע לרווק או לפנוי לצורך נישואין', עמ' 210–212.
footnotes: ¹ הערת פרופ' יעקב רואו – במקרים של כימותרפיה בגיל צעיר, כדי לדעת עד כמה יש סיכון לפוריות, צריך לבדוק את הפרוטוקולים של התרופות שניתנו, את המינון, את השילוב עם הקרנות, ואת הגיל שבו ניתן הטיפול.
נח. בבעיות פוריות אצל הגבר שתחייבנה טיפולי פוריות משמעותיים, כמו הפריה חוץ גופית, יש לעדכן את המשודכת, כיוון שעיקר הדרישה הנפשית והגופנית בטיפולים כאלה חלה על האישה⁶³.
footnotes: ⁶³ יש להבדיל בין טיפולי פוריות כגון טיפול תרופתי או הזרעה, לבין טיפולי הפריה חוץ גופית שבהם המאמץ מצד האישה הרבה יותר גדול. צריך לקחת בחשבון שבמקרים רבים מדובר על מצבים מורכבים, שבהם לא ברור אלו טיפולים יצטרכו בני הזוג לעבור. וראה עוד להלן פרק ט – 'נישואין עם בני זוג שאינם יכולים ללדת', עמ' 102 ואילך.
נט. בכל הדוגמאות המובאות כאן לגבי בעיות בפוריות הגבר שחובה לספר עליהן, יש לגלות זאת למשודכת כבר בשלבים הראשונים של המפגשים, אחרי ההיכרות הראשונית, אך לפני העמקת הקשר הרגשי. הטעם נזכר לעיל, עמ' 25, הלכה לז.
התייחסות לפצוע דכא וכרות שפכה והיתרו להינשא תובא להלן בכרך הרביעי, פרק צד – 'ניתוחים באברי המין הגבריים', עמ' 160–161.
השלכות מחלה על המערכת המשפחתית כמדד לחובה לספר
ס. יש מי שהבדיל בין מקרים שבהם בן הזוג 'החולה' יצטרך לקחת על עצמו את הטיפולים, לבין מקרים בהם בת הזוג תצטרך לעשות זאת, או להיפך. לדוגמא – אם יש לבעל מיעוט זרע, הפתרון המקובל כיום הוא הפריה חוץ גופית, אך לשם כך דווקא האישה היא זו אשר תצטרך לשאת בעול הטיפולים. לפי שיטה זו ברור שאם בן הזוג או בת הזוג של האדם החולה יצטרכו לשאת בנטל הרפואי, הצורך והחיוב לספר גדולים יותר מאשר במקרה שבו האדם החולה בעצמו יצטרך לשאת בכך⁶⁴.
footnotes: ⁶⁴ עקרונות אלו אמר הרב שלמה מן ההר לרב מנחם בורשטין.
סא. כמו כן צריך לשקול עד כמה הטיפול שהאדם מחויב בו ישפיע על המערכת המשפחתית. כך לדוגמא יש להבדיל בין מחלה שהשלכותיה מסתכמות בכך שהאדם צריך לקחת טיפול תרופתי מדי יום ביומו, לבין מצב שבו האדם זקוק לטיפול שנמשך זמן רב מדי יום ביומו, או אם הוא מרותק לכסא גלגלים או נזקק לאשפוזים בבית חולים. ברור שככל שהטיפול ישפיע יותר על המערכת המשפחתית, הצורך והחיוב לספר גדולים יותר.
סב. כך גם לגבי מסירת מידע על ידי צד שלישי – צריך להבדיל באופן עקרוני בין מידע על דברים שעלולים להשפיע על האדם ועל סביבתו הקרובה, לבין דברים שלא אמורים להשפיע על שגרת החיים⁶⁵.
footnotes: ⁶⁵ עיקרון זה קשור ללשון הרע. אם סיפור הדברים עשוי להיות בעל חשיבות, ולתועלת לאחד הצדדים בבואו לקבל החלטה האם להשתדך – זה לא נחשב ללשון הרע כיוון שיש לכך משמעות והמשתדך יכול להיעזר בדברים כדי לקבל תמונה אמיתית יותר, וממילא גם החלטה נכונה יותר לגבי קבלת השידוך או דחייתו. לעומת זאת, סיפור דברים שאין להם חשיבות, מידע שאין לו השלכה על החיים אלא בא רק לספר בגנות אדם מסוים או משפחתו, הוא לשון הרע שאסור לספרו, כיוון שאין בו תועלת, ולא יכולות להיות לו משמעויות מעשיות חיוביות.
הדוגמאות דלהלן כוללות מקרים רפואיים וגם נושאים כלליים שאינם קשורים לרפואה.
סג. מחלות כרוניות - יש מי שאומר שמחלות כרוניות שככלל לא אמורות לשבש את החיים, כגון אסטמה או מחלת מעיים, לא חייבים לספר אם לא נשאלו⁶⁶. ויש הסוברים שמחלות כרוניות, למרות שאינן אמורות לשבש את החיים, כיוון שבכל זאת הן עלולות לגרום קשיים ושיבושים בסדר היום הטבעי, צריך לספר עליהן. וראה להלן⁶⁷, על כך שכדאי וגם ראוי לספר לבן הזוג על כל מום או בעיה רפואית, גם אם לא מדובר בבעיה קריטית.
footnotes: ⁶⁶ הרב אביגדֹר נבנצל בפגישתו עם רבני פוע"ה, כ"ד בתמוז תשס"א. הרב יצחק זילברשטיין (שיעורי תורה לרופאים, חלק א סימן עא, עמ' 49) הביא כדוגמא 'כיב קיבה' (אולקוס), אמנם הוא מגביל את האדם ממאכלים מסוימים, אבל כיוון שזה סוג של 'חולשה' ולא 'חסרון עצום' (ראה לעיל עמ' 19 ועמ' 22 ציטוט דברי החפץ חיים), ומאחר שהמחלה ניתנת לריפוי, אינו חייב לספר. ⁶⁷ עמ' 37, הלכה צא.
סד. סיכון יתר לפגיעה ממחלה – יש מי שהורה שאם יש סיכון יתר של 35% לפגיעה ממחלה כרונית קשה, אין צורך להודיע. אך אם יש סיכון של 75%, חובה להודיע⁶⁸.
footnotes: ⁶⁸ הרב יוסף שלום אלישיב, שיעורי תורה לרופאים, חלק ב, סימן עד, עמ' 72. הדיון שם היה לגבי סיכון יתר להתפתחות טרשת נפוצה לאחר דלקת בעצב הראייה (Optic Neuritis). אצל גברים הסיכון להתפתחות טרשת נפוצה במשך חמש עשרה שנים לאחר דלקת בעצב הראייה הוא בשיעור של 30%, ולכן אין עליהם חובה להודיע על כך. לעומת זאת, הסיכון אצל נשים במצב כזה הוא של 70% ולכן חובה עליהן להודיע.
סה. מחלה תורשתית עם סיכון הורשה גבוה מאוד - אדם החולה במחלה תורשתית⁶⁹ ויש סיכויים ש-50% מהילדים שייוולדו לו יהיו חולים באותה מחלה, חייב לגלות את מחלתו לבת הזוג לפני הנישואין, אחרת יש חשש לקידושי טעות⁷⁰.
footnotes: ⁶⁹ אוטוזומלית דומיננטית. ראה אוצר המושגים ערך מחלות תורשתיות. ⁷⁰ שו"ת אגרות משה, אבן העזר, חלק ד, סימן עג אות ב. השאלה הייתה לגבי תסמונת מרפן - מחלה שעלולה לפגוע בשלד, בעיניים, בלב ובריאות. בדרך כלל מדובר במחלה תורשתית, אך בכרבע עד שליש מהמקרים היא מתרחשת כתוצאה ממוטציה ולא כתוצאה מתורשה. הרב פיינשטיין כתב שגם אם לא נכריע שאלו קידושי טעות ממש, בכל זאת החתן עבר על איסור אונאה. וראה להלן עמ' 273 הערה 27 דברי חתנו הרב משה טנדלר.
סו. בעיות נפוצות בפוריות הניתנות לפתרון סביר - יש מי שסובר שבבעיית פוריות שקשורה רק לאישה או בבעיית פוריות שקשורה רק לאיש, ואין לכך השפעה מיוחדת על החיים המשותפים של בני הזוג, ואין לכך משמעות בעייתית בהולדה, אין צורך לספר⁷¹. ראה דוגמא לגבי שחלות פוליציסטיות בנשים, או דליות האשך בגברים, לעיל עמ' 28, הלכה מו.
footnotes: ⁷¹ הרב שלמה מן ההר בשיחה עם הרב מנחם בורשטין.
סז. אישה ללא רחם, אף אם יש לה שחלה מתפקדת, הרי זה נחשב למום גדול, לכן חייבת לספר. עדיף שתינשא לאדם שלא יוכל להוליד, או למי שיש לו כבר ילדים. מוטב שתספר כבר בפגישה הראשונה. אבל מותר לה לספר רק בפעם השנייה, אף על פי שאין זו עצה כל כך טובה⁷².
footnotes: ⁷² הרב מרדכי אליהו בפגישתו עם הרב מנחם בורשטין, י"ט באדר ב' תשס"ג. הרב זלמן נחמיה גולדברג בפגישתו עם רבני פוע"ה, ה' באדר ב' תשס"ג.
סח. נטיות הפוכות - אדם שיש לו נטיות הפוכות, דהיינו גבר הומוסקסואל או אישה לסבית, או בעיות בזהות המינית, חובה עליו לספר על כך לבן הזוג המיועד, כיוון שמשיכה מינית נורמלית בין בני זוג היא תנאי יסודי לנישואין. ויש מי שהורה שאם עבר טיפול המרה ונרפא, אינו חייב לספר על כך⁷³.
footnotes: ⁷³ הרב זלמן נחמיה גולדברג בפגישתו עם רבני פוע"ה, ו' בתמוז תשס"ג. בתנאי שנרפא לחלוטין ואשתו לא תיפגע כלל. הדעה הראשונה המובאת כאן היא משו"ת דבר חברון, חלק א סימן לז.
סט. גיל המשודכים - ברור שהמשודכים חייבים לספר - זה לזו, וזו לזה - את הגיל האמיתי, הן מצד עצם החובה לאמירת האמת, ובפרט שיש לכך השלכות משמעותיות ביותר על עצם הפוריות וכן על מספר הילדים האפשרי⁷⁴.
footnotes: ⁷⁴ התלבטות שעלתה בהקשר זה היא כיצד מודדים אמת - לפי האומר או לפי השומע? שאלה שנתקבלה מרווקה בת 32: אם תאמר שהיא בת 32, יחשבו שהיא בת 35. לעומת זאת, אם תאמר שהיא בת 29 ישערו שהיא בת 32, מה עליה לומר? רבני פוע"ה שאלו על כך את הרב זלמן נחמיה גולדברג בפגישתם עמו (ט"ו בסיון תשס"ג), והרב ענה שייתכן שאפשר להשוות לכך את המנהג שהיו מעלים את ערך כספי האישה בנדוניה בשליש, וכולם ידעו שהוא מעל הערך האמיתי. אם כן, כאשר מקובל לציין את גיל האישה כנמוך יותר ממה שהוא באמת, ייתכן שיכולה בתחילה להציגו כנמוך יותר על פי המקובל. לעומת זאת, הרב מרדכי אליהו אמר לרבני פוע"ה (כ"ג באדר תשס"א), שאסור לשקר אבל מותר לומר גיל כללי ולא מדויק. הרב אביגדֹר נבנצל אמר לרבני פוע"ה (כ"ד בתמוז תשס"א), שצריך לומר את הגיל המדויק, ולהדגיש שזה הגיל המדויק. לדבריו אסור לשנות את הגיל, מפני מה שכתוב בתורה "מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק".
ע. כאשר המשודכת מבוגרת מן החתן בכמה שנים, ואחרים לא נשאלו על כך, יש מי שכתב שאין חובה לגלות. אך אם המשודכת מבוגרת הרבה יותר מן המשודך, חובה לגלות⁷⁵. קשה לקבוע בכך מספר שנים מדויק ויש לבחון כל מקרה לגופו. וראה עוד בהלכה הבאה.
footnotes: ⁷⁵ שו"ת חבצלת השרון, חלק ב, סימן סג. לדבריו, הפרש של ארבע או חמש שנים בוודאי אין בו קפידא כלל.
עא. אישה שכבר אינה יכולה ללדת מחמת גילה, אך היא נראית צעירה, יש מי שהורה שאם הציעו לה איש צעיר ללא ילדים, חייבת לספר שהיא אינה פורייה, כי זה נחשב מום גדול. אך אם הציעו לה אדם שיש לו ילדים, ואינו שואל, אינה חייבת לספר לו את גילה⁷⁶.
footnotes: ⁷⁶ שו"ת מעין אומר, חלק ט, פרק א סימן כו. השאלה הייתה על בחורה בת ארבעים ושלוש שהציעו לה בני שלושים.
עב. בחורה כבת עשרים שאין לה אורח כנשים⁷⁷, יש מי שהתיר לה לא לספר על כך, אם הרופאים אומרים שכאשר תינשא יהיה לה וסת ותוכל ללדת⁷⁸.
footnotes: ⁷⁷ גיל עשרים הוא גיל שכבר מצריך בדיקות מדוע אין וסת עד כה. איחור בווסת עד גיל כזה הוא מחוץ לתחום הנורמה. מקובל לקבוע את גיל הסף לשש עשרה שנים. כמובן, יש הבדל בין בחורה שיש לה סימנים משניים כגון שיעור בבית השחי ושיער ערווה והנצת שדיים לעומת בחורה ללא סימנים כאלה כלל. יש גם צורך בבדיקות הורמונליות ובהוכחה שאכן קיימים רחם ושחלות. הערתם של פרופ' שמחה יגל וד"ר חגית דאום. ⁷⁸ שו"ת אגרות משה, אבן העזר, חלק ג סימן כז. טעמו משום שיש רופאים שאומרים שכאשר תינשא הבעיה תבוא על פתרונה. אף על פי שייתכן שתוכל ללדת רק בקושי, או שיהיו לה רק ילדים מועטים; כיוון שאפשר שתלד, אין זה חיסרון בקידושין, ואנשים רבים לא מקפידים שיהיו להם הרבה ילדים. וכתב שם שלרווחא דמילתא תחליט עם אביה שאם יעבור פרק זמן של ארבע שנים ולא תתעבר וגם לא יבוא לה אורח כנשים, תקבל מבעלה גט בלא שום קושי ובלא שום תביעות ממנו.
עג. בתולה שנתפתתה – נערה שנתפתתה ונבעלה, צריכה לספר זאת לבחור שנפגשת אתו לשידוכים. אינה צריכה לספר בפגישה הראשונה, כיוון שאז לא ירצה בה, אלא רק לאחר שיתקרבו וירצה לשאתה⁷⁹. התייחסות לצורך לספר לאחר הנישואין, אם לא סיפרו לפני כן, תובא להלן, פרק כג – 'דילמות רפואיות הלכתיות', הלכה לו, עמ' 278.
footnotes: ⁷⁹ שו"ת אגרות משה, אבן העזר, חלק ד סימן קיח, המצוטט כאן. כך פסק גם בשו"ת מנחת יצחק (חלק ג סימן קטז), אך כתב שאם אינה בעולה גמורה, אף שהערה בה או נבעלה שלא כדרכה, אינה מחויבת לספר אם בטוחה בעצמה שרק מקרה היה וכעת עומדת בצדקתה. תשובת הרב מרדכי אליהו לרב חברון לוי.
צריכה את לומר שנזדמן איזה פעם, בשעה שלא היה לך כובד ראש כל כך לעמוד כנגד המפתה בדברי ריצוי ופיתוי הרבה, ותיכף נתחרטת ומצטערת על זה שאירע דבר כזה, עד שיכיר מדבריך שאין לו לחוש שיארע גם כשתהיי נשואה לו. ואז מאחר שהוא רוצה בך מפני שהכיר המעלות שלך, לא יחזור בו בשביל זה שאירע איזה פעם, מאחר שיכיר אותך לנערה שומרת תורה ומצוותיה, שיש להאמין שלא חשודה את שוב בזה, ותהיי אשה מסורה לבעלה כדין תורה. שו"ת אגרות משה, אורח חיים, חלק ד סימן קיח
לעומת זאת, יש מי שכתב שנערה שנתפתתה ונבעלה, ורוצה להסתיר את עברה⁸⁰, אם תדע בעצמה שמקבלת עליה לשוב בתשובה שלמה לפני היודע תעלומות, ולשמור על קדושת וטהרת ישראל מעתה ועד עולם, שאז מותר להעלים עין מזה ולהתיר לה להשתדך תוך כדי הסתרת עברה מהחתן⁸¹.
footnotes: ⁸⁰ השאלה הייתה על נערה שנתפתתה ונבעלה, ורוצה להסתיר את עברה ב'תחבולות רופא' על ידי שחזור קרום הבתולים, כדי שמבחינה אנטומית ייראה כאילו מעולם לא נבעלה. ⁸¹ שו"ת דברי יציב, אבן העזר, סימן טו. הנימוק הוא, כיוון שאין כאן מקח טעות גמור אלא בעיה של אונאה, ובדבר שהוא קרוב לפיקוח נפש, כמו במקרה דידן, שלבחורה ומשפחתה יהיו הרבה עוגמת נפש והלבנת פנים מפרסום העניין, והיא לא תוכל למצוא זיווג הגון, ייתכן שאף החתן עצמו בדיעבד ניחא ליה לעשות מצווה רבה כזאת להציל נפש בישראל. בפרט בזמן הזה שאין מדקדקים בעניין הזיווגים ואין כופים דבר בענייני הנישואין, כל עוד לא מדובר בנישואי איסור, יש כאן מעין תקנת ציבור ומנהג מבטל הלכה, ואפשר להעלים עין מכל מיני טענות בענייני שידוכין. וראה כעין זה בשו"ת מעין אומר (חלק ט, פרק א סימן עה), שהתיר במקום שיש חשש פיקוח נפש ממש שמא יהרגוה. תשובה בעל פה של הרב אברהם שפירא לרב חברון לוי.הערת הרב אביגדֹר נבנצל – צריך לשקול היטב מאחר שהכתובה תהיה פסולה, כי יכתוב שם מאתיים זוז בעוד שאינו חייב אלא מנה, והוא אינו יודע זאת.
עד. בחור או בחורה שקיימו יחסי מין באופן קבוע (בלא נישואין) צריכים לספר זאת בשידוכים, ואם מספרים שאורח חייהם לא היה דתי, כיוון שידוע שבאורח חיים כזה לעתים אין נזהרים בכך – אינם צריכים לומר זאת במפורש.
עה. מי שנכשל וקיים יחסי מין עם פנויה, ועשה תשובה וחזר בו מחטאו, אינו מחויב לגלות זאת למשודכת. אך צריך להתחזק ביותר בנושא זה כדי שלא ייכשל שוב⁸². ויש מי שחילק בין מי שנכשל פעם אחת ואינו צריך לספר, לבין מי שנכשל פעמים אחדות, וצריך לספר⁸³.
footnotes: ⁸² שו"ת שיח נחום, סימן קד. טעמו, כיוון שהוא חטא בין אדם למקום שאין חובה לגלותו, כמו שנאמר "אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע כְּסוּי חֲטָאָה" (תהלים לב, א), וכמו שפסק הרמב"ם בהלכות תשובה (ב, ה). ⁸³ שו"ת מנחת יצחק, חלק ו סימן קלט. וראה שם, שאם עשה תשובה יש אופנים שבהם לא צריך לספר גם אם נכשל כמה פעמים.
עו. פנויה שנתעברה והפילה צריכה לספר על כך בשידוכין. ויש מי שכתב שלצורך גדול ובשעת הדחק אינה חייבת לספר⁸⁴. וראה עוד להלן שם, הערה 53.
footnotes: ⁸⁴ בשו"ת מעין אומר (חלק ט, פרק א סימן לג) נשאל על פנויה שלאחר שנתעברה והפילה, נתעברה שוב מאדם אחר, וחוששת לספר לאדם השני על ההריון הקודם, שמא לא ישאנה. טעמו: כיוון שחיה עם האדם השני ללא חופה וקידושין, ידע שהייתה עלולה לחיות כך גם עם אחר. כך הורה הרב נחום אליעזר רבינוביץ, לרב גבריאל גולדמן.
עז. פנויה שנשרו שערותיה והולכת בפאה נוכרית, אין לה להעלים זאת מחתנה המיועד, אך יכולה לספר זאת בשלבים מתקדמים יותר של ההיכרות ביניהם⁸⁵.
footnotes: ⁸⁵ שו"ת שבט הלוי, חלק ו סימן רה.
עח. בני משפחה חולים בסרטן - אם יש שלושה מקרי סרטן במשפחה שהרפואה רואה קשר ביניהם⁸⁶, צריך להודיע לבן הזוג⁸⁷.
footnotes: ⁸⁶ כדאי להתייעץ עם רופא משפחה על המשמעות של מקרי סרטן במשפחה כיוון שיש סוגים שונים של סרטן שחלקם עלול להיות על רקע גנטי. ⁸⁷ שו"ת מעין אומר, חלק ט, פרק א סימן כא. ראה שם (חלק ט, פרק א סימן מב), שהורה שמי שצריכה לקבל מנת דם כל שלושה שבועות צריכה לספר על כך, אך יכולה לספר על כך רק שבועיים לפני החתונה. הרב יהודה נקי כתב שם בהערות שהרב עובדיה יוסף כנראה לא מחשיב זאת למום מיוחד, שהרי אם הבחורה חלשה, מסתמא הבחור רואה זאת ומודע לכך, וכיוון שהתפקוד היומיומי סביר ואין הדבר פוגע בו או בילדים, אין הדבר נחשב כמום. רק ליתר ביטחון הורה שתודיע זאת לבחור לפני הנישואין כדי לצאת מחשש מקח טעות בקידושין.
עט. ילדים מאומצים צריכים להודיע זאת למשודכים לפני הנישואין⁸⁸.
footnotes: ⁸⁸ שו"ת מנחת יצחק, חלק ה סימן מד.
אשה צעירה גרושה שאינה רצונה שידעו שהייתה נשואה, שלכן רצונה ללכת בלי כיסוי הראש, ואף שאין רצונה לרמות, וגם אי אפשר לה לרמות שהרי יודעין מזה כל מכיריה. ומי שירצה לישא אותה ודאי ישאל עליה ויאמרו לו שהיא גרושה, ובמדינתנו בהכרח ידע בעת רשימתם בסיטיהאל שהיה לה בעל כבר. אבל כוונתה דאחר שיכירו אותה ותמצא חן בעיני אחד לנושאה לא תאבד חינה כשתספר לו אחר כך שהיה לה בעל ונתגרשה, אבל כשידעו מתחלה שהיא גרושה לא ירצו לחשוב אודותה כלל... יש להתיר לה שהוא הפסד גדול לענין השגת אחד לנושאה. שו"ת אגרות משה, אבן העזר, חלק ד סימן לב
פ. גרושה – יש מי שהורה שמותר לגרושה ללכת ללא כיסוי ראש, כדי שתוכל להתחיל תהליכי היכרות עם משודכים פוטנציאליים, אף על פי שייתכן שמראש לא היו רוצים כלל להכיר גרושה. לאחר שיכירו ותמצא חן בעיניו, תספר לו שהיא גרושה⁸⁹.
footnotes: ⁸⁹ שו"ת אגרות משה, אבן העזר, חלק ד סימן לב, ד. ראה שם שהוא הדין באלמנה.
פא. הורים גרושים – צריך לספר על כך, בהתאם לסוג החברה שהמשודכים חיים בה, ויש חברות שבהן חובה לספר על כך מראש. בכל מקרה, עדיף לספר זאת לפני שהדבר יתגלה מעצמו כיוון שהוא דבר שעתיד להתגלות, ומבחינת האמון בין בני הזוג המשודכים עדיף שהמידע יבוא בישרות ובישירות ולא בעקיפין⁹⁰.
footnotes: ⁹⁰ בעניין זה אמר הרב זלמן נחמיה גולדברג בפגישתו עם רבני פוע"ה (כ"ד באלול תשס"ב), שבאופן עקרוני אין חובה לספר מראש כיוון שאין זה מום אלא דבר שאנשים לא רוצים בו.
פב. פגם משפחה שלא נודע - אם אחותו של המשודך או המשודכת השתמדו או אם זינתה אחות המשודכת כשהייתה אשת איש או שהרתה כשהיא פנויה - אם כבר נודע הדבר נחשב לפגם, אך אם לא נודע הדבר, אין זה נחשב לפגם⁹¹ ומשמע שאין צורך לספרו⁹².
footnotes: ⁹¹ שו"ת מנחת יצחק, חלק ו, סימן קלט אות ו. וראה שלחן ערוך, אבן העזר, סימן נ סעיף ה, ובבית שמואל, שם ס"ק יא. ⁹² הערת הרב אביגדֹר נבנצל – משפחה חשובה בירושלים השתדכה עם בחור ישיבה, ואחר כך נודע לה שאביו הוא גוי וביטלה את האירוסין. ואמר אדמו"ר זללה"ה (הרב שלמה זלמן אויערבאך) שהייתה רשאית לכך.
פג. בן הנִדה - אין להימנע מלהינשא למי שהוריו לא שמרו טהרת המשפחה, והמשודך או המשודכת חזרו בתשובה והם בעלי מידות טובות⁹³.
footnotes: ⁹³ בשלחן ערוך (אבן העזר, סימן ד, יג) כתב שבן הנִדה הוא פגום. בבית שמואל (ס"ק טו) כתב בשם דרכי משה שאין זה מצד איסור אלא שראוי להתרחק מהם. למרות זאת כתב בשו"ת אגרות משה (יורה דעה, חלק ד, סימן יז אות יט; אבן העזר, חלק ד סימן יד), שהריחוק הוא מצד מידות רעות שעלולים להיות בבני הנִדה, אך אם המשודכים הם בעלי מידות טובות, כנראה לא מדובר בבן הנִדה ממש, כי ייתכן שטבלה בים או באגמים שמדאורייתא עשויים להועיל לטבילה, ולכן אינם בני הנִדה. בשו"ת שבט הלוי (חלק ד סימן קסב) כתב שיש להורות למתייעץ את ההלכה שבן הנִדה פגום, אך אפשר לומר לו שאם לא יחשוש לכך, יכול הזיווג להצליח מאוד, ויקוים בו "מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא" (איוב יד, ד).
פד. נולד מתרומת זרע – אם הוריו סיפרו לו או שנודע לו, צריך לספר על כך, אך אין צורך לעשות זאת מיד בפגישה הראשונה⁹⁴. ויש מי שהורה שאם מדובר במשפחה שאינה שומרת תורה ומצוות אין חובה לספר על כך⁹⁵.
footnotes: ⁹⁴ הרב שמאי קהת הכהן גרוס; הרב שלמה דיכובסקי; הרב דוב ליאור, בתשובה לשאלת רבני פוע"ה, תשובותיהם הובאו בשו"ת פוע"ה – פוריות, יוחסין וגנטיקה, עמ' 214-212. ⁹⁵ שו"ת מעין אומר, חלק ט, פרק א סימן עז. טעמיו: אין בכך איסור יוחסין כיוון שלא הייתה בעילת איסור; כיוון שהשאלה הייתה במשפחה שכנראה לא שמרה טהרת המשפחה וממילא נחשבו בני הנִדה, יש פגם בכל מקרה. האם סיפרה לבת, ולאם אין נאמנות לפסול את ילדיה (ע"ע יכיר באוצר המושגים); כיוון שרוב בעילות אחר הבעל, חזקת אבהות נשארת עליו.
פה. האם רופא חייב לגלות לאחד מבני הזוג העתידי על מחלה או בעיה אצל בן הזוג האחר? ראה להלן בפרק כג – 'דילמות רפואיות-הלכתיות', עמ' 272.
אודות 'מחלות נפש' והפרעות נפשיות⁹⁶
footnotes: ⁹⁶ לאחר דיון עם ד"ר מאיר פרלוב, פסיכולוג קליני, ולאחר שקרא את הדברים, העיר ואישר. ברור שבפרק זה לא נכנסנו לכל פרטי ההפרעות הנפשיות אלא ניסינו להביא רק את התפיסה הכללית, ודגשים עיקריים שיש לשים לב אליהם.
בניגוד למחלות גופניות, שיש להן על פי רוב הגדרה, ולכן אפשר גם לקבוע את דרך הטיפול הרפואי בהן ואת מידת השפעתן על מהלך חיים תקין, הרי שמחלות הנפש, מטבע הדברים, קשות יותר להגדרה, ועל כן קשה גם יותר לקבוע את מידת השפעתן על מהלך חיים תקין.
בשפה הרפואית והפסיכולוגית המקובלת היום המונח 'מחלות נפש' איננו מקובל כבעבר, ובמקומו משתמשים במונח 'הפרעות נפשיות', מונח שכולל תחום רחב של מידות חומרה שונות⁹⁷.
footnotes: ⁹⁷ על פי DSM-4 - Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders; שהוא הטקסט המקובל היום בארה"ב לקביעת אבחנות פסיכיאטריות.
עד כמה ההפרעה הנפשית מפריעה לאדם לנהל חיים נורמליים.
באלו אמצעים אפשר לטפל בהפרעה, כדי לצמצם אותה ואת השפעותיה על האדם.
יש לדון בכל הפרעה לגופה אצל האדם המסוים, ולא בצורה כוללנית אודות ההפרעה. מפני שהפרעה מסוימת תבוא לידי ביטוי בצורות ובעוצמות מאוד שונות אצל אנשים שונים**.** לדוגמא הפרעה טורדנית כפייתית (OCD - Obsessive Compulsive Disorder) עשויה להיות קלה ולבוא לידי ביטוי בשטיפת ידיים פעמים רבות ביום, ואם כן, מי שילקה בה יכלה במקצת את זמנו אך יוכל לנהל חיים תקינים. ואולם יש מקרים שבהם הפרעה זו עלולה להיות הרסנית, עד כדי כך שאדם לא יתפקד תפקוד שגרתי ולא יצא מן הבית, מפני שיחשוש שמא ייתקל בדרך בדברים שעלולים לגרום נזק לאנשים סביבו. אדם כזה ירגיש צורך לאסוף כל בדל אשפה מחשש שאנשים עלולים להינזק אם לא ינקה את הרחוב. הוא עלול להיות כל כך עסוק בכך, והמצוקה שלו תהיה כל כך גדולה, עד שלא יוכל לצאת מהבית כלל.
כיוצא בזה לגבי פחדים (פוביות): יכולים להיות שני בני אדם שיש להם פחדים - לאחד יש פחד מנחשים או פחד מלהיכנס למעלית, ופחדים אלו לא ישפיעו עליו כמעט בחיי היום-יום. לעומת זאת, מי שיש לו פחד להימצא בחברה (חרדה חברתית) או מלצאת לרחוב (אגורפוביה), פחד כזה עלול להיות משמעותי ביותר לחיי האדם, לבן הזוג או לבת הזוג, ולמשפחה בכלל. לכן העקרונות המנחים בהגדרת ההפרעות הם: עד כמה ההפרעה משפיעה על החיים, ועד כמה אפשר לטפל בה ולצמצם את השפעותיה בחיי אדם זה.
יש גם הבדלים גדולים מאוד בין אדם לאדם באשר ליכולת הטיפול בהפרעה כזאת או אחרת. ייתכן שבאדם אחד קל לטפל, ואילו באדם אחר אין אפשרות לטפל. מכיוון שכך, לעתים יש למצב האישי של האדם ולהיסטוריה האישית שלו משמעות גדולה יותר מאשר לסוג ההפרעה⁹⁸.
footnotes: ⁹⁸ המידע על הגנטיקה של בעיות נפשיות נמצא עדיין בשלבי מחקר ראשוניים למדי. ככלל, ניתן לומר שיש מצבים שבהם הבעיה הנפשית אינה תורשתית, אך בכל זאת יש רגישות תורשתית גבוהה, העלולה להתפרץ במצבי לחץ.
כשדנים בהפרעות נפש מבחינת שידוכים, יש לכלול בין המדדים גם את האמון ואת חוסר האמון כלפי האדם שסיפר, או שלא סיפר, לבן הזוג העתידי אודות ההפרעה שיש לו. לעתים אמון כזה בין בני זוג יכול להיות בעל חשיבות רבה יותר מאשר עצם ההפרעה. דהיינו, לעתים אדם יהיה מוכן לקבל את הבעיה שיש לבן הזוג, אך לא יהיה מוכן לקבל הסתרה של הבעיה מפני שהסתרה כזאת עלולה להתפרש - ובצדק - כחוסר יושר. בתחום הזה יש הבדל עצום בין תרבויות שונות. יש חברות שבהן היושר ואמירת האמת נחשבים מרכזיים ומשמעותיים יותר מאשר בעיה ואפילו יותר מאשר הפרעה נפשית קלה. לעומת זאת בחברות אחרות המדד עשוי להיות שונה וההסתרה לכשעצמה איננה נחשבת כל כך בעייתית. מה שנחשב מקובל כאן לא יתקבל בחברה אחרת.
פרטי דינים לגבי מחלות נפש והפרעות נפשיות
פו. חתן שלא גילה לכלה שהוא סובל ממחלה נפשית עבר על איסור "לֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ", וגם על מצות "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ"⁹⁹.
footnotes: ⁹⁹ הרב יצחק זילברשטיין, שיעורי תורה לרופאים, חלק ב סימן עא-עב.
פז. אם אחד הצדדים לא סיפר לפני הנישואין על מחלת נפש שיש לו, ויש בה חיסרון עצום, ואחד מבני הזוג ירצה להיפרד גם לאחר שכבר נישאו, יש בזה חשש מקח טעות¹⁰⁰.
footnotes: ¹⁰⁰ הרב יצחק זילברשטיין, שם.
פח. ככלל, בחור או בחורה שיצאו מכלל משבר נפשי או הפרעה נפשית, ונרפאו לחלוטין, אין חיוב ליידע את הצד השני, כיוון שהמשבר כבר עבר. אך לעומת זאת אין לשקר אם הוא או היא נשאלים על כך¹⁰¹.
footnotes: ¹⁰¹ שו"ת דבר חברון, חלק א סימן יב. וראה עוד דברי הרב יצחק זילברשטיין, שם.
פט. בחורה שהייתה אנורקסית¹, ומלבד הבעיה הנפשית יש לכך לעתים גם השפעות ישירות על הפוריות, כגון אל-וסת, ונרפאה מהמחלה ומקבלת וסת, בדרך כלל תוכל להרות וללדת, בעזרת טיפול מינורי או ללא טיפול כלל. ואולם בכל זאת, הכלל הוא שעליה לספר על כך בשלב מסוים. גם במקרה הזה, יש חשיבות לחומרת המחלה ובעיקר לחוות הדעת של הפסיכולוג או הפסיכיאטר המלווה, שיכול לשער עד כמה עלולה המחלה להתפרץ שוב או להשפיע בהמשך החיים.
footnotes: ¹ אנורקסיה – אובדן תאבון, אי תאבון - הפרעת אכילה מסוכנת הגורמת לאובדן משקל משמעותי ובמקרים קיצוניים עד כדי מוות. החולים במחלה, לרוב נשים, רואים את עצמם כבעלי משקל עודף גם כשהם במצב של תת משקל.
צ. אדם שניסה לשלוח יד בנפשו, והתברר שלא מדובר בהפרעה נפשית אלא בבעיות הסתגלות בגיל ההתבגרות, והאדם הביע חרטה מלאה וכנה על מעשיו, והוא מקבל טיפול פסיכולוגי שוטף, היה מקום לומר שאם המטפלים אומרים שככל הנראה התופעה לא תחזור על עצמה אינו חייב לספר על כך, אך למעשה הוא חייב לספר על כך¹⁰².
footnotes: ¹⁰² כך הורה הרב יוסף שלום אלישיב, שיעורי תורה לרופאים, שם, סימן עב, עמ' 58. טעמו: החיים מזמנים לאדם לחצים, ויש לחוש שמא יישבר שוב. אנשים נרתעים מלשאת אדם כזה, ולכן זה עלול להיחשב מום המבטל מקח. עצתו במקרה שנשאל עליו הייתה שהבחורה תספר לבחור שירצה לשאתה על מה שעשתה, ותאמר לו שבנישואיהם יתמכו זה בזו, ואז לא תרגיש בודדה, ומתוך כך ה' ישרה שכינתו ביניהם, ואז תוכל להיות בטוחה שדבר כזה לא יישנה. מתוך כך ידע החתן מה עומד לפניו, יסייע בידה, ויחזק את רוחה.
סיכום והדרכות כלליות
צא. מבחינה עקרונית ומעשית ההדרכה היא שכדאי וראוי לספר לבן הזוג על כל מום או בעיה רפואית, גם אם לא מדובר בבעיה קריטית¹⁰³.
footnotes: ¹⁰³ הרב מרדכי אליהו, דבריו הובאו בחוברת לכנס מכון פוע"ה תשס"ד (4), עמ' 82.
צב. יש בעיות חמורות שצריך לציין אותן עוד לפני המפגש הראשון או מיד לאחריו.
צג. בדרך כלל אין חובה לספר על בעיות פשוטות מיד בתחילת הקשר, אלא אפשר להמתין עם מסירת המידע על הבעיות לזמן שבו הקשר בין בני הזוג מתחיל להתהדק, גם אם מסירת מידע כזה בראשית ההיכרות הייתה מבטלת את השידוך מעיקרו¹⁰⁴, הטעם הוא שאז ניתנת הזדמנות לבן הזוג להכיר את האדם היכרות ראשונית ללא פסילה מוקדמת שעלולה להיות שגויה.
footnotes: ¹⁰⁴ מבוסס על הוראתו של הרב מרדכי אליהו, ובלשונו "משיביאו שליש", דהיינו בערך בשליש היווצרות הקשר.
צד. ההיתר המוגבל להסתיר מידע אינו כולל בשום אופן היתר לשקר. צריך לקחת בחשבון שבדרך כלל הסתרת מידע לזמן ממושך עלולה לגרור עמה גם אמירת שקר.
צה. במקרה שיש רק חשש הסתברותי לבעיה, אך אין ודאות, ואם יספרו על כך ייתכן מאוד שבן הזוג המוצע יחשוש שהבעיה הרבה יותר חמורה ממה שמספרים, ומתוך טעות זו יתנתק הקשר, ראוי לספר על הבעיה רק באופן כללי. אפשר גם ליזום פגישה עם רופא¹⁰⁵ או עם רב שמבין את העניין והתייעץ עם רופא, והם יכולים להסביר לבן הזוג את המצב הרפואי, את סיכוניו ואת סיכוייו, וכן את דרכי הטיפול בבעיות כאלה. באופן כזה אפשר לספר את המציאות כמות שהיא, ללא חשש שעובדות יתקבלו בצורה מוגזמת¹⁰⁶.
footnotes: ¹⁰⁵ צריך לקחת בחשבון שעקב תביעות רבות כנגד הרופאים, הרפואה כיום הפכה במידה מסוימת ל'רפואה מתגוננת'. על כן ייתכן שהרופא עלול לתאר את סיכוני הבעיה ואת השלכותיה באופן חמור מהנדרש, כדי שלא ייתבע בעתיד על העלמת מידע. באופן כזה עלול הרופא לגרום למשודך המוצע חששות מוגזמים. ¹⁰⁶ מתוך הניסיון המצטבר במכון פוע"ה, רבני המכון מלווים בני זוג הנמצאים בשלב השידוכים ומסבירים להם בעיות רפואיות שונות באופן שלא יעלים מידע אך גם לא יגרום לחששות מוגזמים.
צו. מי שקיבל מידע סודי מבת זוג שנפגש עמה לצורך שידוכים, אסור לו להעביר מידע זה. המידע הזה נתגלה לו לצורך שידוכיו בנסיבות מסוימות, ויש לתת את האפשרות לבחורה להעביר מידע לאדם אחר בזמן ובנסיבות המתאימים לה. בפרט אמורים הדברים אם הבחורה התנתה את המידע בחובה לשמור על סודיות. אך אם הבחור נשאל על ידי בחור אחר שיוצא עם הבחורה, יש מקום להתיר לו לספר, אם ברור לו שעומדים להסתיר זאת. כמובן, הדברים אמורים גם לגבי בחורה שקיבלה מידע מבחור שנפגשה עמו¹⁰⁷.
footnotes: ¹⁰⁷ על פי דברי הרב מרדכי אליהו בפגישתו עם רבני פוע"ה, כ"ג באדר תשס"א. הטעם הוא שאסור לאדם לספר מידע סודי שהתחייב לא לספר, ואין עליו אחריות לדאוג לאדם אחר על ידי גילוי המידע. אך אם נשאל, הדין משתנה, כיוון שהשואל מסתמך עליו ועל ידי כך מוטלת עליו האחריות, והסתרה של המידע עלולה להתפרש כאמירה שהכל בסדר.
צז. יש לציין שתיתכן תשובה שונה במקרה שאדם בא להתייעץ לבדו בשאלה האם כדאי לו להיכנס לשידוך עם אדם שיש לו נכות/מחלה/בעיה, או אם הוא מגיע יחד עם בן הזוג המשודך. כשיגיע אדם לבדו, סביר להניח שהנשאל ינתח את המצב בכללותו ולפי זה ייעץ. אך אם יגיעו שני בני הזוג המשודכים יחד, יראה אותם הנשאל כנכונים יותר לחיות עם הבעיה ובהתאם לכך תהיה תשובתו¹⁰⁸.
footnotes: ¹⁰⁸ הדרכה למעשה מהרב מרדכי אליהו.
התייחסות לניתוח פלסטי לפני החתונה ולאחריה כדי למצוא שידוך או משום שלום בית, תובא להלן בכרך הרביעי, פרק צח – 'ניתוחים פלסטיים וטיפולים לנוי', עמ' 225–227.
סדר הפעולות במכון פוע"ה בייעוץ למשודכים שיש להם בעיה רפואית
- האם הבעיה היא אישית או אצל אחד מבני המשפחה.
- האם מדובר בבעיה ידועה או בבעיה סודית.
- איך האדם עצמו חי עם הבעיה, וכיצד בעיה זו משפיעה על חיי היומיום שלו.
- איך האדם משער שבעיה כזאת עלולה להשפיע על חיי המשפחה שלו - עם בן הזוג, עם הוריו, עם ילדיו, עם המחותנים, וגם עם בני משפחה נוספים.
- גם אם מדובר בבעיה של האדם עצמו וגם אם מדובר בבעיה אצל בן משפחה - האם מדובר בבעיה תורשתית?
- אם הבעיה היא אצל אחד מבני המשפחה (כגון אח חולה) – עד כמה בעיה משפחתית כזאת עלולה להיות נטל על בני הזוג בשלב כזה או אחר.
- האם יש בן זוג מוצע כבר, או שמדובר במצב שלפני היכרויות.
- יש לאסוף את כל המסמכים הרפואיים ולהביאם לפגישה עם הרב.
- ישיבה של האדם השואל עם הרב על הנתונים. פשוט וברור שבפגישה דיסקרטית כזאת צריך להעלות ולספר את כל המידע, גם בנושאים היותר רגישים וגם בתחומים שנראים אולי פחות רלוונטיים.
- הרב מברר אצל הרופאים המתאימים על הבעיה ועל השלכותיה.
- הרב פונה למחלקה לגנטיקה כדי לברר את ההשלכות הגנטיות, אם ישנן כאלה, את חומרתן ואת מידת שכיחותן. יש לציין שעל אף פענוח הגנום האנושי, לא ידוע מיקומה של כל בעיה תורשתית במערכת הגנטית, ומכאן גם לא אופן ההורשה ושכיחותה.
- ישיבה עם האדם ששאל על בעייתו לצורך הסבר הבירור הרפואי ומשמעויותיו.
- פסיקה הלכתית האם צריך לספר, מה צריך לספר, ובאיזה שלב.
- אם מדובר בשלב שבו עדיין אין בן זוג משודך, ניתן לייעץ לאדם באיזה כיוונים לחפש בן זוג. מתוך הניסיון המצטבר, ולאחר התייעצות עם גדולי ישראל, אנו ממליצים במקרים של בעיות להשתדך עם בני זוג שגם להם יש בעיה. גישה כזאת עשויה גם להקל על מציאת בן זוג, ויש בה גם יתרון לזוגיות בעתיד, למנוע תחושה של אחד מבני הזוג שהוא ויתר יתר על המידה.
- בבעיות מורכבות הרב ממליץ לאדם שלאחר שיספר לבן הזוג, יוכלו לבוא ביחד אל הרב במכון כדי לקבל הסבר מפורט ומאוזן על הבעיה.
- אם האדם עצמו מתקשה לספר על בעייתו לבן הזוג, יש אפשרות לבקש מרב המכון לספר על הבעיה.
- אם הבעיה תורשתית ויודעים לזהות את הגן הבעייתי, יש אפשרות לבצע טיפולים רפואיים שימנעו בעיות תורשתיות אצל הילדים, כפי שיפורט להלן בכרך השני, פרק נ – 'ברירת עוברים למניעת מחלות גנטיות (PGD)', מעמ' 362 ואילך. במקרה כזה הרב יסביר לשני בני הזוג את המשמעות הרפואית וההלכתית – מניעת הריון טבעי ולידת הילדים בהפריה חוץ גופית, בתנאים הרפואיים הנוכחיים.
- במקרה של בעיה רפואית במשפחה, המקשה על השידוכים של בני המשפחה, יש אפשרות לקיים בירור רפואי וגנטי של הבעיה, ולשמור את הנתונים הרפואיים במכון פוע"ה. המשפחה תוכל להפנות את מי שהיא מעוניינת אל המכון, כדי לדווח לו שהבעיה אינה גנטית, או – במקרים שהבעיה גנטית – לדווח על המשמעויות האמיתיות של הבעיה. כמובן, כל דיווח כזה לשואל מותנה במכתב הפניה מצד האדם שעליו מספרים, המתיר לספר את הפרטים, וכולל גם ויתור על סודיות.
- במידת הצורך, ועל פי בקשת בני הזוג, הרב יוכל להסביר גם לבני משפחה נוספים את המשמעויות של הבעיה הרפואית.
- במקרה של צורך בטיפולי פוריות או בטיפולים רפואיים, ייתכן שתהיינה הוצאות כלכליות ניכרות. המכון ממליץ להקים מראש קרן שתירשם על שם בעל הבעיה הרפואית, כדי לאפשר את ביצוע הטיפולים בבוא העת. הקמת קרן כזאת עשויה גם לקדם את השידוכים.
- ניתן להפריש כספי צדקה לקרן כזאת על שם העתיד, ולהחשיבם כמעשר כספים¹⁰⁹.
footnotes: ¹⁰⁹ הרב זלמן נחמיה גולדברג בפגישתו עם רבני פוע"ה, כ"ב בתמוז תשס"ד.
- אדם שקיים פרייה ורבייה, וממילא אינו מחויב בטיפולי פוריות, אלא עושה את הטיפולים כיוון שלאשתו אין עדיין ילדים, יכול להחשיב את כספי הטיפולים ככספי מעשר כספים¹¹⁰.
footnotes: ¹¹⁰ הרב זלמן נחמיה גולדברג, כנ"ל. והוסיף הרב שגם מי שמשלם תשלומים מיוחדים עבור לימודים לילדיו, אפשר להחשיב כמעשר; אך אי אפשר שאדם יגיע למצב שבו אינו נותן לעניים אלא רק לבני משפחתו. התייחסות לשימוש במעשר כספים לצורך טיפולי פוריות, הובאה בשו"ת פוע"ה – פוריות, יוחסין וגנטיקה, עמ' 75–85.