נישואין עם בני זוג שאינם יכולים ללדת

עקב רגישות הנושאים המוזכרים בפרק זה, ביקשנו מהרב זלמן נחמיה גולדברג שליט"א לעבור על הפרק. הערות הרב שובצו בתוך הפרק.

האם מותר לשאת אישה שאינה יכולה ללדת

א. האיש מצווה על פרייה ורבייה ולא האישה¹. לכן נפסק: לא ישא אדם אישה עקרה וזקנה ואילונית² ושאינה ראויה לילד, אלא אם כן קיים כבר מצות פרייה ורבייה³. מכל מקום בזמננו מי שבא לישא אישה שאינה בת בנים משום שחושק בה, או משום ממון שלה, אף על פי שמעיקר הדין היה ראוי למחות בו – לא נהגו מכמה דורות לדקדק בעניין הזיווגים, כל שאין איסור בדבר מצד פסול חיתון⁴.

footnotes: ¹ יבמות סה, ב. רמב"ם, הלכות אישות טו, ב. שלחן ערוך, אבן העזר, א, א. ² ראה הסבר באוצר המושגים, ערך אילונית. ³ יבמות סא, ב. רמב"ם, הלכות אישות טו, ז; והלכות איסורי ביאה כא, כו. טור ושלחן ערוך, אבן העזר, סימן א, ח. ⁴ רמ"א, אבן העזר, סימן א, ג. גם הרב שלמה דיכובסקי כתב לנו בתשובה לשאלתנו שיש להעמידו על חשש ביטול פרייה ורבייה, אולם, אם יעמוד על דעתו - אין למנוע ממנו.

להלן יובאו הלכות העוסקות במצבים שונים של פגיעה בפוריות האישה, עם פתרונות הלכתיים ומעשיים לבעיות אלו. חשוב לציין שכל פתרון כזה מותנה בהיתר הלכתי אישי, בנכונות של שני בני הזוג לכך, ובידיעתם שייתכן צורך במימון שעלול להיות נכבד מאוד. לכן, מבחינה מעשית, על בני הזוג לסכם מראש את סוג הפתרון⁵. פירוט מובא להלן בכרך השני, חלק שביעי – 'טיפול באי פוריות'.

footnotes: ⁵ מכון פוע"ה מלווה מקרים כאלה. במסגרת זו מגבש המכון יחד עם בני הזוג את הדרך ההלכתית והמעשית לפתרון, בהתאם לרב הפוסק של הפונים.

ב. מותר לאדם לשאת אישה שעברה כימותרפיה וייתכן שכתוצאה מכך נפגעו שחלותיה ומסתבר שתהיינה לה בעיות פוריות, עד כדי עקרות⁶. באופן מעשי, ניתן לברר מראש את מידת הפגיעה. גם אם נגרמה פגיעה חמורה, ניתן להסתמך על תרומת ביצית, כפי שיבואר להלן.

footnotes: ⁶ הרב זלמן נחמיה גולדברג בפגישתו עם רבני פוע"ה.

ג. מותר לאדם לשאת אישה שאסור לה להרות עקב בעיה רפואית, אם מתנהל מחקר רפואי משמעותי המחפש פתרון למחלה כזאת שיאפשר לאישה להרות בעתיד. דיון בשאלה עד כמה מותר לאישה כזאת להסתכן כדי ללדת מובא להלן בכרך השלישי, פרק נח – 'הריון בסיכון גבוה', בפסקה 'עד כמה מותר לאישה להסתכן כדי להרות', עמ' 34–36.

ד. אם יש בני זוג עם בעיות תורשתיות, וניתן כיום למנוע לידת ילדים חולים ובעלי מומים על ידי הפריה חוץ גופית וברירת עוברים (PGD), יכול האדם להינשא על דעת שיוליד ילדים באופן כזה⁷.

footnotes: ⁷ הרב זלמן נחמיה גולדברג בפגישתו עם רבני פוע"ה, ה' באדר ב' תשס"ג. תשובה של הרב שלמה משה עמאר לרב בנימין דוד מיום ט"ז באב תשס"ט , הובאה בשו"ת פוע"ה – פוריות יוחסין וגנטיקה, עמ' 475-462.

ה. מעיקר הדין, מותר לאדם לשאת אישה עם רחם וללא ביציות, כגון תסמונת טרנר, מפני שיוכל להוליד ילדים על ידי תרומת ביצית⁸.

footnotes: ⁸ הרב זלמן נחמיה גולדברג בפגישתו עם רבני פוע"ה. הרב אביגדֹר נבנצל בפגישתו עם רבני פוע"ה, כ"ד בתמוז תשס"א, אך התנה את קיום מצות פרייה ורבייה בתרומת ביצית מיהודיה אחרת.

ו. מעיקר הדין, מותר לאדם לשאת אישה שאין לה רחם ויש לה שחלות, כיוון שאם יש לה שחלות יוכל להוליד ילדים על ידי פונדקאות⁹.

footnotes: ⁹ הרב אביגדֹר נבנצל בפגישה הנ"ל. הרב זלמן נחמיה גולדברג בפגישתו עם רבני פוע"ה, ה' באדר ב' תשס"ג.

ז. הנושא אישה עקרה או אילונית, אף על פי שאינן מסוגלות ללדת, וכן הנושא אישה שניטל רחמה, אין בזה משום השחתת זרע כיוון שהוא משמש כדרך כל הארץ ¹⁰.

footnotes: ¹⁰ תוספות, יבמות יב, ב, דיבור המתחיל 'שלוש נשים'. רמ"א, אבן העזר, כג, ה.

ח. לאישה מותר להינשא לאדם שאינו יכול להוליד כיוון שאינה מצווה על פרייה ורבייה¹¹.

footnotes: ¹¹ תוספתא, יבמות פרק ח, ג.

התייחסות נוספת לקיום מצות פרייה ורבייה ראה להלן בכרך השני, פרק כה – 'פרייה ורבייה', מעמ' 13 ואילך.

אי פוריות של האישה כעילה לתביעת גירושין

כיוון שנושאים אלה נידונים בבתי הדין המוסמכים לכך, פרק זה מביא את העקרונות ההלכתיים בלבד.

ט. אישה עקרה, אשר לדעת הרופאים אין סיכויים שתלד, והיא ידעה בבירור על כך אך לא גילתה עובדה זו לבעלה לפני הנישואין – הרי אלו קידושי טעות. ויכול הבעל לגרשה מבלי להתחייב בכתובה ולא בתוספת כתובה, ומעיקר הדין אף אינה צריכה גט. ואפילו אם יש לבעל בנים מאישה אחרת, הרי זה מום שאין בני האדם מתרצים לו¹².

footnotes: ¹² תוספות, יבמות סה, א, דיבור המתחיל 'תצא'. שו"ת אמרי יושר, חלק ב סימן קנט. שו"ת לבושי מרדכי, אבן העזר, סימן נח. שו"ת ציץ אליעזר, חלק ז סימן מח פרק ה. הרב שלמה זלמן אויערבאך, דבריו הובאו בנשמת אברהם, אבן העזר, סימן סח, עמ' רפד. פסקי דין רבניים, חלק ד עמ' ריט.

י. אישה שנמצאה עקרה לאחר הנישואין, יש אומרים שאף אם קרוב לוודאי שהיא עקרה ולא תלד, ואפילו אמרו הרופאים שאין סיכוי שתלד, צריך להמתין עשר שנים, ורק אז יוכל בעלה מעיקר הדין לכופה ולגרשה¹³. ויש אומרים שאם ברור שהיו לה סימני עקרות לפני הנישואין, יכול בעלה לגרשה¹⁴ גם בתוך עשר שנים¹⁵.

footnotes: ¹³ רבנו גרשום מאור הגולה, דבריו הובאו במרדכי יבמות, פרק החולץ סימן קיג. שו"ת שואל ומשיב, מהדורה ג, חלק א סימן רעג. שו"ת דברי מלכיאל, חלק ג סימן קב. שו"ת משפט צדק, חלק ג סימן ב. שו"ת ציץ אליעזר, חלק ז סימן מח, פרק ה. ¹⁴ למרות שבדרך כלל, כשנמצא מום אחר הנישואין שלא ידוע אם היה קיים קודם הנישואין, אנו אומרים 'נסתחפה שדהו' של הבעל ואינו יכול לגרש את אשתו בעל כורחה; במקרה של עקרות, כיוון שמעיקר הדין הבעל חייב לגרש את אשתו לאחר עשר שנים - אלא שלא נהגו לכוף על כך - אם הבעל רוצה, מותר לו להשתמש בטענה זו. ¹⁵ שו"ת מהרש"ך חלק ב סימן סג. שו"ת פני משה חלק א סימן כד. שו"ת דבר משה חלק א, יורה דעה, סימן נ. שו"ת משיב דבר, חלק ד סימן ט.

יא. אם ברור שלא תוכל ללדת, כגון שנכרת רחמה, לכל הדעות מותר לו לגרשה מיד¹⁶.

footnotes: ¹⁶ ראה הרב אריה כץ, 'בעיות פוריות כעילה לגירושין', תחומין ל (תש"ע), עמ' 246, ובשו"ת שאגת כהן, חלק א, סימן ס, על פי משמעות דברי ערוך השלחן (אבן העזר, קנד, כג) ופוסקים נוספים. וכן נפסק למעשה בפסקי דין רבניים (חלק ז, עמ' 163-156; חלק יב, עמ' 227-211; חלק יג, עמ' 293-290).

יא*. גם אישה שיכולה להרות וללדת, אלא שהיא חולה באופן שהריון ולידה עלולים לסכן את חייה, מותר לבעלה לגרשה, ואפילו אם האישה מוכנה להרות וללדת על אף הסיכון¹.

footnotes: ¹ שו"ת ציץ אליעזר, חלק י, סימן כה, פרק יג.

יב. אם הייתה האישה עקרה קודם הנישואין, אבל אחר כך נרפאה מעקרותה – אין אלו קידושי טעות¹⁷, וכן אם יש איזה שהוא סיכוי שתתרפא מעקרותה – אין אלו קידושי טעות, ועד הריפוי נחשבת כראויה ללדת¹⁸.

footnotes: ¹⁷ בדיני מומים, אם האישה הטעתה אותו, אפילו אם נתרפאה – אינה מקודשת. ואולם בעקרות אין הדין כן, ואם נתרפאה – לא נחשב לקידושי טעות. שבמומים עצם הזיכרון של המום עלול להפריע, אך בעקרות, כיוון שיכולה ללדת, העובדה שבעבר לא יכלה ללדת אינה מפריעה. ¹⁸ פסקי דין רבניים, חלק ח, עמ' 65.

יג. אישה עקרה ללא מום ידוע, אלא שחזקה שטרם ילדה, ואפילו הייתה נשואה כמה פעמים ולא ילדה אף אחרי עשר שנים, אין זה מקח טעות, ואם רוצה הבעל לגרשה צריך לתת לה גט גמור מן התורה¹⁹.

footnotes: ¹⁹ משמעות הגמרא ביבמות סה, א. המאירי, יבמות עמ' רמא. שלחן ערוך, אבן העזר, קנד, יז. וראה פסקי דין רבניים, חלק ה, עמ' קצז.

יד. הנושא אישה אילונית, אם הבעל הכיר בה שהיא אילונית וקידשה, הרי קידושיה קידושין גמורים, ומחויבות הבעל כלפיה מוחלטת כשאר נשים²⁰. אם קידשה ולא הכיר בה שהיא אילונית, נחלקו הראשונים בדינה: יש אומרים שאין אלו קידושי טעות וצריכה גט²¹, ויש אומרים שבאילונית ודאית אלו קידושי טעות, שאין אדם מוחל על מום גדול כזה, ואינה צריכה גט אפילו מדבריהם²². ראה עוד באוצר המושגים, ערך אילונית.

footnotes: ²⁰ משנה, כתובות ק, ב. רמב"ם, הלכות אישות פרק ד, י; שם יא, ד. טור ושלחן ערוך, אבן העזר, סימן מד, ד; שם סז, ו; שם קטז, ג. ²¹ כך משמע מהרמב"ם (אישות כד, ב). ²² תוספות, יבמות ב, ב, דיבור המתחיל 'או'; רבנו אשר, יבמות פרק א, ג. שתי הדעות מובאות בשלחן ערוך, אבן העזר, סימן מד, ד.

אי פוריות של האיש כעילה לתביעת גירושין

ההיא דאתאי לקמיה דרב נחמן, אמר לה: לא מיפקדת. אמרה ליה: לא בעיא הך איתתא חוטרא לידה ומרה לקבורה?! אמר: כי האי, ודאי כפינן²³. יבמות סה, ב

footnotes: ²³ תרגום וביאור: אותה אישה שבאה לפני רב נחמן בטענה שבעלה עקר, וברצונה להתגרש ממנו כדי להעמיד לעצמה צאצאים מאדם אחר. אמר לה: אין את מצווה על פרייה ורבייה. אמרה לו: וכי אישה זו - כלומר, היא עצמה - אינה זקוקה למקל תמיכה לידה ולמעדר כדי לקוברה לאחר פטירתה?! אמר רב נחמן: אם זו טענתה - כופין את בעלה לגרשה. כלומר, הטיעון החברתי-סוציאלי, שהיא זקוקה לצאצאים כדי שיתמכו בה לעת זיקנתה, הוא טיעון קביל לדרישתה לגירושין עקב עקרות הבעל.

טו. אדם שיש חשש ממשי שהוא עקר, אינו יכול לשאת אישה בת בנים, דהיינו אישה שיכולה ללדת, אלא אם כן יקבל מראש את הסכמתה²⁴.

footnotes: ²⁴ הרב שלמה דיכובסקי, ספר אסיא יג, עמ' 245.

טז. אי פוריות מצד הבעל יכולה להיות עילה לגירושין. לכן, בעל עקר, שאשתו תובעת ממנו גט בטענה שאינה יכולה להתעבר ממנו, כופים את הבעל לגרש את אשתו אם נתמלאו התנאים הבאים:

• האישה באה מחמת טענה שרוצה ילד להישען עליו בעת זקנתה, הביטוי בגמרא '**חוטרא לידה ומרה לקבורה'**²⁵ – מקל להישען עליו ומעדר כדי לכסות בעזרתו את קברה לאחר מותה. אבל אם טוענת שרוצה ילד כדי לקיים מצות פרייה ורבייה – אין שומעים לה לפי שאינה מצווה על פרייה ורבייה. ויש שכתבו שאין הכרח שתטען במפורש שרוצה ילד כדי להישען עליו, וגם אם אומרת סתם שרוצה ילד – מועיל לה לכפות על הבעל גט²⁶. ואם עברו עשר שנים, ואין לבעל ילדים, יש מי שהורו שאינה זקוקה לטענה זו²⁷.

footnotes: ²⁵ יבמות סה, ב. ²⁶ ערוך השלחן, אבן העזר, סימן קנד, מח. פסקי דין רבניים, חלק א עמ' 5; שם חלק ד עמ' 357. וראה גם שו"ת אגרות משה, אבן העזר, חלק ד, סימן יג, א. הרב יועזר אריאל, ספר אסיא יג, עמ' 292-269 (אסיא סז-סח 2001, עמ' 125-102). ²⁷ פסקי דין רבניים, חלק ג, עמ' 18-16. הטעם, כיוון שמעיקר הדין מוטל על בית הדין לכפות גירושין לאחר עשר שנות עקרות גם ללא רצון בני הזוג, אלא שלא נהגו לכפות; אך כשאחד הצדדים דורש זאת, נשמעים לו.

• סיבת העקרות היא מהבעל. מבחינה עקרונית יש כמה אפשרויות לברר זאת:

– עברו עשר שנים מאז שנישאו²⁸, והאישה טוענת שהבעל הוא הגורם שאינה יולדת²⁹, ואפילו אם יש לו ילדים מאישה אחרת אנו תולים שנתקלקל אחר כך³⁰.

footnotes: ²⁸ תוספות, יבמות סה, א, דיבור המתחיל 'שבינו'. טור ושלחן ערוך, אבן העזר, סימן קנד, ו. ²⁹ יבמות סה, א. רמב"ם, הלכות אישות פרק טו, ט. כגון שאומרת שאינו יורה כחץ, והאישה נאמנת על כך, גם אם הבעל מכחיש את דבריה. אם הוכח בוודאות שאין לבעל גבורת אנשים, ואינו יכול להירפא, כופים אותו לתת גט לאשתו. ואם יש הכחשות בין הצדדים, והאישה טוענת שאין לו גבורת אנשים, והבעל טוען שקיבל טיפול רפואי ונרפא, אם יש רגליים לדבר שהיא צודקת, כגון שהיא עדיין בתולה, יש לחייב את הבעל לתת גט לאשתו, אבל אי אפשר לכוף אותו על כך (שו"ת הרשד"ם, אבן העזר, סימן קג. שו"ת קובץ תשובות, חלק ב, סימן קכב). ³⁰ שלחן ערוך, אבן העזר, סימן קנד, ו.

– אם יש קצת הוכחות שהבעל עקר, אין צורך בהמתנת עשר שנים³¹.

footnotes: ³¹ תוספות, נדרים צ, ב, דיבור המתחיל 'יעשו דרך בקשה'.

– אם יש עדות רפואית ברורה ומהימנה שהבעל עקר גמור, אין צורך בהמתנת עשר שנים ואין צורך שהאישה תטען שהבעיה ממנו³².

footnotes: ³² שלחן ערוך, שם. אמנם רבנו אשר (יבמות פרק ו, כ; ובשו"ת הרא"ש כלל מג סימן יד) חולק, ולדעתו תמיד צריך להמתין עשר שנים. הובא בבית שמואל קנד ס"ק טז. אך בערוך השלחן (קנד, נז) כתב שגם לדעת רבנו אשר, אם ברור שהבעל עקר, אין צורך בהמתנת עשר שנים. פסקי דין רבניים, חלק א עמוד שסד-שע.

– בזמן הזה רק בדיקת זרע יכולה לתת עדות על פוריות הגבר, ואם בית הדין מורים לו לבצע בדיקת זרע, אין מקום להשתמטות הבעל מבדיקה זו בטענה שהדבר אסור³³.

footnotes: ³³ שו"ת ציץ אליעזר, חלק ז, סימן מח פרק א.

• תביעת האישה היא משום רצונה בילדים ללא אינטרסים נוספים, לכן מדובר במקרה שאין האישה תובעת כתובתה, ואין לתלות תביעתה לגט בשום דבר אחר פרט לרצונה בילד. אבל אם תובעת כתובתה או שיש לתלות את תביעת הגט בשום דבר אחר – אין כופים אותו להוציאה, כיוון שייתכן שהעקרות היא רק תירוץ לתביעת הגירושין³⁴.

footnotes: ³⁴ שלחן ערוך, אבן העזר, קנד, ו. הדיינים צריכים לחקור היטב כיוון שלעתים מאחורי טענת האישה מסתתרים אינטרסים אחרים.

יז. יש אומרים שאין הבדל בין איש לאישה ביחס למומים משמעותיים שמהווים עילה לגירושין. זו הלכה כללית, לא רק בקשר לאי פוריות³⁵.

footnotes: ³⁵ בית שמואל, אבן העזר, סימן קנד, ב. הרב שלמה זלמן אויערבאך, דבריו הובאו בנשמת אברהם, אבן העזר, סימן לט, עמ' רנז, 6. אך בבית חדש (אבן העזר, שם) ובחזון איש (אבן העזר, סימן סט, אות כג) חולקים על כך. וראה גם אוצר הפוסקים, קט, א, אות טז.

האם יש עילה לגירושין כשאפשר לבצע טיפולי פוריות

שאלה: כאשר פוריות הגבר מותנית בטיפולי הפריה חוץ גופית, האם זו עילה לגט?

תשובה: שאלות אלו הן חדשות, ובעבר לא עסקו בהן בספרות ההלכתית. לבתי הדין הרבניים הגיעו שאלות מסוג זה לאחרונה, והנוהג ההלכתי הוא, שכל דבר החורג ממערכת היחסים הרגילה בין בעל לאשה, והמחייב פעולה שלא כדרך הטבע, אין לחייב בכך את הצד השני, ועל כן יש בזה עילה לגט.

הפריה חוץ גופית מחייבת נטילת זרע מן הבעל ונטילת ביצית מן האשה, והפרייתם במעבדה. האשה אינה מחויבת לעבור פעולה כירורגית לשם נטילת ביצית, וכמו כן הבעל אינו מחויב לתת זרע שלא כדרך ביאה, לשם נטילת זרעונים מתאימים. וזאת, למרות שניתן להתיר מבחינה הלכתית. היות וללא טיפול זה אין אפשרות להריון, רשאי הצד השני לדרוש גט. הרב שלמה דיכובסקי, 'פוריות ותפקוד זוגי – עילה לגט וטיפולים לפני נישואין', אסיא סז-סח, שבט תשס"א (פברואר 2001)³⁶

footnotes: ³⁶ ספר אסיא יג, עמ' 247.

לעומת זאת, להלן ציטוט נוסף של דברי הרב דיכובסקי, מתקופה מאוחרת יותר, שהרב חוזר בו מקביעתו הראשונה.

בני זוג מחויבים ומשועבדים זה לזו, בתחום חיי האישות. השעבוד כולל גם עשיית כל הדרוש לצורך קיום מצות פרייה ורבייה. מידת המאמץ הכרוכה בכך, היא בהתאם לסביר בהולדת ילדים. כידוע, עושים בני זוג מאמצים רבים להביא ילדים לעולם. על כן, כל שמדובר במאמץ סביר שנעשה על ידי בני זוג, ניתן לחייב את הצדדים. המדד הוא מידת המאמץ שאשה סבירה או בעל סביר היו עושים, בכדי לזכות בפרי בטן.

המדיניות של בתי הדין הרבניים בנושא זה הייתה, שלא לחייב את הצדדים בכל עשיה לא טבעית. וכל שמתגלה צורך לפעולות לא טבעיות, אין לחייבם בכך, וממילא אפשר לחייב בגירושין.

מדיניות זו לא נראית לי כיום. גם הריון סדיר כרוך בדרך כלל בבדיקות רפואיות רבות: בדיקות דם, אולטרה סאונד ועוד. לעתים יש צורך בשמירת הריון, בתפירת צוואר הרחם וכדומה. האם ניתן להעלות על הדעת, סירוב של האשה לביצוע הבדיקות הללו, ולא לראות בכך הפרת ההתחיבויות של חיי הנישואין? באותה מידה, יש צורך בבדיקות של הבעל, אם לאיתור בעית פוריות, או לבירור מחלות גנטיות, או התאמה של סוג הדם. האם ניתן להעלות על הדעת סירוב של הבעל לביצוע הבדיקה מבלי שיפר בכך את התחייבותו בחיי הנישואין?

הריון על ידי הפריה חוץ גופית, נחשב כיום יותר ויותר לדרך טבעית להולדת ילדים, כאשר מתגלה קושי בדרך הרגילה. למה לראות בדרך זו אירוע חריג, ולהמנע מחיוב בן הזוג או בת הזוג, לשתף פעולה? כולנו יודעים, שבני זוג סבירים יעשו הכל, בכדי לזכות לפרי בטן. יוציאו הוצאות מרובות, וירחיקו נדוד לרופאים הטובים שבידם להושיע. בהפריה חוץ גופית רגילה, מידת המאמץ הנדרשת מן הצדדים, אינה עולה על מה שבני זוג סבירים עושים כדי לזכות בילדים, ולמה לא נחייבם בכך?

על כן, אני נוטה להגיע למסקנה, שכיום יש מקום לחיוב בן הזוג הסרבן, לפעול בדרך זו, במידה ומדובר בהפריה שאינה חורגת מן המקובל. הרב שלמה דיכובסקי, 'הרגעת היולדת – שו"ת', אסיא עה-עו (תשס"ה-2005), עמ' 122-116 ³⁷

footnotes: ³⁷ ספר אסיא יג, עמ' 402-401, ובשו"ת לב שומע לשלמה, סימן מג, ובשו"ת פוע"ה – פוריות, יוחסין וגנטיקה, עמ' 194–195.

יח. טיפולי פוריות פשוטים - כאשר מדובר בטיפולי פוריות פשוטים, כגון טיפול תרופתי בלבד, אין האישה יכולה לטעון שרוצה ילד כדרך כל הארץ, אלא אם טוענת שרוצה ילדים, תבצע את טיפולי הפוריות, ואינה יכולה לדרוש גט. הטעם - כיום שאישה עוברת בדיקות דם וטיפולים תרופתיים פשוטים שגרתיים לדברים של מה בכך, בוודאי שלצורך גדול כמו לידת ילדים אינה יכולה לפטור את עצמה ממאמץ פשוט כזה³⁸.

footnotes: ³⁸ כך הורה הרב יוסף שלום אלישיב לרב מנחם בורשטין. הרב יצחק זילברשטיין והרב יעקב נויבורגר בתשובה לשאלת הרב מנחם בורשטין (אב תשס"ד), תשובותיהם הובאו בשו"ת פוע"ה – פוריות יוחסין וגנטיקה, עמ' 194-191, 197-196.

יט. לגבי ההגדרות של טיפולי פוריות פשוטים נאמרו הצעות שונות: יש מי שהציע ששנת טיפולים אחת נחשבת כמינימום מקובל באופן שאישה לא יכולה לסרב לו³⁹. ויש מי שהציע שטיפולים שקופת חולים מוכנה לממן עשויים להיחשב כטיפולים מקובלים שאישה צריכה לעבור לצורך הניסיון ללדת ילדים⁴⁰. ויש מי שאמר שקשה לתת בכך גדרים מדויקים ויש לדון בכל מקרה לגופו⁴¹. למעשה, ראוי לקבוע הגדרות אחידות מקובלות לטיפולי פוריות פשוטים⁴².

footnotes: ³⁹ כך הורה הרב אברהם שפירא לרב מנחם בורשטין. ⁴⁰ כך הורה הרב אליהו בקשי-דורון לרב מנחם בורשטין. ⁴¹ הרב אשר וייס, בפגישתו עם רבני פוע"ה, ט"ז באדר א' תשע''א. ⁴² הרב מרדכי אליהו ביקש להתקין תקנה חדשה של בתי הדין שתקבע הגדרות אחידות בין בתי הדין לגבי טיפולי פוריות מינימליים.

כ. הזרעה - אם יש בעיית פוריות שניתן לפותרה בדרך של הזרעה מלאכותית מזרע הבעל, יש מי שחילק בין אם הבעיה היא באיש, שאין האישה יכולה לתבוע גט כיוון שאין מקום לטענתה 'בעינן חוטרא לידה ומרא לקבורה', וגם אינה מצווה על פרייה ורבייה. אך לעומת זאת, אם הבעיה באישה, יכול הבעל לסרב להזרעה ולדרוש גט בטענה שהוא חושש לדעות האוסרות הזרעה, וגם לטעון שהוא רוצה לקיים פרייה ורבייה, וייתכן שאין הוא מקיים מצווה זו על ידי הזרעה⁴³. ויש מי שכתב שבמקרים שיש אפשרות להזרעה לא ניתן לחייב גט, ושאין להעדיף את טענות הבעל יותר מאשר טענות האישה בעניין זה⁴⁴. ויש מי שהסתפק בדין זה⁴⁵.

footnotes: ⁴³ הרב אליהו בקשי-דורון, 'פריון הגבר כעילה לגירושין', הרצאתו בכנס פוע"ה תשס"ג; הובא בקובץ זכור לאברהם תשס"ה, עמ' רלו-רמב, וכן בשו"ת בנין אב, חלק ה סימן פג, ובשו"ת פוע"ה, שם, עמ' 191-184. הרב הביא ראיה לדבריו מהגהות הר צבי לטור (אבן העזר, סימן א) שקיום מצות פרייה ורבייה הוא דווקא בביאה. אך יש לציין, שלעומת זאת, בשו"ת הר צבי (אבן העזר, סימן ד) כתב שאפילו לסוברים שצריך מעשה לצורך מצות פרו ורבו, עצם פעולת ההזרעה נחשבת למעשה, והרופא הוא השליח. התייחסות לכך תובא בכרך השני בפרק על הזרעה. הרב אביגדֹר נבנצל הורה בתשובה לרבני פוע"ה (מנחם אב תשס"ד, הובאה בשו"ת פוע"ה, שם, עמ' 200) שהבעל יכול לטעון שרוצה ילדים כדרך כל הארץ. הרב דוד קאהן הורה (בתשובה כנ"ל, הובאה בשו"ת פוע"ה, שם, עמ' 201) ששני הצדדים יכולים לסרב ולטעון שרוצים גט. ⁴⁴ ראה הרב אריה כץ, 'בעיות פוריות כעילה לגירושין', תחומין ל (תש"ע), עמ' 249 , ובשו"ת שאגת כהן, חלק א, סימן ס. הרב אריה כץ דן בכך עם הרב זלמן נחמיה גולדברג, שאמר שכיוון שהדעה המקובלת בהלכה היא שמקיימים פרייה ורבייה גם על ידי הזרעה, אין עילה לכפיית גט מתוך דרישה להחמרה בהלכה. וראה גם מאמרו של יוסי גרין, אסיא ה (תשמ"ו), עמ' 142-125. ראה עוד להלן, לגבי הפריה חוץ גופית, שיש הסוברים שלא ניתן לכפות גט כשיש צורך בהפריה חוץ גופית, וכל שכן שלא ניתן לכפות גט כשניתן להרות בהזרעה. ⁴⁵ הרב שלמה זלמן אויערבאך, מנחת שלמה, חלק ג סימן צח, במהדורה תנינא סימן קכד. (נועם א תשי"ח, עמ' קמה-קסו).

כא. יש מי שכתב שאישה שלא זכתה לילד, יכולה לדרוש מבעלה לגרשה או לתת את זרעו להפרית מבחנה. כיוצא בזה, זוג חשוך ילדים, והאישה אינה רוצה להרות באמצעים מלאכותיים⁴⁶, בעלה יכול לגרשה בעל כרחה⁴⁷.

footnotes: ⁴⁶ הזרעה או הפריה חוץ גופית. ⁴⁷ הרב יועזר אריאל, ספר אסיא יג, עמ' 292-269 (אסיא סז-סח 2001, עמ' 125-102).

כב. הפריה חוץ גופית - פסיקת בתי הדין המסורתית היא שכאשר פוריות הגבר או האישה מותנית בטיפולי הפריה חוץ גופית, הרי זו עילה לגט. הנוהג ההלכתי בבתי הדין הוא, שכל דבר החורג ממערכת היחסים הרגילה בין בעל לאישה, והמחייב פעולה שלא כדרך הטבע, אין לחייב בכך את הצד השני⁴⁸, ועל כן יש בכך עילה לגט⁴⁹. אך כיום, כשהפריה חוץ גופית נחשבת יותר ויותר לדרך מקובלת, אין לראות בכך פעולה חריגה, ואין להימנע מלחייב את בן הזוג או בת הזוג מלשתף פעולה, כדי לזכות בפרי בטן⁵⁰. וכעין זה, יש מי שכתב שכיום, לאחר שהפריה חוץ גופית הפכה להיות טיפול שכיח ומקובל, שסכנותיו מזעריות, וגם מבחינה הלכתית הוכרעה למעשה לחיוב, וגם כיוון שיש כיום פיקוח הלכתי⁵¹ המונע חשש לערבוב – יש מקום לחשיבה מחודשת בנושא, שאין לחייב גירושין גם אם יש צורך בהפריה חוץ גופית לצורך העמדת צאצאים. מלבד במקרים שבהם הסיכוי נמוך ביותר, או במקרים שבהם הבעל הינו תלמיד של רב האוסר הפריה חוץ גופית, והוא הולך אחר פסקיו בכל תחומי ההלכה. ראה כאן בהערה לגבי צורך בדיקור אשכים⁵².

footnotes: ⁴⁸ חוות בנימין, סימן קח ס"ק ב. ⁴⁹ הרב שלמה דיכובסקי, ספר אסיא יג, עמ' 247 (מצוטט כאן בפתיח); וכן בחוברת לכנס מכון פוע"ה תשס"ט (9) עמ' 89, מתוך מרכז מאגרי מידע לרפואה, אתיקה והלכה ע"ש עו"ד חיים קהן באתר www.medethics.org.il/db. הרב מאיר ניסים מאזוז (בתשובה לרבני פוע"ה אב תשס"ד, הובאה בשו"ת פוע"ה, שם, עמ' 200-199) כתב שאחד הצדדים יכול לטעון שהוא חושש לדעה שהפריה חוץ גופית אסורה על פי ההלכה, וכל שכן אם כבר ניסו שלוש פעמים הפריה חוץ גופית ללא הצלחה, ונשואים יותר מעשר שנים. הלכה זאת מחודשת יותר מאשר ההלכה הקודמת. בהלכה הקודמת החידוש היה שניתן להשתמש בגירושין כאיום לצורך ביצוע טיפולי פוריות מורכבים כגון הזרעה מלאכותית או הפריה חוץ גופית. בהלכה זאת החידוש הוא שאחד מבני הזוג יכול לתבוע גירושין גם אם בן או בת הזוג מסכימים לביצוע הזרעה מלאכותית או הפריה חוץ גופית. הרב אברהם יצחק הלוי כלאב, הרב אביגדֹר נבנצל והרב דוד קאהן בתשובה לרבני פוע"ה, חשוון תשס"ה, תשובותיהם הובאו בשו"ת פוע"ה, שם, עמ' 201-197. ⁵⁰ הרב שלמה דיכובסקי, 'הרגעת היולדת – שו"ת', ספר אסיא יג, עמ' 402-401; וכן בשו"ת לב שומע לשלמה, חלק ב סימן מג, ובשו"ת פוע"ה, שם, עמ' 195-194. וכן הורה הרב זלמן נחמיה גולדברג לרבני פוע"ה (במפגש בסיון תשע''א), שאם ניתן להרות רק באמצעות הפריה חוץ גופית, מסתבר שאי אפשר לכוף גט, הן מצד האישה שחוששת מהורמונים וטיפול, כיוון שגם בהריון אישה סובלת; והן מצד האיש שחושש לשיטות האוסרות, כיוון שלא מצאנו שניתן לדרוש גט עקב הרצון להקפיד על חומרא. אך אין דבריו אמורים על מצב שבו יש צורך בפונדקאות. ראה פסיקת הרבנים אברהם שפירא, יצחק קוליץ, מרדכי אליהו, שבעל שיכול להעמיד צאצאים על ידי טיפולי פוריות, אין דינו כעקר. (דבריהם הובאו במאמרו של הרב יגאל שפרן, בד"ד 4 תשנ"ז, עמ' 69-68). הרב דוב ליאור (בתשובה לרבני פוע"ה אב תשס"ד, הובאה בשו"ת פוע"ה, שם, עמ' 199) הורה שאין לחייב גט במקרה כזה. הרב יעקב נויברגר (בתשובה כנ"ל, הובאה בשו"ת פוע"ה, שם, עמ' 194-191) כתב שניתן לחייב כל טיפול שרוב בני אדם עושים במצב כזה. הרב אשר וייס (בתשובה כנ"ל כסלו תשס"ה, הובאה בשו"ת פוע"ה, שם, עמ' 196-195) הורה שאין לחייב בגט כשניתן לנסות להרות בהפריה חוץ גופית, אלא אם כן סיכויי ההצלחה קלושים או שניסו שלוש פעמים ללא הצלחה. הרב שלמה משה עמאר (בתשובתו כנ"ל חשוון תשס"ה, הובאה בשו"ת פוע"ה, שם, עמ' 201-200) כתב שאי אפשר לקבוע בזה נקודות ברורות, והדברים מסורים לשיקול דעתו של הדיין שישקול את מכלול הדברים. וראה גם הרב דוד ברדוגו, שורת הדין חלק ט, עמ' רסח-רפו. ⁵¹ התייחסות לפיקוח הלכתי מובאת להלן בכרך השני, פרק נו – 'פיקוח הלכתי', מעמ' 457 ואילך. ⁵² הרב אריה כץ, תחומין ל (תש"ע), עמ' 253-251, ובשו"ת שאגת כהן, שם. לדבריו גם אם יש צורך בדיקור אשכים לצורך מציאת זרע, כיוון שרוב הפוסקים התירו זאת, יש להמתין לביצוע טיפול אחד של דיקור או ביופסיה באשכים לפני קבלת דרישתה של האישה לגירושין. אך אין להמתין יותר מאשר טיפול אחד כזה, כיוון שאם לא נמצא זרע בטיפול הראשון, הסיכויים למצוא זרע בדיקורים נוספים נמוך ביותר, ואין לחייב את האישה בהמתנה ממושכת כזאת.

כג. תרומת ביצית - אם ניתן להגיע לצאצאים רק על ידי תרומת ביצית, הרי זו עילה לגירושין⁵³.

footnotes: ⁵³ אף על פי שהאוסרים לא ציינו את האיסור שיש בעצם התהליך, כיוון שפוסקים רבים אסרו תרומת ביצית, וכיוון שעקב מגבלות המציאות תורמת הביצית היא בדרך כלל גויה, ולדעות שבעלת הביצית היא האם, לא קיים הבעל פרייה ורבייה; כמו כן, בניגוד לטיפולי פוריות אחרים, עלויות תרומת ביצית הן גבוהות ביותר, ואי אפשר לחייב את הבעל לשאת בעלויות כאלה. אם המצב ישתנה בעתיד והטיפול יהפוך להיות מקובל, ויהיה אפשר להשיג ביצית מיהודיה במחיר זול וסביר, ייתכן שיהיה מקום לבחון סעיף זה מחדש. הרב אריה כץ, תחומין, שם, ובשו"ת שאגת כהן, שם.

כד. תרומת זרע - אם הבעל עקר וניתן להגיע לצאצאים רק על ידי תרומת זרע, הרי זו עילה לגירושין⁵⁴.

footnotes: ⁵⁴ רבים הפוסקים האוסרים תרומת זרע מכל וכל, וגם הפוסקים שהתירו זאת, הגבילו זאת לשעת הדחק בלבד. לכן יכול כל אחד מבני הזוג לטעון שאינו רוצה להסתמך על הדעה המתירה תרומת זרע מגוי. גם התורשה נקבעת על פי תורם הזרע, ויכול כל אחד מבני הזוג לטעון שאינו חפץ בבן כזה. הרב אריה כץ, תחומין, שם, ובשו"ת שאגת כהן, שם.

בעיות ביחסי אישות כעילה לגירושין

כה. אישה שנמצא רחמה אטום, היינו שהנרתיק חסום, ואינו יכול לבוא עליה, ולא הודיעה על כך לבעלה טרם הנישואין, הרי זה מום גדול, ונתבטלו הקידושין, ויכול להוציאה בלא גט, ועל כל פנים יכול לשאת אישה אחרת בהיתר מאה רבנים, ודין זה נכון אף אם נתרפאה לאחר מכן⁵⁵.

footnotes: ⁵⁵ שו"ת פרשת מרדכי סימן יד. שו"ת דברי חיים חלק א, אבן העזר, סימן מח. שו"ת משיב כהלכה סימן ז. שו"ת בית שלמה סימן עו. הרב זלמן נחמיה גולדברג העיר על הלכה זו, שגם לאחר שנתרפאה, עדיין נמאסת בעיניו ולכן יכול להוציאה גם לאחר שנרפאה. המקור במסכת כתובות (עד, ב, תוספות, דיבור המתחיל 'חכם'), והוסיף הרב שאמנם שם מדובר במומים ונתרפאה אבל לא בחולי ונתרפאה, וייתכן שרק במומים מאוסה בעיניו גם לאחר שנתרפאה ולא בחולי. ראה גם אוצר המושגים, ערך אוטם ברחם.כיום יש אפשרויות לתיקון ובניית נרתיק על ידי ניתוח פלסטי. נראה שלמרות זאת, ההלכה הבסיסית לא נשתנתה, שכן גם בה דובר על אפשרות של ריפוי. ברור שאם היה תיקון כזה לפני הנישואין, אין עילה לגט.

כו. בעל שאין לו גבורת אנשים⁵⁶ ואינו יכול לבעול כלל, הרי זו עילה לגירושין, אפילו אירע הדבר רק לאחר הנישואין⁵⁷.

footnotes: ⁵⁶ דהיינו שאין לו זיקפה. ⁵⁷ הרמב"ם (אישות יד, ז), ושלחן ערוך (אבן העזר, עו, יא), נתנו זמן של שישה חודשים לנסות ולהתרפא, שהיא העונה הארוכה ביותר. בחלקת מחוקק (שם ס"ק יח), ובבית שמואל (שם ס"ק יז), כתבו בשם שלטי הגבורים שאם יש רפואה ידועה, ימתינו יותר משישה חודשים.

כז. כאשר התפקוד המיני של הבעל מותנה בטיפולי אין אונות, אין זו עילה לגט. בכל מקרה שהטיפולים אינם פוגעים בתפקוד המיני הרגיל והמקובל בינו לבינה, והתרופות והזריקות לא נלקחות בשעת מעשה, אין בכך עילה לגט⁵⁸.

footnotes: ⁵⁸ תשב"ץ, חלק א סימן א, הובא בבית יוסף, סימן קנד. נודע ביהודה, תנינא, אבן העזר, סימן פט. היכל יצחק אבן העזר, א, ד. שו"ת דבר חברון, חלק א סימן לז. הרב יצחק זילברשטיין, שיעורי תורה לרופאים, חלק ד סימן רסב. הרב שלמה דיכובסקי, ספר אסיא יג, עמ' 247; וכן בחוברת לכנס מכון פוע"ה תשס"ט (9) עמ' 89, מתוך מרכז מאגרי מידע לרפואה, אתיקה והלכה ע"ש עו"ד חיים קהן באתר www.medethics.org.il/db.

בני זוג ששהו עשר שנים ולא נפקדו בילדים

נשא אשה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה - יוציא ויתן כתובה, שמא לא זכה להבנות ממנה. אף על פי שאין ראיה לדבר - זכר לדבר: "מִקֵּץ עֶשֶׂר שָׁנִים לְשֶׁבֶת אַבְרָם בְּאֶרֶץ כְּנָעַן" (בראשית טז, ג)⁵⁹ - ללמדך, שאין ישיבת חו"ל עולה לו מן המניין. לפיכך, חלה הוא או שחלתה היא, או שניהם חבושים בבית האסורים - אין עולין לו מן המניין. יבמות סד, א

footnotes: ⁵⁹ מדובר על שרה אמנו שנתנה את הגר שפחתה לאברהם אבינו.

כח. נשא אישה ושהתה עמו עשר שנים ולא ילדה – מעיקר הדין כופים אותו להוציאה בגט⁶⁰. הטעם שהבעל יכול לכפות גירושין על אשתו הוא כיוון שיכול לטעון שרוצה לקיים מצות פרייה ורבייה⁶¹.

footnotes: ⁶⁰ כתובות עז, א. רמב"ם, הלכות אישות פרק טו, ז. טור ושלחן ערוך, אבן העזר, סימן קנד, י. ההצעה המובאת שם – 'או ישא אישה אחרת הראויה לילד', לא שייכת כיום לאחר חרם דרבנו גרשֹם. ⁶¹ ראה להלן בכרך השני, פרק מח – 'הזרעה מלאכותית (IUI)', עמ' 299, הלכה יא, שכיום כמעט ואין משמעות הלכתית להמתנת עשר שנים.

כט. אם חלה הוא או חלתה היא, אין זמן מחלתם עולה להם למניין עשר השנים⁶². וכן מי ששהה בחוץ לארץ, אין ישיבת חוץ לארץ עולה לו מן המניין⁶³.

footnotes: ⁶² רמב"ם, הלכות אישות טו, יא. טור ושלחן ערוך, אבן העזר, קנד, יא. ⁶³ יבמות סד, א. לגבי אם כופים על כך בחו"ל, ראה מחלוקת ראשונים שם ביבמות. לרא"ש לרמב"ן לרשב"א ולמאירי יוציא, אבל לראב"ן לא כופים אותו להוציא, וכן כתב הסמ"ג (עשין מט) והסמ"ק (סימן רפד). וראה עוד בתורה שלמה, חלק ג, בראשית פרק טז, אות טו.

ל. אם בתוך עשר השנים הייתה הפלה, מונים עשר שנים מיום ההפלה⁶⁴.

footnotes: ⁶⁴ יבמות סד, א. רמב"ם, הלכות אישות טו, יב. טור ושלחן ערוך, אבן העזר, קנד, יב.

לא. אף שמעיקר הדין יכולים לכוף על בני הזוג במצב זה, ואפילו בעל כורחם של שני בני הזוג, אבל בזמן הזה אין נוהגים לכוף כלל⁶⁵. ומכל מקום אם אירעה קטטה בין בני הזוג ובאו לבית הדין – אין לבית הדין לתווך ולהשלים אלא אדרבה - יראו שיתפרדו⁶⁶.

footnotes: ⁶⁵ רמ"א, אבן העזר, סימן א, ג; שם קנד, י. ⁶⁶ שו"ת פני יהושע, חלק ב סימן מא.

נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ (שיר השירים א, ד), תמן תנינן 'נשא אדם אשה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה - אינו רשאי ליבטל'⁶⁷. אמר רבי אידי: מעשה באשה אחת בצידן ששהתה עשר שנים עם בעלה ולא ילדה, אתון גבי ר' שמעון בן יוחאי, בעיין למשתבקא דין מדין⁶⁸. אמר להון: חייכון, כשם שנזדווגתם זה לזה במאכל ובמשתה כך אין אתם מתפרשים אלא מתוך מאכל ומשתה. הלכו בדרכיו ועשו לעצמן יום טוב ועשו סעודה גדולה ושִכַרתו יותר מדאי. כיוון שנתיישבה דעתו עליו אמר לה: בתי, ראי כל חפץ טוב שיש לי בבית וטלי אותו ולכי לבית אביך. מה עשתה היא? לאחר שישן רמזה לעבדיה ולשפחותיה ואמרה להם: שאוהו במטה וקחו אותו והוליכוהו לבית אבא. בחצי הלילה ננער משנתיה. כיוון דפג חמריה אמר לה: בתי, היכן אני נתון? אמרה ליה: בבית אבא, אמר לה: מה לי לבית אביך? אמרה ליה: ולא כך אמרת לי בערב כל חפץ טוב שיש בביתי טלי אותו ולכי לבית אביך?! אין חפץ טוב לי בעולם יותר ממך. הלכו להם אצל רבי שמעון בן יוחאי ועמד והתפלל עליהם ונפקדו. שיר השירים רבה, פרשה א

footnotes: ⁶⁷ אינו רשאי ליבטל מפרייה ורבייה ולכן מחויב לישא אישה אחרת. ⁶⁸ באו לפני רבי שמעון בר יוחאי כדי להיפרד זה מזו.

לב. בזמננו מצינו תלמידי חכמים חשובים שלא היו להם ילדים, ובכל זאת לא גירשו את נשותיהם⁶⁹.

footnotes: ⁶⁹ ראה שו"ת תשובות והנהגות, חלק א סימן תשצ.

לג. יש שנתנו עצה לזוג כזה שיגדלו יתום בתוך ביתם. שכל המגדל יתום בתוך ביתו מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו, ונחשב כבנם. וראה עוד להלן בכרך הרביעי, פרק צו – 'אימוץ ילדים', עמ' 189.