Sefer Puah, First Volume; Family and Purity, II Family Purity
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
חישובי הווסתות לא יובאו כאן והנם כתובים בכל ספרי טהרת המשפחה. להלן יובאו רק דגשים מיוחדים לגבי דין פרישה.
וְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִטֻּמְאָתָם (ויקרא טו, לא) – אמר רבי ירמיה: אזהרה לבני ישראל שיפרשו מנשותיהן סמוך לוסתן. וכמה? אמר רבא: עונה. נִדה סג, ב
בשעת וסתה, צריך לפרוש ממנה עונה אחת, ולא משאר קריבות אלא מתשמיש המטה בלבד. אם הוא ביום, פורש ממנה אותו היום כולו אפילו אם הוסת בסופו, ומותר מיד בלילה שלאחריו, וכן אם הוא בתחילתו, פורש כל היום ומותר כל הלילה שלפניו. וכן הדין אם הוא בלילה, פורש כל הלילה ומותר ביום שלפניו ולאחריו. שלחן ערוך, יורה דעה, הלכות נִדה סימן קפד, ב
עונה היא חצי יממה - יום או לילה. לכן, אם אישה אמורה לראות דם ביום מסוים – בבוקר, בצהרים או לפנות ערב – אסורה היא כל אותו היום לבעלה, ומותרת בלילה שלפניו. אם לא תראה באותו היום, ותבדוק ותמצא את עצמה נקייה, תהיה מותרת גם בלילה שלאחריו. וכך הדין אם עונת הפרישה היא בלילה, מותרת מעיקר הדין ביום שלפניו, ואם לא תראה דם באותו לילה, ובדקה לאחריו ומצאה עצמה נקייה, מותרת ביום שלאחריו. גם אישה שרואה דם שלושה או ארבעה ימים, אין צריך לפרוש ממנה סמוך לווסתה אלא עונה ראשונה בלבד, שבה אמורה להתחיל לראות. יש המחמירים לפרוש גם עונה אחת קודם העונה האסורה¹. אישה שיש לה וסת קבוע צריכה לפרוש בזמן קביעות הווסת. אישה שאין לה וסת קבוע צריכה לפרוש בשלושה זמנים שיש בהם סבירות גדולה יותר שתראה: 'עונה בינונית'² – יום השלושים לתחילת ראייתה האחרונה³. 'יום החודש' – היום בחודש שחל בתאריך העברי שבו התחילה ראייתה האחרונה. 'ההפלגה' – יום הרחוק מתחילת ראייתה כמרחק שבין ראייה זו לראייה שקדמה לה⁴.
footnotes: ¹ היא הנקראת 'עונת אור זרוע'; הובאה בשפתי כהן על שלחן ערוך, יורה דעה, קפד, ס"ק ז. בן איש חי, שנה שנייה, פרשת צו, א. להלכה אין חובה לנהוג בחומרה זו, אולם יש אומרים שבימינו ראוי לנהוג בחומרה זו כיוון שנחלשו הגופות וסדירות הווסת נתונה לשינויים גם על ידי גורמים חיצוניים, ויש חשש סביר שהאישה תקדים לראות עונה אחת (דרכי טהרה, פרק ו, ב). ראה אוצר המושגים, ערך עונת אור זרוע. ² עונה בינונית – הזמן הממוצע של מרווחי הזמן בין הווסתות אצל נשים יהודיות. ³ כך שיטת בית יוסף (יורה דעה, קפט) המקובלת למעשה. אמנם יש שיטות המחשבות עונה בינונית אחרת. ראה שפתי כהן, קפט, א; חוות דעת, קפט, יב. בנטעי גבריאל (פרק ג, עמ' עט) כתב שיש לחשוש לפי כל השיטות בעונה בינונית. ⁴ דהיינו מרווח הזמן שבין ראייתה האחרונה לראייה שקדמה לה, הוא המרווח שיש לספור מיום הראייה האחרונה, עד ליום שבו צריכה לפרוש כעת. לגבי זמנים אחרים שיש סיכוי שהאישה תראה בהם דם, ראה אוצר המושגים, ערך ימי המבוכה.
מעיקר הדין, הפרישה היא מיחסי אישות, אבל מותרים בחיבוק ובנישוק. ויש מחמירים. הלכות פרישה סמוך לווסת מפורטות בשלחן ערוך יורה דעה סימן קפד, ובכל הספרים העוסקים בטהרת המשפחה. ראה גם באוצר המושגים, ערך פרישה סמוך לווסת.
א. אישה שיש לה תחושות גוף אופייניות ימים אחדים לפני הווסת, צריכים בני הזוג לפרוש לחומרא מאישות רק מהזמן שבו עלולה לראות, ובכל טווח הזמן שבו עלולה לראות⁵.
footnotes: ⁵ שו"ת מעין אומר, חלק ז, הלכות נִדה, סימן יא. אמנם משמע שם שבמקרה כזה מותרת לבעלה בבדיקה מיד, גם בתוך טווח הזמן שעלולה לראות בו, ומעיקר הדין אף ללא בדיקה, אלא שההוראה היא כעצה שלא יכשלו. וכעין זה כתב גם בדרכי טהרה, פרק ז, תשובות ותוספות, כד, ו-כז.
ב. זמן הפרישה נקבע לפי תחילת שטף הדם בפועל. אם האישה ראתה כתם דם שאוסר קודם לזמן הפרישה ונאסרה, מחשיבים את הזמן שנאסרו בו לצורך הפסק טהרה ושבעה נקיים, אך זמני הפרישה נקבעים לפי זמן תחילת שטף הדם בפועל⁶.
footnotes: ⁶ שלחן ערוך, יורה דעה, קצ, נד. בשו"ת שבט הלוי (חלק ד סימן צח אות ג) הסתפק לגבי אישה הנוסעת מארה"ב לישראל ועל ידי כך נתקצרה עונת וסתה, ומסקנתו שצריכה להשלים את השעות לעונה שלמה.
ג. גם אישה שנאסרה כיוון שמצאה דם בבדיקת עד, כגון שבדקה עצמה בעונת הפרישה, אולם הווסת עצמה התעכבה כמה ימים, זמני הפרישה נקבעים לפי זמן וסתה. אם קרה כך שלוש פעמים, גם זמן הפרישה נחשב לפי הזמן שנאסרה בו, ויש המחשיבים בדיקת עד האוסרת כווסת לעניין פרישה, כבר בפעם אחת⁷.
footnotes: ⁷ בשלחן ערוך (שם) כתוב שכתמי עד הבדוק הרי הם כראייה לכל דבר לעניין קביעת וסת. בשו"ת בית שלמה (חלק ב, סימן ז, בהגה"ה מבן המחבר) הסתפק האם החשש הוא אפילו בראייה אחת או רק בשלוש ראיות. לדעת רוב הפוסקים אין לחשוש בראייה אחת: שו"ת מנחת יצחק (חלק ד סימן קיח); שערי טהרה (דיני כתמים ובדיקות סימן עא) בשם הרב מטשעבין והרב צבי פסח פראנק; הרב שלמה זלמן אויערבאך (דבריו הובאו באוצרות הטהרה, קונטרס פניני האוצר, עמ' תתעט, א); הרב עובדיה יוסף (טהרת הבית הקצר, סימן ב סעיף ח; וכן בשו"ת מעין אומר, חלק ז, הלכות נִדה, סימן לט; אך כתב שטוב להחמיר ולפרוש); הרב מרדכי אליהו (דרכי טהרה, פרק ב, מב). בשו"ת שבט הלוי (חלק ב סימן עה; פו; פט) הסתפק בדבר ונטה להחשיב קביעת וסת גם בבדיקה אחת. וכן כתב בספר מראה כהן (עמ' קכח הערה ג) בשם הרב יוסף שלום אלישיב.
ד. במשך זמן הפרישה ראוי ללכת עם מגן תחתון לבן, ותבדוק בדיקה פנימית בתחילת העונה ובסופה⁸. אם בדקה רק בדיקה אחת, מועיל לה⁹. יש מי שהורה שלכתחילה מספיקה בדיקה אחת במשך עונת הווסת¹⁰.
footnotes: ⁸ דרכי טהרה, פרק ו, ח-ט. ותבדוק לפני השקיעה. ⁹ טהרת הבית, סימן ג סעיף ב, עמ' קכז. ולשיטתו, אפילו בדקה אחרי כמה ימים, מועיל לה. ¹⁰ חזון איש, יורה דעה, סימן פ ס"ק כב. בנטעי גבריאל (חלק ב, פרק פז, י) כתב שהבדיקה תהיה בסוף העונה.
ה. אם לא בדקה בווסת קבוע ובעונה בינונית אסורים בחיי אישות עד שתבדוק; ובווסת הפלגה וביום החודש שעברו - מותרים בדיעבד בחיי אישות גם בלי בדיקה¹¹.
footnotes: ¹¹ שלחן ערוך, יורה דעה, קפט, ד.
ו. אישה שחל ליל טבילתה בעונת וסתה, לדעת רוב הפוסקים אסורה לשמש עם בעלה¹². יש שהורו עקב כך שלא תטבול¹³. אולם למעשה יש להורות שתטבול, כיוון שקריבות אחרות מותרות להם וגם הן בכלל מצווה, ובפרט אם מדובר על צורך בשלום בית או צרכים אחרים, ואפילו בליל שבת¹⁴. אך יש לבני הזוג להיזהר שלא יבואו לידי תשמיש או להוצאת זרע לבטלה. יש מי שהתיר שתטבול ותשמש עם בעלה, ודווקא בעונת וסתה, אך בעת וסתה ממש בשעה שרגילה לראות – אסורים¹⁵. ויש מי שחילק: אם יש לה וסת קבוע, אסור לה לשמש עם בעלה, אך תטבול כדי להתיר להם חיבוק ונישוק; ואם אין לה וסת קבוע, מותר לה לטבול ולשמש עם בעלה בעונת וסתה בכל תאריכי הפרישה¹⁶.
footnotes: ¹² סדרי טהרה, סימן קפד, ס"ק יד. חוות דעת, שם, ס"ק יג. שו"ת שאילת יעב"ץ, חלק ב סימן י. שו"ת גבעת שאול, סימן סב. שו"ת נודע ביהודה, תנינא, חלק יורה דעה, סימן קיז. הובאו בפתחי תשובה, יורה דעה, קפד ס"ק כב. ¹³ ערוך השלחן, יורה דעה, קפד, מג. טהרת ישראל, יורה דעה, קפד אות פז וס"ק קצה. ¹⁴ פתחי תשובה, יורה דעה, סימן קפד ס"ק כב; בשם שו"ת אבן שהם. ¹⁵ שו"ת כנסת יחזקאל, סימן לג, הובא בבאר היטב, קפד ס"ק יד. ¹⁶ טהרת הבית (הקצר), סימן ב, כ.
ז. כיוצא בזה, יש מי שהורה שמניקה שליל טבילה שלה חל בעונה בינונית, יכולה לטבול; והמקל גם לשמש באותו לילה, יש לו על מי שיסמוך¹⁷.
footnotes: ¹⁷ שו"ת מעין אומר, חלק ז, הלכות נִדה, סימן קד. וראה שלחן ערוך, יורה דעה, סימן קפד, ז.
ח. אם ליל טבילה יוצא סמוך לזמן הפרישה, כגון אם זמן הראייה אמור להיות ביום והם נוהגים בדרך כלל לפרוש גם בלילה שלפניו (חומרת 'אור זרוע'), מותרת לטבול וגם מותרים בחיי אישות בליל טבילה¹⁸.
footnotes: ¹⁸ שו"ת חתם סופר, סימן קע (מובא בפתחי תשובה, שם).
ט. יש מי שאומר שאישה שיש לה וסת שאינו קבוע מעשרים ושמונה יום ומטה, או משלושים ושתיים יום ומעלה, חוששת רק להפלגה, ואינה חוששת לעונה בינונית וליום החודש¹⁹. ויש מי שאומר שדווקא אם ההפלגה היא יותר משלושים יום (ואפילו שלושים ואחת יום), אינה צריכה לחשוש לעונה בינונית²⁰. לעומת זאת, יש מי שהחמיר שתמיד צריכה לפרוש בעונה בינונית²¹.
footnotes: ¹⁹ דרכי טהרה, שם. ²⁰ הרב שלמה זלמן אויערבאך, אוצרות הטהרה, קונטרס פניני האוצר, עמ' תתצ, יב. ²¹ שיעורי שבט הלוי, סימן קפט, א, ס"ק ה.
י. אישה כבת חמישים שלא ראתה דם כבר כמה שנים, וקיבלה וסת, אינה צריכה לפרוש בעונה בינונית וביום החודש²².
footnotes: ²² שו"ת מעין אומר, חלק ז, הלכות נִדה, סימן ריח.
יא. מעוברת לאחר שלושה חודשים, ומניקה, גדר מניקה מובא בהלכה הבאה, נחשבות מסולקות דמים ולכן אינן צריכות לפרוש פרישה סמוך לווסת, ומצד עיקר הדין מותרות אפילו בתוך זמן וסתן ללא בדיקה²³.
footnotes: ²³ שלחן ערוך, יורה דעה, קפד, ז. כשיטת הרשב"א (תורת הבית, בית שביעי שער ג, דף יב, א) והר"ן (בחידושיו לנִדה ט, א) להקל, שאינן צריכות בדיקה אפילו לכתחילה. לא כשיטת הראב"ד (בעלי הנפש, שער תיקון הווסתות) שלכתחילה צריכות בדיקה, ולא כשיטת הרמב"ן (הלכות נִדה, פרק ה הלכה כד) שמתיר ללא בדיקה רק לאחר עונת הווסת ולא בתוכה. פירוט נוסף, וכן התייחסות לפרישה אחרי תוצאה חיובית בבדיקת הריון יובאו להלן בכרך השלישי, פרק נז – 'הריון'.
יב. גדר מניקה נחשב עשרים וארבעה חודשים לאחר הלידה גם אם אינה מניקה בפועל²⁴. יש פוסקים כך למעשה²⁵, ויש אומרים שכיוון שאנו רואים שכשהיולדת מפסיקה להניק היא חוזרת לראות דם כמקודם, לכן בזמננו נשתנה דין מניקה לחומרא, ואם הפסיקה להניק בתוך עשרים וארבעה חודשים, צריכה לחוש לווסתה ולפרוש בעונת הווסת²⁶. למעשה, אם מעוברת או מניקה רואות דם, ונאסרות, צריכות לפרוש כדין פרישה סמוך לווסת לבעלת וסת שאינו קבוע²⁷.
footnotes: ²⁴ שלחן ערוך, יורה דעה, קפד, ז. ²⁵ טהרה כהלכה, עמ' תרנד. קנה בשם, סימן קפד ס"ק יב. ²⁶ טהרת הבית, חלק א עמ' פה. שיעורי שבט הלוי, סימן קפד, ז, ד. ²⁷ טהרת הבית, שם, ובמשמרת הטהרה, שם. שו"ת אגרות משה, יורה דעה, חלק ד סימן יז אות ב. הרב שלמה זלמן אויערבאך, דבריו הובאו בנשמת אברהם, יורה דעה, סימן קפט, עמ' קסד, ב.
חישוב ימי הפרישה בזמן נטילת גלולות
יג. אישה שנוטלת גלולות שאמורות למנוע דימומים בזמן נטילתן, אינה צריכה לחשוש לווסתה²⁸, וראה דעות נוספות כאן בהערה²⁹.
footnotes: ²⁸ טהרת הבית (הקצר), סימן ב, יד. תורת הטהרה, פרק ו, יג. דרכי טהרה, פרק ז, קא. פסקי משנה הלכות, פרק יט, א. הטעם הוא כיוון שהגלולות נוסו על רבבות נשים והוחזקו שמונעות את הדם מלבוא. ²⁹ הרב יהושע נויבירט (דבריו הובאו בנשמת אברהם, יורה דעה, סימן קצו ס"ק א, 3, עמ' רכא; וכן בספר לב אברהם, פרק כו סעיף לז) והרב שמואל הלוי ואזנר (שו"ת שבט הלוי, חלק ד סימן צט אות ט) הורו שאישה הנוטלת גלולות צריכה לבדוק את עצמה כל יום בוקר וערב בחודש הראשון, שמא תמצא דם (כעין זה, שו"ת אגרות משה, אבן העזר, חלק ד, סימן עב, כתב שבחודש הראשון תלבש לבנים ותשים טמפון ותסתכל עליהם כל ערב). אם לא ראתה דם במשך כל החודש הראשון, אינה צריכה לבדוק את עצמה אחר כך בזמן לקיחת הגלולות. אך אם ראתה בחודש הראשון, צריכה לבדוק גם בחודשים הבאים עד שיעברו עליה חודשיים ללא דימום בזמן נטילת הגלולות. בחודש הראשון צריכה לפרוש בימי הפרישה – יום הווסת ועונה בינונית, כי אין אנו בטוחים שלא תראה דם בימים אלו. ותפרוש גם לאחר שתסיים את נטילת הגלולות, כפי שמובא בהלכה הבאה. וכך הדין גם במי שמשתמשת במדבקות הורמונליות, שפעולתן מקבילה לפעילות הגלולות (ספר לב אברהם, שם, סעיף לח). שו"ת קובץ תשובות (חלק ג, סימן קעד, הובא גם בנשמת אברהם, יורה דעה, סימן קצג, עמ' קעו) כתב שתבדוק את עצמה פעמיים לפני ואחרי תשמיש, ושוב אינה צריכה בדיקה. בשו"ת מנחת יצחק (חלק א סימן קכז) כתב שאין לסמוך על הגלולות וצריכה לפרוש בזמן וסתה הרגיל. אולם ייתכן שדבריו התייחסו לגלולות הישנות, שבהן הייתה עלולה להיות שכיחות גדולה יותר לתקלות מאשר בגלולות החדשות כיום. וראה לעיל פרק ז – 'ביאת מצווה וראשית חיי הנישואין', עמ' 85 הערה 11, שבחוט שני (עמ' תב, י) החמיר אפילו לגבי כלה שנטלה גלולות, שחוששת לווסתה הקודם כל עוד לא קבעה וסת מחמת הגלולות.
יד. לאחר הפסקת נטילת הגלולות, צריכה לחשוש שמא תראה דם, החל משלושים ושש שעות לאחר נטילת הכדור האחרון³⁰ ועד שתראה דם, או עד שיחלפו שבעה ימים, שזה הזמן שעשוי הווסת להתעכב מחמת השפעת הכדורים³¹. דעות נוספות מובאות כאן בהערה³².
footnotes: ³⁰ אם ראתה כתם דם בתוך שלושים ושש שעות, צריכים לפרוש מיד כדין פרישה סמוך לווסת. ³¹ דרכי טהרה, פרק ז, קב, על פי חוות דעת רופאים יראי שמיים, לגבי הגלולות המקובלות כיום (תשס"ו). כך מורים הלכה למעשה במכון פוע"ה, על פי הדרכתו של הרב מרדכי אליהו לאחר התייעצות ובחינת המציאות הרפואית עם רופאים. אמנם חלק מהרופאים אמרו שדי להמתין חמישה ימים, אך הרב אליהו פסק כרופאים שאמרו להמתין שבעה ימים. ³² לדעת הרב שלמה זלמן אויערבאך (אוצרות הטהרה, קונטרס פניני האוצר, עמ' תתצא, יג) אישה הנוטלת גלולות שגורמות לה לראות וסת בין שלושה ימים לשבעה ימים מסיום נטילתן, בארבעת הימים הראשונים מותרים בתשמיש, רק שהאישה תבדוק עצמה קודם לכן. אך ביום החמישי, שבו הסיכויים לראייה גדולים יותר, לא כדאי לשמש. בספר מראה כהן (עמ' קנב) כתב שצריכה לפרוש ולבדוק עצמה שני ימים לאחר הפסקת נטילת הגלולות. בשו"ת באר משה (חלק ו סימן קלז), כתב שבפעם הראשונה צריכה לבדוק קודם תשמיש במשך ארבעה ימים לאחר הפסקת נטילת הגלולות. לאחר מכן יש לה דין עונת פרישה באותו יום שראתה דם לאחר שהפסיקה ליטול גלולות בפעם הקודמת. בפסקי משנה הלכות (פרק יט, ד) כתב שטבע הגלולות כשמפסיקה ליטול אותן, מתחילה לראות לאחר 4-2 ימים, וצריכה לפרוש רק ביום הרביעי, שאז בוודאי הווסת עומד לבוא. קודם לכן מותרת, אך ראוי שתבדוק עצמה קודם תשמיש, ודי בקינוח לצורך כך.
טו. אם בכל אופן לא ראתה וסת לאחר הפסקת הגלולות, אחרי שבעה ימים תבדוק בדיקה פנימית, ואם היא נקייה – מותרת לבעלה³³.
footnotes: ³³ ראה דרכי טהרה, שם.
טז. במקביל לפרישה (סעיף יד דלעיל), וכדי לחשב ולקבוע את ימי הפרישה, תרשום האישה במשך שלושה חודשים את זמן נטילת הגלולה האחרונה ואת זמן ראיית הווסת אחר כך. ההפרש הקצר ביותר ביניהם, הוא וסתה הקבוע כל עוד נוטלת כדורים אלו כסדר³⁴.
footnotes: ³⁴ דרכי טהרה, שם, קג. וראה לעיל הערה 30.
יז. אישה שרואה דם רק על ידי גלולות או זריקה, אינה צריכה לחשוש לווסתה כל עוד אינה נוטלת את הגלולות או את הזריקה³⁵.
footnotes: ³⁵ פסקי משנה הלכות, פרק יט, ה. שיעורי שבט הלוי, סימן קפד, ב, ס"ק ב.
יח. לאחר שמפסיקה להשתמש בגלולות, בפעם הראשונה חוששת כפי שנכתב לעיל. לאחר מכן, אם היה לה וסת קבוע, חוזרת לחשוש לווסתה הקבוע. ואם לא היה לה וסת קבוע, חוששת לעונה בינונית וליום החודש מראייתה האחרונה, וכשתראה פעם נוספת, תחשוש גם להפלגה³⁶.
footnotes: ³⁶ דרכי טהרה, פרק ז, קד.
יט. אישה שראתה וסת בשתי הפלגות שוות, לאחר מכן נטלה גלולות למניעת הריון, ולאחר שהפסיקה וראה דם עקב ההפסקה, ראתה וסת בחודש שלאחר מכן בהפלגה שווה לאותן הפלגות שבהן ראתה קודם לכן, יש מי שכתב שאין מצרפים את הראיה הנוכחית לראיות שלפני לקיחת הגלולות ולא קבעה וסת³⁷. ויש שכתבו שמצרפים וקבעה וסת³⁸. ויש מי שכתב שיש להחמיר ולחשוש הן לווסת קבוע והן לווסת שאינו קבוע³⁹. ויש מי שהורה לחלק בין אישה שנטלה גלולות למשך זמן קצר, שמצרפת את ראייתה הנוכחית לראיות שקודם לכן, לבין אישה שנטלה גלולות לתקופה ממושכת, שאינה מצרפת את הראיות⁴⁰.
footnotes: ³⁷ הרב עובדיה יוסף הנכד, תשובה לשאלת הרב אריה כץ (ניסן תש"ע), והסכים עמו הרב שלמה משה עמאר, הובאה בשו"ת פוע"ה חלק ג – פתרונות יישומיים בטהרת המשפחה, עמ' 167. ³⁸ הרב שלמה דיכובסקי והרב דוב ליאור, תשובות לשאלה הנ"ל, הובאו בשו"ת פוע"ה, שם, עמ' 168–169. תשובת הרב ליאור הובאה גם בשו"ת דבר חברון, יורה דעה, חלק ב, סימן רסא. ³⁹ הרב יצחק זילברשטיין, תשובה לשאלה הנ"ל, הובאה בשו"ת פוע"ה, שם, עמ' 168. ⁴⁰ הרב יעקב אריאל, תשובה בעל פה לשאלה הנ"ל, הובאה בשו"ת פוע"ה, שם. ראה גם הרב אריה כץ, 'קביעות וסת בהפסקת גלולות', אמונת עתיך 100 (תמוז תשע"ג), עמ' 78–79, ובשו"ת שאגת כהן, חלק ב, סימן טז.
דיני כלה, שחופתה בזמן פרישה סמוך לווסת מובאים לעיל, פרק ז – 'ביאת מצווה וראשית חיי הנישואין', עמ' 85 הלכה יג.
התייחסות לחיוב עונת פרישה סמוך לווסת כאשר זמן הביוץ ידוע תובא להלן בכרך השני, פרק מה – 'טיפול תרופתי לאי פוריות', עמ' 269–270. התייחסות לצורת מתן הזרע לצורך הזרעה מלאכותית או הפריה חוץ גופית שמועדה חל ביום פרישה סמוך לווסת תובא שם, פרק מח – 'הזרעה מלאכותית (IUI)', עמ' 310–311.