Sefer Puah, First Volume; Family and Purity, II Family Purity
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
בודקות טהרה ויועצות הלכה
לְדָוִד... שָׁמְרָה נַפְשִׁי כִּי חָסִיד אָנִי (תהלים פו, א-ב) - כך אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא: ריבונו של עולם, לא חסיד אני? שכל מלכי מזרח ומערב יושבים אגודות אגודות בכבודם, ואני ידי מלוכלכות בדם ובשפיר ובשליא כדי לטהר אשה לבעלה?! ברכות ד, א
הצורך בבודקות טהרה¹
footnotes: ¹ הגדרת התפקיד מובאת באוצר המושגים, ערך בודקות טהרה.
פעמים רבות אישה באה לרב עם עד בדיקה שנראה עליו בבירור דם, אך יכול להיות שמדובר בפצע נרתיקי או בפצע בפתח צוואר הרחם שלא צריך לאסור את האישה. במשך השנים, כאשר רב היה נתקל בבעיה כזאת היה מפנה את האישה לרופא נשים על מנת לקבל הגדרה מדויקת למקור הדימום. הפניה זו יצרה לעתים קרובות אי נעימויות ובעיות מעשיות והלכתיות: ראשית, לרוב היה מדובר ברופא, כיוון שלא היה אפשר למצוא רופאה זמינה, ומלבד חוסר הנעימות שנגרמה לאישה שהייתה צריכה ללכת לרופא לבדיקה גינקולוגית לאבחון מקור הדימום, יש גם דיון הלכתי עד כמה אפשר להפנות אישה לרופא-גבר לשם דברים שאינם רפואיים גרידא. נוסף על כך, כאשר הרופא לא היה זמין נאלצה האישה לפנות לרופא פרטי ולשלם כסף רב. מלבד זאת, הרופא לא תמיד הבין את המשמעות ההלכתית של מה שהוא צריך לבדוק, ומהם הממצאים הרפואיים הנדרשים ממנו לצורך פסיקת ההלכה. יש לציין שהמושג 'דם מכה' או 'דם פצע' אינו מינוח רפואי, אלא הוא מושג הלכתי ומינוח מקובל בין פוסקי ההלכות², ולכן ייתכן שרופא רגיל לא יכיר את מלוא המשמעויות ההלכתיות של מינוח זה. הדגשים ההלכתיים והרפואיים בנושא זה שונים מאוד. הרפואה לא מתייחסת בדרך כלל לדימום מועט, שאין לו משמעות קלינית, בעוד שמבחינה הלכתית יש לכך משמעות גדולה. לעתים לא נראה דימום, אך בשפשוף קל עלול להיווצר דימום. מבחינה רפואית לא נראה דבר, אך מבחינה הלכתית סביר להניח שאפשר יהיה להקל בדימום כזה³.
footnotes: ² ראה לעיל בפרק יד – 'דם מכה'. ³ לכן יצירת שפה משותפת בין רבנים לרופאים חיונית ביותר.
בודקות טהרה באו לענות על הצרכים הבאים: מענה מוגדר ומקצועי מבחינה רפואית והלכתית כאחת; זמינות; בדיקה על ידי נשים יראות שמים; מחיר שווה לכל נפש. מטרות אלו היו הבסיס להכשרת בודקות טהרה.
מכון פוע"ה לקח על עצמו את המשימה של הכשרת אחיות מוסמכות כבודקות טהרה. לשם כך היה צורך לקבל הדרכה מגדולי הפוסקים מכל החוגים כדי לשמוע מפיהם את הגדרת התפקידים ואת ההכשרה הנצרכת של בודקות הטהרה: מהו הדיווח המתבקש מהן, מה העזרה שעליהן לתת לאישה הפונה אליהן, על מה הן מוסמכות לענות ומה נחשב כחריגה מסמכותן. כמו כן התקיימו מפגשים עם רופאים ורופאות העוסקים ברפואת נשים, כדי לקבל מהם את ההגדרות הרפואיות ולהתאים בינן לבין ההגדרות ההלכתיות. עוד היה צורך לתאם את הכשרת בודקות הטהרה עם משרד הבריאות כדי לקבל את ההגדרות הפורמליות והמשפטיות של עבודת בודקות הטהרה.
תנאי לבודקת טהרה הוא שהיא צריכה להיות אחות מוסמכת, יראת שמים, שיראת שמים שלה קודמת לחכמתה⁴. הבודקת עוברת הכשרה רפואית, שבמהלכה היא לומדת על האפשרויות הרפואיות השונות לדימומים עקב פציעות או מחלות שונות. הכשרה זו ניתנת על ידי רופאי נשים ורופאות נשים המודעים היטב למשמעות ההלכתית של הממצאים הרפואיים. בסיום הכשרתה הרפואית הבודקת עוברת התמחות מעשית (סטאז') אצל רופאת נשים.
footnotes: ⁴ על פי הביטוי בפרקי אבות (ג, ט): "כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו, חכמתו מתקיימת".
מלבד ההכשרה הרפואית, הבודקות לומדות גם את הצדדים ההלכתיים הקשורים לעבודתן. הכשרה זו ניתנת להן על ידי רבנים פוסקים העוסקים בתחום של הלכה ורפואת נשים. מלבד זאת כל בודקת טהרה מקבלת עדכונים רפואיים הלכתיים, ופעם בשנה משתתפת בכנס ארצי של בודקות טהרה שנועד ללימוד ולהעשרה⁵.
footnotes: ⁵ כל האמור בפרק זה מתייחס אך ורק לבודקות טהרה שהוכשרו והוסמכו על ידי מכון פוע"ה. אישה שפונה לבודקת טהרה, תברר מראש שבודקת הטהרה מוסמכת כנ"ל.
למרות הכשרתן הרפואית וההלכתית, בודקות הטהרה מודעות לכך שאינן רופאות וגם אינן פוסקות הלכה, ולכן עליהן להעביר את אבחנותיהן לגורמים המוסמכים לכך: להעביר לרב את הנתונים הגופניים ואת ההיבטים הרפואיים הקשורים להלכה, ולהפנות את האישה לרופא, במידת הצורך, אם יש אבחנות ונתונים רפואיים הדורשים התערבות וטיפול. במיוחד אמורות בודקות הטהרה להפנות לאבחון ולטיפול רפואי במקרים של דימומים חוזרים.
בשלבים הראשונים של עבודתה, בודקת הטהרה מלווה על ידי בודקת ותיקה. בשלבים ראשונים אלו בודקת הטהרה המתלמדת תעסוק במקרים הפשוטים יחסית, ואין היא מטפלת במקרים מורכבים יותר, כגון טיפול בכלה.
רקע רפואי לעבודת הבודקת⁶
footnotes: ⁶ הכללים דלהלן מבוססים בעיקר על מאמרם של הרב יואל וד"ר חנה קטן 'פצעים בצוואר הרחם – היבט רפואי והלכתי', תחומין טו (תשנ"ה), מעמ' 316 ואילך, וכן על המפגש של רבני פוע"ה ורופאים עם הרב משה הלברשטאם בבית החולים ביקור חולים, ט' בכסלו תש"ס. הכללים קיבלו את אישורו של הרב מרדכי אליהו.
כמבוא רפואי והלכתי לכללים המופיעים כאן כדאי לקרוא באוצר המושגים, את הערכים אקטרופיון וארוזיה בצוואר הרחם.
מבחינה רפואית והלכתית יש להבחין בין מצבים רפואיים שונים שעלולים להתגלות לעיני הבודקת כאשר היא בודקת את האישה בעזרת מַפשֵׂק (ספקולום):
- אקטרופיה (Ectropion)⁷, יציאת רירית, שאינה פצע, שמקומה הרגיל בתוך תעלת צוואר הרחם, אל פני הפתח החיצוני של צוואר הרחם.
footnotes: ⁷ דפנות הנרתיק (הלדן) וצוואר הרחם מצופים בתאי אפיתל מסוגים שונים, תאי אפיתל עמודי חד שכבתי ותאי אפיתל קשקשי רב שכבתי בהתאמה. קו המגע בין שני סוגי האפיתל נמצא בדרך כלל באזור הפתח החיצוני של צוואר הרחם, אך הוא עשוי לשנות את מיקומו במצבים שונים. הגבול שבו נפגשים האפיתל העמודי עם האפיתל הקשקשי נקרא קו ה-SCJ (Squamo Columnar Junction). כשקו ה-SCJ נדחף מתוך צוואר הרחם לאזור הצוואר החיצון, התהליך נקרא אקטרופיה (Ectropion), והוא אינו מרמז על הרס רקמה או החלפתה, אלא מתרחש עקב שינויים הורמונליים נורמליים המתרחשים בתקופת הפוריות. בשונה מארוזיה שתבואר להלן.
- ארוזיה (Erosion)⁸, פצע 'אמיתי', דהיינו שפשוף וחוסר ברירית המכסה את צוואר הרחם.
footnotes: ⁸ ארוזיה (Erosion), היא פצע באזור צוואר הרחם הנוצר בעקבות תהליכים דלקתיים שונים או חוסר רירית במקום מסוים בצוואר הרחם. מיקום פצע כזה הוא בדרך כלל בסמיכות לקו המפגש בין תאי האפיתל השונים, כפי שתואר בהערה הקודמת. להרחבה ראה באוצר המושגים, ערך ארוזיה בצוואר הרחם, וכן הרב יואל וד"ר חנה קטן, 'פצעים בצוואר הרחם – היבט רפואי והלכתי', תחומין טו (תשנ"ה), מעמ' 316 ואילך.
- נגעים צוואריים שטיבם אינו ברור.
אקטרופיה אינה דורשת טיפול, וכן אין סיבה שתגרום לדמם אם אינה מודלקת. לעומתה, ארוזיה עלולה לדמם, ודורשת טיפול.
אם האישה נבדקה ונתגלה פצע בפתח צוואר הרחם המדמם במגע, יש להניח שהיא סובלת מארוזיה או מאקטרופיה מודלקת. שני מצבים אלו דורשים טיפול, בדרך כלל אנטיביוטי, ובדיקה חוזרת. לעתים רחוקות יותר מדובר במחלה טרום סרטנית של צוואר הרחם. על מנת לשלול קיום מחלה כזו, רצוי מבחינה רפואית לבצע נטילת משטח Pap Smear כדי לוודא מה טיבם של תאי הפצע.
אם משטח PAP לא תקין, או במקרים שיש צורך בבירור מעמיק יותר, ניתן להיעזר בקולפוסקופ⁹, שהוא מכשיר אופטי המאפשר הסתכלות על הנרתיק ועל פתח צוואר הרחם דרך עדשות ברמות שונות של הגדלה. יש לציין שקולפוסקופ הוא מכשיר של רופאים ולא של בודקות טהרה. הקולפוסקופ מאפשר אבחון מדויק יותר מבחינה אופטית, ואם יש צורך, הרופא יכול להיעזר באבחון נוסף, לדוגמא - ביופסיה. אפשר להיעזר בקולפוסקופ כדי לקחת ביופסיה ממוקדת מאזורים מסוימים בפתח צוואר הרחם.
footnotes: ⁹ קולפוסקופ – קולפו=נרתיק; סקופ=הסתכלות.
במקרה שמתגלה פצע בצוואר הרחם, ובעין בלתי מזוינת מתברר שמדובר באקטרופיה, אין צורך בבירור. לעומת זאת, אם יש ספק או אם ייתכן שמדובר בנגע אחר, צריך לבצע בדיקת PAP וקולפוסקופיה מסיבות הלכתיות ורפואיות גם יחד. לאחר שהאישה נבדקה וקיבלה טיפול היא מוזמנת לבדיקה חוזרת כדי לוודא שה'פצע' האקטרופי נרפא. ברוב המקרים הפצע נרפא מעצמו במשך הזמן גם ללא טיפול.
כאשר יש דימום בלתי צפוי, או אם אישה נתקלת בכתמים לא צפויים בזמן בדיקה, חשוב מאוד שתיבדק על ידי רופא נשים. הדבר דרוש הן לבירור הרפואי והן לבירור ההלכתי, לטובת בריאותה של האישה, וכדי לתת בידי הרב הפוסק את האפשרות להגיע לבירור הלכתי אמין וממצה. אין להתחיל בטיפול תרופתי עוצר דימומים ללא בדיקה רפואית. רצוי שהאישה תקבע עם הרופא מראש באלו מקרים יש צורך להגיע אליו.
- תשאול האישה על היסטוריה רפואית-הלכתית בכלל: מחזור קצר / מחזור ארוך, ניתוחים, מחלות וכו', וכן על פרטים רפואיים בזמן האחרון בפרט: האם האישה לפני או אחרי - לידה/ בעילת מצווה/ סוף הנקה/ גיל המעבר/ דימומים בין וסתיים וכו'.
- בדיקת אזור העריה כולו. במידת הצורך - בדיקת האפשרות של דימום מטחורים.
- לאחר הכנסת המַפשֵׂק (ספקולום - Speculum), בדיקת הריר הצווארי כדי לראות אם הריר צלול ונקי, ולקיחת דגימה מריר צוואר הרחם.
- אם ההפרשה לא צלולה אבל גם אינה דמית, כגון שהיא בצבע חום, הבודקת תפנה את השאלה עם הממצאים לרב, כדי לברר האם צבע כזה אוסר את האישה או לא. במידת הצורך יש להעביר דוגמית של הצבע לצורך פסיקה.
- יש לציין שלעתים יש פצע באזור פתח צוואר הרחם, ועין שאינה מיומנת עלולה לחשוב שזה דם שבא מהרחם. במקרים כאלה על הבודקת לעצור את הדימום, ולראות אם ההפרשה מתעלת צוואר הרחם נקייה¹⁰.
footnotes: ¹⁰ במקרים שהבודקת עצמה מסופקת, תשאל היא ישירות את הרב.
- הסתכלות ובדיקה בפות, בנרתיק ובצוואר הרחם לאיתור פצע, שריטה, שפשוף או פטריה בנרתיק; וכן אקטרופיון או ארוזיה של צוואר הרחם.
- הבודקת תמלא את הטופס ותתייחס גם לשאלות ספציפיות נוספות המופיעות בטופס¹¹. האם יש פצע? באיזה אזור? האם הפצע מדמם מעצמו/ בנגיעה קלה/ בשפשוף?
footnotes: ¹¹ עותק של הטופס מובא להלן עמ' 191.
- לפעמים הבודקת נשאלת שאלות ספציפיות על ידי הרב, ועליה להבחין בתשובותיה, האם תשובתה היא עובדה שראתה בפועל (פצע מדמם), או ניתוח מצב קיים לאור מה שלמדה (ריר שקשור לתופעה רפואית כלשהי), או השערה לפי ניסיונה המצטבר (פצע כזה עלול לדמם בקלות או לא). הרב צריך לדעת על מה מתבססת תשובתה של הבודקת כדי שיוכל לענות באופן המיטבי.
- כאשר בודקת הטהרה איננה בטוחה היא יכולה ליצור קשר עם הרב, כשהאישה עדיין נמצאת אצלה. קשר כזה יכול למקד את הנתונים מבחינה רפואית והלכתית ויכול לאפשר מתן תשובות ענייניות וממוקדות מיד.
התייחסות הלכתית למקרי 'פצע' נפוצים
ההנחיות המובאות להלן מיועדות לאישה, עוד לפני שהיא פונה לבודקת טהרה.
חלק מההלכות דלהלן כבר נזכרו לעיל, פרק יד – 'דם מכה (דם פצע)', אך רוכזו כאן לתועלת המעיינים.
א. דם שנמצא על עד – באופן טבעי, דם שנמצא על עד בדיקה סביר שמקורו מהרחם, ולכן הוא אוסר. ואולם, פעמים רבות מקורו של הדם הוא מפצע נרתיקי או מארוזיה בפתח צוואר הרחם. על כן, לפני שאוסרים מוטב לחשוב האם יש סיכוי שהדימום בא מפצע. במקרה כזה, עוד לפני שפונים לשאלת רב, צריכה האישה לשאול את עצמה את השאלות הבאות:
• האם מבחינת הזמן סביר שתראה דם מהרחם, כך לדוגמא יש הבדל מבחינת הסבירות בין היום הראשון לנקיים ובין היום הרביעי והלאה לנקיים.
• האם צבע הדם שונה מצבע הדם שהיא רגילה לראות בזמן וסת רגיל.
• כיצד נראה עד הבדיקה - האם עד הבדיקה כולו מלא בדם במרכזו, או שמדובר בדימום צדדי קטן על העד.
• האם הדימום נמצא בתוך הליחה או מחוצה לה.
• מצבה של האישה, למשל, אם היא בהריון או בחודשי ההנקה הראשונים.
• לבדוק את הליחה, האם צבע הליחה הוא הצבע הטבעי, כגון גוונים בהירים של צהוב, שאז הסיכוי לדם רחמי הוא נמוך יותר; או שמדובר בגוונים של חום כהה.
• האם היא יודעת שיש לה גורם נרתיקי אחר שעלול לדמם, כגון פצע / תפרים / רגישות יתר כתוצאה מפטריה / יובש חריג וכדומה.
• האם יש גורמים שעלולים לגרום דימום רחמי, כגון גלולות, התקן תוך רחמי, תרופות.
• האם האישה יודעת שיש לה שפשוף או שריטה שהיא גרמה לעצמה כגון שהרבתה בבדיקות תכופות וייתכן שפצעה את עצמה, או ששרטה את עצמה בצפורן חדה; או פציעה שנגרמה עקב טיפול רפואי.
• האם האישה הרגישה כאב תוך כדי הבדיקה¹².
footnotes: ¹² לעתים האישה לא מרגישה כאב בזמן הבדיקה, למרות שמדובר בדימום מפצע מפתח צוואר הרחם. הסיבה לכך היא שבפתח צוואר הרחם יש מעט עצבים והאזור אינו רגיש כל כך. לעומת זאת, בודקת טהרה תוכל לזהות פצע ולטהר את האישה.
ב. אישה שבדקה את עצמה בדיקה פנימית ומצאה טיפת דם על עד הבדיקה, אם הרגישה בבירור כאב בזמן הבדיקה, והייתה נקייה בבדיקות הקודמות, ויודעת שהווסת שלה נסתיים, והעד ככללו נקי, כולל הליחה, אלא שיש טיפת דם קטנה באחד הקצוות השונה בצבעה מהצבע הרגיל שרואה בדרך כלל דם וסת, יכולה לתלות את הדם בפצע כיוון שהרגישה כאב, וכיוון שהעד ככללו נקי, וכיוון שהדימום הווסתי מהרחם נסתיים כבר¹³. אך אם האישה אינה בטוחה, או אם חסר אפילו תנאי אחד מהתנאים דלעיל, יש לשאול שאלת חכם ובמקרה הצורך גם ללכת לבודקת טהרה¹⁴.
footnotes: ¹³ ראה פירוט ההלכות לעיל, פרק יד – 'דם מכה', בפיסקה 'הפסק טהרה לאישה שיש לה דם מכה', עמ' 170; ו'בדיקות שבעה נקיים לאישה שיש לה מכה', עמ' 172. ¹⁴ לפני שאישה הולכת לבודקת טהרה, כדאי להתייעץ עם רב פוסק. ייתכן שהרב יוכל לפסוק גם ללא בודקת הטהרה. גם לאחר שאישה תלך לבודקת הטהרה, פעמים רבות היא תצטרך לחזור לרב, לצורך קבלת פסיקה על סמך דיווח בודקת הטהרה.
נאמנת אשה לומר מכה יש לי במקור שממנה דם יוצא. נִדה סה ב
ההלכות הבאות עוסקות בפצע כשהאישה בחזקת טהרה.
ג. אם ברור לאישה, על פי כל הפרטים דלעיל שמדובר בדם נרתיקי השונה מדם וסת, היא נאמנת בכך, ויכולה לסמוך על שיקול דעתה ולהמשיך בספירת שבעה נקיים בלי לאסור את עצמה.
ד. אם יש לה דימום קל מתפרים - אין צורך ללכת לבודקת טהרה, ויכולה לתלות את הדימום בתפרים¹⁵.
footnotes: ¹⁵ שלחן ערוך, יורה דעה, קפז, ה, המצוטט כאן. משמע שאם ידוע שיש פצע תולה בו ולא צריכה לחשוש. כך גם הורה למעשה הרב משה הלברשטאם בפגישתו עם רבני פוע"ה ועם רופאי 'ביקור חולים', ט' בכסלו תש"ס. וכך גם הורה לגבי ההלכה הבאה המובאת כאן.
ה. אם יש פצע גלוי אין צורך לחשוש שאולי יש דימום פנימי נוסף.
ו. אם הדימום תופס את רובו הגדול של העד, בדיקה כזאת לא עולה לה כהפסק טהרה או כבדיקה של שבעה נקיים¹⁶, למרות שהאישה יודעת בוודאות שלא מדובר בדם רחמי שאוסר, ולכן אינו פוסל את המשך ספירת שבעה נקיים.
footnotes: ¹⁶ ראה לעיל פרק יד – 'דם מכה', עמ' 174 הלכה כד.
ז. אישה שיש לה ספק אם ניתן לתלות בפצע או לא, תפנה למורה הוראה. מצוי הדבר שאישה חוששת שלא תדייק בפרטים ומתוך כך הפסיקה לא תהיה מדויקת. במקרים כאלה יש להדגיש שהתורה נתנה נאמנות מוחלטת לאישה לומר את הפרטים כמיטב הבנתה. לכן האישה תאמר את הפרטים מתוך אחריות ובדיוק, אך ללא פחד וללא חשש. ראה באוצר המושגים, ערך נאמנות האישה.
ח. לפעמים הרב יפסוק במקום לפי הנתונים שהאישה מספרת. לעתים הרב יפנה את האישה לבודקת טהרה כדי לברר האם יש לאישה פצע שיכול להסביר את הדימום על העד.
ט. פעמים הרב יחליט שאין צורך בבדיקה של בודקת טהרה ואין בה תועלת כיוון שמדובר בגירוי מקומי שלא ייראה על ידי הבודקת. כדוגמת דימום חניכיים בזמן צחצוח שיניים נמרץ, שמקורו לא ייראה כלל אחרי שטיפת הפה.
י. צריך לברר עד איזה עומק האישה בדקה בעזרת העד. דהיינו: האם בבדיקתה היא נכנסה לעומק כזה שייתכן שהעד יגע בפתח צוואר הרחם החיצון, או לא. אם התשובה חיובית, יש מקום לברר האם יש פצע בפתח צוואר הרחם שעשוי להיות הסיבה למציאת דם על העד. גם אם התשובה שלילית, עדיין אין ודאות שהדם אוסר. מפני שחוץ מדימום מצוואר הרחם, ייתכן גם דימום מפצע בנרתיק. ניתן לגלות פצע כזה בבדיקת מַפשֵׂק (ספקולום), ולעתים אפשר לזהות פצע כזה גם ללא מַפשֵׂק. פצעים הנמצאים בחלקו החיצוני של הנרתיק עשויים להתגלות אפילו על ידי האישה עצמה על ידי שימוש במראה ובתאורה מתאימה. פצעים בנרתיק יכולים לנבוע כתוצאה מגרד עקב פטריות או מזיהומים אחרים, משפשוף מקומי לעתים עקב בדיקה נמרצת מדי עם עד בדיקה, או מחבלה אחרת בנרתיק.
ההנחיות מכאן ואילך מיועדות לאישה הנבדקת אצל בודקת טהרה.
כדי לאפשר בדיקה יעילה ומדויקת, האישה צריכה לשטוף ולנקות את עצמה היטב בכל אזור הבדיקה, כולל פי הטבעת¹⁷.
footnotes: ¹⁷ לעתים יש שאריות דם, לכלוך או צואה שעלולות לגרום בטעות לתשובה שגויה, ולאסור את האישה, למרות שמקורן חיצוני או מפי הטבעת. הוראה זו נכונה לא רק לבדיקות אצל בודקת הטהרה, אלא גם בבדיקות עצמיות של האישה.
כאב בזמן בדיקה פנימית בעד בדיקה או בזמן קיום יחסי אישות
יא. כשאישה מרגישה כאבים כאלה ולאחר מכן נמצא דם, נחלקו הפוסקים עד כמה ניתן לתלות את הדימום במכה, כלומר עד כמה כאב הוא סימן לפצע. נראה מדברי הפוסקים שאין כאב נידון כמכה, אך כאשר מסתבר במידה רבה של ביטחון שיש פצע בנרתיק, נוטים הפוסקים להקל ולסמוך על הרגשת הכאב. בודקת טהרה יכולה לתת מידע על קיומו של פצע.
יב. במקרים של כאבים חוזרים ונשנים, צריכה האישה להיבדק אצל רופא מסיבות רפואיות, ואז גם מבחינה הלכתית התמונה תוכל להיות ברורה יותר.
יג. אצל נשים שטרם ילדו ובעיקר אצל כלות צעירות שמתלוננות על כאב ביחסי אישות או בבדיקות, שבעקבותיו נמצא דם, ייתכן שהדימום קשור לקרום הבתולים. התייחסות לכך מובאת לעיל, פרק ז – 'ביאת מצווה וראשית חיי הנישואין', עמ' 91.
יד. ייתכנו גם אפשרויות אחרות לכאב, כגון דלקת בנרתיק. אם לא נמצאה הסיבה לכאב על ידי הבודקת, יש לפנות לבדיקה רפואית מוסמכת.
דימום בעקבות בדיקות רפואיות, ראה להלן בפרק כב – 'בדיקות רפואיות – מתי אוסרות', מעמ' 254 ואילך.
מתי ניתן לתלות כתמים בפצע
טו. פצעים אמורים להתרפא לאחר פרק זמן מסוים. יש לשאול את הרופא כמה זמן אמור הריפוי לקחת. בתוך פרק זמן זה, ניתן להמשיך לתלות את הכתמים בפצע/במכה, אם נראה לאישה שאמנם הדימום בא משם.
מעשה באשה אחת שבאת לפני רבי עקיבא, אמרה לו: ראיתי כתם. אמר לה: שמא מכה הייתה בך? אמרה לו: הן, וחייתה. אמר לה: שמא יכולה להיגלע ולהוציא דם? אמרה לו: הן, וטיהרה רבי עקיבא. ראה תלמידיו מסתכלין זה בזה. אמר להם: מה הדבר קשה בעיניכם?! שלא אמרו חכמים הדבר להחמיר אלא להקל, שנאמר "וְאִשָּׁה כִּי תִהְיֶה זָבָה, דָּם יִהְיֶה זֹבָהּ בִּבְשָׂרָהּ" (ויקרא טו, יט), דם ולא כתם. נִדה נח, ב
טז. אין צורך בוודאות מוחלטת, שהרי הלשון שנקט רבי עקיבא היא לשון 'שמא' והלשון שנקטו חז"ל הוא 'תולה במכתה'. אולם לאחר פרק הזמן הסביר מבחינה רפואית, אינה יכולה עוד לתלות במכה זו, אלא אם כן תיבדק שוב, או – אם היא מעריכה שהדימום בא מדם פצע, לפחות תברר שוב עם הגורמים הרפואיים היתכנות דימום כזה מחמת הפצע גם לאחר זמן.
יז. יש מקום לתלות בפצע לא רק כתמים אלא אפילו גם מראות דמים על עדי בדיקה. למרות שמראות דמים על עדי בדיקה הם ברמת חומרה גבוהה יותר מאשר בכתמים.
יח. אם יש דם על עד הבדיקה, והבודקת מגלה פצע, אפשר להקל אם ההפרשה מהרחם נקייה. גם אם הפצע כרגע לא מדמם, אבל ייתכן שמדמם במגע – אפשר להקל¹⁸.
footnotes: ¹⁸ הרב מרדכי אליהו בפגישתו עם רבני פוע"ה, י"ח באדר א' תשס"ה.
יט. אם הבודקת משוכנעת שיש פצע, אין צורך בקיסם¹⁹.
footnotes: ¹⁹ הרב משה הלברשטאם בפגישתו עם רבני פוע"ה ועם רופאי 'ביקור חולים', ט' בכסלו תש"ס.
כ. על פי הוראות הפוסקים, על בודקת הטהרה לבדוק אם יש פצע, וכן האם הריר שיוצא מצוואר הרחם צלול נקי²⁰. אך יש דעה בפוסקים שמעיקר הדין על הבודקת לבדוק רק אם יש פצע מבלי לבדוק את מצב ריר צוואר הרחם²¹.
footnotes: ²⁰ הנחיה זו מבוססת על התפיסה שכאשר פונים לבודקת יש לברר את מרב הפרטים האפשרי. ²¹ לפי דעה מקלה זו תפקיד הבודקת הוא אך ורק לבדוק אם יש פצע, ותו לא. אישה שמעוניינת שהבודקת לא תבדוק את מצב הריר צריכה לומר לה זאת.אם הבודקת רואה דם מהרחם אך משערת שיש סיכוי שהדימום מפצע בצוואר הרחם ולא מהרחם עצמו, יכולה לעצור את הדימום מהפצע ולאחר מכן לבדוק שוב את ההפרשה מהרחם.
ביצוע הפסק טהרה על ידי בודקת הטהרה
כא. בודקת הטהרה יכולה לבצע הפסק טהרה לאישה²².
footnotes: ²² ניתן לבצע בדיקות טהרה גם כשהאישה שוכבת. ראה לעיל, פרק יב – 'הפסק טהרה ובדיקות שבעה נקיים', עמ' 145 הלכה ע.
כב. אם בודקת הטהרה רואה בבדיקה שהריר שיוצא מצוואר הרחם נקי, אפשר להחשיב בדיקה זו כהפסק טהרה. גם אם יש לאישה דימום, אך הבודקת רואה שמקור הדם מפצע ולא מהרחם, אפשר להחשיב בדיקה זו כהפסק, והיא נחשבת כבדיקת חורים וסדקים²³.
footnotes: ²³ דרכי טהרה, פרק יג, יא. הרב יהושע נויבירט בפגישתו עם רבני פוע"ה, כ' בתמוז תשס"ו.
כג. פצע' עלול להיות גם נגע ממאיר או קדם סרטני. חשוב מאוד לא להלחיץ אישה לשווא בחששות מוגזמים על חשד לסרטן. אולם, לעומת זאת, אם יש חשש, אפילו רחוק, לנגע ממאיר או לקדם סרטני, חשוב להפנות את האישה מיד לרופא נשים על מנת לוודא שאין מדובר בנגע כזה. אם ח"ו מדובר בנגע כזה, איתור מוקדם עשוי להציל את חייה של אישה כזו. ראה באוצר המושגים, ערך פצע בצוואר הרחם – בדיקה שאינו ממאיר.
כד. אם אישה מגיעה לרופא לאחר הפניית הבודקת, והבודקת אמרה לאישה שיש לה פצע ולכן טיהרה אותה, והרופא רואה שהדימום מהרחם, אסור לו להתעלם מהמציאות שלפניו, והוא חייב, למרות אי הנעימות הכרוכה בכך, לומר לאישה, את המציאות כפי שהוא רואה אותה כעת, גם אם אתמול האישה טבלה ולנה עם בעלה²⁴. פשוט שהרופא צריך להקפיד מאוד בבדיקתו ובדבריו.
footnotes: ²⁴ הרב משה הלברשטאם בפגישתו עם רבני פוע"ה ועם רופאים בבית החולים 'ביקור חולים', ט' בכסלו תש"ס. במקרה כזה יש לפנות לרב פוסק על מנת לנתח את הנתונים מבחינה הלכתית. ייתכן שאין סתירה בין דברי הבודקת לדברי הרופא. לדוגמא, מצב שבו הדם כעת הוא מהרחם, אך יום קודם לכן - בזמן בדיקת בודקת הטהרה - לא היה דימום מהרחם.
כה. אישה המעדיפה לשאול, מטעמי צניעות, שאלות בטהרת המשפחה דווקא יועצת הלכה או דרך הרבנית; יכולה לנהוג כן²⁵.
footnotes: ²⁵ ראה שו"ת שיח נחום (סימן ס), ששיבח את מסגרת יועצות ההלכה.
כו. יש להדגיש, שיועצות ההלכה, כמו כל אדם, צריכות להבחין בין ההלכות שהן יודעות, ובהן הן יכולות לענות, לבין השאלות המורכבות שאינן מופיעות בספרים, ושכדי לפסוק בהן צריך שיקול דעת אם לדמות לעניין פלוני או לעניין אלמוני. בשאלות כאלה צריך ידע רחב ובעיקר כוח שיפוט הלכתי הנרכש מתוך עיסוק בכל רחבי ההלכה, וברור ששאלות כאלה צריך להפנות לפוסקים מובהקים.
כפי שכבר נכתב בתחילת החלק העוסק בטהרת המשפחה, הפרקים הקצרים דלעיל לא באו להקיף את כלל הלכות נִדה, כי רבות הנה, אלא לתת כללים הלכתיים בסיסיים לזוג בכלל ולאישה בפרט, ולהתייחס לשאלות הלכתיות נפוצות ולשאלות מיוחדות. שאר פרטי הדינים וההלכות הלא הם כתובים ומפורטים בכל הספרים העוסקים בטהרת המשפחה.
נספח • טופס הדיווח לרב
נספח • שיעור גריס לכתמים
שיעור גריס לשיטת בעל התניא