Sefer Puah, First Volume; Family and Purity, IV Laws of Medical Examination
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ייחוד בבדיקה רפואית
אסור להתייחד עם ערוה מן העריות, בין זקנה בין ילדה, שדבר זה גורם לגלות ערוה. חוץ מהאם עם בנה והאב עם בתו, והבעל עם אשתו נִדה..., כשארע מעשה אמנון ותמר, גזר דוד ובית דינו על ייחוד עם פנויה, ואף על פי שאינה ערוה, בכלל ייחוד עריות היא.
אמרו חכמים: גזל ועריות נפשו של אדם מתאוה להן ומחמדתן... לפיכך ראוי לו לאדם לכוף יצרו בדבר זה ולהרגיל עצמו בקדושה יתירה ובמחשבה טהורה ובדעה נכונה כדי להינצל מהן, ויזהר מן הייחוד שהוא הגורם הגדול. גדולי החכמים היו אומרים לתלמידיהם: 'הזהרו בי מפני בתי', 'הזהרו בי מפני כלתי', כדי ללמד לתלמידיהם שלא יתביישו מדבר זה ויתרחקו מן הייחוד. משנה תורה לרמב"ם, הלכות איסורי ביאה פרק כב, א; שם, כא
עקרונות הלכתיים
אסור להתייחד עם ערוה¹, דהיינו עם אישה שאסור לחיות איתה חיי אישות. לפי רוב הפוסקים מדובר באיסור תורה². ממילא אישה שפונה לרופא אסור לה להיות עמו ביחידות. בכל זאת כיוון שמדובר במקום צורך ובשעת דחק, דהיינו, כיוון שהבדיקה או הטיפול הרפואי הם חיוניים לאישה, והואיל ויש הכרח שאדם מקצועי יבצע את הבדיקה או הטיפול, ולשם כך צריך פרטיות, יש פוסקים שהתירו להסתמך על צדדים שונים להקל, כדי לאפשר את הביקור של האישה אצל הרופא.
footnotes: ¹ רמב"ם, הלכות איסורי ביאה, פרק כב. שלחן ערוך, אבן העזר, סימן כב. ² ראה אוצר הפוסקים, תחילת סימן כב. תורת היחוד - אוצר הפוסקים, פרק א הלכה א-ו.
בדבר אשה שצריכה ללכת לבית הרופא שצריך לבודקה כשהיא ערומה וגם בבית הסתרים שאי אפשר זה אלא עם הרופא לבד בחדר סגור, ואף כשיש איזה אדם בהמשרד בחדר אחר, הא אין הדרך להכנס שמה, ומעשים בכל יום שאף נשים של תלמידי חכמים ויראי ה' מתייחדות עם הרופא במשרדו וגם היא עצמה בלא בעלה הולכת לרופא. הנה ההיתר שנתפשט הוא משום שהרופא אף אם הוא נוכרי הרי הוא טרוד במלאכתו לסלק מעצמו תאותו, ואף כשכלה מלאכתו שהוצרך להתעסק בה אם הוא בזמן שקבע שיבואו אליו החולים הרי לא יוכל לשהות עמה עוד זמן מפני אלו שמחכים שם, ואף אם עדיין לא באו שם חולים אחרים הרי חושש שיבואו עוד אחרים. וכשנשארה היא באחרונה שידוע שיותר לא יבואו שליכא טעמים אלו, סומכות על זה שאיכא להרופא משרתת במרפאה שלו ואם תתאחר יותר זמן מכפי הרגיל ייראו שלא תחשוד את הרופא, והרופא אף שהוא נוכרי ימנע מזה כדי שלא יצא עליו שם רע ויתמעטו החולות לבא אליו מפני בעליהן שלא יניחום לילך לרופא זה.
אבל מה שמתיחדות עם הרופא אף כשאין לו משרתת ואף אחר הזמן וגם על ידי יחוד זמן מיוחד לה בעצמה נראה שאין להתיר ומוכרחת לקחת עמה אחד מבניה, ואם אין לה יהיה מוכרח הבעל לילך עמה, אבל לא נאסרה על בעלה אף כשהלכה בעצמה דאין אוסרין על היחוד. שו"ת אגרות משה, אבן העזר, חלק ד סימן סה
צדדים להקל - חלק מהטעמים להתיר קשורים להגדרת ייחוד, דהיינו: כאשר יש אנשים נוספים בסביבה והם עשויים להיכנס בכל רגע, אין כאן ייחוד; כמו כן אין ייחוד אם בעלה של האישה בעיר ויכול להגיע; או לחילופין – כאשר אשתו של הרופא נמצאת בבית ויכולה להיכנס. חלק מהטעמים להקל קשורים בתפקידו ובמעמדו של הרופא: הרופא טרוד באומנותו - אומנות הרפואה - ואינו טרוד ביצרו, המינוח ההלכתי הוא 'בעבידתיה טריד'³; הרופא חושש לקלקל את אומנותו⁴. סיבה נוספת להקל היא חששו של הרופא שבמקרים מסוימים הוא עלול להיענש על מעשים בלתי ראויים, ולכן יימנע מלעשותם, המינוח ההלכתי לכך הוא 'מירתת'⁵. ויש מי שכתב שהסיבה של 'טרוד בעבודתו' יכולה להתיר את עצם הטיפול של איש באישה אך לא מתירה את הייחוד⁶.
footnotes: ³ עבודה זרה כ, ב. רמב"ם, איסורי ביאה, פרק כא, כ. ⁴ תוספות, חולין צז, א, דיבור המתחיל 'סמכינן'. וראו אנציקלופדיה תלמודית, כרך יג, עמ' תש. ⁵ ראה שו"ת חוות יאיר, סימן סו. אוצר הפוסקים, אבן העזר, חלק ט, סימן כב, סעיף ג, יח, ה (עמ' נב). שערים המצויינים בהלכה, חלק ד, סימן קנב, ג. ⁶ הרב שלמה זלמן אויערבאך, דבריו הובאו בספר לב אברהם, פרק מט סעיף ה.
צדדים להחמיר - האישה יכולה לבוא אל הרופא עם בעלה או עם חברה-מלווה, שיישבו בחדר ההמתנה, או אפילו בחדר של הרופא מאחורי מחיצה, ולכן ראוי לנהוג כך. באופן כזה אין פגיעה באיכות הטיפול, ויש הקפדה ראויה על דיני ייחוד. כיוון שיש אפשרות לבצע את הביקור בהיתר, צריך להשתדל לקיימו באופן המותר, לפחות לכתחילה. הטענות שכנגד ליווי כזה הן שלפעמים קשה לאישה לצרף אליה את בעלה, לדוגמא אם בעלה עובד באותו זמן, או שאם בעלה יבוא עמה צריך שמרטף לילדים הקטנים, או מלווה, למשל, כשלא נעים לבקש מחברה לבוא איתה, כיוון שזו טרחה גדולה. אם כן, יש לבחון כל מקרה לגופו.
אמר רבה: בעלה בעיר - אין חוששין משום ייחוד.
אמר רב יוסף: פתח פתח לרשות הרבים - אין חוששין משום ייחוד. קידושין פא, א
א. איסור ייחוד חל גם על איש חולה וגם על אישה חולה⁷.
footnotes: ⁷ אוצר הפוסקים, חלק ט, דף מב, ב, סימן כב ס"ק ב אות ג; שם, עמ' נא, ב, ס"ק יח אות ד.
ב. שיעור זמן הייחוד הוא במקום שיכולים לשהות בו כשיעור טומאה⁸, ואז האיסור חל בכל רגע, גם לפני ששהו שיעור טומאה⁹.
footnotes: ⁸ שהוא שיעור מועט ביותר. ראה סוטה ד, א. שלחן ערוך, אבן העזר, קעח, ד. בספר את צנועים חכמה (כרך ג עמ' קנא) הביא שלוש שיטות, וסיכם שפחות משלוש דקות לא נחשב ייחוד לרוב הפוסקים, ובשעת צורך גדול ניתן להקל בפחות מחמש דקות. ⁹ שו"ת מנחת שלמה, חלק א, סימן צא, אות כב. שו"ת אגרות משה, אבן העזר, חלק ד, סימן סה, אות טז. הרב יוסף שלום אלישיב, קובץ תשובות, חלק ג, סימן קפז.
ג. איסור ייחוד חל גם בבית חולים ובמרפאה, אלא אם כן יש תנאים להתיר, וכדלהלן.
ד. אישה שפונה לרופא אסור לה להיות איתו ביחידות. ויש מי שהתיר זאת בשעת הדחק בתנאים מסוימים, ומכל מקום, טוב שיתלוו אליה בעלה או חברתה לביקור אצל הרופא¹⁰.
footnotes: ¹⁰ ראה פירוט המקורות במאמרו של הרב שלמה אבינר 'דיני ייחוד בטיפול רפואי', אסיא כרך ה חוברת א, מעמ' 97 ואילך; מצוטט גם בחוברת גן נעול, עמ' 99-97. הרב אביגדֹר נבנצל בפגישתו עם רבני פוע"ה (כ"ד בתמוז תשס"א) אמר שרבו הרב שלמה זלמן אויערבאך, הזהיר מאוד מייחוד של הרופא עם אישה, ולכן צריך שהדלת לא תהיה נעולה, או שתבוא עם מלווה, ועדיף שתלך לרופאה.
ה. כדי למנוע מצב של איסור ייחוד בבדיקה רפואית של אישה על ידי רופא, כשאין לה מלווה, יש להקפיד על כללים מסוימים, כדלהלן:
• אם הדלת סגורה אך לא נעולה, ויש בחוץ שלושה אנשים או איש ואשתו¹¹, נחשב לפתח פתוח שאין בו איסור ייחוד¹²; וכן הדין אם יש אחות או מזכירה, כיוון שיכולות להיכנס לחדר בכל עת, בין בתפקיד ובין בטעות¹³.
footnotes: ¹¹ כשיש פתח פתוח לרשות הרבים אין איסור ייחוד. ההגדרה לרשות הרבים היא לפחות שלושה אנשים או איש ואשתו עמו. שו"ת ציץ אליעזר, חלק ו, סימן מ, פרק יא אות יד. ¹² שו"ת הרשב"א, חלק א, סימן אלף רנא. רבנו יונה, ספר היראה, אות רלד-רלז, מובא בשו"ת ציץ אליעזר, חלק ו, סימן מ פרק כג. שו"ת הרדב"ז, חלק א, סימן קכא. בית יוסף, אבן העזר, סימן יא, דיבור המתחיל 'כתב הרשב"א'. שו"ת מהרש"ם, חלק ב, אבן העזר, סימן עו. ¹³ שו"ת בנין ציון, סימן קלח. נשמת אברהם, אבן העזר, סימן כב, עמ' רא בשם הרב שלמה זלמן אויערבאך. שו"ת במראה הבזק, חלק ה, סימן קיא, בשם הרב זלמן נחמיה גולדברג. וראה שו"ת מנחת יצחק, חלק ז, סימן עג.
• אם הדלת נעולה אך יש מפתח לאנשים אחרים שעשויים להיכנס, אף על פי שאינם שם באותו זמן, אין איסור ייחוד¹⁴.
footnotes: ¹⁴ שו"ת דובב מישרים, חלק א, סימן ה. שו"ת ציץ אליעזר, חלק ו, סימן מ, פרק יב אות י.
• אם אשתו של הרופא בעיר, יש מי שהתיר גם בדלת נעולה¹⁵, ויש שהתירו רק אם אשתו עמו בבית, כגון שהמרפאה בבית הרופא¹⁶.
footnotes: ¹⁵ שו"ת ציץ אליעזר, שם, אות ט. ¹⁶ הרב שלמה אבינר 'דיני ייחוד בטיפול רפואי', אסיא כרך ה חוברת א, מעמ' 97 ואילך; בשם ספר דבר הלכה (עמ' עט), והרב יהושע משה אהרונסון (ספר ייחוד, עמ' ז).
• אם בעלה בעיר אין איסור ייחוד¹⁷. אמנם יש מי שכתב שאם הרופא בדק אותה כבר הרבה פעמים ונוצר קשר אישי בין הרופא למטופלת, יש מקום להחמיר יותר בדיני ייחוד, כיוון שכבר יש קרבה ביניהם ולא תועיל העובדה שבעלה בעיר¹⁸. המושג ההלכתי לכך 'גייסא ביה'¹⁹.
footnotes: ¹⁷ כיוון שבעלה בעיר אימת בעלה עליה ולא חוששים לייחוד. הפוסקים נחלקו האם תהיה אימת בעלה עליה בעיר גדולה, או כאשר בעלה אינו יודע היכן היא, או כשאמרה לו מראש שהולכת לרופא ותהיה עמו ביחידות. יש אוסרים (חכמת אדם, כלל קכו, ו; הובא בפתחי תשובה, אבן העזר, סימן כב, ס"ק ז. הרב זלמן נחמיה גולדברג, הובא בשו"ת במראה הבזק, שם). ויש מתירים (שו"ת דובב מישרים, סימן ה, שו"ת ציץ אליעזר, חלק ו, סימן מ פרק יב). ראה בשו"ת במראה הבזק, שם, שתלה את המחלוקת בשאלה האם ההתר של 'בעלה בעיר' נובע מכך שבפועל יכול לחזור הביתה בכל רגע ולמצוא אותה, או משום ש'אימת בעלה עליה' הוא עניין נפשי הקיים בכל מקרה שבעלה נמצא לא רחוק.סעיף היתר זה של בעלה בעיר נכון גם במקרה שבעלה עיוור (אור שמח, הלכות איסורי ביאה, כב, יב). אם האישה עיוורת ונמצאת בביתה, מותר לבעלה להתייחד שם (שו"ת ציץ אליעזר, חלק ו, סימן מ פרק יג אות ו). ¹⁸ הרב שלמה זלמן אויערבאך, נשמת אברהם, שם, עמ' רה; וכן בספר לב אברהם, פרק מט סעיף ו. ¹⁹ דהיינו שדעתו גסה בה, וכבר אין את הרתיעה הראשונית מפני מגע, הקיימת באופן טבעי בין איש לאישה, ולכן החשש לעבירה חמור יותר. קידושין פא, א. שלחן ערוך, אבן העזר, סימן כב, ח.
ו. טעם להתיר בשעת הדחק הוא שהרופא טרוד באומנותו ואינו עסוק ביצרו²⁰, אך יש מי שכתב שאין לסמוך על היתר זה לעצמו²¹.
footnotes: ²⁰ שו"ת אגרות משה, אבן העזר, חלק ד, סימן סה. ²¹ הרב שלמה זלמן אויערבאך, נשמת אברהם, שם, עמ' רג. לדבריו טעם זה לעצמו אמנם מתיר את עצם הנגיעה שלא תיחשב לפריצות, אבל לא מתיר את הייחוד. הרב זלמן נחמיה גולדברג אמר שהסברה להקל כיוון שטרוד באומנותו היא סברה מחודשת. דבריו הובאו בשו"ת במראה הבזק, (שם).
ז. נוסף לכל אלה יש היתר כללי נוסף ברופא ש'חזקה לא מרע אומנותו', דהיינו שאם יתפסוהו בקלקלתו, יעבירוהו מתפקידו והוא עלול לאבד את פרנסתו²². אך יש מי שהסתפק לגבי היתר זה²³.
footnotes: ²² שו"ת ציץ אליעזר, שם, פרק יב, יא – יב. שו"ת ישכיל עבדי, חלק ב, סימן יז. ²³ הרב שלמה זלמן אויערבאך, נשמת אברהם, שם, עמ' רג. שו"ת שבט הלוי, חלק ג, סימן קפו; חלק ד, סימן קסז.
ח. יש צד נוסף להקל, מפני שגם אם סיים לטפל באישה לא יוכל לשהות עמה, כי יש חולים הממתינים לתורם או חולים שעתידים להגיע. אם היא אחרונה בתור, עדיין המזכירה נמצאת. אמנם אם היא האחרונה בתור והמזכירה הלכה כבר, נראה שאין להתיר, וצריכה לקחת עמה את בעלה או אחד מבניה²⁴.
footnotes: ²⁴ שו"ת אגרות משה, אבן העזר, חלק ד, סימן סה אות א.
ט. ילדה היודעת טעם ביאה ואינה מוסרת עצמה לביאה, והיא המלווה את האישה, מונעת איסור ייחוד²⁵. ויש מי שהורה שבדור שלנו אין משמעות של גיל לעניין ייחוד, אלא פיקחות, ואם הילד או הילדה יכולים לספר – מונעים איסור ייחוד²⁶.
footnotes: ²⁵ שלחן ערוך, אבן העזר, סימן כב, י. בשו"ת בצל החכמה (חלק ב, סימן נט) דן בשאלת הגיל והסתפק האם הוא מגיל שלוש עד גיל תשע; וראה דיונו לגבי ילד (שם, סימן עא). וראה גם בשו"ת ציץ אליעזר (חלק ו, סימן מ פרק טז) התייחסות לשמירה על ידי ילד וכן התייחסות לגילאים. ראה גם אוצר המושגים ערך 'יודעת טעם ביאה ולא מוסרת עצמה לביאה'. ²⁶ הרב מרדכי אליהו בפגישתו עם רבני פוע"ה, כ"ג בתמוז תשס"ג.
י. במקרים של טיפול פסיכולוגי, בדרך כלל אין מזכירה, וגם אין חולים נוספים שממתינים לתורם בחדר ההמתנה, כדי לשמור על הפרטיות של הפונים. זאת ועוד, במקרים רבים נוצר קשר אישי בין המטפל למטופל, שכן הפגישות ממושכות והן עוסקות ברגשות ובתחושות של המטופל. קשר כזה יכול להתפתח עד כדי קרבה יתרה ולעתים אפילו תלות רגשית במטפל. לכן החשש גדול יותר, ויש לתת את הדעת באלו אופנים אפשר לקיים את המפגשים מבלי לעבור על איסור ייחוד.
יא. בטיפול פסיכולוגי יש להעדיף לכתחילה טיפול לאיש על ידי איש, ולאישה על ידי אישה. אם בכל זאת מתקיימים טיפולים בין איש לאישה יש אפשרויות אחדות למנוע מצב של איסור ייחוד²⁷:
footnotes: ²⁷ ראה פרופ' משה הלוי ספירו, 'דיני ייחוד בטיפול פסיכותרפויטי', ספר אסיא ח, עמ' 219-212. וכן את הערתו של אברהם פקטר על מאמר זה, שם, עמ' 221-220.
• לסגור את דלת החדר אך לא לנעול אותה, כשהבעל או אשת המטפל / המטופל נמצאים בעיר.
• להפקיד מפתחות ביד הבעל של המטופלת או אשת המטפל²⁸, ולהיפך, או בידי עורך דין או עמית למקצוע. סעיף זה חיוני במקרה של מטפלת או מטופלת פנויה.
footnotes: ²⁸ הרב שלמה זלמן אויערבאך (בספר לב אברהם, פרק מט סעיף יא), הורה שההיתר של 'אשתו בעיר', הוא דווקא אם אשתו יכולה להיכנס בכל רגע גם ללא רשות.
באמבולנס ובמעלית
ליסע יחד עם אשה במכונית, לכתחלה ודאי אין להתיר דאף שעיקר נסיעתם תהא על הדרך הגדולה ששם נוסעים אף בלילה הרבה אינשי במכוניות, אבל הא אפשר להסב מן דרך הגדולה לדרך קטנה, ואף ביום אולי יש לחוש שיניחו המכונית על הדרך ויתרחקו מן הדרך במקום שיש אילנות שיהיה מקום סתר לבועלה, וכל שכן בלילה דאפשר שיש לחוש גם שיבעלנה שם במכונית גופה. אבל בשעת הדחק כגון שצריכה אשה משכנותיו גם כן לנסוע למקום שהוא צריך, או כשאשה אחת שהולכת בדרך מבקשתו ליכנס במכונית כמו שאירע כזה הרבה פעמים במעונות הקיץ שאם לא יכניסנה למכונית יאמרו עליו שהוא צר עין ואכזרי, וכשהן נוכריות איכא בזה גם משום איבה - יש להתיר, משום דמשמע דאין חוששין מדינא לשמא יטה מן הדרך בכשרין אלא שמא יתקוף היצר ויעברו במקום שנמצאים..., לכן ליסע במכונית בשעת הדחק יש להקל. שו"ת אגרות משה, אבן העזר, חלק ד סימן סה
יב. יש מי שהורה שמותר לאישה נשואה שבעלה בעיר לנסוע באמבולנס בתוך העיר ללא ליווי אפילו בלילה. כיוון שבעלה בעיר, הקלו בשעת הדחק. אך אם היא צריכה לנסוע מחוץ לעיר והחלונות אטומים, או בלילה, או אם היא פנויה - אפילו בתוך העיר, צריכה ליווי משום איסור ייחוד²⁹.
footnotes: ²⁹ הרב שלמה זלמן אויערבאך, דבריו הובאו בספר לב אברהם, פרק מט סעיף ז.
יג. יש מי שהורה שמעיקר הדין, בשעת הדחק יש להתיר ייחוד בנסיעה ברכב אפילו בלילה, ואין חוששים שמא יטו מן הדרך למקום סתר³⁰.
footnotes: ³⁰ שו"ת אגרות משה, אבן העזר, חלק ד, סימן סה אות ג, וכתב לסמוך על כך בשעת הדחק. כגון כשאישה מבקשת לנסוע עמו למקום שהוא נוסע, ואם לא ייקחנה יאמרו עליו שהוא צר עין ואכזרי, יש להתיר.
יד. התירו במקום שיש תנועה שכיחה גם בלילה כיוון שנחשב כרשות הרבים³¹, ויש מי שכתב שמותר גם במקום שאין בו תנועת מכוניות בלילה³². כיוון שיש חלונות במכונית, נחשב כפתוח לרשות הרבים.
footnotes: ³¹ שו"ת ציץ אליעזר, חלק ו, סימן מ פרק טו אות ו-ח. ראה שו"ת משנה הלכות, חלק ג, סימן מח דיבור המתחיל 'עוד'. ³² מנחת שלמה, סימן צא אות כא; וכן במנחה לשלמה, בעריכת פרופ' אברהם שטינברג, מובא בספר אסיא יב, עמ' 14, סעיף 5; (השו"ת מובא גם בספר הכינוס השני לרפואה אתיקה והלכה, עמ' 78-49). דיני החולה בשבת, ביום טוב וביום הכיפורים, עמ' 37 הלכה עה.
טו. אין איסור ייחוד במעלית, אפילו בקומות הגבוהות³³.
footnotes: ³³ הרב שלמה זלמן אויערבאך, מנחה לשלמה, בעריכת פרופ' אברהם שטינברג, מובא בספר אסיא יב, עמ' 14, סעיף 6.
טז. במקרה של סכנת נפשות, יש שפסקו שלא נדחה איסור ייחוד, כיוון שנחשב אביזרייהו דגילוי עריות, ויש שהתירו, שעשה של "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם"³⁴ דוחה את לא תעשה של קריבה לגילוי עריות, כיוון שרק עבירת גילוי עריות עצמה היא ב'יהרג ואל יעבור' אבל לא 'אביזרייהו'; שאין זה בכלל אביזרייהו דגילוי עריות אלא לאו לעצמו, וטעמים נוספים³⁵. ויש להקל בייחוד מפני פיקוח נפש³⁶.
footnotes: ³⁴ דברים ד, טו. ³⁵ ראה באוצר הפוסקים, סימן כב ס"ק א אות ז, ובהוספות, עמ' 260. ³⁶ שו"ת ציץ אליעזר, חלק ו, סימן מ פרק א.
יז. אישה חולה שיש בה סכנה, מותר לה לנסוע לבדה עם נהג לבית החולים כשבית החולים בתוך העיר, או אפילו חוץ לעיר במקום שיש מכוניות חולפות, ואפילו בלילה. ואם יש צורך בכך ואין מי שילווה אותה, מותר גם מחוץ לעיר גם במקום שאין תנועת מכוניות³⁷.
footnotes: ³⁷ הרב יהושע נויבירט, דבריו הובאו בנשמת אברהם, אבן העזר, סימן כב, עמ' רט.
בפיקוח נפש בשבת
לגבי עצם הצורך בליווי יולדת או חולה בשבת, ראה להלן בכרך השלישי, פרק סו – 'לידה בשבת', עמ' 268–269.
יח. יולדת שצריכה לנסוע בשבת באמבולנס, והיא לבדה עם נהג האמבולנס, אם היולדת רוצה מלווה, בוודאי מותר למלווה לנסוע איתה, מהטעם שמה שהיולדת מבקשת לצורך לידתה הותר בשבת כיוון שבכך מתיישבת דעתה.
יט. אם אין דרישה מצד היולדת או מצד החולה, אין להתיר לאדם אחר לחלל שבת רק כדי למנוע ייחוד, כיוון שהייחוד הותר מדין פיקוח נפש³⁸. לעומת זאת, יש מי שכתב שגם אם אין דרישה מצד היולדת או החולה, כדאי שייסע איתה אדם נוסף כדי להצילה מן הייחוד, אף על פי שהוא שבת, כיוון שהרכב נוסע בהיתר, אין חילול שבת מהתורה למלווה³⁹. גם לפי דעה זו, בנסיעה מחוץ לעיר יותר⁴⁰ משנים עשר מיל⁴¹ אין למלווה לנסוע עמה, אלא אם כן היולדת פוחדת, ואז מותר⁴².
footnotes: ³⁸ שו"ת ציץ אליעזר, שם. ³⁹ שו"ת אגרות משה, אורח חיים, חלק א, סימן קלב. ⁴⁰ ראה רמב"ם, הלכות שבת כז, א-ב. ⁴¹ כשנים עשר ק"מ. במקור כתבנו 'כיוון שהוא איסור תורה'; על זה העיר הרב אביגדֹר נבנצל – גם להרמב"ם אין זה איסור דאורייתא אלא במקום שהוא רשות הרבים דאורייתא. כן הורו אדמו"ר זללה"ה (הרב שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל) והרב גוסטמן זצ"ל. ⁴² הרב שלמה זלמן אויערבאך, דבריו הובאו בנשמת אברהם, אבן העזר, סימן כב, עמ' רז.
בשאלת ייחוד עם רופא גוי יש שאלה על עצם הייחוד עם גוי, מעבר לשאלת הייחוד הקיימת לגבי רופא ישראל. חז"ל אסרו ייחוד עם גוי מחשש לשפיכות דמים⁴³.
footnotes: ⁴³ שלחן ערוך, יורה דעה, קנג, ב.
כ. אם יש צורך בטיפול רפואי נהגו להקל בזמן הזה וללכת גם לרופא גוי⁴⁴.
footnotes: ⁴⁴ שו"ת ישכיל עבדי, חלק ב, סימן יז. נשמת אברהם, יורה דעה, סימן קנג, עמ' עא, והטעם כתב הרב שלמה זלמן אויערבאך שכיוון שהמלכות מקפדת, הרופא חושש מלהתנהג באופן שאינו ראוי או מלפגוע ביהודי. וראה עוד במשנה ברורה (סימן כ ס"ק ז) שכתב שבזמן הזה אין הגויים חשודים על שפיכות דמים. אמנם בספר ביצחק יקרא (שם) כתב על כך שבזמן הזה בארץ ישראל יש לחוש משום שפיכות דמים.