Sefer Puah, Fourth Volume; Gynecology, Diseases, Society and Research, XVI Scientific Innovations in the Human Body and Future Research
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
הגנום האנושי והנדסה גנטית¹
footnotes: ¹ הפרק הועבר לאחר כתיבתו לרב דוב פופר, רב יועץ ופוסק במכון פוע"ה ויועץ גנטי מוסמך במרכז הרפואי הדסה עין כרם. הערותיו ותיקוניו שולבו בגוף הפרק, ואנו מודים לו על כך.
הפרק שלפנינו שונה מהפרקים הרגילים מכמה סיבות. מדובר בסקירה של מחקר שתוצאותיו טרם התבררו לאשורן. כתוצאה מכך, גם ההתייחסות ההלכתית לנושא עדיין מועטה, ועדיין אין כללים מקובלים וברורים. לכן עיקר עניינו של פרק זה הוא סקירה מדעית של הנושא, נכון ליום כתיבתו, וכן סקירה של כללים הלכתיים שאפשר ליישם בנושא זה.
הגנום האנושי – רקע רפואי²
footnotes: ² חלק זה בפרק מבוסס על רפואה מציאות והלכה, סימן ל – 'פרויקט גנום האדם'. כמו כן, כל הלכה שתובא בחלק זה ולא מצוין לה מקור, מקורה שם. אנו מודים לרב ד"ר מרדכי הלפרין על הרשות להשתמש בדבריו כבסיס לפרק.
כמעט כל התכונות הגנטיות שלנו מוצפנות בהרכב הביוכימי של הכרומוזומים³ שמצויים בכל תא שיש בו גרעין שקיים בגופנו⁴. הכרומוזומים הללו בנויים משרשרת כימית כפולה שמכונה DNA, שהוא בעצם סליל כפול שמורכב משני 'סיבים' מותאמים שמתפתלים זה מול זה במבנה לולייני. כל סליל מורכב מאלפי אבני בניין שנקראות נוקלאוטידים⁵. הנוקלאוטידים מחולקים לארבעה סוגים שמכונים בקיצור A, C, G ו-T ⁶.
footnotes: ³ ראה גם אוצר המושגים, ערך כרומוזום. ⁴ קיים גם מידע גנטי מועט יחסית במעטפת של התא, כפי שהובא לעיל, פרק ק – 'שיבוט', עמ' 246. ⁵ נוקלאוטיד מקורו במילה הלטינית Nucleus, שמשמעותה גרעין. ⁶ A הוא כינוי לאדנין (Adenine), C כינוי לציטוזין (Cytosine), G כינוי לגואנין (Guanine), T כינוי לתימין (Thymine). כדי לפשט את הרקע הרפואי, לא פורטו כאן ההבדלים בין הסוגים השונים ואף לא החומרים הנוספים שמכילים הנוקלאוטידים. פירוט יובא באוצר המושגים, ערך נוקליאוטידים.
שני הסיבים של הסליל קשורים זה בזה כך שלכל נוקלאוטיד שיש בסיב אחד יכול להתאים רק נוקלאוטיד מסוים בסיב האחר. כלומר, במבנה הסלילי של ה-DNA, A יכול להתקשר אך ורק ל-T, ואילו G יכול להתקשר אך ורק ל-C. במילים אחרות, מבנה של סיב אחד קובע באופן חד ערכי את מבנהו של הסיב האחר. המבנה הכפול של הסליל מאפשר יצירת העתקים מדויקים של הסיבים. בעת התחלקות התא הסיבים נפרדים זה מזה, ולכל אחד מהסיבים שנפרדו נוצר ומוצמד סיב תואם חדש, שהוא העתק מדויק של הסיב המקורי.
השרשראות הללו, שמורכבות מצירופים שונים של ארבעת הנוקלאוטידים, מכילות את המטען העצום של המידע התורשתי של האדם. השיטה שבעזרתה הופך המידע הגנטי לפקודה ביולוגית תכליתית היא באמצעות בניית סוגי חלבון שונים שהמבנה שלהם נקבע על פי הקוד הגנטי. החלבונים מורכבים מאבני בניין שנקראות חומצות אמיניות⁷. הקוד שבו מוצפן המידע בסיבי ה-DNA מורכב מ'מילים' בנות שלושה נוקלאוטידים. כל 'משפט' מורכב מכמה 'מילים', ואורכו לא מוגבל. כל 'משפט' כזה הוא בעצם פקודה לייצור חלבון⁸, וכל 'מילה' בת שלושה נוקלאוטידים קובעת את בחירת החומצה האמינית המתאימה ואת מקומה⁹ במבנה הביוכימי של החלבון. מעניין לציין שכל בני האדם זהים זה לזה ביותר מ-99% של הרכב ה-DNA שלהם, וההבדל בין בני אדם הוא בפחות מאחוז אחד של ה-DNA.
footnotes: ⁷ הערת ד"ר חגית דאום – חלבון הוא יחידה תפקודית בגוף האדם. למגוון החלבונים שבגוף יש תפקידים שונים. ישנם חלבוני מבנה אשר משתתפים ביצירת רקמות. ישנם חלבונים המשמשים אנזימים, כלומר הם בונים או מפרקים חומרים אחרים. ישנם חלבונים שהם רצפטורים (קולטנים) למגוון חומרים בגוף כגון הורמונים ועוד. חומצת אמינו היא אבן הבניין שממנה בנוי החלבון. כל חלבון מתאפיין ברצף שונה ובמספר שונה של חומצות אמינו שנקשרות זו לזו בשורה ארוכה, במבנה 'דו-ממדי' ויוצרות אותו. לאחר מכן הוא מתקפל במרחב ומקבל מבנה תלת ממדי שמכשיר אותו לתפקידו המסוים. הקוד הגנטי הוא רצף של נוקלאוטידים על פני ה-DNA, רצף שבסופו של דבר מתורגם לחומצות אמיניות. אפילו שינוי של נוקלאוטיד אחד ברצף הגן, אשר עשוי לגרום להחלפת חומצה אמינית אחת באחרת (בהתאם לקוד הידוע), יגרום לשינוי המבנה הדו-ממדי והתלת-ממדי של החלבון. חלבון שמבנהו השתנה עשוי להיות פחות מתאים לתפקידו מאשר החלבון המקורי. פגיעה בתפקוד החלבון עלולה לגרום למחלה. שינוי ברצף ה-DNA המקורי עשוי לגרום גם לכך שהחלבון כלל לא ייווצר. ⁸ הערת הרב דוב פופר – יש כעשרים וחמישה אלף גנים שהם 'משפטים', דהיינו שיש להם תפקיד בייצור החלבונים, והם מהווים רק אחוז קטן מכלל הגנום שאורכו שלושה מיליארד נוקלאוטידים. ⁹ הערת הרב דוב פופר – המיקום נקבע בראש ובראשונה על בסיס הסדר של הסליל שהוא עצמו נקבע על ידי גורם קדום יותר שנקרא RNA.
בתחילת שנות השישים של המאה העשרים למניינם פּוּצח הקוד הגנטי שקובע איזו חומצה אמינית נקבעת על איזה רצף של שלושה נוקלאוטידים מתאימים. אולם גם הידיעה המלאה של הקוד הגנטי אינה מגלה לנו מה המשמעות הרפואית המעשית של מיקום חומצה אמינית מסוימת בחלבון מסוים של תאי הגוף. אומנם אנו יודעים ששיבושים במבנה החלבונים עלולים לגרום למחלות קשות, אולם הידע המעשי הזה מצומצם למדי, יחסית למיליוני האפשרויות הקיימות. מטרתו של פרויקט גנום האדם לאתר את אותו ידע מעשי¹⁰.
footnotes: ¹⁰ הערת הרב דוב פופר – עוד לפני פרויקט הגנום האנושי היו מוּכרים רצפים רבים של ה-DNA. מטרת הפרויקט הייתה לגלות את הרצף של כל הגנום האנושי כדי להבין אלו שינויים הם נורמליים ואלו נדירים, וכן מהם השינויים שעלולים לגרום לאי יצירת חלבון או ליצירת חלבון לא תקין, שהם בסופו של דבר הגורמים למחלות.
פרויקט גנום האדם הינו אחד האתגרים השאפתניים ביותר שהוצבו בתחום מדעי החיים. סכומי עתק הוקצו לקבוצות רבות של חוקרים ברחבי העולם במטרה להגיע למיפוי של כל אותם עשרות אלפי גנים שמרכיבים את הגנום האנושי ושל יתר ה-¹¹DNA. מיפוי שלם של הגנום מקרב אותנו אל הידיעה של הרכב ה'מילים' הנוקלאוטידיות שמשפיע על התכונות הקליניות של האדם. במילים אחרות, איזה הרכב גנטי משמעותו אי סדירויות (אנומליות) ביולוגיות או רגישות גבוהה למחלות ממאירות, ואלו הרכבים קובעים תכונות נפשיות או רמת משכל.
footnotes: ¹¹ הערת ד"ר חגית דאום – רוב ה-DNA אינו מהווה חלק מגנים. ראה לעיל דברי הרב דוב פופר, הערה 8.
עם גמר המיפוי אפשר לבדוק את עשרות אלפי הגֵנים של כל אדם, ולנסות לפענח את המידע הגנטי שמוצפן בהם. המידע העצום שגלום במפה הגנטית של אדם יכול לשרת הן מטרות חיוביות והן מטרות שליליות. למידע שצפון בגנים יש משמעות חיזויית רבה על עתידו של אדם, דהיינו על סיכוייו ללקות בתקופות ספציפיות במחלות קשות כמחלת לב או סרטן, או על סיכוייו להגיע להישגים ספורטיביים או רוחניים במהלך חייו, ולכן יש לפרויקט השלכות רבות היקף על תחומים נרחבים בחברה, כדוגמת יחסי עבודה, ביטוח, צבא, רפואה, השתייכות חברתית ויחסי משפחה. העוצמה שגלומה במידע כזה היא אדירה, ועשויה לתקן או חלילה להרוס את החברה האנושית. לכן העיון בתכניות השאפתניות של פרויקט הגנום האנושי, מעורר מעורבות רגשית חזקה.
בשנת תשס"ג (2003) הסתיים מיפוי של 99% מהגנום האנושי, והוא פורסם בשלמותו בשנת תשס"ו (2006). אומנם גם לאחר סיום המיפוי נותרו שאלות פתוחות, שכן לא כל הגֵנים אופיינו לחלוטין, וכן נותרו בלתי מפוענחים מקטעים של DNA באזורים שבין הגֵנים, שייתכן שיש להם משמעות ביולוגית.
הגנום האנושי – דיון הלכתי
יש שאלות הלכתיות בסיסיות שנוגעות למיפוי הגנום האנושי, כגון: האם היה ראוי להתיר ביצוע של מחקר כזה? כעת, לאחר שכבר בוצע מחקר כזה, למי שייכת הבעלות על המידע – לאדם עצמו או לרשויות השונות – רפואיות או אדמיניסטרטיביות? אדם שקיבל מידע כזה, האם חובתו להעביר מידע זה לחברות הביטוח, למעביד, לבן זוג עתידי או לרשויות הצבא?
מטבע הדברים, כיוון שמדובר בפרויקט חדיש שתוצאותיו התפרסמו בשנים האחרונות בלבד, וטרם התבררו מלוא השלכותיו ומשמעויותיהן, אפשר לדון בו דיון כללי בלבד. בכל אופן, העקרונות ההלכתיים שעליהם יתבסס הדיון הם עקרונות הלכתיים ברורים ומוכרים, והדיון הוא בהתאמתם למציאות החדשה.
האם ראוי היה להתיר ביצוע של מחקר כזה?
וְרָאִיתִי אָנִי שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן לַחָכְמָה מִן הַסִּכְלוּת כִּיתְרוֹן הָאוֹר מִן הַחֹשֶׁךְ. קהלת ב, יג
וְיוֹסִיף דַּעַת יוֹסִיף מַכְאוֹב. שם א, יח
שלמה המלך מתאר את היחס המורכב כלפי החוכמה. מחד גיסא – יש יתרון עצום לחוכמה, כיתרון האור מן החושך. זהו יתרון האדם על פני בעלי החיים, ומבחינה זו תוספת חוכמה היא פעולה חיובית, והיא עשויה להיות נצרכת ומועילה. אך מאידך גיסא – "יוֹסִיף דַּעַת יוֹסִיף מַכְאוֹב" – עצם הידיעות המרובות והמעמיקות שיש לאדם החכם עלולות להעלות שאלות מורכבות ביותר, ששלמה המלך בחר לבטא אותן דווקא במילה 'מַכְאוֹב'. האדם נדרש להכריע ולקבל החלטות שבעבר היו מתבצעות וקורות מאליהן, ללא ידיעתו ומבלי שתהיה לו אפשרות להחליט או אף להשפיע עליהן. לאדם יש יותר ידע, יותר כוח ויותר השפעה, אך נשאלת השאלה האם ההוספה הזאת גורמת לו להיות טוב יותר או מאושר יותר? האם העולם יכול להפוך עקב כך לעולם מתוקן יותר? האם עקב המורכבות והמכאוב, כדאי לוותר על החוכמה?
ראוי לאדם להעביד כוחות נפשו כולם לפי הדעת... ולשים לנגד עיניו תכלית אחת, והיא: השגת ה', יתפאר ויתרומם, כפי יכולת האדם, רצוני לומר: ידיעתו. וישים פעולותיו כולן, תנועותיו ומנוחותיו וכל דבוריו, מביאים אל זאת התכלית. רמב"ם, הקדמה לפרקי אבות (שמונה פרקים), פרק חמישי¹²
footnotes: ¹² על פי הקדמות הרמב"ם למשנה, מהדורת הרב יצחק שילת, עמ' רמא.
א. החוכמה האנושית היא מתת האל, היא שמייחדת את בני האדם על פני בעלי החיים, היא שמאפשרת לאדם לבחור בטוב ולמאוס ברע והיא שמאפשרת לו להגיע להישגים רוחניים כבירים, ובראשם – ידיעת האל יתברך.
ב. אין לוותר בשום אופן על החוכמה, על אף הקושי והמכאוב שיש בהוספת הדעת. לכן, בהקשר לשאלתנו, ברמה העקרונית אין איסור לחקור ולמפות את הגנום האנושי.
ג. כמו כל מחקר אחר שיכול לסייע ולהועיל, אך עלול גם לגרום לנזק ולהרס, חובה גמורה להימנע מסיכונים מיותרים שעלולים לפגוע בחברה ובפרט. יש לפעול מראש ולתקן תקנות שימנעו סיכונים לפרט ולחברה בכלל.
למי שייכת הבעלות על המידע – לאדם עצמו או לרשויות?
שאלת הבעלות היא שאלה הלכתית-משפטית, שמתחלקת לאפשרויות שונות.
ד. אם אדם שביצע בדיקות בגופו במימון פרטי שלו, בוודאי שהבעלות על המידע היא שלו.
ה. אם הבדיקות בוצעו במסגרת מחקר במימון ציבורי או במסגרת הרפואה הציבורית, יש לבדוק מהם תנאי החוזה שלפיו בוצע המחקר, והבעלות תהיה לפי תנאי החוזה¹³.
footnotes: ¹³ ברפואה, מציאות והלכה (שם, פרק ה) הועלתה האפשרות שהבעלות על המידע תלויה במחלוקתם של הרב שאול ישראלי והרב שמואל יוסף זווין, האם האדם בעלים על איברי גופו (ראה לעיל בכרך השני, פרק נב – 'תרומת ביצית', עמ' 396, הערה 74, דיון במחלוקת זאת לגבי האפשרות למכור איבר מאיברי הגוף), אולם מסקנתו של הרב ד"ר מרדכי הלפרין היא שהדיון אינו נוגע לשאלת הבעלות על רקמות הגוף אלא לשאלת ההסכם ההדדי בין הנבדק לבין הגורם שמבצע את הבדיקה.
ו. בהיעדר חוזה, יש לבחון את כוונת הצדדים על פי תנאי המשטר והמוסכמות החברתיות הנוהגות במקום ובזמן המסוים שבו בוצע המחקר.
ז. גם אם הבעלות על המידע שייכת מכוח החוזה לגורם שביצע את המחקר ולא לאדם הנבדק, הרי במקרה שבו המידע מצביע על סכנה לחיי הנבדק, ומסירת המידע עשויה להציל את חייו או להאריכם, חובה למסור את המידע מכוח החיוב ההלכתי הברור של הצלת הזולת, ואסור להימנע מכך. המקור לכך הוא בפסוק "לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ"¹⁴, שמטיל חובה על כל אדם לעשות את כל שביכולתו לשם הצלת הזולת, גם אם הצלה כזאת כרוכה בהפסדים כספיים¹⁵.
footnotes: ¹⁴ ויקרא יט, טז. ¹⁵ ראה שלחן ערוך, חושן משפט, סימן תכו, א.
ח. במקום שבו מסירת המידע לצורך הצלת חיים כרוכה בהוצאה כספית, מוסר המידע זכאי לקבל תשלום על הוצאותיו מהאדם שקיבל את המידע¹⁶, אולם אסור לו להתנות את העברת המידע בתשלום.
footnotes: ¹⁶ יד רמ"ה, סנהדרין עג, א. רא"ש, סנהדרין פרק ח, ב. טור, חושן משפט, שם. שו"ת מהר"י וייל, סימנים קמח-קמט. רמ"א, יורה דעה, סימן רנב, יב. ספר מאירת עיניים, סימן תכו, ס"ק א.
ט. לעומת זאת, במצב שבו המידע הגנטי אינו מצביע על סכנת חיים, ולא על אפשרות לשיפור ניכר באיכות חייו של הנבדק, ההסכם תקף, ואין עילת תביעה לקבל את תוצאות הבדיקה ללא התשלום המוסכם.
י. מצב הביניים, כאשר המידע הגנטי לא מצביע על סכנת חיים, אך המידע יכול לשפר מאוד את איכות החיים של הנבדק, הוא המצב המורכב ביותר. אומנם אם אין לנבדק אמצעי תשלום עבור המידע, לא קיימת כאן חובת הצלה, בהיעדר סכנת חיים. אולם תיתכן חובה משפטית אחרת, מדין השבת אבֵדה. מצוות השבת אבֵדה מחייבת אדם להחזיר אבֵדה לבעליה. החובה אינה כוללת רק השבת אבֵדה ממונית, אלא מניעת כל נזק מן הזולת, בין אם מדובר בנזק כספי ובין אם מדובר בנזק גופני¹⁷. משום כך יש חובה בסיסית למסור מידע שבעזרתו אפשר למנוע נזקים בריאותיים או למזער אותם, גם כאשר מקבל המידע – 'בעל האבידה' לענייננו, אינו יכול לרכוש אותו מכספו.
footnotes: ¹⁷ ראה סנהדרין עג, א – אבידת גופו מניין? תלמוד לומר: "וַהֲשֵבֹתוֹ לֹו" (דברים כב, ב).
יא. בניגוד למצוות הצלת חיים אשר אינה מותנית באפשרויות השיפוי על הוצאות המציל, מצוות השבת אבֵדה שונה, ואם עלות ההשבה גבוהה מעלות האבֵדה, אין חיוב למזער נזק שייגרם לאדם אחד על חשבון גרימת נזק גדול יותר לזולתו¹⁸.
footnotes: ¹⁸ ראה משנה בבא מציעא, פרק ב, ז (בבלי כח, ב).
יב. במקרים כאלה, שלא חלה בהם מצוות השבת אבֵדה, בכל זאת קיימת מצוות צדקה וגמילות חסדים, שמוטלת הן על האדם כפרט והן על המערכת הציבורית. מאחר שלעיתים קרובות צורכי הצדקה מרובים מהתקציב שנועד להם, הקצבת תשלום עבור המידע הגנטי לנזקקים צריכה להישקל במסגרת מדיניות הקדימויות הנאותה, הן של הפרט והן של המערכת הציבורית¹⁹.
footnotes: ¹⁹ דיון על שאלת הקדימויות במצב של משאבים מוגבלים, מובא בספר הכינוס – אסופת מאמרים לקראת הכינוס הבינלאומי השני לרפואה אתיקה והלכה, עמ' 531–600. ראה גם הרב אריה כץ, 'שיקולי פיקוח נפש בתכנון תקציב על פי ההלכה', צהר כה (תשס"ו), עמ' 21–27, ובשערי צדק, יג (תשע"ג), עמ' 237–242.
אדם שקיבל מידע כזה, האם חובתו להעביר את המידע הזה לגורמים רלוונטיים?
שאלה זו עוסקת בגבול הדק שבין הזכות לשמירה על הפרטיות לבין איסור ההונאה. יש לקיים דיון נפרד בשאלה האם מוטלת על האדם חובה לדווח לחברת הביטוח, למעביד, לבן זוג עתידי או לרשויות הצבא. כיוון שהיחסים עם כל אחד מהגורמים שונים ומיוחדים, גם הדין עשוי להשתנות מגורם אחד למשנהו.
ככלל אפשר לומר שכאשר מערכת יחסים משפטית בין שני גורמים מבוססת על הנחה שאף אחד מהם אינו מסתיר מידע רלוונטי לקשר ביניהם, אזי כל הסתרה כזאת היא הונאה. דהיינו, אם ביסוד מערכת היחסים מונחת ההנחה שאין בידי מי מהם מידע מסוים, אזי אם בידי אחד מהצדדים מצוי מידע כזה, הסתרתו מהצד האחר היא עבירה על איסור הונאה²⁰.
footnotes: ²⁰ ראה לעיל בכרך הראשון, פרק ב – 'גילוי והסתרת מידע רפואי בשידוכים', מעמ' 15 ואילך, פירוט נרחב בעניין שידוכים. העקרונות הכתובים שם נכונים גם לתחומים אחרים.
הנדסה גנטית – רקע רפואי²¹
footnotes: ²¹ מבוסס על רפואה, מציאות והלכה, סימן כד – 'תרומת חומר גנטי בטיפולי פוריות'. ייתכן שיש ברקע הרפואי המתואר כאן חזרה מסוימת על דברים שנכתבו קודם לכן בספר, אך חזרנו וכתבנום כדי לתת כאן רקע מותאם לשאלה שנידונת כאן.
המידע התורשתי שעובר מדור לדור מרוכז בחומצת גרעין בצורת שרשרת כימית ארוכה – DNA. השרשרת מחולקת בתוך גרעיני התאים ל-46 חלקים שקרויים כרומוזומים. תכונות ביולוגיות נקבעות על ידי מבנה ה-DNA שבגרעין התא. לאחר ההפריה, בראשית חיי קדם העובר, נוצר תא שמכיל מחצית מהכרומוזומים של האב עם מחצית מהכרומוזומים של האם. התא החדש מתחלק לשני תאים, שממשיכים אף הם להתחלק ולהתרבות, עד להשלמת הבנייה של הצאצא הצעיר. ה-DNA מכפיל את עצמו לפני כל חלוקה של התאים, ובעזרת מנגנון זה נשמר הצופן הגנטי. בתהליך ההכפלה נפרדים שני הסיבים של ה-DNA, ומול כל סיב נבנה סיב תואם חדש.
מחלות גנטיות מקורן בשינוי בהרכב שרשרת ה-DNA. חלק מהמחלות הגנטיות נחקר עד כדי גילוי המיקום המדויק והמבנה של הנוקלאוטיד הפגום בשרשרת²². הידיעה מהו הנוקלאוטיד שמיקומו בלתי תקין, וכן הידיעה מהו הנוקלאוטיד שאמור להיות באותו מקום, בשילוב עם טכנולוגיה מתקדמת, מאפשרות ייצור מלאכותי של קטעי DNA שחסרים בתא החולה או שהם פגומים. תחום טכנולוגי זה נקרא הנדסה גנטית, וכיום אפשר ליצור קטע DNA נדרש בייצור סינטטי, או לחלופין – ייצור ביולוגי בעזרת וירוסים, דהיינו – שיגור של מקטע ה-DNA התקין אל איבר המטרה בעזרת וירוסים.
footnotes: ²² הכוונה היא שבאותו מקום חסרים נוקלאוטידים או שהם נמצאים במקום לא נכון, ויוצרים שינוי ברצף הגנים שגורם בעיה גנטית. ראה לעיל, עמ' 276.
לאחר ביצוע הפריה חוץ גופית (IVF) אפשר לעקוב אחרי התפתחות קדם העובר בימיו הראשונים באמצעות אבחון גנטי טרום השרשתי (PGD). בשלב זה קדם העובר מורכב מתאים בודדים שטרם עברו התמיינות ייחודית, ומבחינה עקרונית אפילו תא יחיד יכול להתפתח לעובר שלם ללא צורך בשאר התאים. לכן שליפה מיקרוסקופית של אחד מתאי קדם העובר לא מונעת משאר התאים להתפתח לעובר תקין. כך אפשר לשלוף תא אחד, לבדוק בו תכונות גנטיות ללא פגיעה בקדם העובר, ולאבחן קיומה או היעדרה של מחלה²³. בעתיד הלא רחוק אפשר יהיה כנראה להחדיר קטע DNA תקין לתאי קדם העובר הפגומים, ולהחזיר את קדם העובר 'התקין' לרחם האישה. באופן כזה יתאפשר לרפא מחלות גנטיות שנחשבות כיום לחשוכות מרפא, ולסייע לזוג שסובל מבעיה גנטית קשה להביא צאצאים בריאים לעולם.
footnotes: ²³ פירוט הובא לעיל בכרך השני, פרק נ – ברירת עוברים למניעת מחלות גנטיות (PGD)', מעמ' 362 ואילך.
קריספר (CRISPR – Clustered Regularly Interspaced Short Palindromic Repeats) – מקבצים חוזרים של פלינדרומים²⁴ במרווחים קצרים²⁵
footnotes: ²⁴ פלינדרום – מילה, מספר, משפט או רצף של סמלים שקריאתו זהה הן מימין לשמאל והן משמאל לימין, לדוגמה – המילה שמש או המילה מים. לענייננו מדובר ברצף גנטי שקריאתו זהה משני הכיוונים. ²⁵ בניסוח ההגדרה של קריספר נעזרנו ברב דוב פופר, רב יועץ ופוסק במכון פוע"ה ויועץ גנטי מוסמך במרכז הרפואי הדסה עין כרם.
קריספר הוא מנגנון שנמצא בחיידקים ומסייע להם בהתגוננות כנגד נגיפים פולשים. למנגנון זה יש פוטנציאל לשימוש בהנדסה גנטית בטכנולוגיה שנקראת CRISPR / Cas. מדובר בטכנולוגיה גנטית שמשמשת לעריכת גנים באמצעות מבנה של חלבונים, אנזימים ורצפי DNA שנכנסים לתוך התאים ומסוגלים לאתר בתוך הגנום רצפי DNA ספציפיים. מטרת השימוש בטכנולוגיה זאת היא לאתר רצפי DNA פגומים, להיקשר לאותם רצפים ולחתוך את המקטע הפגום שיש בהם. בשלב השני מחדירים למקום החיתוך מקטע DNA תקין שמתאחה עם ה-DNA המקורי ותפקידו להחליף את המקטע הפגום שהוצא משם.
יש יתרון בשיטה זאת על פני ההנדסה הגנטית הקלסית, שכן כאן מדובר בהחלפה מדויקת של המקטע הפגום במקטע תקין ולא רק בהכנסה כללית של מקטע תקין מבלי להוציא את המקטע הפגום – כפי שהיה מקובל בהנדסה הגנטית.
נכון ליום כתיבת שורות אלה (שבט תש"פ) אסור להשתמש בטכנולוגיה הזאת בבני אדם, מחשש לתופעות לוואי נוספות שעלולות להתרחש בתאים.
הנדסה גנטית – הלכות
יג. תיקון פגמים של בני אדם על ידי הכנסת גֵן בריא שחסר בחולה מותר, ויבורכו החוקרים העוסקים בזה²⁶. אומנם יש שכתבו להימנע מלעסוק בכך משום חשש לספק איסור עריות ושינוי סדרי בראשית²⁷.
footnotes: ²⁶ הרב שלמה זלמן אויערבאך, דבריו הובאו בנשמת אברהם, חושן משפט, סימן תכה עמ' קפג. וראה עוד הרב שבתי רפופורט:Rappaport, Sh. 'Genetic Engineering: Technology, Creation and Inerference', Assia Jew Med Ethics, Jan. 1997 3(1), 3-4.לדבריו, טיפולים גנטיים כאלה מותרים ככל פעולה רפואית וטכנולוגית אנושית שבאה לשפר ולשכלל את העולם ולעזור לבני אדם שזקוקים לעזרה. ²⁷ הרב שלמה גורן, 'הנדסה גנטית לאור ההלכה', תורת הרפואה עמ' 265–274. ראה שו"ת שבט הלוי (חלק ז, סימן קכא), שכתב כנגד הנדסה גנטית בבעלי חיים מצד שינוי סדרי בראשית. ראה גם לעיל, פרק ק – 'שיבוט', עמ' 253-250, מחלוקת עקרונית בנושא זה.
יד. מסתבר שכשם שהותר ואף הומלץ להשתמש בטכנולוגיה של אבחון גנטי טרום השרשתי (PGD) לסייע במניעת הולדת צאצאים חולים²⁸, כך במקביל, לאחר התקדמות המחקר הרפואי ובדיקתו, יהיה מותר להיעזר גם בטכנולוגיה של ריפוי קדם עוברים להולדת צאצאים בריאים²⁹. ויש מי שכתב שלכתחילה יש לקחת את קטעי ה-DNA מן הבעל או מן האישה, ואם אין אפשרות כזאת – יש לקחתם מקדם עובר כלשהו. בדיעבד, אם נלקחו מאדם אחר – הוולד כשר³⁰.
footnotes: ²⁸ ראה לעיל בכרך השני, שם, עמ' 365–368. ²⁹ רפואה, מציאות והלכה, סימן כד, פרק ז. רפואה, הלכה וכוונות התורה, סוגיה ו, פרק יא. אומנם עדיין יש מקום לדון בסברתו של הרב שמואל הלוי ואזנר ('על השתלת לב', ספר אסיא ז, עמ' 165, אסיא מב-מג, ניסן תשמ"ז, עמ' 94, הובא בשו"ת שבט הלוי, חלק ז, סימן רלה), שהיסס בסוגיה אם השתלת לב כלולה בהיתר של "וְרַפֹּא יְרַפֵּא", משום "שהיא פעולה נגד מציאות בריאת האדם ושינוי גמור במעשה בראשית להעביר איברי הנפש מאדם לחברו נגד השגחת הבורא בבריאת האדם – מי התיר להם לעסוק בזה". לעומת זאת, יש לזכור כי חלק גדול מהטיפולים הרפואיים המתקדמים שנהוגים היום בבתי החולים, כולל ניתוחי לב פתוח וחיבור החולה למכונת לב ריאות, נראו בעבר הלא רחוק כמעט כשינוי במעשה בראשית. הערת הרב ד"ר מרדכי הלפרין, רפואה, מציאות והלכה, שם, עמ' 285. ראה גם אוצר המושגים, ערך רַפֹּא יְרַפֵּא. ³⁰ רפואה, הלכה וכוונות התורה, שם.הערת ד"ר חגית דאום – למעשה, מקטעי ה-DNA הם סינטתיים ומיוצרים במעבדה ואינם נלקחים מבני אדם.
טו. אין להשתיל קטעי DNA בקדם עובר למטרות שאינן רפואיות³¹.
footnotes: ³¹ רפואה, הלכה וכוונות התורה, שם.
הננו רואים בחזון את כל אוצר המדע, לכל תהומותיו, מדעי המעשה ומדעי הרוח, איך הם מתקשרים ברוח האדם, באוצר ההכרה, מרחפים במלא עולם, ממלאים רוחות ונשמות אורות ושאיפות, בירורים וספקות, מעירים כח חיים רוחניים, ומסדרים חוקי מפעלים, מעבר אחד, ומעבר השני אוצר אמונה, לכל פלוגותיו, חזיונותיו, מטרותיו ושאיפותיו. לכל אחד מהם יש לו קצבותיו, הגות רוחו, בירוריו ודמיונותיו. ודווקא שני הפלגים הללו, שהם כל כך סותרים זה את זה בתכונותיהם, הבקורת המדעית הקרה, והאמונה הפיוטית הנלהבת, מתכנים יחד את רוח האדם. כשהננו מתנשאים לראות בגיאות ה' אשר בתפארת ישראל, הננו מוצאים בה את העושר הגדול של כל העליון, הקיים, הטוב והנשגב, של כל זרם המדע, ושל כל זרם האמונה. והאחדות הנפלאה הזאת נותנת היא חיים לשני הזרמים, במלא כל הספירות שהם שרויים שם, מאחדת היא את הכל בתוכיותה, מצחצחת ומעלה היא את כל שבהם, מבסמת אותם ומטהרתם מטומאת הרע והכיעור, עד שהיא באה לסכם את שאיפתה בשפה ברורה לכל העמים, לקרוא כולם בשם ה'. הראי"ה קוק, שמונה קבצים, קובץ ג, ס