הגדרת מין האדם וניתוחים לשינוי מין

הגדרת מין האדם – רקע רפואי¹

footnotes: ¹ בכתיבת הרקע הרפואי נעזרנו בגנופדיה – אנציקלופדיה מקוונת, בעריכת פרופ' מוטי שוחט, לשעבר מנהל המכון הגנטי במרכז הרפואי רבין – קמפוס בילינסון. וכן בשו"ת פוע"ה – פוריות, יוחסין וגנטיקה, עמ' 379–380.

מינו של אדם נקבע ובא לידי ביטוי בשלושה גורמים:

• איברי המין השונים בין הזכר והנקבה, דהיינו פין ואשכים אצל הזכר; נרתיק, שחלות, רחם וחצוצרות אצל הנקבה.

• המבנה הגנטי, דהיינו כרומוזומים XY לזכר, ולנקבה XX.

• סימני מין משניים, כגון מבנה הגוף, עובי הקול ופיזור השיער בחלקי הגוף השונים. סימנים אלו מקורם בהפרשות ההורמונליות השונות בין גברים לנשים. אצל גברים ההורמון הדומיננטי הוא טסטוסטרון, ואילו אצל נשים ההורמונים הדומיננטיים הם אסטרוגן ופרוגסטרון².

footnotes: ² התייחסות לטסטוסטרון כאחראי להופעת סימני המין המשניים הובאה לעיל בכרך השני, פרק לה – 'נספח רפואי – אנדוקרינולוגיה – ילדות, מתבגרות ומתבגרים', עמ' 150–151. התייחסות לאסטרוגן כאחראי להופעת סימני המין המשניים אצל נשים הובאה שם, עמ' 145.

בדרך כלל המבנה הגנטי יוצר את איברי המין השונים של הזכר ושל הנקבה, דהיינו – עוּבר בעל כרומוזומים XY יפתח איברי מין של זכר, ועובר בעל כרומוזומים XX יפתח איברי מין של נקבה.

לעיתים נדירות קורה שעובָּר בעל מבנה גנטי של מין אחד מפתח איברי מין – כולם או חלקם – של המין השני, כדלהלן:

זכר עם כרומוזומי מין מסוג XX – אדם עם מבנה כרומוזומלי נקבי, שיש לו חזות של זכר. ב-80% מהמקרים האלה הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהגֵן הקובע היווצרות זכר, הגֵן SRY ³, שנמצא רק על כרומוזום Y, הכרומוזום הזכרי, נמצא על גבי כרומוזום X. במקרה כזה יתפתח אדם שנראה כזכר לכל דבר, כולל פין ואשכים, אולם האשכים יהיו קטנים מהרגיל, ולא יהיה אצלו ייצור זרע. כמו כן, הקומה של זכרים כאלה נמוכה מהממוצע, ולעיתים יש אצלם מחסור ברמות ההורמונים הזכריים.

footnotes: ³ SRY – Sex-determining Region Y.

במקרים אחרים המבנה הגנטי הוא כשל זכר תקין, אולם הפרעה הורמונלית בבלוטת יותרת הכִּליה גורמת לייצור לא מבוקר של הורמונים, ולעליית רמות ההורמונים הזכריים. תופעה כזאת גורמת לחלק מהאיברים הנשיים לגדול לגודל של איבר זכרי. במצב כזה האדם נראה כזכר חלקי ולא כזכר מלא.

מצב נדיר אחר הוא מצב שבו לאותו אדם יש גם אשכים וגם שחלות.

נקבה עם כרומוזומי מין מסוג XY – ברירת המחדל בהתפתחות עובָּר היא יצירה של נקבה. כדי שיתפתח זכר, חייב להימצא הגֵן SRY, שמפעיל שורה של גֵנים אחרים שמפרישים הורמונים זכריים. ההורמונים הללו נקלטים על ידי קולטן מסוים, ומיתרגמים לשורה של פעילויות שמפתחות איברי מין חיצוניים ופנימיים של זכר, ובייחוד אשך במקום שחלה. הסיבה העיקרית לנקבה עם כרומוזומים של זכר היא חוסר בקולטן המסוים להורמונים הללו.

כמו כן, ייתכנו הפרעות גנטיות נדירות נוספות שעלולות לגרום למצב של נקבה עם כרומוזומים של זכר.

הגדרת מין האדם – הלכות

אנדרוגינוס יש בו דרכים שווה לאנשים, ויש בו דרכים שווה לנשים, ויש בו דרכים שווה לאנשים ונשים, ויש בו דרכים שאינו שווה לא לאנשים ולא לנשים... רבי מאיר אומר: אנדרוגינוס בריה בפני עצמה הוא ולא יכלו חכמים להכריע עליו אם הוא איש או אישה, אבל טומטום אינו כן, פעמים שהוא איש פעמים שהוא אישה. משנה ביכורים, פרק ד, א; שם, ה

מי שיש לו איברי זכרות ואיברי נקבות הוא הנקרא אנדרוגינוס, והוא ספק אם זכר אם נקבה, ואין לו סימן שייוודע אם הוא זכר ודאי או נקבה ודאית לעולם. ומי שאין לו לא זכרות ולא נקבות אלא אטום, הוא הנקרא טומטום, וגם הוא ספק, ואם נקרע הטומטום ונמצא זכר הרי הוא כזכר ודאי, ואם נמצא נקבה הרי הוא נקבה. רמב"ם, הלכות אישות, פרק ב, כד-כה

הלכה למעשה שהווה בילד אחד שנולד ונמצא הגיד שלו שנסדק לשני בתרים... והשתן יוצא מתוך סדק אחד שבעיקר הגיד הדבק בגוף באופן שאין השתן יוצא כלל דרך הגיד... אם המוהלין מסכימים למהלו ודאי צריך ברכה, אף אם הטעם ניתן מסיני, אנו אין לנו אלא מה שעינינו רואות ... על כן לדעתי לברך ברכות מילה ואף אנדרוגינוס צריכין לברך. כן דברי ה"ק יחזקאל קאצנאילפוגן⁴

footnotes: ⁴ מחבר ספר כנסת יחזקאל. הציטוט לקוח משו"ת שאילת יעבץ (חלק א, סימן קעא) שנחלק עליו בחריפות, כפי שמצוטט כאן.

שמעו זאת הזקנים, ההייתה כזאת בימיכם ואם בימי אבותיכם. גם אנכי הצעיר נקרא נקראתי לראות הילד ההוא ולעיין לחוות דעתי, וראיתיו ... והנה למראה עיני שפטתי שנקבה גמורה היא לכל דבר, ואינה בגדר אנדרוגינוס שיש לו זכרות ונקבות, וכאן לא היה לו זכרות לגמרי, אחר שהוא אבר סתום ובשר אטום וגם טומטום איננו. לפי שהטומטום אינו ניכר בין זכר לנקבה, וזה ניכר שאין לו זכרות רק נקבות בלבד... ולא מחמת שיש לו תואר חיצוני בדמיון מה לגיד הזכר, יחשב לזכרות עם היותו בלתי חלול, כיוון שהוא לבטלה לגמרי, ונעדר מפעולת אותו כלי ההולדה, שאין בו לא מעבר לזרע, ואף לא ליציאת שאר מותרי הגוף. לכן הרי הוא כמו שאינו, וכל יתר כנטול דמי... אבל זכרות האנדרוגינוס לא לריק ולבטלה נמצא בו, כי הוא כלי נברא בו לצורך תשמישו כמו בזכר, רק שנתלוה אליו כלי הנקבות גם כן... וכראותי כן תמהתי על פשיטות פסקו של המורה בהפך. כי מה כחו יפה לעקור הלכה קבועה ומוסכמת, מכל חכמי ישראל ראשונים ואחרונים... ולדעתי ברור הדבר שטעה בהלכה. עליה לבניכם ספרו, כי מורה ציווה למול נקבה... ואין איתנו יודע על מה עשה ככה, ה' יאיר עינינו באור תורתו לכו ונלכה, המתחנן בנפש נמוכה. יעב"ץ ס"ט. רבי יעקב עמדין, שו"ת שאילת יעבץ, חלק א, סימן קעא

בדרך כלל ההגדרות של זכר ונקבה הן ברורות וידועות, שכן יש התאמה בין איברי המין השונים של הזכר והנקבה לבין המבנה הגנטי וסימני המין המשניים. אולם כבר חז"ל הכירו מצבים שבהם מינו של האדם לא היה ברור, כגון שהיו לו איברי מין זכריים ונקביים, מצב שחז"ל קראו לו אנדרוגינוס, או כגון שלא היו לו איברי מין חיצוניים כלל, מצב שחז"ל קראו לו טומטום⁵.

footnotes: ⁵ ראה משנה, יבמות פרק ח, ו (בבלי פא, א). רמב"ם, הלכות אישות, פרק ב, כד-כה, המצוטט כאן.

א. אנדרוגינוס, שהוא מי שיש לו איברי מין חיצוניים של זכר ושל נקבה, לדעת רוב הפוסקים הרי הוא ספק זכר ספק נקבה⁶. ויש מי שסובר שהוא חצי זכר חצי נקבה⁷. ויש סוברים שאנדרוגינוס דינו כזכר⁸.

footnotes: ⁶ רמב"ם, שם, ובהלכות מילה, פרק ג, ו. ראה שלחן ערוך, אורח חיים, סימן שלא, ה, ויורה דעה, סימן קצד, ח. ⁷ ראב"ד, על הרמב"ם, הלכות שופר, פרק ב, ב. ראה שם שלדעתו בדברים שרק זכרים מחויבים בהם, אנדרוגינוס אינו יכול להוציא אפילו אנדרוגינוס אחר, כיוון שצד נקבות שבו אינו יכול להוציא צד זכרות שבו. וראה בן ידיד (על הרמב"ם, שם), שלטעם זה אינו מוציא ידי חובה אף את עצמו. ⁸ דעת רבי יוסי, רבי שמעון ורבי אליעזר במשנה יבמות, שם. תוספות, יבמות, פג, א, דיבור המתחיל 'הלכה'. רא"ש, יבמות פרק ח, סימן ח. רמ"א, אבן העזר, סימן מד, ה, בשם 'יש אומרים'. וראה עינים למשפט, יבמות פג, א, ס"ק א, שהביא עשר שיטות בהגדרת אנדרוגינוס.

ב. אנדרוגינוס יכול להינשא רק בתור איש ולא בתור אישה, עקב החשש של משכב זכר אם הוא יינשא בתור אישה ובעצם הוא איש⁹.

footnotes: ⁹ משנה, ביכורים פרק ד, ב, ויבמות, שם. רמב"ם, הלכות איסורי ביאה, פרק א, טו.

ג. טומטום, שהוא מי שאיברי המין שלו מכוסים, הרי הוא ספק זכר ספק נקבה, ומכל מקום אם נפתח הכיסוי והתברר מינו, הרי הוא כפי אותו מין¹⁰.

footnotes: ¹⁰ משנה, יבמות שם, וראה משנה, ביכורים שם, ה, המצוטטת כאן. רמב"ם, הלכות אישות, שם, כה, המצוטט כאן. וראה משנה יבמות, שם, וגמרא יבמות, פג, ב, ובכורות מב, ב, שנחלקו תנאים האם כשנמצא זכר דינו כסריס או ספק סריס או שאינו סריס כלל. וראה רמב"ם, הלכות ייבום וחליצה, פרק ו, ד, וטור ושלחן ערוך, אבן העזר, סימן קעב, ט, שנחלקו כיצד לפסוק בכך.

ד. אין חיוב הלכתי לקרוע את העור המכסה את איברי מינו של הטומטום כדי לגלות אם הוא זכר או נקבה¹¹.

footnotes: ¹¹ תוספות, פסחים, כח, ב, דיבור המתחיל 'ערל'.

ה. אם יתגלה שהוא זכר על ידי בדיקת אולטרה-סאונד, או על ידי כל בדיקה מהימנה אחרת¹², יחייב אותו הדבר בכל המצוות ככל זכר¹³.

footnotes: ¹² לכתחילה יש לבצע בדיקות לבירור המין רק בתנאי שאין בהן סכנה. הרב יוסף שלום אלישיב, דבריו הובאו בנשמת אברהם, חושן משפט, סימן רעז, עמ' עז, ג. ¹³ הרב יוסף שלום אלישיב, דבריו הובאו בנשמת אברהם, שם.

ו. במקום שבו אין התאמה בין איברי המין לבין המבנה הגנטי, הזהות המינית נקבעת על פי האיברים החיצוניים בלבד ולא על פי על פי איברי המין הפנימיים או על פי המבנה הגנטי¹⁴. ויש מי שכתב שיש להתחשב גם באיברי המין הפנימיים ובכרומוזומים, ולכן מי שיש לו איברי מין חיצוניים כשל זכר ואיברי מין פנימיים וכן כרומוזומים של נקבה, דינו כאנדרוגינוס¹⁵. ויש שכתבו שכאשר איברי המין הפנימיים והכרומוזומים הם כשל נקבה, אף על פי שאיבר המין החיצוני נראה כשל זכר, דינו כנקבה¹⁶.

footnotes: ¹⁴ שו"ת ציץ אליעזר, חלק יא, סימן עח. הרב יעקב אריאל, תשובה לשאלת הרב מנחם בורשטין והרב ידידיה גנז, סיון תשס"א, שו"ת פוע"ה – פוריות, יוחסין וגנטיקה, עמ' 389, וכן 'סירוס אשה בעלת כרומוזומים זכריים', ברכה לאברהם, עמ' 287–295, הובא גם בשו"ת באהלה של תורה, חלק ו, סימן טו, אך ראה להלן, הערה 16. הרב זלמן נחמיה גולדברג, תשובה לשאלה הנ"ל, שו"ת פוע"ה, שם, עמ' 390, אך ראה להלן, בהערה הבאה. הרב אשר וייס, תשובה לשאלה הנ"ל, שו"ת פוע"ה שם, עמ' 391–392. תשובה נוספת של הרב וייס הובאה בספר דור תהפוכות, עמ' רפ-רפב. הרב אביגדֹר נבנצל, תשובה לשאלה הנ"ל, שו"ת פוע"ה, שם, עמ' 393. הרב מנשה קליין, תשובה לשאלה הנ"ל, שו"ת פוע"ה, שם, עמ' 384–388, הובאה גם בשו"ת משנה הלכות, חלק טז, סימן מז. הרב יהושע נויבירט, דבריו הובאו בנשמת אברהם, יורה דעה, סימן רסב, עמ' שכו. כך משמע גם מתשובותיהם של הרב אפרים גרינבלט והרב דוב ליאור לשאלה הנ"ל, שו"ת פוע"ה, שם, עמ' 392–393. תשובת הרב ליאור הובאה גם בשו"ת דבר חברון, חלק א, סימן ו. הרב אברהם יצחק הלוי כלאב והרב דוב ליאור, תשובות לשאלות הרב גדעון ויצמן והרב אוריאל בר גיל, מיום י"ב בחשוון תשס"ו ומיום א' בטבת תשס"ו, שו"ת פוע"ה, שם, עמ' 396–400. הרב אברהם יצחק הלוי כלאב, תשובה לשאלת הרב בנימין דוד והרב אוריאל ברגיל מיום ח' בתמוז תשע"ד. שיעורי תורה לרופאים, חלק ד, סימן רסה, עמ' 372–373. ראה גם דור תהפוכות, עמ' קיב-קטו. ¹⁵ הרב זלמן נחמיה גולדברג, תשובה לשאלת הרב גדעון ויצמן הנ"ל, שו"ת פוע"ה, שם, עמ' 397, אך ראה לעיל, בהערה הקודמת. הרב אברהם דוב לוין ('אישה עם פרופיל גנטי של איש', תחומין לג [תשע"ג], עמ' 193–197) כתב שאפילו במקום שבו יש לו רק איברי מין של אישה, אם יש לו כרומוזומים של גבר, דינו כאנדרוגינוס. ¹⁶ הרב יעקב אריאל והרב שלמה דיכובסקי, תשובה לשאלת הרב בנימין דוד והרב אוריאל ברגיל, מיום ח' בתמוז תשע"ד. תשובת הרב אריאל נדפסה בשו"ת באהלה של תורה, חלק ו, סימן טז, וראה שם, שהסביר את ההבדל בין תשובתו זאת לתשובתו שהובאה לעיל, הערה 14.

ז. למרות האמור בהלכה הקודמת, שלדעת רוב הפוסקים איברי המין החיצוניים הם אלו שקובעים את מין האדם, יש מי שכתב שמי שיש לו איבר שנראה כאיבר זכרי, אך ללא אשכים וללא שבילי זרע שמחוברים אליו, ומתחת לאיבר הזה יש פתח נקבי שפתוח לרחם, אף על פי שהוא מטיל שתן מהאיבר הזכרי, הרי הוא מוגדר כנקבה, כיוון שמציאות כזאת מלמדת שלמעשה האיבר הזכרי הוא חתיכת בשר בעלמא שיש בה נקב להוצאת הפסולת מהגוף¹⁷. כיוצא בזה, מי שיש לו מבנה גנטי של זכר ואשכים בתוך חלל הבטן שאפשר למשש אותם ואף לראותם, אך אין לו איבר זכרי ואין לו שק אשכים, ולעומת זאת יש לו פתח להוצאת שתן שנראה כפתח נקבי אך הוא אינו מוביל לאיברי הולדה נקביים, כיוון שהם אינם קיימים, דינו כזכר¹⁸, כיוון שבמציאות שבה איברי ההולדה החיצוניים מעוותים ואינם מפותחים, יש להתחשב בסימני המין המשניים. מלבד זאת, איברי ההולדה העיקריים של הזכר, שהם האשכים, נראים תקינים¹⁹. ויש מי שכתב שדינו כאנדרוגינוס²⁰. ויש מי שכתב שדינו כברייה בפני עצמה²¹. ויש מי שכתב שאף במקרה כזה אין הולכים אלא אחרי הצורה החיצונית, ולכן דינו כנקבה²². וראה עוד להלן, חילוקים נוספים, בהלכות הבאות.

footnotes: ¹⁷ הרב אברהם יצחק הלוי כלאב, בתשובתו הנ"ל לרב אוריאל ברגיל, שו"ת פוע"ה, שם, עמ' 399. וראה עוד להלן, הלכה ט, שנחלקו הפוסקים בדינו של מי שאיבר הזכר שלו סתום והוא אינו מטיל ממנו שתן, ונראה שלפי הדעות שסוברות שם שדינו כזכר גמור, קל וחומר שכאן שמטיל שתן מאיבר זה, דינו כזכר, אף על פי שאין לו שבילי זרע. ¹⁸ הרב שלמה דיכובסקי, הרב אשר וייס, הרב מאיר ניסים מאזוז, הרב אביגדֹר נבנצל, תשובות לשאלת הרב אריה כץ, מיום ג' בתמוז תש"ע, שו"ת פוע"ה, שם, עמ' 410–411, 415–416. כך משמע גם מתשובת הרב ישראל גנס לשאלה הנ"ל, שם, עמ' 415. שו"ת שאגת כהן, חלק א, סימן כז. ¹⁹ הרב אשר וייס, בתשובתו הנ"ל, שם. וראה גם בשאלת הרב אריה כץ, שו"ת פוע"ה, שם, עמ' 402, כמה נימוקים מדוע מקרה כזה שונה מאשר המקרה שהובא בשו"ת ציץ אליעזר, שהובא לעיל, הערה 14. וראה שו"ת שאגת כהן, שם. ²⁰ הרב יעקב אריאל, תשובה לשאלה הנ"ל, שו"ת פוע"ה, שם, עמ' 403–406, הובאה גם בשו"ת באהלה של תורה, חלק ו, סימן יד. כך משמע גם מתשובותיהם של הרב זלמן נחמיה גולדברג והרב אברהם יצחק הלוי כלאב לשאלה הנ"ל, שו"ת פוע"ה, שם, עמ' 408–410, 412. ²¹ הרב דוב ליאור, תשובה לשאלה הנ"ל, שו"ת פוע"ה, שם, עמ' 413–414. ²² הרב אליהו בקשי-דורון, תשובה לשאלה הנ"ל, שו"ת פוע"ה, שם, עמ' 406–408.

ח. מי שנולד ללא איברי מין חיצוניים כלל, אך יש לו איברי מין פנימיים, כגון אשכים בחלל הבטן, יש מי שכתב שנראה שהולכים אחרי איברי מינו הפנימיים, אך הדבר לא יצא מכלל ספק²³.

footnotes: ²³ הרב יוסף שלום אלישיב, 'ניתוח פלסטי לקביעת מינו של הנולד', בשבילי הרפואה ב (תשל"ט), עמ' יח, ובקובץ תשובות, חלק א, סימן קנב.

ט. מי שנולד עם איבר שדומה לאיבר הזכר רק מבחינה חיצונית, אך הוא סתום ואין בו את התכונות של איבר הזכר, נחלקו הפוסקים בדינו – יש מי שהורה שאף על פי שיש ספק במינו, יש למולו בברכה²⁴. ויש מי שכתב שדינו כנקבה גמורה, כיוון שאפילו השתן אינו יוצא מפתח איבר זה ואינו אלא כדלדול בשר, ואין צורך למולו כלל²⁵. ויש מי שהורה שאם האיבר בנוי ככל איבר זכרי, ויש בו מערכת כלי דם מחילתיים שמתנפחים כתוצאה מגירוי מיני, וכתוצאה מכך אותו אדם יכול לקיים חיי אישות, הרי הוא זכר. אך אם אין התפתחות נורמלית באיבר זה, ואין בו את התכונות של האיבר הזכרי, מדובר בדלדול בשר בעלמא, ודינו כנקבה²⁶.

footnotes: ²⁴ הרב יחזקאל קאצנאילפוגן (מחבר ספר כנסת יחזקאל), דבריו הובאו בשו"ת שאילת יעבץ, חלק א, סימן קעא, שצוטט לעיל, והוסיף שאף אנדרוגינוס יש למולו בברכה. וראה גם תפארת ישראל (שבת פרק יט, בועז ב), שכתב שהוא עצמו מל ילד כזה ודינו כאנדרוגינוס, אך לא כתב אם מל אותו בברכה. ²⁵ שו"ת שאילת יעבץ, שם, שצוטט לעיל. וראה שם שהוסיף שאף אם היה דינו כאנדרוגינוס, פשוט שאין לברך על מילתו.אומנם במקרה של היפוספדיאס (הגדרתו הובאה לעיל בכרך השלישי, פרק עד – 'ברית מילה', עמ' 347) כתב בשו"ת אבני נזר (יורה דעה, סימן שכב, א) שפשוט שדינו כזכר גמור, ויש למולו בברכה אפילו כשהנקב של האיבר הוא ממש בתחילת איבר הזכר הקרוב לגוף בסמוך לאשכים. ²⁶ הרב יוסף שלום אלישיב, דבריו הובאו בשיעורי תורה לרופאים, חלק ד, סימן רסה, עמ' 377. גם במקרה שהובא בתפארת ישראל (שם) היה מדובר בכך שהאיבר יכול להתקשות.

ניתוחים לתיקון ולשינוי מין – רקע רפואי²⁷

footnotes: ²⁷ הרקע הרפואי מבוסס על אנציקלופדיה הלכתית רפואית, כרך ה, ערך 'נִתוחים', עמ' 684–685, 690, וכן על מאמרם של חיים קפלן ואחרים, 'ניתוחים לשינוי מין', הרפואה 143, ז (יולי 2004), עמ' 500–504. ראה גם דור תהפוכות, מבוא, עמ' כג-לב.

ניתוחים לשינויי מין נעשים בשני מצבים:

1 – באנדרוגינוס – דהיינו אדם שיש לו גם איברי זכר וגם איברי נקבה, ובאמצעות ניתוח יוצרים את הצורה כאחד מן המינים.

2 – באדם שנחשב מבחינה ביולוגית כזכר או כנקבה, אך הוא סובל מחוסר שביעות רצון קיצונית ממינו ואינו מזדהה איתו, ומרגיש צורך נפשי חזק להיות מזוהה עם המין האחר²⁸. שינוי המין נעשה על ידי טיפול הורמונלי וכירורגי שגורם לכך שהאדם יהפוך את מינו מבחינת המראה החיצוני. בעולם החלו לבצע ניתוחים כאלה כבר בשנות השלושים של המאה העשרים. בארץ אישר משרד הבריאות בשנת תשמ"ו (1986) ביצוע ניתוחים כאלה בתנאים מגבילים – הניתוח יתבצע אך ורק בבית חולים ציבורי; רק בחולים שסובלים מבעיה נפשית כתוצאה ממצבם; בתנאי שהם חיים שנתיים לפחות בזהות של המין האחר; הם קיבלו טיפול הורמונלי ממושך; הם עברו הערכה רב מקצועית מקיפה וחתמו על טופס הסכמה מיוחד²⁹. הוועדה שאחראית לאשר את הניתוח כוללת מנתח פלסטי שמכהן כיו"ר הוועדה; פסיכולוג שנפגש עם המועמד לניתוח בתקופת ההמתנה לניתוח אחת לכמה שבועות; גינקולוג שבודק את המועמד כמה פעמים בתקופת ההמתנה ואחראי על הניתוחים הגינקולוגיים; אנדוקרינולוג שאחראי על הטיפול ההורמונלי במועמד; פסיכיאטר שצריך לבדוק את המועמד פעם אחת כדי לבדוק שאין מדובר במצב פסיכוטי שגורם לו לרצות בניתוח; אורולוג שאחראי על בדיקת האשכים ושותף ליצירת איבר המין החדש בשינוי מגבר לאישה.

footnotes: ²⁸ המינוח המקובל כיום – 'טרנסג'נדר'. ²⁹ בי"ב באייר תשע"ד (12.5.2014) פרסם משרד הבריאות חוזר מִנהל רפואה (16/2014), שבו עודכנו הדרישות החוקיות, ולפיהן אין צורך בהמתנת שנתיים אלא די בשנה אחת בלבד ולעיתים אף פחות מזה, על פי שיקול דעת רפואי של הוועדה. כמו כן, הצורך בנטילת הורמונים לפני ביצוע הניתוח תלוי אף הוא בשיקול דעת הוועדה. בנוסף לכך הורד גיל המינימום לפנייה לוועדה לצורך אישור ניתוח מגיל 21 לגיל 18. למעשה, על פי אתר משרד הבריאות, נכון ליום כתיבת שורות אלה (טבת תשע"ט), ניתוחים לשינוי מין מתבצעים בארץ רק מגבר לאישה, ואילו ניתוחים מאישה לגבר מבוצעים רק בחו"ל עקב חוסר מיומנות רפואית לביצוע ניתוח כזה בארץ.

ניתוח לשינוי מין מגבר לאישה כולל את הפעולות הבאות:

• כריתת האשכים עם חבל הזרע וצינור הזרע.

• כריתת איבר המין הזכרי תוך שימור השופכה והעטרה.

• יצירת נרתיק מחודש מעור האיבר הזכרי באופן שיהיה גמיש, לח, עם תחושה ליצירת גירוי וללא שיער.

• יצירת דגדגן ושפתיים חיצוניות.

מלבד הניתוח באיברי המין מבוצעים שני ניתוחים נוספים – האחד ניתוח פלסטי להגדלת השדיים והשני ניתוח פלסטי לעידון המצח, לתיקון האף ולהקטנת הלסת.

ניתוח לשינוי מין מאישה לגבר כולל את הפעולות הבאות:

• כריתת הרחם, השחלות והנרתיק.

• יצירת איבר מין זכרי. יש כמה דרכים לבצע זאת. לעיתים אפשר לעשות זאת על ידי הגדלת הדגדגן אולם בדרך כלל לוקחים קטע של עור עם תת העור שלו ממקום אחר בגוף לשם כך.

• יצירת שק אשכים עם שתלים לדימוי האשכים. כמובן, אין מדובר באשכים אמיתיים, והשתלים נועדו לתת את הצורה החיצונית.

• החדרת שתל קשיח למחצה או מתנפח, ליצירת זִקפּה³⁰.

footnotes: ³⁰ הסבר על שתלים כאלה הובא לעיל בכרך השני, פרק כז – 'אין אונות והשפעותיה', עמ' 73–74.

חשוב להדגיש שאין בניתוח של שינוי מין השתלת איברים מפלסטיק או מאדם אחר, והשינויים מתבססים על עורו של האדם שעובר את הניתוח. כמובן, אי אפשר ליצור בניתוח אשכים, שחלות או רחם לצורך הולדה.

ניתוחים לשינוי מין – הלכות

בדיון ההלכתי יש לברר שתי שאלות מרכזיות – האחת, האם מותר לבצע ניתוחים כאלה שבהם מורידים חלק מאיברי המין או אף את כולם. השאלה השנייה – האם מבחינה הלכתית ניתוחים כאלה אכן יכולים לברר או אף לשנות את מין האדם. יש לחלק בין שאלת ההיתר לשאלת התוצאה. בכל אחת מהשאלות הללו תובא תחילה התייחסות לשינוי מין גמור, כיוון ששם השאלה יותר ברורה ויותר מוגדרת. לאחר מכן נתייחס לשאלות מורכבות של ניתוחים לבירור מין אצל אנדרוגינוס ובמקרים של מין מטושטש.

ניתוחים לשינוי מין מזכר לנקבה או מנקבה לזכר

י. לדעת כל הפוסקים אסור לבצע ניתוח של שינוי מין מזכר לנקבה או מנקבה לזכר³¹, והעושה כן עובר על כמה איסורים:

footnotes: ³¹ שו"ת ושב ורפא, חלק ב, סימן עט. ילקוט יוסף, דינים לאשה ולבת, פרק מו, הערה ו. שו"ת במראה הבזק, חלק ה, סימן פז. דור תהפוכות, עמ' מג. הרב חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים, 'שאלה בדבר השחצנות בימינו להפך זכר לנקבה ובחילוף', המאור כה, קונטרס ב (כסלו-טבת תשל"ג), עמ' 10–12. הרב שלום קרויס, 'בדבר התועבה החדשה של חילוף אנשים לנשים', המאור, שם, עמ' 12–13. הרב מאיר אמסעל, 'עבריין שהוחלף לנקבה בניתוח הרופאים וכן איפכא, ואם באו לשוב מה דינם לגבי ביאה בקהל ואישות וכל מצוות התורה', המאור, שם, עמ' 13–22. הרב יגאל שפרן, 'ניתוח להחלפת המין', תחומין כא (תשס"א), עמ' 117–120. הרב אליהו אברג'יל, 'נישואי אישה עם אישה שהפכה לאיש', תחומין לב (תשע"ב), עמ' 343–345.

• איסור סירוס³².

footnotes: ³² שו"ת ושב ורפא, שם. ילקוט יוסף, שם. שו"ת במראה הבזק, שם. דור תהפוכות, עמ' מג-מט. הרב מאיר אמסעל, המאור, שם. הרב יגאל שפרן, תחומין, שם, עמ' 118. הרב אליהו אברג'יל, תחומין, שם. איש שמשנה את מינו לאישה עובר על איסור לאו מן התורה, אישה שמשנה את מינה לאיש עוברת על איסור דרבנן. פירוט על איסור סירוס אצל זכר ואצל נקבה הובא לעיל בכרך השלישי, פרק עט – 'סירוס', מעמ' 427 ואילך.הרב אליהו אברג'יל (תחומין, שם) כתב שבנוסף לאיסור סירוס יש גם איסור של פצוע דכא. אך ראה דברי הרב שלמה זלמן אויערבאך (נשמת אברהם, אבן העזר, סימן מד, עמ' רסז), שהמסרס את עצמו אינו עובר על איסור נוסף של פצוע דכא אלא רק על איסור אחד של סירוס, ומשמעות איסור פצוע דכא היא שלאדם כזה אסור לבוא בקהל. ראה גם לעיל בכרך השני, פרק נד – 'ביופסיה של האשך או דיקור האשך', עמ' 417–418.

• איסור "לֹא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר עַל אִשָּׁה וְלֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה"³³.

footnotes: ³³ דברים כב, ה. ראה נזיר נט, א, ושלחן ערוך, יורה דעה, סימן קפב, שכל מעשה של הידמות לבן המין השני אסור משום "לֹא יִלְבַּשׁ". שו"ת במראה הבזק, שם. דור תהפוכות, עמ' נב-נה. הרב מאיר אמסעל, המאור, שם. הרב יגאל שפרן, תחומין, שם, עמ' 117. הרב אליהו אברג'יל, תחומין, שם.

• איסור חבלה של אדם בעצמו³⁴.

footnotes: ³⁴ דור תהפוכות, עמ' נה. הרב אליהו אברג'יל, תחומין, שם.

• איסור סיכון בעצם הניתוח³⁵.

footnotes: ³⁵ דור תהפוכות, עמ' נו-נז. אומנם ראה לעיל, פרק צח – 'ניתוחים פלסטיים וטיפולים לנוי', עמ' 227-226, הלכה א, שיש פוסקים רבים שהתירו לבצע ניתוח פלסטי לנוי ולא חששו לסיכון שבעצם הניתוח, אולם הסיבה שם הייתה שמדובר בסיכון נמוך מאוד, ואילו כאן מדובר בניתוח גדול ומסובך שהסיכון בו רב יותר. בנוסף לכך, כיוון שהדבר אסור מבחינה הלכתית, הדבר נחשב שאדם מכניס את עצמו לסיכון שלא לשם תועלת, ובמצב כזה אסור לאדם להסתכן אפילו סיכון קטן.

• חילול השם³⁶.

footnotes: ³⁶ דור תהפוכות, עמ' נח-נט.

• שינוי סדרי בראשית³⁷.

footnotes: ³⁷ הרב שלום קרויס, המאור, שם. הרב מאיר אמסעל, המאור, שם. דור תהפוכות, עמ' נט-סב.

• ביטול מצוות פרייה ורבייה³⁸.

footnotes: ³⁸ דור תהפוכות, עמ' סג. הרב אליהו אברג'יל, תחומין, שם.

• כיוון שהניתוח אינו משנה את מינו של האדם מבחינה הלכתית, כפי שיפורט להלן, יש חשש לתקלות חמורות כשיחשבו שפלוני הוא בן מין אחד בעוד הוא עדיין מוגדר כבן המין האחר³⁹.

footnotes: ³⁹ שו"ת במראה הבזק, שם. הרב מאיר אמסעל, המאור, שם. הרב יגאל שפרן, תחומין, שם, עמ' 119–120, על פי שו"ת שאילת יעבץ, חלק א, סימן קעא, שגם מביא דוגמאות לתקלות כאלה.

מעבר לכל האיסורים הללו יש בכך תועבה גדולה⁴⁰.

footnotes: ⁴⁰ שו"ת ושב ורפא, שם, והרב יגאל שפרן, תחומין, שם, עמ' 117–118, על פי דברי רבי אברהם אבן עזרא בפירושו לתורה, ויקרא יח, כב, בשם רבנו חננאל.

יא. גם לקיחת הורמונים לשינוי המראה החיצוני מזכר לנקבה או להיפך, אף על פי שאין בה פגיעה באיברי המין עצמם, אסורה מדין "לֹא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר עַל אִשָּׁה וְלֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה"⁴¹.

footnotes: ⁴¹ הרב יגאל שפרן, תחומין, שם.

יב. למרות האיסור החמור שעובר אדם שמשנה את מינו, יש מי שהורה שמכל מקום צריך לקרבו ליהדות בכל מה שאפשר⁴². ויש מי שכתב שאם מדובר בגוי שרוצה להתגייר, אין לקבלו לתהליך גֵרוּת⁴³.

footnotes: ⁴² הרב אליעזר יהודה וולדינברג, הוראה בעל פה, הובאה בשו"ת ושב ורפא, שם. ⁴³ שו"ת במראה הבזק, שם.

ניתוחים במי שמינו מסופק

ככלל, מצבים כאלה של 'מין מטושטש' מכבידים מאוד מבחינה נפשית, ובדרך כלל ההורים רוצים לעזור לילד להגדיר את עצמו כבר מינקות כזכר או כנקבה, כדי שהוא יוכל לגדול בצורה נפשית בריאה. לכן מומלץ וחיוני לנתח ניתוחים כאלה כבר בגיל הינקות. בנוסף לכך, לעיתים אדם כזה לא יוכל להוליד ללא טיפול, לא כזכר ולא כנקבה, והניתוחים האלה עשויים לסייע לו בכך.

ההדרכה ההלכתית בנויה על כמה עקרונות יסוד:

• סירוס זכר חמור מסירוס נקבה⁴⁴, לכן הסרת איברי הזכר חמורה מאשר הסרת איברי הנקבה.

footnotes: ⁴⁴ ראה לעיל בכרך השלישי, פרק עט – 'סירוס', מעמ' 427 ואילך.

• איברים חיצוניים חשובים יותר בהגדרת מין האדם מאשר האיברים הפנימיים⁴⁵.

footnotes: ⁴⁵ ראה לעיל בתחילת פרק זה, עמ' 234, הלכה ו.

• אדם שאינו ראוי להוליד מטבע ברייתו, האיסור לסרסו קל יותר⁴⁶.

footnotes: ⁴⁶ ראה לעיל בכרך השלישי, שם, עמ' 431, הערה 20.

• יש פוסקים שסוברים שאין איסור סירוס באיברים פנימיים שנמצאים בחלל הבטן⁴⁷.

footnotes: ⁴⁷ ראה לעיל, פרק צג – 'בעיות בערמונית ודרכי הטיפול בהן', עמ' 158, הלכה ב.

יג. אנדרוגינוס, שיש לו גם איברי מין זכריים וגם נקביים, יש שכתבו שהמסיר את איברי הזכר שלו עובר משום איסור סירוס אבל מותר להסיר את איברי הנקבה שלו⁴⁸. ויש מי שכתב שאף אם מסירים את איברי הזכר שלו, יש להם על מה שיסמכו⁴⁹.

footnotes: ⁴⁸ שו"ת חתם סופר, אבן העזר, חלק א, סימן כ. שו"ת ישכיל עבדי, חלק ז, אבן העזר, סימן ד. כך עולה גם מכל הפוסקים שיובאו להלן, בהלכה הבאה, שדנו במקרה שאינו יכול להוליד. אך במקרה שיכול להוליד כזכר – לכל הדעות אסור להסיר את איברי הזכר שלו. ⁴⁹ הרב זלמן נחמיה גולדברג, תשובה לשאלת הרב גדעון ויצמן, מיום י"ב בחשוון תשס"ו, שו"ת פוע"ה – פוריות, יוחסין וגנטיקה, עמ' 397.

יד. אם איננו מסוגל להוליד כזכר, מותר להוריד אף את איברי המין הזכריים שלו כדי שייראה כנקבה⁵⁰. ויש שכתבו שאף כשאיננו מסוגל להוליד, עדיין קיים איסור להוריד את איברי הזכר שלו, כיוון שמפקיעים אותו ממצוות שנשים פטורות מהן⁵¹, וכן כיוון שלשיטה זאת איסור סירוס קיים גם במקום שאינו יכול להוליד⁵², וכן מטעם של חבלה וסיכון שלא לצורך⁵³. ויש מי שכתב שאף על פי שאסור להסיר את איברי המין הזכריים שלו אף כשאינו מסוגל להוליד, מכל מקום, מי שיש לו איבר זכרי אך אין לו שבילי זרע כלל והאיבר משמש אך ורק להוצאת הפסולת מהגוף, אינו נחשב איבר זכרי ואין איסור להסירו⁵⁴.

footnotes: ⁵⁰ מנחת חינוך (מצווה רצא, א) כתב שאין בו לאו ואפשר שאין בו כלל איסור. שו"ת ציץ אליעזר, חלק יא, סימן עח, ולדבריו גם החתם סופר (שהובא לעיל, הערה 48) מודה בכך. כך עולה גם מתשובותיהם של הרב שלמה דיכובסקי, הרב אברהם יוסף, הרב מאיר ניסים מאזוז והרב אביגדֹר נבנצל, לשאלת הרב אוריאל ברגיל והרב בנימין דוד, מיום ח' בתמוז תשע"ד. הרב אברהם יצחק הלוי כלאב, בתשובה לשאלה הנ"ל, כתב שאין להתיר הסרת איבר זכרי אצל אנדרוגינוס קטן, שהרופאים סבורים שלא יוכל להוליד כזכר, שמא כשיגדל יתברר שיוכל להוליד. ⁵¹ שו"ת שבט הלוי, חלק ט, סימן רסז, אות א. הרב חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים, המאור, שם, ואף על פי שלשיטתו אין ניתוח כזה מועיל, כפי שיובא להלן הערה 67, מכל מקום הדבר אסור. הרב משה שטינברג, 'שינוי מין באנדרוגינוס', ספר אסיא א, עמ' 142–146. בשו"ת ציץ אליעזר (שם) כתב שאין לחשוש לטעם זה, כיוון שאין איסור לאדם לשנות את מצבו ממצב של חיוב למצב של פטור, ומלבד זאת, ניתוח כזה מתבצע בדרך כלל בגיל צעיר כשהאדם טרם התחייב במצוות. ראה גם תשובת הרב מנשה קליין, להלן הערה 59. ⁵² שו"ת קנין תורה בהלכה, חלק ד, סימן קכד. ⁵³ הרב משה שטינברג, ספר אסיא, שם, אך נראה שאין זה טעמו העיקרי, שכן התיר להוריד את איברי הנקבה במקרים מעין אלה. ⁵⁴ הרב אברהם יצחק הלוי כלאב, תשובה לשאלת הרב אוריאל ברגיל, מיום א' בטבת תשס"ו, שו"ת פוע"ה, שם, עמ' 399.

טו. במקרה שבו איברי המין החיצוניים הם זכריים, אך איברי הרבייה הפנימיים הם נקביים, ולדעת הרופאים אותו אדם יוכל להוליד רק כנקבה אך לא כזכר, מותר להסיר את איבר המין הזכרי כדי לתת לו אפשרות להוליד כנקבה⁵⁵. ויש מי שאסר כיוון שלדעתו אדם כזה מוגדר כזכר לכל דבר⁵⁶.

footnotes: ⁵⁵ הרב שלמה זלמן אויערבאך, דבריו הובאו בנשמת אברהם, אבן העזר, סימן מד, עמ' רסז, ואף אם עבר ברית מילה, מתברר שאין זה איבר זכרי אלא הגדלה של איבר המין הנשי שנמצא באותו מקום. הרב שלמה דיכובסקי, הרב אברהם יוסף, הרב מאיר ניסים מאזוז והרב אביגדֹר נבנצל, תשובות לשאלת הרב אוריאל ברגיל והרב בנימין דוד הנ"ל. גם בשו"ת שבט הלוי (שם) כתב שכאשר סימני הנקבה שבתוך הגוף מובהקים יותר מאיבר הזכר החיצוני, יש לומר שמותר לשנותו לגמרי לנקבה. ⁵⁶ הרב אברהם יצחק הלוי כלאב, בתשובה לשאלת הרב אוריאל ברגיל והרב בנימין דוד הנ"ל. אך ראה לעיל, הערה 54, שאם אין כלל שבילי זרע, אין משמעות לאיבר הזכר ומותר להסירו.

טז. במקרה שבו איברי הזכר הם איברים פנימיים בלבד, כגון שהאשכים נמצאים בחלל הבטן, וכלפי חוץ אותו אדם נראה כנקבה, יש שכתבו שאין איסור להסירם⁵⁷. ויש שכתבו שמותר להסירם דווקא כשאינו מסוגל להוליד מהם⁵⁸. ויש מי שנראה מדבריו שאפילו במקום שאינו מסוגל להוליד מהם, אסור להסירם⁵⁹. אם במקרה כזה יש חשש לממאירוּת, מותר להסירם עקב חשש פיקוח נפש⁶⁰.

footnotes: ⁵⁷ הרב יעקב אריאל, 'סירוס אשה בעלת כרומוזומים זכריים', ברכה לאברהם, עמ' 294, הובא גם בשו"ת באהלה של תורה, חלק ו, סימן טו, על פי השיטות שאין איסור סירוס בכריתת אשך טמיר, ראה לעיל, פרק צד – 'ניתוחים באיברי המין הגבריים', עמ' 163, הלכה ב. הרב זלמן נחמיה גולדברג, תשובה לשאלת הרב מנחם בורשטין והרב ידידיה גנז, סיוון תשס"א, שו"ת פוע"ה, שם, עמ' 389; אך בתשובה מאוחרת יותר (לשאלת הרב אריה כץ, מיום ג' בתמוז תש"ע, שו"ת פוע"ה, שם, עמ' 409) הסתפק בדבר. הטעם להתיר הוא על פי דברי חזון איש (אבן העזר, סימן יב, ז) שאין איסור סירוס בשבילי הזרע שבתוך הגוף, ואולי הוא הדין גם באשכים פנימיים. ראה גם לעיל, פרק צג – 'בעיות בערמונית ודרכי הטיפול בה', עמ' 158, הלכה ב. הרב אליהו בקשי-דורון, תשובה לשאלת הרב אריה כץ הנ"ל, שו"ת פוע"ה, שם, עמ' 406–408. הרב אשר וייס (תשובה לשאלה הנ"ל, שו"ת פוע"ה, שם, עמ' 411) הסתפק בדבר. הרב אברהם יצחק הלוי כלאב (תשובה לשאלה הנ"ל, שו"ת פוע"ה, שם, עמ' 412) חילק בין מצב שבו איברי הזכר ניכרים מבחוץ, כגון אשכים טמירים שאפשר להבחין בהם מבחוץ, שאז אסור להסירם אף על פי שהם פנימיים, לבין מצב שבו הם אינם ניכרים מבחוץ ואז מותר להסירם. ⁵⁸ שו"ת ציץ אליעזר, שם. הרב זלמן נחמיה גולדברג (שם) צירף סברה זאת כדי לסייע להיתר במקרה כזה. הרב אשר וייס, תשובה לשאלה הנ"ל, שו"ת פוע"ה, שם, עמ' 391. וכאשר מדובר באיברים מעוותים ומשונים, אין בהם איסור סירוס, כיוון שהם אינם נחשבים לאיברים גמורים. הרב דוב ליאור (בתשובה לשאלת הרב אריה כץ הנ"ל, שו"ת פוע"ה, שם, עמ' 414) כתב שבמקרה שבו אינו יכול להוליד במצבו הנוכחי, אפילו אם יש אפשרות לתקן את המצב בניתוח שלאחריו יוכל להוליד, אין איסור סירוס, כיוון שמתחשבים במצבו הנוכחי. ⁵⁹ הרב מנשה קליין, תשובה לשאלה הנ"ל, שו"ת פוע"ה, שם, עמ' 384–388, הובאה גם בשו"ת משנה הלכות, חלק טז, סימן מז. ⁶⁰ הרב יעקב אריאל, הרב זלמן נחמיה גולדברג, הרב אפרים גרינבלט, הרב אשר וייס, הרב דוב ליאור והרב אביגדֹר נבנצל, תשובות לשאלה הנ"ל, שו"ת פוע"ה, שם, עמ' 388–393. הרב יעקב אריאל, ברכה לאברהם, עמ' 295, ובשו"ת באהלה של תורה, שם, ואף אם מדובר בסיכון נמוך. הרב מנשה קליין (שם) כתב שיש לברר תחילה עד כמה חשש הממאירוּת גבוה.

יז. במצב שבו יש היתר להסיר את איברי הזכר או את איברי הנקבה, ואין עדיפות רפואית או אישית אלו איברים להסיר, עדיף להסיר את איברי הנקבה ולהשאיר את איברי הזכר⁶¹.

footnotes: ⁶¹ שו"ת ציץ אליעזר, שם.

דינו של מי שעבר ניתוח לשינוי מין

יח. מבחינה הלכתית ניתוח לשינוי מין אינו משנה את הגדרת האדם ממינו הקודם, שהרי ההיפוך הוא רק כלפי חוץ, אבל בעצמותו הפנימית הוא לא השתנה, וההוכחה לכך היא שאינו מסוגל להוליד כבן המין שאליו נהפך. ולכן איש שהפך עצמו לאישה דינו כאיש, והוא חייב בכל המצוות כאיש, וכן אישה שהפכה את עצמה לאיש דינה כאישה⁶², ואף אם אותו איש שהפך לאישה יתקדש לאיש או אישה שהפכה לאיש תקדש אישה, אין הקידושין תופסים כלל ואין צריך גט, אפילו לחומרה⁶³.

footnotes: ⁶² שו"ת לב אריה, חלק ב, סימן מט. שו"ת ושב ורפא, חלק ב, סימן עט. שו"ת במראה הבזק, חלק ה, סימן פז. הרב אברהם הירש, 'התהפכות מלאכותית של זכר לנקבה ושל נקבה לזכר', נועם חלק טז (תשל"ג), קונטרס הרפואה עמ' קנב-קנה. הרב חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים, המאור, שם. א.מ. שטיין, 'מכתב למערכת', ספר אסיא א, עמ' 326–327. הרב יגאל שפרן, 'ניתוח להחלפת המין', תחומין כא (תשס"א), עמ' 117–120. הרב אליהו אברג'ל, 'נישואי אשה עם אשה שהפכה לאיש', תחומין לב (תשע"ב), עמ' 345–347. הרב יוסף שלום אלישיב, הוראה בעל פה לרב אברהם דוב לוין מיום י"ז באב תשס"ז, הובאה במאמרו 'אישה עם פרופיל גנטי של איש', תחומין לב (תשע"ג), עמ' 195, הערה 8. וראה באריכות בדור תהפוכות, עמ' סט-קטו.אומנם הרב מאיר אמסעל (המאור, שם) הסתפק בדינו, אולם ראה במאמרו שם שהבין בטעות שהשינוי הוא גמור ושיכול להוליד כבן המין השני, ואין הדבר כן. ממילא גם אין להביא ראיה מדברי יוסף את אחיו (מערכת ג, ה), שפסק שאישה שהפכה לאיש אינה צריכה גט מבעלה שהייתה נשואה אליו בעודה אישה, משום שהנידון שם היה שהיא הפכה באופן ניסי לאיש גמור, בשונה משינוי מין כיום שהוא מלאכותי ונעשה בניתוח ואינו שינוי גמור שמאפשר הולדה מהמין החדש.וכן ראה גם דור תהפוכות (עמ' פו-צא) והרב אברהם דוב לוין (תחומין, שם), שהבינו מדברי הסוברים שאפשר לברר את מינו של אנדרוגינוס באמצעות ניתוח (להלן הלכה כא), שהוא הדין גם לשינוי מין גמור מזכר לנקבה ולהיפך – "ששניהם נולדו בידי שמיים בצורה אשר אינה עתידה להשתנות, ולגבי חיובם במצוות יש להם יחס ברור בהלכה", אך פשוט וברור שיש חילוק מהותי בין אנדרוגינוס שיש בו גם סימני זכר וגם סימני נקבה והניתוח מיועד להסרת סימנים מסוג אחד, לבין הפיכת מין שבה אין את סימני המין השני שאליו רוצים להפוך והניתוח יוצר אותם באופן מלאכותי בלבד. וכך כתבו בפירוש הרב יגאל שפרן, תחומין, שם, והרב אליהו אברג'ל, תחומין, שם. ואף בדור תהפוכות (שם, עמ' קב) חזר בו וכתב שיש הבדל בין אנדרוגינוס שבו השינוי גמור לבין ניתוח לשינוי מין שבו השינוי חיצוני ומלאכותי בלבד. וראה שו"ת ציץ אליעזר (חלק כב, סימן ב), שכתב שדינו של איש שהפך לאישה הוא כאנדרוגינוס, אך ייתכן שדבריו עוסקים אך ורק בשינוי ניסי גמור שבו עוסקים המקורות שהביא שם, ולא בניתוח של ימינו. ⁶³ הרב אליהו אברג'ל, תחומין, שם.

יט. מי שבא כדרך כל הארץ על איש שהפך את עצמו לאישה, עובר על איסור הוצאת זרע לבטלה⁶⁴.

footnotes: ⁶⁴ הרב יוסף שלום אלישיב, 'ניתוח פלסטי לקביעת מינו של הנולד', בשבילי הרפואה ב (תשל"ט), עמ' יח, ובקובץ תשובות, חלק א, סימן קנב. וראה שם, שאינו עובר על איסור משכב זכר אף על פי שדינו כאיש, כיוון שאין שום משמעות לנרתיק המלאכותי, והרי זה כביאה דרך איברים. אומנם אם בא על אדם כזה ביאה שלא כדרכה, דהיינו בפי הטבעת, יש בכך איסור של משכב זכור.

כ. למרות האמור לעיל, באיסורים שנובעים מחשש שמא יבוא אדם לידי עבירה, כגון נגיעה וייחוד, וכן שאר ענייני לבוש וצניעות, יש מי שכתב שמתחשבים בצורתו הנוכחית⁶⁵.

footnotes: ⁶⁵ דור תהפוכות, הלכות ה-ו, טז-יז-יח, כד.

כא. אנדרוגינוס שהסירו ממנו את האיבר הזכרי, דינו כנקבה ונפטר ממצוות שהנשים פטורות מהן⁶⁶. ויש שכתבו שאף אנדרוגינוס אי אפשר לברר את מינו באמצעות ניתוח⁶⁷.

footnotes: ⁶⁶ כך משמע משו"ת פרי השדה, חלק א, סימן נב. שו"ת ישכיל עבדי, חלק ז, אבן העזר, סימן ד. שו"ת ציץ אליעזר, חלק יא, סימן עח, ג. ראה שו"ת שבט הלוי, חלק ט, סימן רסז. הרב משה שטינברג, 'שינוי מין באנדרוגינוס', ספר אסיא א, עמ' 142–145. כך משמע גם מתשובתו של הרב זלמן נחמיה גולדברג לשאלת הרב גדעון ויצמן, מיום י"ב בחשוון תשס"ו, שו"ת פוע"ה, שם, עמ' 397, וכן מתשובתו של הרב אברהם יצחק הלוי כלאב, לשאלת הרב אריה כץ, מיום ג' בתמוז תש"ע, שו"ת פוע"ה, שם, עמ' 412, אך ראה להלן, בהערה הבאה. ⁶⁷ שו"ת קנין תורה בהלכה, חלק ד, סימן קכד. הרב חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים, המאור, שם. א.מ. שטיין, ספר אסיא, שם. הרב אשר וייס, בתשובתו לשאלת הרב אריה כץ, הנ"ל, שו"ת פוע"ה, שם, עמ' 410–411, והוסיף שאם לניתוח מתלווה טיפול הורמונלי שגורם לשינוי במערכות הגוף, במראהו ובתפקידו, יש מקום לדון שאולי דינו משתנה, וצריך עיון. הרב אברהם יצחק הלוי כלאב, בתשובה לשאלת הרב אוריאל ברגיל והרב בנימין דוד, מיום ח' בתמוז תשע"ד, וראה לעיל, בהערה הקודמת, שבתשובה אחרת נשמע מדבריו שפעולה כזאת מועילה.הרב יעקב אריאל (בתשובתו לשאלת הרב אריה כץ, הנ"ל, שו"ת פוע"ה, שם, עמ' 405) כתב שדינו של אנדרוגינוס שעבר ניתוח לבירור מינו תלוי בהגדרת אנדרוגינוס (ראה לעיל, עמ' 233, הלכה א) – לפי הסוברים שדינו כברייה בפני עצמה, לא יועיל ניתוח כדי להופכו למין ברור, אך לפי הסוברים שהוא חצי זכר חצי נקבה, וקל וחומר לפי הסוברים שהוא ספק זכר ספק נקבה – ניתוח כזה יועיל להגדירו כאחד מן המינים. לפי הסוברים שהוא נחשב כזכר, ראוי להופכו לזכר גמור.

כב. מי שמינו מטושטש ועבר ניתוח לבירור המין שבמהלכו ביררו את מינו למין שונה מההגדרה ההלכתית שבה היה מוגדר קודם לכן, יש מי שכתב שדינו כאדם שעבר ניתוח לשינוי מין⁶⁸, שדינו לא משתנה עקב הניתוח, ראה לעיל, הלכה ‎יח. ויש מי שכתב שבמקרה שבו לפי מינו הנוכחי הוא אינו מסוגל להוליד, אך לאחר בירורו למין השני יוכל להוליד, הניתוח משנה את מינו⁶⁹.

footnotes: ⁶⁸ הרב אליהו בקשי-דורון, בתשובה לשאלת הרב אריה כץ, הנ"ל, שו"ת פוע"ה, שם, עמ' 408. אומנם הרב בקשי-דורון כתב שם שיש מחלוקת פוסקים מה דינו של אדם שעבר ניתוח לשינוי מין, אך ראה לעיל, הלכה ‎יח, שלמעשה ההלכה היא שאין מינו משתנה. ברור שהדעות שסוברות שאפילו אנדרוגינוס שעבר ניתוח להגדרת מינו אין מעמדו משתנה, יסברו כך גם לגבי מין מטושטש שהוגדר כמין אחד והניתוח העבירו למין אחר, וכך כתב במפורש הרב אברהם יצחק הלוי כלאב, בתשובתו הנ"ל. ⁶⁹ הרב אברהם יוסף, הרב מאיר ניסים מאזוז והרב אביגדֹר נבנצל, בתשובה לשאלת הרב אוריאל ברגיל והרב בנימין דוד, הנ"ל.