הגדרת טיפולי הפוריות מבחינה הלכתית

כל אדם שאין לו בנים חשוב כמת, שנאמר: "הָבָה לִּי בָנִים וְאִם אַיִן - מֵתָה אָנֹכִי" (בראשית ל, א). נדרים סד, ב

הגדרת העקרות¹

footnotes: ¹ ראה גם שו"ת פוע"ה – פוריות, יוחסין וגנטיקה, עמ' 90–91.

להלן נשתמש גם במונח 'עקרות' ובהטיותיו, כיוון שאנו עוסקים בהגדרות ההלכתיות כפי שנוסחו על ידי הפוסקים. אך ככלל, נשתדל להשתמש במינוח 'אי פוריות' כיוון שהוא מונח יותר מתאים למצב הרפואי בימינו. זוגות רבים שהיו מוגדרים בעבר כעקרים, עשויים בימינו להיפקד בילדים אף על פי שיש להם בעיות פוריות.

א. הפוסקים בימינו נחלקו כיצד להגדיר את מצבם של הזוגות הלא פוריים: האם בגלל חוסר תפקוד תקין של המערכות הדרושות לפוריות נחשבים האיש או האישה שאינם פוריים כחולים, ואם כן - מה דרגת מחלתם. או שמא אי פוריות איננה מחלה, ודינם כבריאים לכל דבר.

ב. יש אומרים שדינם של הזוגות הלא פוריים כבריאים². יש שהגדירו את מצבם כמקצת חולי³. ויש הסבורים שדין איש או אישה שיש להם פגיעה ממשית באברי ההולדה ועקב כך הם לא פוריים, הרי זה בגדר 'סכנת אבר'⁴. הגדר 'סכנת אבר' חמור יותר מאשר גדר של 'מקצת חולי' וגם יותר מאשר גדר של 'חולה שאין בו סכנה'⁵.

footnotes: ² הרב יוסף שלום אלישיב, דבריו הובאו בשיעורי תורה לרופאים, חלק ג, סימן קסה, עמ' 107, לפיכך אין חיוב על הבעל לשאת בהוצאות רפואת אשתו מעקרותה, ואין להתפלל עליה בברכת "רפאנו", וראה להלן, הערה 6, וצ"ע. שו"ת באר משה, חלק א, סימן לג, אות ח, לפיכך מותר לאישה עקרה לקחת תרופות בשבת לצורך עיבור, שכן לא גזרו על סממנים בשבת לאנשים בריאים. ³ שו"ת חלקת יעקב, יורה דעה, סימן סב, אות ו, וראה דבריו בהערה הבאה. הרב דוב ליאור, בתשובה לשאלת הרב גדעון ויצמן, חנוכה תשס"ב, שו"ת פוע"ה, שם, עמ' 101, התשובה פורסמה גם בשו"ת דבר חברון, חלק ב, סימן שפג. ⁴ שו"ת חלקת יעקב, אורח חיים, סימן קנ; וראה לעיל בהערה הקודמת. הרב יהושע נויבירט, דבריו הובאו בנשמת אברהם, אורח חיים, ההקדמה לסימן שכח, עמ' שצא. הרב אביגדֹר נבנצל, בתשובה לשאלת הרב מנחם בורשטין (שו"ת פוע"ה, שם, עמ' 102), כתב לחלק בין טיפולים למי שאברי ההולדה שלו אינם מתפקדים כהלכה, ומקבל טיפול המיועד לתפקוד האברים, שדינו כסכנת אבר, והטיפולים מותרים באופנים מסוימים בשבת, לבין טיפול שאינו מתקן את האברים אלא נותן להם תחליף, כגון הזרעה מלאכותית, שאינו נחשב כטיפול המותר בשבת לצורך הצלת אבר. ⁵ ראה שלחן ערוך, אורח חיים, סימן שכח, יז.

דעת רוב הפוסקים היא להחשיב את אי הפוריות כגדר של חולה שאין בו סכנה ואת טיפולי הפוריות לזוגות שאינם יכולים ללדת כדרך כל הארץ בגדר של רפואה⁶, דבר זה נעשה גם מתוך ההתחשבות בזוג המבקש להביא לעולם צאצאים עקב הכמיהה ורצון להיות הורים. אי פוריות של בני זוג עלולה לגרום למצב נפשי קשה וחמור, וכדברי רחל אמנו: "הָבָה לִּי בָנִים וְאִם אַיִן - מֵתָה אָנֹכִי"⁷. מי שאין לו בנים נחשב כמת⁸, וכאילו הוא הרוס⁹. ראיה לכך שהבראה מעקרות נחשבת רפואה אפשר להביא מספר בראשית, שם נאמר: "וַיִּרְפָּא אֱלֹהִים אֶת אֲבִימֶלֶךְ וְאֶת אִשְׁתּוֹ וְאַמְהֹתָיו וַיֵּלֵדוּ"¹⁰. ולמעשה יש לפסוק כדעה זו¹¹.

footnotes: ⁶ הרב יעקב אריאל, הרב אפרים גרינבלט, הרב אשר וייס, הרב אביגדֹר נבנצל, בתשובה לשאלת הרב גדעון ויצמן הנ"ל, שו"ת פוע"ה, שם, עמ' 92–100, 103. תשובת הרב יעקב אריאל פורסמה גם בשו"ת באהלה של תורה, חלק ה, סימן לד. תשובת הרב אשר וייס פורסמה גם בתחומין כג (תשס"ג), עמ' 220–222. הרב מרדכי אליהו, הרב זלמן נחמיה גולדברג והרב יצחק זילברשטיין, תשובות בעל פה לרב גדעון ויצמן. הרב זלמן נחמיה גולדברג הוסיף שזו גם דעת חותנו, הרב שלמה זלמן אויערבאך; והרב יצחק זילברשטיין הוסיף שזו גם דעת חותנו, הרב יוסף שלום אלישיב. וראה לעיל, הערה 2, וצ"ע. וראה עוד שמירת שבת כהלכתה, פרק לד, הערה פג, ואולי הספק שם הוא רק לעניין שבת, וצ"ע. ⁷ בראשית ל, א. ⁸ נדרים סד, ב. בראשית רבה, פרשה מה, סימן ב. ⁹ בראשית רבה, שם. ¹⁰ בראשית כ, יז. ¹¹ ראה הרחבה וסיכום הדעות במאמרו של הרב גדעון ויצמן, 'המעמד ההלכתי של זוג עם בעיות פוריות', תחומין כג (תשס"ג), עמ' 223–230, וכן במאמרו 'טיפולי פוריות בשבתות ובמועדים', בתוך הורות נכספת, עמ' 344–345.

הגדרת טיפולי הפוריות

ג. מותר לטפל בכל סוג של עקרות, בין שנגרם בידי אדם או בידי שמים¹².

footnotes: ¹² שו"ת ציץ אליעזר, חלק יא, סימן מא, אות ח, הובא גם בהלכות רופאים ורפואה, עמ' קס, הלכה ו.

ד. יש בטיפול תרופתי או בטיפולים רפואיים המאפשרים הריון ולידת ילדים, כגון צִנתור חצוצרות, הסרת מחיצה ברחם וכדומה, סיוע לקיום מצוות פרייה ורבייה, ורפואת בני הזוג יש בה גדר של הכשר מצווה. התייחסות לאפשרות לקיום מצוות פרייה ורבייה בטיפולי פוריות כגון הזרעה מלאכותית והפריה חוץ גופית תובא להלן, פרק מח – 'הזרעה מלאכותית (IUI)', בפִּסקה 'פרייה ורבייה', עמ' 296-295, ובפרק מט – 'הפריה חוץ גופית (IVF)', בפִּסקה 'פרייה ורבייה', עמ' 337.

ה. על פי ההכרעה ההלכתית שאי-פוריות היא בגדר מחלה, וריפויה הוא בגדר רפואה, מותר לקחת סיכונים מסוימים בטיפולי פוריות¹³, ומותר לבצע בשבת פעולה רפואית הכרחית לצורך טיפולי פוריות בדרך של שינוי באיסורי דרבנן או אמירה לגוי¹⁴. מאותה סיבה יש חובה על החברה לספק את הצרכים והמשאבים הנחוצים לטיפולי פוריות, וחלה על הרופא החובה הכללית של "וְרַפֹּא יְרַפֵּא" במתן סיוע וטיפול לזוגות כאלה.

footnotes: ¹³ התייחסות לסיכונים בטיפולי פוריות תובא להלן, פרק מה – 'טיפול תרופתי לאי פוריות', בנספח – 'האם תרופות פריון קשורות בסיכונים ארוכי טווח?', עמ' 268-267, ובפרק מט – 'הפריה חוץ גופית (IVF)', בפִּסקה 'נטילת סיכון בטיפולי פוריות', עמ' 346. ¹⁴ ראה שלחן ערוך (אורח חיים, סימן שכח, סעיף יז) שאופנים אלו הותרו לחולה שאין בו סכנה. ראה גם תשובות הפוסקים שהובאו בהערה 6. וראה הרב גדעון ויצמן, תחומין, שם, שכתב בסוף מאמרו שכך דעתם של הרב יוסף שלום אלישיב, הרב שלמה זלמן אויערבאך, הרב יעקב אריאל והרב אפרים גרינבלט.

ו. יש בעזרה לזוג עם בעיות פוריות גמילות חסדים גדולה, הן מצד הסיוע הקיים בכל גמילות חסדים, וגם באופן מיוחד כיוון שהזוגות סובלים סבל נפשי מהיעדר צאצאים, ויש בכך גם משום השכנת שלום בין איש לאשתו¹⁵.

footnotes: ¹⁵ ראה הרב אביגדֹר נבנצל, 'הפריה במבחנה - הערות', ספר אסיא ה, עמ' 92 (אסיא לד, תשרי תשמ"ג, עמ' 5), דבריו הובאו גם בנשמת אברהם, אבן העזר, סימן א, עמ' כז.

התייחסות לשאלה האם יש חיוב לעבור טיפולי פוריות כדי לקיים פרייה ורבייה, הובאה לעיל, פרק כה – 'פרייה ורבייה', עמ' 21, הלכה כג.

התייחסות למידת החיוב שיש לבני זוג זה כלפי זו, לעבור טיפולי פוריות כדי לאפשר הולדת ילדים וקיום פרייה ורבייה, הובאה לעיל בכרך הראשון, פרק ט – 'נישואין עם בני זוג שאינם יכולים ללדת', עמ' 102–105.

עניינים כלכליים¹⁶

footnotes: ¹⁶ רקע הלכתי על שימוש בכספי מעשר כספים לצורך טיפולי פוריות מובא בשו"ת פוע"ה - פוריות, יוחסין וגנטיקה, עמ' 76–79.

טיפולי פוריות עלולים לעלות ממון רב. בנוסף לכך, גם הזמן הרב המושקע בטיפולים מתגלם לעתים בכסף, שהרי 'זמן הוא כסף'. האישה צריכה להתפנות מעבודתה לעתים תכופות, ולעתים גם הבעל צריך להתפנות מעבודתו, גם לצורך הטיפולים וגם כדי ללוות את אשתו, כדי שלא תרגיש, חלילה, שזו רק בעיה שלה.

כדי לא להתעמת עם הנושא הכספי בכל שלב ושלב רצוי לחשוב מראש על פתרונות. הלוואות וגמ"חים יכולים לבוא בחשבון, או סיוע מהורים ובני משפחה המעוניינים לעזור. הכרחי להקציב מראש סכום כסף נכבד שיוגדר לצורך ייעודי זה לאחר התייעצות רפואית. כמו בכל נושא בעל חשיבות, גם הנושא הכספי צריך להיות מוגדר ולהתבצע מתוך שיתוף פעולה מלא מצד שני בני הזוג.

במדינת ישראל יש טיפולים רבים ובדיקות רבות שאפשר לבצע דרך הרפואה הציבורית, בתשלום סמלי דרך קופות החולים, בפרט אם יש לבני הזוג ביטוח משלים. לכן מומלץ לבני זוג לרכוש ביטוח משלים מיד בראשית נישואיהם, עוד לפני שידוע על בעיה כלשהי.

טיפולים פרטיים הם נעימים יותר, בדרך כלל. אך לעתים זהו תענוג יקר, ולא תמיד חיוני. יש להעדיף טיפול פרטי רק אם איש מקצוע המבין בנושא ממליץ על טיפולים מסוימים שבהם יש צורך במיומנות מיוחדת. במקרים כאלה מוצדק גם להיעזר במשפחה או בגמ"חים מיוחדים לענייני פוריות המעניקים הלוואות או תמיכות. צריך שיקול דעת רחב והתייעצות עם אדם מחוץ למערכת הזוגית, לפני ששוברים תכניות חיסכון, ובוודאי לפני עשיית צעדים דרמטיים כגון מכירת דירה.

ז. לצורך טיפולי פוריות מותר ואף צריך להוציא הוצאות מרובות¹⁷, ויש מי שכתב שאין צורך להוציא ממון רב לצורך קיום מצוות פרייה ורבייה¹⁸ אך רשאי לעשות כן¹⁹, ויש מי שהסתפק בכך²⁰.

footnotes: ¹⁷ ראה שו"ת אבני נזר (אבן העזר, סימן א, אות ט), שלצורך קיום מצוות פרייה ורבייה צריך אדם לתת את כל ממונו, בשונה ממצווה רגילה כגון מצוות לולב, שגם אם לא יוכל לקיים מצווה זו בשנה מסוימת, יוכל לקיים אותה בשנה אחרת. הרב שלמה דיכובסקי, 'בעלות על ביציות מופרות', תחומין כב (תשס"ב), עמ' 406, הובא גם בשו"ת לב שומע לשלמה, חלק ב, סימן מג, ובשו"ת פוע"ה – פוריות יוחסין וגנטיקה, עמ' 511. ¹⁸ שו"ת מנחת אשר, חלק א, סימן סט. ¹⁹ הרב אשר וייס, תשובה לרב דביר עמר, תשע"ה. הרב וייס ביאר שמה שכתב בשו"ת מנחת אשר, שם, הוא מצד חיוב להוציא הוצאות לקיום מצווה, אך מכיוון שטבע האדם להשתוקק השתוקקות עצומה להביא ילדים לעולם, זהו צורך גדול מצרכי האדם שאין גדול ממנו, ומותר לאדם להוציא את כל ממונו לשם כך. והוסיף עוד שההגבלה שחז"ל הגבילו הוצאות לצורך קיום מצווה היא רק במצוות שאין בהן תועלת לאדם עצמו מלבד עצם קיום המצווה. ²⁰ שו"ת מנחת שלמה, חלק ג, סימן קג, אות א. אך ראה ועלהו לא יבול (חלק ב, עמ' קיט), שכתב בשם הרב שלמה זלמן אויערבאך שלצורך טיפולי פוריות יש להוציא אף יותר מחומש - מידה שנתנו חכמים בהגדרת החיוב עד כמה יש להוציא לצורך צדקה - "המבזבז (לעניים – רש"י) אל יבזבז יותר מחומש" (כתובות נ, א), או אף יותר משליש - מידה שנתנו חכמים בהגדרת החיוב עד כמה יש להוציא ממון כדי להדר במצווה מסוימת - "אמר רבי זירא אמר רב הונא: במצווה עד שליש" (בבא קמא ט, א-ב). מסקנת הגמרא היא שמצווה להוסיף עד שליש מערך מצווה כדי להדר בה. ראה שלחן ערוך, אורח חיים, סימן תרנו, א, ודבר זה אף כלול בהיתר למכור ספר תורה.

ח. יש מי שכתב שככלל אי אפשר לממן טיפולי פוריות מכספי מעשר כספים של הנצרך לכך בעצמו, כיוון שמעשר כספים מיועד לצדקה לעניים, וטיפולי הפוריות אינם מיועדים לעניים ולצרכי רבים²¹. ויש שהורו שמותר לזוג לשלם את טיפולי הפוריות שלו מכספי מעשר אך ורק בשעת הדחק, דהיינו כשאין בידם אפשרות לממן טיפול כזה ממקור אחר²². יש מי שנטה לאפשר להשתמש בכספי מעשר לצורך טיפולי פוריות²³, ויש מי שחילק והורה שאפשר להשתמש בכספי מעשר לצורך תשלום על פיקוח הלכתי אך לא לצורך קניית תרופות וכדומה²⁴.

footnotes: ²¹ הרב דוב ליאור, שו"ת דבר חברון, חלק ג, סימן קמ, יד. הרב הורה שאם לבני הזוג קשה מבחינה כלכלית, שלא יפרישו מעשר כספים באותו חודש עד שירווח להם. אבל אם הפרישו מעשר כספים, צריכים לתתו לעניים. ²² הרב יעקב אריאל והרב אשר וייס, בתשובה לשאלת הרב אליהו האיתן, תמוז תשס"ב, שו"ת פוע"ה – פוריות, יוחסין וגנטיקה, עמ' 80–83. תשובת הרב וייס פורסמה גם בקובץ 'דרכי הוראה', קובץ י – 'הלכות מעשר כספים', תמוז תשס"ט, סימן ח – 'טיפולי פוריות ממעשר כספים'. הרב יעקב אריאל (שם) הוסיף שלאחר שירווח להם, צריכים לפרוע את חובם למעשר אך יכולים לעשות זאת גם על ידי חיסכון לילד שייוולד. ²³ הרב זלמן נחמיה גולדברג, תשובה לשאלה הנ"ל, שו"ת פוע"ה, שם, עמ' 84. ²⁴ הרב אפרים גרינבלט, תשובה לשאלה הנ"ל, שו"ת פוע"ה, שם, עמ' 85.

ט. לעומת זאת, מותר לאדם לתת את כספי המעשר שלו לטיפולי פוריות של חברו או לארגון המסייע לזוגות שעוברים טיפולי פוריות. הטעם הוא שאדם יכול לתת כספי צדקה לנצרכים אך אינו יכול להשתמש בכספי מעשר לצורך עצמו, גם אם מדובר באותם צרכים²⁵.

footnotes: ²⁵ כך עולה מתשובת הרב אפרים גרינבלט, שם. הוראה בעל פה מהרב מרדכי אליהו לרב מנחם בורשטין.

י. אם אישה רוצה עוד ילד והבעל חושש בגלל הפרנסה, אפשר לנסות לשכנע את הבעל שתינוק בא עם כיכרו ופרנסתו²⁶, אך אם הדבר עלול לגרום למריבות - אין לבצע טיפולי פוריות²⁷.

footnotes: ²⁶ הביטוי 'ככרו בידו' לקוח ממסכת נִדה (לא, ב) ומשמעותו שמזונותיו של התינוק באים יחד עמו לעולם. יש להעיר בהקשר זה, שלעתים אדם משתכר שכר סביר, אך הוא לא יודע לנהל את ענייניו הכלכליים כראוי. לכן פעמים רבות עזרה בניהול נכון של משק הבית עשויה לסייע למשפחה, ומתוך כך גם לאפשר להם להגדיל את משפחתם. ²⁷ הרב מאיר ניסים מאזוז בפגישתו עם רבני פוע"ה, כ"ט בתמוז תשס"ד.

יא. מסתבר שיש הבדל בין המאמץ הכלכלי הנדרש לקיום מצוות פרייה ורבייה לבין מאמץ להרחבת המשפחה מעבר לכך.

טיפולי פוריות לזוגות שיש להם כבר ילדים

יב. זוג שיש להם כבר בן ובת, והאישה אינה מצליחה להרות כדרך כל הארץ, אין למנוע ממנה ללכת לרופא לקבל טיפולי פוריות, אם היא רוצה בכך, ויש לסייע לה בכך²⁸. ויש מי שכתב שאם לא ידועה הסיבה לאי הפוריות, לא ילכו לרופאים, שיש לתלות שהקב"ה לא רוצה לזכותם ביותר ילדים, ויסתפקו בתפילה²⁹.

footnotes: ²⁸ הרב יצחק זילברשטיין בשם הרב יוסף שלום אלישיב, תשובה בסוף ספר ברכת בנים, קונטרס זכרון נפתלי יוסף, עמ' תקכד. ²⁹ שו"ת אגרות משה, אבן העזר, חלק ד, סימן עג, ג.

התייחסות להזרעה מלאכותית לזוגות שיש להם כבר ילדים תובא להלן, פרק מח - 'הזרעה מלאכותית', עמ' 301-300.

התייחסות להפריה חוץ גופית לזוגות שיש להם כבר ילדים תובא להלן, פרק מט - 'הפריה חוץ גופית', עמ' 345-344.

הריון העלול לגרום לחילולי שבת

יג. אישה שיודעת שכניסה להריון תגרום לה צורך בחילולי שבת רבים, בכל זאת מותר לה להיכנס להריון, ואפילו אם בעלה קיים כבר מצוות פרייה ורבייה³⁰.

footnotes: ³⁰ שו"ת ציץ אליעזר, חלק כב, סימן צ, דבריו הובאו גם בנשמת אברהם, אורח חיים, סימן רמח, עמ' קצ ואילך.הדוגמה שהביא: חולת סוכרת שמקבלת 3–4 זריקות אינסולין ביום, כדי שתהיה מאוזנת, ולפני כל זריקה היא חייבת להוציא דם מאצבעה לבדיקת רמת הסובר בדם, כדי שתדע כמה אינסולין להזריק לעצמה. יש לבצע פעולה זאת מדי יום, כולל שבת, על אף שהדבר כרוך באיסור תורה של הוצאת דם לשם בדיקה. בהריון האיזון חייב להיות עוד יותר מדויק כדי לא לסכן את האישה או את העובר, ולכן היא חייבת לעשות כ-4–8 בדיקות ביום, וממילא כמות חילולי השבת גדלה בהתאם. כיום ייתכנו אמצעי בדיקה ללא חילול שבת, אך העיקרון ההלכתי נשאר. לעתים הצורך בבדיקות דם אינו מיועד לאיזון מצבה הרפואי של החולה, אלא הרופא מבקש שבוע שלם של בדיקות ללא טיפול כדי שיוכל להתוות תוכנית טיפול להמשך. במצב כזה אין הכרח לעשות את הבדיקה דווקא בשבת ובוודאי שאין בכך צד של פיקוח נפש בשבת. התייחסות נוספת תובא להלן בכרך השלישי, פרק נח – 'הריון בסיכון גבוה', עמ' 50, הלכה לח.

התייחסות לשאלה האם לאפשר הריון לאישה שאינה בריאה, תובא להלן בכרך השלישי, פרק נח - 'הריון בסיכון גבוה', בפסקה 'עד כמה מותר לאישה להסתכן כדי להרות', עמ' 36-34.

התייחסות לחילול שבת לצורך הצלת העובר או הצלת המעוברת תובא שם, בפסקה 'חילול שבת להצלת העובר ולהצלת המעוברת', עמ' 50-47.

טיפולי פוריות לאישה גויה או על ידי רופא גוי

יד. מותר לרופא יהודי לטפל באישה גויה שיש לה בעיות פוריות, כדי שתלד³¹.

footnotes: ³¹ משום איבה, שו"ת הרשב"א, חלק א, סימן קכ. וכתב שם שראה את הרמב"ן שנתעסק במלאכה זו אצל הנוכרית בשכר. שיירי כנסת הגדולה, הגהות הטור, יורה דעה, שם, אות ו, ובסוף דבריו כתב שבחינם אסור לעשות להם רפואה, ומכל מקום שומר נפשו ירחק מהם. דרכי תשובה, יורה דעה, שם, אות ז. סיכום מובא בנשמת אברהם, יורה דעה, סימן קנד, עמ' עד.

טו. מותר לאישה ישראלית להתרפא אצל רופא מומחה גוי³².

footnotes: ³² רמ"א, יורה דעה, סימן קנה, א. שפתי כהן, שם, ס"ק ג.