Sefer Puah, Second Volume; Fertility, VII Treatment of Infertility
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
בחירת מין העובר¹
footnotes: ¹ רקע הלכתי, רפואי ומשפטי, מובא בשו"ת פוע"ה – פוריות, יוחסין וגנטיקה, עמ' 168–170.
כַּאֲשֶׁר אֵינְךָ יוֹדֵעַ מַה דֶּרֶךְ הָרוּחַ כַּעֲצָמִים בְּבֶטֶן הַמְּלֵאָה כָּכָה לֹא תֵדַע אֶת מַעֲשֵׂה הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֶת הַכֹּל. קהלת יא, ה
היכמא דליתך ידע איכדין יהלך רוח נשמתא דחיי בגוף עולימא שלילא דשרי במעינא דאימיה מעברא, והיכמא דלא תנדע או דכר או נוקבא עד זמן דאיתיליד, היכדין ליתך ידיע ית עובדא דה' דעביד בחוכמתא ית כולא. תרגום חופשי - כשם שלא תדע איך יהלך הרוח ונשמת החיים בגוף העובר הנמצא ברחם אמו המעוברת, וכשם שלא תדע אם זכר הוא או נקבה עד הזמן שייוולד, כך לא תדע את מעשי ה' העושה בחכמה את הכל. תרגום קהלת, שם
שבעה דברים מכוסים מבני אדם, ואלו הם: יום המיתה ויום הנחמה ועומק הדין ... ואין אדם יודע מה בעיבורה של אשה. בראשית רבה, פרשת תולדות, פרשה סה, יב
בחירת מין עובר יכול שתידרש עבור שני מצבים עקרוניים:
1 – כאשר יש חשש למחלה תורשתית בתאחיזה לכרומוזום הזכרי X², היינו מחלות כמו המופיליה ודושן (ועוד כ-200 מחלות נדירות יותר), שהגן הגורם למחלה נמצא על הכרומוזום הזכרי X. לפיכך נקבה בדרך כלל לא תהיה חולה במחלה זו אלא נשאית של המחלה, מכיוון שיש לה שני כרומוזומים של X, ולכן גם אם אחד פגוע הרי השני תקין. לעומת זאת, הזכר יהיה חולה במחלה כזאת, מכיוון שיש לו רק כרומוזום X אחד (השני הוא Y), ולפיכך המחלה תבוא לידי ביטוי מעשי. במקרים כאלה ישנה הוריה רפואית למנוע לידת זכר כדי למנוע הולדת ילד חולה, וההעדפה היא ללידת נקבה שתהיה בריאה (או לכל היותר נשאית)³. 2 – כאשר בני זוג מעוניינים בוולד ממין זכר או מין נקבה דווקא בגלל סיבות אישיות או משפחתיות, כגון שיש להם העדפה אישית לילד ממין מסוים, או שיש להם כמה ילדים ממין אחד, ורצונם כעת ילד מן המין השני. פרופ' אברהם שטיינברג, 'בחירת מין העובר', ספר אסיא, כרך יג, עמ' ⁴293
footnotes: ² הכוונה לכרומוזום X אצל הזכר, שיש לו כרומוזום X וגם כרומוזום Y, בעוד לאישה יש שני כרומוזומים מסוג X, כפי שיבואר להלן. ³ הערת ד"ר חגית דאום - לאחרונה פונים יותר ויותר זוגות לבחירת עובר ממין נקבה על רקע של בן עם אוטיזם. על פי הספרות הרפואית 'הסף' לאוטיזם גבוה יותר אצל בנות, ועל כן בחירה של בת כאשר יש בבית בן עם אוטיזם ללא סיבה גנטית שנמצאה, עשויה להקטין פי כמה את הסיכוי לאוטיזם אצלה. ⁴ אסיא עז-עח, טבת תשס"ו, עמ' 76.
טכניקות לבחירת מין העובר
אמר רב יצחק בר אמי: אשה מזרעת תחילה - יולדת זכר, איש מזריע תחלה - יולדת נקבה. ברכות ס, א; נִדה כה, ב
ככלל - מינו של העובר, אם יהא זכר או נקבה, נקבע ברגע ההפריה.
הסבר⁵: לאדם בריא יש 46 כרומוזומים המסודרים ב-23 זוגות, בכל אחד מתאי גופו. 22 זוגות מכונים בשם 'כרומוזומי גוף', וזוג נוסף מכונה בשם 'כרומוזומי מין' (X או Y). לנקבה יש שני כרומוזומי X (XX) ולזכר יש כרומוזום אחד מכל סוג (XY).
footnotes: ⁵ בכתיבת ההסבר נעזרנו בגנופדיה - אנציקלופדיה מקוונת לגנטיקה בעריכת פרופ' מוטי שוחט, לשעבר מנהל המכון הגנטי ומומחה ברפואת ילדים, המרכזים הרפואיים רבין ושניידר.
בעת ההפריה כל הורה תורם מחצית ממספר הכרומוזומים לעובר. הביציות ותאי הזרע הם בעצם תאים של גוף האדם שעוברים חלוקת הפחתה, כדי שיוכלו ליצור יחד תא אחד שלם של העובר. הביציות של האישה כולן בעלות כרומוזום X הנקבי, ואילו תאי הזרע של הגבר - חלקם מכילים את כרומוזום X הנקבי וחלקם את כרומוזום Y הזכרי. אם תא זרע בעל כרומוזום Y יפרה את הביצית, יתפתח מכך עובר ממין זכר (XY). אם תא זרע בעל כרומוזום X יפרה את הביצית, יתפתח מכך עובר ממין נקבה (XX).
מקדמת דנא ועד היום נעשו ניסיונות לשלוט על מין העובר. בין השיטות הללו יש שניסו שיטות תזונתיות, כך שתפריט מסוים של האם יגרום להולדת זכרים, ותפריט אחר יביא להולדת נקבות. יש שהציעו שיטות טבעיות שונות שנועדו ליצור תנאים מיטביים להישרדות תאי זרע נושאי כרומוזום X או כרומוזום Y. ביניהם יש לציין תנוחות תשמיש, זמן קיום יחסי אישות ביחס לביוץ, יחס בין זמן השיא המיני של האישה להזרעה של האיש. בשנים האחרונות פותחו שיטות בניסיון להשיג מטרה זו על ידי הפרדת תאי הזרע נושאי כרומוזום X או כרומוזום Y.
זמן קיום יחסי אישות ביחס לביוץ – על פי תיאוריות מסוימות⁶ תאי הזרע הזכריים, נושאי כרומוזום Y, הם מהירים יותר ומסוגלים להגיע לביצית ולהפרותה יותר מהר מאשר הזרעונים הנקביים נושאי כרומוזום X - האיטיים יותר⁷. ואולם, תאי הזרע הנקביים שורדים זמן ממושך יותר מאשר הזכריים. כיוון שכך, אם בני הזוג מקיימים יחסי אישות בזמן הביוץ, הסיכויים להולדת בן זכר גדולים יותר, מפני שתאי הזרע הזכריים המהירים מגיעים ראשונים לביצית ומפרים אותה. לעומת זאת, אם הביוץ מתקיים רק לאחר קיום יחסי האישות, הזרעונים הזכריים אמנם מגיעים מהר יותר למיקום הביציות, אך הם לא מוצאים ביצית כיוון שטרם היה ביוץ, והם 'הולכים לאיבוד' בתוך חלל הבטן, ואילו תאי הזרע הנקביים, שמתקדמים לאט יותר, וגם שורדים זמן רב יותר, הם אלו שמפרים את הביצית, ואז תיוולד בת. ייתכן שכך אפשר להסביר את מאמר חז"ל - "אמר רב יצחק בר אמי: אשה מזרעת תחילה - יולדת זכר, איש מזריע תחלה - יולדת נקבה"⁸. "אשה מזרעת תחילה" - דהיינו, הביוץ היה קודם ליחסי האישות, ואז הזרעונים הזכריים המהירים מפרים את הביצית וייוולד בן⁹. לעומת זאת "איש מזריע תחילה" – אם הזרעונים קדמו לביוץ, אז דווקא התאים הנקביים, האיטיים ומאריכי הימים, הם שיפרו את הביצית, ותיוולד בת. יש לציין בהקשר זה, שהזרעונים יכולים להפרות את הביצית בתוך שלושה ימים מזמן יחסי האישות. הזרעונים נשמרים בצוואר הרחם של האישה ומשם ממשיכים לתוך הרחם ולחצוצרות – שם תתבצע ההפריה. לאחר שלושה ימים, מאבדים הזרעונים את חיוניותם ושוב אינם יכולים להפרות.
footnotes: ⁶ ראה לדוגמה ד"ר עידית בן יאיר, אתר מכון שפרה: בחירת מין היילוד. ⁷ על פי דברי פרופ' בנימין ברטוב (בפגישתו עם רבני פוע"ה, ג' באלול תש"ס), ככלל, יש לתאי הזרע הזכריים והנקביים אותו כוח ואותה עוצמת התקדמות, אבל התאים הזכריים מתקדמים ישר, והתאים הנקביים עושים דרך יותר ארוכה ומפותלת, לכן הזכריים מגיעים ראשונים. ⁸ נִדה לא, א, ובמקומות נוספים. ⁹ יש המבארים שהביטוי 'מזרעת תחילה' כולל גם את ההתרגשות של האישה בעת קיום יחסי האישות, שגורמת להגברת הסיכוך והנוזלים במערכת הרבייה הנשית בנתיב שבו הזרעונים עוברים, ומתוך כך הזרעונים הזכריים מסוגלים להגיע מהר יותר ומוקדם יותר לביצית ולהפרותה.
יש לציין שמדובר רק בסטטיסטיקה. בסופו של דבר יש מיליוני זרעונים, ומתוכם רק זרעון אחד מפרה את הביצית, כך שכל השיטות – ובכללן שיטה זו – הן בגדר השתדלות ואי אפשר להגיע לתוצאות ודאיות.
תזונה - השיטות הטבעיות מצרפות גם את נושא התזונה¹⁰. לשיטה זו, תזונה שיוצרת סביבה בסיסית עשויה לסייע לתאי הזרע הזכריים, ואילו תזונה היוצרת סביבה חומצית יותר מפריעה להתקדמות תאי הזרע הזכריים המהירים והחלשים יותר, ומגדילה את הסיכוי של תאי הזרע הנקביים להפרות את הביצית¹¹.
footnotes: ¹⁰ ראה מקורות מדעיים לכך במאמרו של הרב ד"ר מרדכי הלפרין, 'איסור והיתר בברירת מין היילוד', ספר אסיא יג, עמ' 318 (אסיא עה-עו, שבט תשס"ה, עמ' 192). ¹¹ יש כיום נשים המתמחות בתזמון הביוץ ובתזונה מסוימת באופן שלפי דבריהן מגדיל את הסיכוי ללידת בן או ללידת בת. פרטים אפשר לקבל במכון פוע"ה.
ברירת זרעונים במעבדה - כיום יש שיטות האמורות להפריד במעבדה את תאי הזרע הזכריים והנקביים במידה מסוימת¹². כדי להגיע להפרדה הזאת צריך לקבל זרע מן הבעל, לברור אותו במעבדה, ולהזריע אותו באישה באופן מלאכותי (IUI)¹³.
footnotes: ¹² על פי ד"ר חנה קטן, 'בחירת מין היילוד', ספר אסיא יג, עמ' 307 (אסיא עה-עו, שבט תשס"ה, עמ' 190–191) אחוז ההצלחה בשיטה זו כ-70%–80%. גם במאמרה הנ"ל של ד"ר עידית בן יאיר, מופיע נתון של 80% הצלחה. כך הייתה ההתרשמות על פי זוגות אחדים שניסו שיטה זאת ודיווחו על כך למכון פוע"ה, אמנם חשוב לציין שלא מדובר בכמות מספקת של זוגות כדי שיהיה אפשר ללמוד מהם. לעומת זאת, יש שכתבו ששיטה זו עדיין איננה מעשית מבחינת היעילות, ראה פרופ' אברהם שטיינברג, 'בחירת מין העובר', ספר אסיא יג, עמ' 294 (אסיא עז-עח, טבת תשס"ו, עמ' 77). ¹³ מרבית מעבדות הפוריות אינן עוסקות בהפרדת תאי זרע לשם בחירת מין העובר. פרטים לגבי מעבדות מסוימות העוסקות בכך אפשר לקבל במכון פוע"ה.
ברירת עוברים – קיימת אפשרות ברורה ויעילה לברירת מין העובר לאחר הפריה חוץ גופית, באמצעות אבחון גנטי טרום השרשתי (PGD), שבו בודקים את קדם העוברים ומחזירים לרחם רק קדם עוברים מהמין הרצוי. מהימנות ברירה כזאת אמורה להיות מדויקת לחלוטין, ואף על פי כן, במקרים של ברירת מין העובר שייעודה למנוע מחלות קשות הפוגעות במין אחד בלבד, יש המלצה רפואית לבדוק ולאמת את מין העובר גם במהלך ההריון, כפי שהובא לעיל, פרק נ – 'ברירת עוברים למניעת מחלות גנטיות (PGD)', עמ' 364, לגבי כל מחלה גנטית.
מחד גיסא, יש הסבורים שמבחינה אתית מוסרית אין כל הצדקה להתיר ברירת מין העובר לצרכים אישיים או משפחתיים, שאינם רפואיים. הסיבות לכך הן: התנגדות עקרונית להעדפת מין אחד על פני משנהו. התנגדות עקרונית לשימוש במשאבים ציבוריים לצרכים שאינם רפואיים. חשש מפני הפרת האיזון בין זכרים ונקבות בעולם. חשש ליצירת אפליה בין המינים. ההשפעה של החלטות כאלו על גורל קדם העוברים שלא נבחרו להשרשה. חשש מפני סיכונים וסיבוכים רפואיים לאם ולצאצאים, הנובעים מהשיטות הטכנולוגיות לקביעת מין העובר. התנגדות ליצירת ילדים לפי שיקולים אגואיסטיים של ההורים. חשש ליחס שונה לילד 'מוזמן' לעומת הילדים האחרים במשפחה, או לעומת ילדים 'אקראיים' אחרים. חשש להתפתחות בלתי תקינה של ילד מוזמן בהשוואה לילד 'אקראי' וטבעי. חשש מפני מדרון חלקלק, שבו יבצעו ברירות של עוברים על יסוד צבע עיניים, גובה, וכיוצא בזה. מאידך גיסא, יש הסבורים שאין מניעה מוסרית לברירת מין העובר לצרכים אישיים או משפחתיים, שאינם רפואיים, ובלבד שיתקיימו תנאים ובקרות ציבוריות נאותים. הסיבות לכך הן: בדרך כלל, אם קיימת אפשרות טכנולוגית להביא רווחה לפרטים בחברה, אין לחברה זכות למנוע מן היחידים להשתמש בטכנולוגיות כאלו לרווחתם, על סמך עיקרון האוטונומיה. אין חשש להפרת האיזון בין זכרים ונקבות בעולם, כי לא מדובר במספרים גדולים ובעלי חשיבות. מדובר במצבים מוגבלים ומוגדרים בלבד, ובתנאים נאותים יהיו למשפחות שונות העדפות שונות ביחס למין הרצוי. לא טכנולוגיה זו היא שתגרום לאפליה בין המינים. כל החלטה של בני זוג כרוכה בשיקולים אגואיסטיים שלהם ביחס למספר הילדים, עיתוי הלידות וכיוצא בזה. החשש ליחס שונה של 'ילד מוזמן' לעומת ילד אחר, או החשש להתפתחות בלתי תקינה של ילד 'מוזמן', אינו שונה מהמצב הטבעי שבו נולדת בת באופן טבעי למשפחה שיש בה רק בנים, או שנולד ילד לאחר הריון בלתי רצוי, או שנולד 'ילד יקר', היינו ילד שבא אחרי הרבה שנות עקרות וניסיונות להרות, ודוגמאות רבות אחרות. יש יכולת ציבורית למניעת מדרון חלקלק על ידי הצבת גבולות. ואדרבה, מבחינת המדרון החלקלק ניתן לטעון שמניעת האפשרות לשימוש בטכנולוגיות מותרות כשלעצמן, תוביל לשימוש בטכניקות פסולות, כגון הפלות של מין לא רצוי, ואף גרוע מזה, הריגת מין לא רצוי לאחר היוולדו, כפי שהדבר נעשה בסין ובהודו. פרופ' אברהם שטיינברג, 'בחירת מין העובר', ספר אסיא, כרך יג, עמ' 298-297 ¹⁴
footnotes: ¹⁴ אסיא עז-עח, טבת תשס"ו, עמ' 80–81.
עד שנת תשס"ה (2005) לא היה אפשר מבחינה משפטית בישראל לבצע אבחון גנטי טרום השרשתי לצורך בחירת מין היילוד מסיבה שאינה רפואית. באותה שנה המליצה ועדה שמינה משרד הבריאות לאפשר פעולה כזאת רק במקרים חריגים, ובנסיבות ובמגבלות מחמירות ביותר. בעקבות המלצות הוועדה מונתה ועדה ארצית המוסמכת לאשר או לפסול בקשות לבחירת מין היילוד בשיטה זו, והתנאים פורסמו בחוזר מנכ"ל משרד הבריאות¹⁵.
footnotes: ¹⁵ חוזר מנכ"ל מס' 21/05 מיום ל' בניסן תשס"ה, 9.5.05. אושרר שנית בחוזר מנכ"ל מס' 7/12 מיום ג' באייר תשע"ב, 25.4.12. הנוהל הרשמי לברירת מין היילוד באבחון גנטי טרום השרשתי מובא גם בספר אסיא יג, עמ' 308–312 (אסיא עז-עח, טבת תשס"ו, עמ' 90–95).
התנאים לאישור בקשה כזאת כוללים:
- הוועדה השתכנעה שיש סיכון ניכר לפגיעה משמעותית בבריאות הנפשית של אחד ההורים או של הילד שייוולד, אם לא תתקיים בחירת מין העובר.
- למבקשים יש לפחות ארבעה ילדים משותפים מאותו מין, ואין להם ילדים בני המין השני, למעט מקרים חריגים ונדירים ביותר.
- הוסברו להורים פרטי התהליך, סיכוייו וסיכוניו.
- הוסבר להורים כי אם קדם העוברים התקינים שנוצרו אינם מהמין המבוקש, לא יינתן אישור למחזור טיפולים נוסף טרם שיוחזרו לרחם כל קדם העוברים התקינים שנוצרו.
אישור הוועדה אינו מקנה זכאות לקבלת מימון מקופת החולים. כיום ההליך אינו בסל הבריאות.
האם קיום פרייה ורבייה מותנה בהולדה בפועל או בהשתדלות
הגדרת מצוות פרייה ורבייה והתייחסות לאופן קיומה הובאו לעיל, פרק כה - 'פרייה ורבייה', עמ' 14. כאן תובא התייחסות רק בהקשר של בחירת מין העובר לצורך קיום פרייה ורבייה.
א. יש שכתבו שקיום מצוות פרייה ורבייה אינו מותנה במבחן התוצאה של הולדת בן ובת, אלא בהשתדלות האנושית של האדם¹⁶. לפי הסבר זה, הולדת זכר ונקבה יכולה לפטור את האדם מלהמשיך ולעסוק בקיום המצווה. על כן המשנה אינה קובעת בלשון חיובית כמה בנים מחויב האדם להוליד, כיוון שיישום מצווה זו אינו תלוי באדם בלבד, אלא אמרה "לא יבטל אדם מפרייה ורבייה אלא אם כן יש לו בנים" – כלומר, מכאן ואילך רשאי הוא להיבטל מקיום המצווה; אך אין זאת אומרת שבלא תוצאה זו לא קיים את המצווה, שהרי לא ייתכן שהתורה ציותה את האדם דבר שאין ביכלתו לקיים¹⁷.
footnotes: ¹⁶ שו"ת אגרות משה, אבן העזר, חלק ב, סימן יח (מצוטט לעיל, פרק כה – 'פרייה ורבייה', עמ' 14), וכן בדברות משה, פסחים, פרק י, סימן ה, ענף ט. שו"ת הר צבי, אבן העזר, סימן א. ¹⁷ אין זה סותר את דבריהם שאדם יכול לקיים פרייה ורבייה על ידי הזרעה מלאכותית או הפריה חוץ גופית (כפי שהובא לעיל, פרק מח – 'הזרעה מלאכותית', עמ' 295, ובפרק מט – 'הפריה חוץ גופית', עמ' 337), כיוון שהכוונה היא שאף אם הוא מוליד בן ובת בהפריה חוץ גופית, הוא פטור מלהמשיך בקיום המצווה.
לפי שיטה זו יש מקום לומר שאין להתיר טיפולי הפריה חוץ גופית או הזרעה מלאכותית לצורך הולדת בן או בת כשהמטרה המוצהרת היא השלמת קיום מצוות פרייה ורבייה, שהרי האדם לא מצווה על התוצאה אלא על ההשתדלות כדרך כל הארץ.
לעומת זאת, יש חולקים הסוברים שקיום המצווה תלוי במבחן התוצאה, ולשיטתם המצווה אינה ההשתדלות אלא שיהיו לו ילדים משני המינים¹⁸. לשיטה זו יש מקום לומר שגם טיפולי פוריות שתכליתם הולדת בן ובת יכולים להיכלל במסגרת מצוות פרייה ורבייה.
footnotes: ¹⁸ מנחת חינוך, מצווה א. שו"ת פרי יצחק, חלק א, סוף סימן מב.
אכילת מאכלים מסוימים ועיתוי קיום חיי אישות
ב. ברור שמותר לאכול מאכלים מסוימים ולהימנע מאכילת מאכלים אחרים, שלפי טענות שונות עשויים לגרום לסיכוי גדול יותר להריון של בן או של בת. כמובן, בתנאי שאינם מזיקים לבריאות¹⁹.
footnotes: ¹⁹ הרב מאיר ניסים מאזוז, הרב אביגדֹר נבנצל, הרב מנשה קליין, בתשובה לשאלתו של הרב מנחם בורשטין, סיון תשס"ג. וכן הורה הרב שלמה משה עמאר בפגישתו עם רבני פוע"ה, כ"ו באייר תשס"ג. הרב דוב ליאור, בתשובה לשאלה זו, הורה שאפשר להשתמש בשיטה זו רק אם יש שלושה ילדים מאותו מין ואין ילד מהמין האחר. התשובות הובאו בשו"ת פוע"ה – פוריות, יוחסין וגנטיקה, עמ' 171–178. הרב ד"ר מרדכי הלפרין ('איסור והיתר בברירת מין היילוד', ספר אסיא יג, עמ' 318, אסיא עה-עו, שבט תשס"ה, עמ' 192) הביא מקורות לכך שיש עדויות המצביעות על השפעה טבעית של התפריט של האישה על ברירת המין לפני הכניסה להריון. הוא העיר על כך שאין מניעה הלכתית להשתמש בשיטה כזאת, אך גם היא איננה חסרת סיכון, ויש מקום להשתמש בה רק בפיקוח רפואי מתאים.
ג. כאשר האישה מותרת לבעלה, מותר לבני הזוג לקיים יחסי אישות במועד הרצוי שבו לדעתם יש סיכוי גדול יותר להולדת ילד מהמין הרצוי להם, ולהימנע מחיי אישות בזמן שבו יש לדעתם סיכוי גדול יותר להולדת ילד מהמין האחר²⁰.
footnotes: ²⁰ הרב מאיר ניסים מאזוז, הרב אביגדֹר נבנצל, בתשובתם הנ"ל, שם, עמ' 176–177. הרב דוב ליאור, בתשובתו הנ"ל, שם, עמ' 174–175, בהתאם להסתייגותו בהערה הקודמת. גם אם מדובר על הימנעות מחיי אישות בליל טבילה, מסתבר שאפשר להתיר זאת אם יש הסכמה מלאה של שני בני הזוג, כיוון שאין בזה ביטול פרייה ורבייה.
הזרעה מלאכותית או הפריה חוץ גופית לצורך בחירת מין העובר
העיסוק ההלכתי בנושא זה ובנושאים חמורים דומים, לא נועד למציאת היתרים לכתחילה. מדובר בנושאים שכרוכים בהם בעיות הלכתיות רגישות, והלוואי שנוכל למצוא פתרון בדיעבד למקרים קשים שאין להם פתרון. כל הפתרונות שיימצאו נועדו במפורש למקרים כאלה בלבד, ואין להסיק מהם היתר כללי לכל מאן דבעי. על כן, הייתי מוציא מכלל שאלה את הבקשות להפריה חוץ גופית מטעמים של "לוקסוס". הדיון ההלכתי והאפשרות להיתר, נועדו במפורש רק למקרים בעייתיים של אלו שאינם יכולים להביא ילדים בדרך טבעית או שיש חשש שהעובר יהיה פגום. על כן, לא הייתי נמנע מלהתיר לבני זוג נשאי מחלות גנטיות או אחרות, לפעול בדרך זו שתאפשר להבטיח הולדת ילדים בריאים ... גם אם יש לזוג בנים או בנות בלבד, וחשקה נפשם לקיים מצוות פרייה ורבייה כהלכה, לא הייתי מסכים להשתמש בדרך של הפרית מבחנה, שלמרות כל ההיתר, היא איננה חלקה מבחינה הלכתית. הרב שלמה דיכובסקי, 'ברירה טרום עוברית ומעמדו של קדם עובר', ספר אסיא, כרך יג, עמ' ²¹316-313
footnotes: ²¹ אסיא עז-עח, טבת תשס"ו, עמ' 73–75. הדברים פורסמו גם בשו"ת פוע"ה – פוריות, יוחסין וגנטיקה, עמ' 512, ובשו"ת לב שומע לשלמה, חלק ב, סימן מג.
ככלל, כשהפוסקים התירו הזרעה מלאכותית או הפריה חוץ גופית, הם הסתייגו מאוד מלהתיר היתר גורף, וכתבו שאין להתיר טיפולים כאלה כל עוד יש תקווה סבירה שבני הזוג יוכלו להיבנות כדרך כל הארץ, ושההיתר לטיפולי פוריות בכלל הוא רק בשעת דחק גדולה כשהסיכויים להיבנות כדרך כל הארץ נמוכים. הגבלות אלו מלמדות שייתכן שההיתר הוא רק במצב של עקרות מוחלטת, כשבני הזוג לא נפקדו כלל, ומסתבר שההיתר לא יינתן כשיש לבני הזוג צאצאים, אלא שרצונם בבן או בבת דווקא²².
footnotes: ²² ראה לעיל, פרק מח – 'הזרעה מלאכותית (IUI)', עמ' 295, 297 ואילך, ובפרק מט – 'הפריה חוץ גופית (IVF)', עמ' 337, 339 ואילך, את הדיון ההלכתי בשאלה האם ומתי מותר לבצע טיפולי פוריות והאם מקיימים בזה פרייה ורבייה. המובא להלן הוא על פי המסקנה ההלכתית שמקיימים פרייה ורבייה גם באופנים אלו.
ד. ככלל, אין להשתמש בשיטות הבוחרות מראש את מין העובר על ידי נתינת זרע וברירתו במעבדה, אם רוצים דווקא בנים או בנות²³, אפילו כדי לקיים מצוות פרייה ורבייה כהלכתה²⁴. כמה טעמים ניתנו לכך:
footnotes: ²³ שו"ת בנין אב, חלק ו, סימן ס, על פי הרצאת הרב אליהו בקשי-דורון בכנס פוע"ה תש"ע. הרב שלמה זלמן אויערבאך, דבריו הובאו בנשמת אברהם, אבן העזר, סימן א, ס"ק ה, עמ' ט, ובשו"ת מנחת שלמה, חלק ג, סימן קג, טז. הרב נחום אליעזר רבינוביץ, דבריו הובאו בשו"ת במראה הבזק, חלק ה, נספח לסימן קד, עמ' 207–208. הרב יעקב אריאל, הרב יצחק זילברשטיין, הרב דוב ליאור, הרב מאיר ניסים מאזוז, הרב יהושע נויבירט, הרב מנשה קליין, בתשובה לשאלה הנ"ל, שו"ת פוע"ה, שם, עמ' 171–177. הרב זלמן נחמיה גולדברג (אך ראה להלן, הערה 34), הרב אביגדֹר נבנצל (אך ראה להלן, הערה 36), הרב מנחם מנדל שפרן ופוסקים נוספים שכבר צוינו כאן, בנספח למאמרו של הרב יגאל שפרן, 'בחירת מין היילוד', ברכה לאברהם, עמ' 327–339. הרב שלמה דיכובסקי בהרצאתו בכנס פוע"ה תשס"ה, ובספר אסיא יג, עמ' 316 (אסיא עז-עח, טבת תשס"ו, עמ' 75, פורסם גם בשו"ת פוע"ה – פוריות, יוחסין וגנטיקה, עמ' 512, ובשו"ת לב שומע לשלמה, חלק ב, סימן מג), דבריו צוטטו גם כאן למעלה. תשובה בעל פה של הרב ישראל זאב גוסטמן לרב ד"ר מרדכי הלפרין, הובאה במאמרו של אליאב משה, 'שו"ת בנושאי גנטיקה', ספר אסיא י, עמ' 198, ובמאמרו של הרב ד"ר מרדכי הלפרין, 'איסור והיתר בברירת מין היילוד', ספר אסיא יג, עמ' 318 (אסיא עה-עו, שבט תשס"ה, עמ' 192).חלק מהפוסקים דלעיל התייחסו רק לאופן של הזרעה מלאכותית או רק לאופן של הפריה חוץ גופית. מכל מקום, בהלכה כאן לא חילקנו בין שתי האפשרויות הללו כיוון שנראה שהעקרונות העולים מדבריהם נכונים במהותם לשתי האפשרויות, אף על פי שהאפשרות של הזרעה מלאכותית קלה יותר מבחינה הלכתית.ראה גם הרב ברוך פינקלשטיין, 'הפריה חוץ גופית לצורך בחירת המין הרצוי', תחומין כז (תשס"ז), עמ' 138–143. ²⁴ הרב שלמה דיכובסקי, שם.
• עקב איסור זרע לבטלה, דהיינו כיוון שחלק מהזרעונים נזרקים²⁵.
footnotes: ²⁵ הרב שלמה זלמן אויערבאך, נשמת אברהם, שם, ובשו"ת מנחת שלמה, שם. הרב אביגדֹר נבנצל, ברכה לאברהם, שם. הרב מנשה קליין, בתשובתו הנ"ל, שו"ת פוע"ה, שם, עמ' 173.
• ההיתר להזרעה מלאכותית ולהפריה חוץ גופית ניתן דווקא לזוגות עקרים ללא ילדים, ששם הסבל של בני הזוג הוא גדול לאין שיעור מאשר זוג שיש להם רק בנים או רק בנות²⁶.
footnotes: ²⁶ שו"ת בנין אב, שם. הרב זלמן נחמיה גולדברג, ברכה לאברהם, שם. הרב יצחק זילברשטיין, בתשובתו הנ"ל, שם, עמ' 176. הרב ברוך פינקלשטיין, שם.
• אין לאדם להתערב באופן כזה בפעולות הבריאה²⁷.
footnotes: ²⁷ הרב יעקב אריאל, הרב דוב ליאור, הרב מאיר ניסים מאזוז והרב יהושע נויבירט, בתשובתם הנ"ל, שם, עמ' 174–177. הרב שלמה משה עמאר בפגישתו עם רבני פוע"ה, כ"ו באייר תשס''ג, שו"ת פוע"ה, שם, עמ' 177. ראה באריכות ובפירוט במאמרו של הרב יגאל שפרן, 'בחירת מין היילוד', ברכה לאברהם, שם, ובפרט בדברי הרב יעקב אריאל, בנספח שם. ההתייחסות שם היא לטכניקה של PGD.
• הטיפול עצמו כרוך בסיכונים, גם לאישה וגם לוולד שייוולד²⁸.
footnotes: ²⁸ שו"ת בנין אב, שם. הרב נחום אליעזר רבינוביץ, במראה הבזק, שם. בנספח הובאו מחקרים המלמדים על פגיעות ומומים רבים יותר בעוברים שנולדו כתוצאה מהפריה חוץ גופית מאשר בהריונות רגילים כדרך כל הארץ. בהקשר זה ראה לעיל, פרק מט – 'הפריה חוץ גופית (IVF)', עמ' 330, סטטיסטיקות אחרות.
• כיוון שיש דעות שאין מקיימים פרייה ורבייה על ידי הזרעה מלאכותית או הפריה חוץ גופית, ובני זוג אלו יכולים להביא צאצאים כדרך כל הארץ²⁹.
footnotes: ²⁹ שו"ת בנין אב, שם. הרב נחום אליעזר רבינוביץ, שם. הרב ברוך פינקלשטיין, שם.
אך לצורך רפואי, כגון מניעת לידת ילדים עם מחלות תורשתיות³⁰, מותר להשתמש בשיטות כאלה³¹.
footnotes: ³⁰ לדוגמה מחלות הפוגעות בגברים בלבד, כגון מחלת ההמופיליה הקשורה לכרומוזום הזכרי X. ³¹ הרב שלמה זלמן אויערבאך, נשמת אברהם, שם. הרב יעקב אריאל, בתשובתו הנ"ל, שם. הרב זלמן נחמיה גולדברג בפגישתו עם רבני פוע"ה, ט"ז באייר תשס"ג. הרב מאיר ניסים מאזוז (בתשובתו הנ"ל, שם) והרב שלמה משה עמאר (בפגישתו הנ"ל, שם) נטו להתיר. הרב דוב ליאור (בתשובתו הנ"ל, שם) התיר דווקא בשיטה של תזונה או דיאטה מיוחדת. ראה עוד לעיל, פרק נ – 'ברירת עוברים למניעת מחלות גנטיות (PGD)', עמ' 366, שלמעשה יש להתיר הפריה חוץ גופית הכוללת אבחון טרום השרשתי למניעת מחלות גנטיות.
ה. אם בני זוג עוברים ממילא הפריה חוץ גופית מסיבות רפואיות, מותר להם לבחור האם רצונם בבן או בבת³².
footnotes: ³² הרב שלמה דיכובסקי (ספר אסיא, שם, ובשו"ת פוע"ה, שם, עמ' 514). הרב ד"ר מרדכי הלפרין (ספר אסיא יג, שם). הרב הלפרין התנה את ההיתר בכך ששאר העוברים הבריאים לא יושמדו כל עוד הוריהם מתכוונים להביא צאצאים לעולם. הרב זלמן נחמיה גולדברג בפגישתו הנ"ל. הרב יצחק שילת (רפואה, הלכה וכוונות התורה, עמ' 248, ג) הגביל היתר כזה רק למקרה שבני הזוג עוברים אבחון טרום השרשתי (PGD) שבמסגרתו כבר ידוע מין העובר. פרופ' אברהם שטיינברג ('בחירת מין העובר', ספר אסיא יג, עמ' 304, אסיא עז-עח, טבת תשס"ו, עמ' 87) הגביל את ההיתר דווקא אם יש לבני הזוג כמה ילדים ממין אחד או שהאישה כבר מבוגרת, והוסיף על כך שההיתר מותנה רק כשבני הזוג יסבלו מאוד מבחינה פסיכולוגית אם הדבר לא יתאפשר להם או ששלום הבית יתערער.הערת ד"ר חגית דאום – מבחינה משפטית בדרך כלל לא מאשרים לבני זוג שמבצעים IVF + PGD למחלה תורשתית מסוימת לברור את מין העובר.
ו. לעומת זאת, יש מי שהורה שבמקרים מיוחדים, כגון שיש לבני הזוג כבר חמישה ילדים מאותו המין ורוצים ילד מהמין השני, או במקרה של אישה מבוגרת, שסיכוייה להולדת ילד נוסף מעטים³³ והיא רוצה דווקא ילד ממין מסוים, יש להתיר³⁴.
footnotes: ³³ הדיון היה לגבי אשה מעל גיל 42. ³⁴ הרב מרדכי אליהו, דבריו הובאו בשו"ת במראה הבזק, חלק ה, סימן קד, הערה 6, על פי עדותו של הרב מנחם בורשטין. הרב שלמה פישר בפגישתו עם רבני פוע"ה, י"ב בכסלו תשס"ד. הרב שלמה משה עמאר (בפגישתו הנ"ל, שם) אמר שבמקרים מיוחדים, כגון שלום בית, צריך שאלה מפורטת וייתכן שיהיה מקום להתיר. הרב זלמן נחמיה גולדברג והרב אשר וייס, הוראה בעל פה לרב אברהם שטיינברג, פורסמה על ידי ד"ר ריצ'רד חיים גראזי וד"ר יואל וולוולסקי, אסיא צט-ק (מרחשוון תשע"ו), עמ' 182.אם מדובר בהזרעה מלאכותית, הרב מרדכי אליהו הסכים להתיר אפילו קודם שיש חמישה ילדים מאותו מין.ראה עוד הרב אבישי מזרחי, 'ספרי סגולות כמקור הלכתי לסוגיית בחירת מין העובר', אסיא צג-צד (אדר א תשע"ד) עמ' 113–126.
ז. יש מי שהורה שאף על פי שככלל אין להתיר בחירת מין העובר לצרכים שאינם רפואיים, מכל מקום, אם עצם הולדת הילד מותנית בכך שיהיה ממין מסוים דווקא, צריך לבדוק לפי העניין וייתכן שאפשר יהיה להתיר גם למעשה³⁵.
footnotes: ³⁵ הרב זלמן נחמיה גולדברג בפגישתו הנ"ל. טעמו: כיוון שאין כאן איסור גמור אלא הדרכה מחשבתית עקרונית.
ח. אם יש צורך והיתר להשתמש בשיטות כאלה, השיטה של הזרעה מלאכותית עדיפה על פני הפריה חוץ גופית³⁶.
footnotes: ³⁶ הרב אביגדֹר נבנצל בתשובתו הנ"ל לרב מנחם בורשטין, שו"ת פוע"ה, שם, עמ' 177. וראה עוד לעיל, הערה 23.
ט. יש להתיר ברירת מין העובר לצורך בחירת בת דווקא, במקרה של הפריה חוץ גופית מתרומת זרע גוי³⁷, כאשר בעל האישה הוא כהן, ואם ייוולד לו בן זכר יתגלה לעין כל שאין הוא בנו שהרי הוולד אינו כהן, ולא יוכל לעלות לדוכן או לעלות ראשון לתורה³⁸.
footnotes: ³⁷ כמובן, מדובר רק כשיש היתר הלכתי לכך, כפי שיפורט להלן, פרק נה - 'תרומת זרע', עמ' 433. ³⁸ הוראה בעל פה של הרב מרדכי אליהו לרב מנחם בורשטין. הרב זלמן נחמיה גולדברג בפגישתו הנ"ל. וראה גם פרופ' אברהם שטיינברג, 'בחירת מין העובר', ספר אסיא יג, עמ' 305 (אסיא עז-עח, טבת תשס"ו, עמ' 88).
י. כמובן, כל טיפול של הזרעה מלאכותית או הפריה חוץ גופית חייב להתבצע בפיקוח הלכתי מלא³⁹.
footnotes: ³⁹ פירוט יובא להלן, פרק נו – 'פיקוח הלכתי', מעמ' 457 ואילך. התייחסות לצורת נתינת הזרע הובאה לעיל, פרק מח – 'הזרעה מלאכותית (IUI)', עמ' 305-304.
ההיתר יינתן רק במקרים מוגדרים וחריגים; לאחר דיון מיוחד ואינדיבידואלי ביחס לכל מקרה לגופו על ידי ועדה מיוחדת לכך; לאחר הערכה ואישור של פוסק מובהק, ולא יינתן היתר גורף לכל מאן דבעי. ההיתר יינתן רק אם התקיימו התנאים הבאים: לזוג יש ארבעה-חמישה ילדים מאותו המין; בני הזוג סובלים סבל נפשי משמעותי בגין היעדר ילד מהמין החסר; קיים חשש לשלום בית אם לא ייוולד צאצא ממין מסוים; הזוג לא ירצה ללדת עוד ילדים, אלא אם כן יינתן לו ההיתר לברור את מין העובר. כאשר האישה עוברת ממילא הליך של הפריה חוץ גופית בגלל בעיות פוריות, ומתקיימים כל התנאים דלעיל, ההיתר קל יותר. פרופ' אברהם שטיינברג, 'בחירת מין העובר', ספר אסיא יג, עמ' 306-305 ⁴⁰
footnotes: ⁴⁰ אסיא עז-עח, טבת תשס"ו, עמ' 89. דבריו עוסקים בהבט ההלכתי. השווה לחוזר מנכ"ל משרד הבריאות (הובא לעיל, עמ' 374), שהגדיר את הדברים מבחינה רפואית ומשפטית.
מה יעשה אדם ויהיו לו בנים זכרים? אמר להם⁴¹: ישא אשה ההוגנת לו, ויקדש עצמו בשעת תשמיש. אמרו: הרבה עשו כן ולא הועילו! אלא: יבקש רחמים ממי שהבנים שלו, שנאמר: "הִנֵּה נַחֲלַת ה' בָּנִים שָׂכָר פְּרִי הַבָּטֶן" (תהלים קכז, ג). מאי קא משמע לן - דהא בלא הא לא סגי. מאי שכר פרי הבטן? אמר רבי חמא ברבי חנינא: בשכר שמשהין עצמן בבטן כדי שתזריע אשתו תחילה - נותן לו הקדוש ברוך הוא שכר פרי הבטן. נִדה ע, ב – עא, א
footnotes: ⁴¹ תחילת הברייתא נִדה, סט, ב – "תנו רבנן: שנים עשר דברים שאלו אנשי אלכסנדריא את רבי יהושע בן חנניא: שלושה דברי חכמה, שלושה דברי הגדה, שלושה דברי בורות, שלושה דברי דרך ארץ". השאלה כאן היא מדברי דרך ארץ.