Sefer Puah, Second Volume; Fertility, VII Treatment of Infertility
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
הסיבות הרפואיות לשימוש בתרומת ביצית - במקרים של אי פוריות האישה, עקב סיבות מסוימות שיפורטו להלן, אפשר מבחינה רפואית וטכנולוגית להפרות ביצית של אישה אחרת עם תאי הזרע של הבעל, ולהשתיל את הביצית המופרית ברחמה של האישה העקרה. לאחר קליטת הביצית המופרית ברחם האישה הנתרמת, ממשיך תהליך ההריון והלידה כרגיל, כמו אצל כל אישה.
הסיבות הרפואיות לצורך בשימוש בתרומת ביצית כוללות: חוסר שחלות, שהוא מצב נדיר; אי תפקוד שחלתי, כגון תסמונת טרנר¹; כשל שחלתי מוקדם, בלות בגיל צעיר²; לאחר מחלות שחלתיות המונעות את הביוץ; בעקבות טיפולים רפואיים שפגעו בשחלות, כגון טיפולים למחלת הסרטן; במצב שבו האישה נושאת מחלה תורשתית³; גיל מבוגר יחסית, או סיבות אחרות, ידועות או בלתי ידועות.
footnotes: ¹ הסבר יובא באוצר המושגים, ערך תסמונת טרנר. ² הסבר יובא באוצר המושגים, ערך מנופאוזה מוקדמת. ³ בעבר, היה אחד הפתרונות לנשאות וחשש ממחלה גנטית, תרומת ביצית מאישה שאינה נשאית. כיום, כשיש אפשרות לברירת עוברים בריאים על ידי אבחון גנטי טרום השרשתי (PGD), הדרישה לכך פחתה וכמעט אינה בנמצא.
הקהל העיקרי המופנה כיום לתרומת ביצית הן נשים מבוגרות מגיל 45 שהפוריות אצלן דעכה. לאחר גיל 35 יש ירידה חדה של הפוריות, ואחרי גיל 45 נדיר שאישה תיכנס להריון ספונטני או אפילו בטיפולי הפריה חוץ גופית מביציותיה שלה⁴.
footnotes: ⁴ נכון ליום כתיבת שורות אלו ביטוח הבריאות הממלכתי מממן טיפולי הפריה חוץ גופית מביציות האישה עד לגיל ארבעים וחמש. בשנים האחרונות מתנהל ויכוח ציבורי על הגבלת הגיל לארבעים ושלוש, כיוון שאחוזי ההצלחה של טיפולי הפריה חוץ גופית אצל נשים בגילאים מבוגרים כאלה נמוכים ביותר. אפשר לבדוק את הרזרבה השחלתית שנותרה באמצעות בדיקות שונות, ראה לעיל, פרק לד – 'הפרעות הורמונליות – אנדוקרינולוגיה' בפִּסקה 'בדיקת מאגר הביציות בשחלות', עמ' 143-141.
יש כמה סיבות לאי הפוריות של נשים מבוגרות: סיבה אחת היא ירידה ברזרבה השחלתית עם העלייה בגיל, כלומר ירידה במספר הביציות הבשלות התקינות הראויות להפריה. נוסף על כך, גם כשיש הריון, אחוז ההפלות, אחוז המומים העובריים והתסמונות הכרומוזומליות עולה בצורה ניכרת עם הגיל. הסיבה היא, שביציות הנמצאות בשחלות זמן רב מתקשות לעבור חלוקת הפחתה. דהיינו: חצי ממספר הכרומוזומים של הביצית צריך לצאת החוצה כדי לאפשר לזרע להתחבר ולתת את מחצית הכרומוזומים שלו⁵. חלוקה זו נשלמת סמוך לביוץ. תהליך זה הולך ונפגע עם הגיל. חלק מהביציות עשויות להבשיל ובכל זאת לא יצליחו לייצר הריון בשל טריזומיה עוברית⁶, השכיחה מאוד בגילאים אלה, והיא נובעת ישירות מהעלייה בגיל הביולוגי, וגורמת למומים בעובר ולהפלות.
footnotes: ⁵ בזרע בשל כבר קיימים מראש רק מחצית הכרומוזומים. ⁶ טריזומיה היא מצב שבו יש שלושה עותקים מכרומוזום אחד במקום שניים שצריכים להיות בכל תא בוגר. ראה באוצר המושגים, ערך טריזומיה.
לעומת הזדקנות הביציות, כפי שהוזכר לעיל, הרחם יכול להחזיק הריון גם בגיל מבוגר יותר. לכן נשים יכולות להרות מתרומת ביצית גם בגילאים מבוגרים לאחר הכנה הורמונלית מתאימה⁷. מלבד הכנה זאת האישה תצטרך ליטול אסטרוגן ופרוגסטרון בשליש הראשון להריון. לאחר מכן השִליה תייצר את כל ההורמונים הדרושים לעובר לשם קיומו.
footnotes: ⁷ בארצות הברית ילדה אישה בת 64. בארץ ילדו נשים בנות 55 ו-58. נשים שבאות לטיפול מצהירות לפעמים על גיל נמוך יותר. הנתונים נלקחו מהרצאתו של פרופ' יהושע דור בכנס פוע"ה הראשון, תשס"א. לאחרונה (תשע"ה) דווח על אישה שילדה בארץ בגיל 65. להלן תובא התייחסות לגיל האישה המקבלת תרומת ביצית על פי חוק תרומת ביציות.
יש לבחון את ההשפעות של ההריון וההורות בגיל מבוגר על האישה ועל היילודים מבחינה רפואית, משפחתית וחברתית⁸. בגיל מבוגר נשים מפתחות יותר סיבוכים בהריון, כגון יתר לחץ דם, סוכרת הריונית, משקל לידה נמוך ולידות מוקדמות. כמעט כולן יולדות בניתוח קיסרי, שיש בו סיכון גבוה יותר מאשר בלידה רגילה. חלק גדול מהן יולדות פגים בטרם זמן או יולדות במשקל לידה נמוך, שגם הם מועדים לסיבוכים. מסיבות אלו ואחרות מעל גיל 50 סיכויי ההריון מתרומת ביצית יורדים.
footnotes: ⁸ אישה היולדת מתרומת ביצית בגיל צעיר יחסית מעוררת פחות תמיהה מאשר אישה היולדת אחרי גיל 45, מפני שפחות ניכר שילדה מתרומת ביצית.
מקורות לתרומת ביצית – המקורות לתרומת ביצית יכולים להיות מנשים שעוברות בעצמן טיפולי פוריות, ואשר מוכנות לתרום חלק מביציותיהן לנשים אחרות, או נשים מתנדבות המסכימות לתרום ביציות למטרות תרומה. מבחינה רפואית הנשים התורמות יכולות להיות יהודיות או לא יהודיות, נשואות או פנויות. מבחינה הלכתית יש דיון על העדפות שונות בין אפשרויות אלה.
ביציות מעוברות - כאשר אישה מפילה עוברה נקבה, בהפלה טבעית או מלאכותית, אפשר היה לקחת ביציות מן העוברה. לעוברה נקבה יש ביציות החל מהחודש החמישי להריון, ושחלה עוברית מכילה מיליוני ביציות. לאחר הלידה מספרן הולך וקטן ככל שהאישה מתבגרת. כדי להשתמש בביציות אלה עליהן לעבור תהליך של הבשלת ביציות לא בשלות מחוץ לגוף (IVM)⁹.
footnotes: ⁹ In Vitro Maturation – IVM. הסבר על שיטה זו הובא לעיל, פרק מט – 'הפריה חוץ גופית (IVF)', עמ' 335-334.
יש סכנות בפעולה מסוג זה. סכנה אחת היא ניצול של נשים, שלצורך אספקת ביציות יכנסו להריון ויבצעו הפלה מלאכותית. כלומר, יצירת עוברים רק לצורך אספקת ביציות, שיש בה בעיה מוסרית והלכתית קשה. סכנה נוספת היא שמעוברה אחת אפשר להפיק מיליוני ביציות, ויש חשש לגילוי עריות, או נישואי אח ואחות מאותן ביציות. הבעיה היא הלכתית וגם רפואית וחברתית. גם מבחינה אתית מתעוררת בעיה מוסרית בשימוש בעובר, שלא הייתה לו זכות לחיות ולהחליט, על מנת להשתמש באבריו כדי להעמיד צאצאים לאנשים אחרים¹⁰. למעשה, שיטה זו אינה מקובלת כיום¹¹.
footnotes: ¹⁰ על פי הרצאתו של פרופ' יוסף שנקר, בתוך גינקולוגיה, גנטיקה, יילודים ופוריות לאור ההלכה, חלק ב, עמ' 54. ¹¹ הערת ד"ר חגית דאום – בנוסף לכך, אם העוברה נולדה כתוצאה מהפלה ספונטנית, יש סיכוי שכל תאיה טריזומיים. אברציות כרומוזומליות (דהיינו פגמים חמורים - מוטציות דרמטיות המשנות מקטע שלם בכרומוזום ולא רק בסיס יחיד ב-DNA), מצויות ביותר מ-50% מהעוברים שנופלים נפילה ספונטנית בטרימסטר ראשון.
עד שנת תש"ע (2010) לא היתה במדינת ישראל הסדרה בחקיקה ראשית הקובעת את האפשרויות לקבלת תרומת ביצית. תקנות משרד הבריאות קבעו שתרומת ביצית במדינת ישראל תתאפשר אך ורק מנשים שעוברות בעצמן טיפולי פוריות, ומעוניינות לתרום ביציות עודפות שנשאבו מגופן. כמו כן אפשרו התקנות החזרה בארץ של ביציות תורמת שהופרו בחו"ל במדינות שחוקיהן מאפשרים זאת ושאושרו על ידי משרד הבריאות.
חוק תרומת ביציות, תש"ע-2010 - החוק קובע זכאות לתרומת ביצית לתושבת ישראל בגילאים 18–54 שאינה מסוגלת להתעבר מביציות שלה עקב בעיה רפואית. תורמת הביצית צריכה להיות בגילאים 21–35; בת דתה של האישה הנתרמת; ללא קרבה משפחתית לאישה או לאבי היילוד; לא נשואה. ועדת חריגים יכולה לאשר חריגות מכללים אלו על פי התנאים שנוסחו בחוק. החוק נותן פיצוי כספי לתורמת הביציות.
נכון ליום כתיבת שורות אלו (שבט תשע"ו) רוב מוחלט של תרומות הביציות לנשים ישראליות מתבצע מביציות שנתרמו בחו"ל על ידי תורמות לא יהודיות והופרו שם, בדרך כלל בזרע הבעל, ורק מיעוט קטן של המקרים מתבצע בארץ על פי חוק תרומת ביציות החדש¹².
footnotes: ¹² פירוט מלא של נוסח החוק מובא באתר הכנסת. התייחסות לנושא הרישום תובא להלן, עמ' 394.
במקומות שונים בעולם יש חקיקה שונה לגבי תרומת ביצית; מי הן הנשים הרשאיות לתרום; האם מותרת תמורה כספית עבור התרומה; ומהם התנאים שהאשה הנתרמת צריכה לעמוד בהם, לדוגמה, גיל מקסימלי. יש אפילו 'בנקי ביציות' בדומה לבנקי זרע.
הגדרת האבהות מורכבת מגורם אחד בלבד - הגדרת בעל הזרע, שתכונותיו הגנטיות מועברות לוולד, בצירוף התייחסות למעמדה של הביאה בהגדרת האבהות. לעומת זה, הגדרת האמהות מורכבת משני גורמים: העברת המטען הגנטי של האֵם לוולד, ונשיאת ההריון והלידה.
בדרך הטבעית האֵם ממלאת את שני התפקידים. אך במקרים של תרומת ביצית או פונדקאות¹³, אישה אחת מעבירה לעובר את המטען הגנטי, ואישה אחרת נושאת את ההריון והלידה. כיוון שכך מתעוררת שאלת ההגדרה של האמהות, מי היא אמו ההלכתית של היילוד: האֵם הביולוגית - בעלת הביצית, או האֵם הפונדקאית - שברחמה מתפתח העובר והיא היולדת. איזה משני המרכיבים הוא הגורם המכריע בהגדרת האמהות. לחילופין נשאלת השאלה - האם הגדרת האמהות דורשת את קיום שני המרכיבים באישה אחת.
footnotes: ¹³ התייחסות לפונדקאות תובא להלן, פרק נג – 'פונדקאות', מעמ' 401 ואילך.
להגדרת האמהות מבחינה הלכתית יש השלכות רבות ומשמעותיות ביותר, כגון: מי הם אחיו ואחיותיו של מי שנולד מתרומת ביצית או מפונדקאות. ממילא עולות השאלות, עם מי מותר לאדם זה להתחתן ועם מי אסור לו להתחתן? את מי יורש יילוד כזה, ומי יורש אותו? מה דינו כשתורמת הביצית היא גויה והפונדקאית יהודיה, ולהיפך: האם הוא יהודי או גוי? ומה דינו אם אחת הייתה מפסולי קהל והשנייה כשרה? אם אחת משתי הנשים השותפות ביצירתו של ולד כזה כוהנת או לוויה והאחרת ישראלית, האם הוא חייב בפדיון הבן? כלפי איזו אם חייב הבן בכיבוד אם?
אין כמעט מקורות הלכתיים ישירים הדנים בשאלה זו, ולכן דנו הפוסקים בשאלה זאת מתוך השוואה לסוגיות אחרות.
תנו רבנן: שלושה שותפין יש באדם, הקדוש ברוך הוא ואביו ואמו. אביו מזריע הלובן, שממנו עצמות וגידים וצפרנים, ומוח שבראשו, ולובן שבעין. אמו מזרעת אודם, שממנו עור ובשר ושערות, ושחור שבעין. והקדוש ברוך הוא נותן בו רוח ונשמה וקלסתר פנים, וראיית העין, ושמיעת האוזן, ודבור פה, והלוך רגלים, ובינה והשכל. נִדה לא, א
לפי הנוסח הזה שבגמרא משמע לכאורה, שכשם שזרע האב נושא בכוח תכונות גנטיות שעל פיהן מתפתח העובר אחרי כן ... כך נושאת האישה בכוח בביצית את התכונות הגנטיות שלה ... ההפריה וחודשי העיבור מוציאים את התכונות הללו הטבועות בזרע ובביצית מן הכוח אל הפועל. לכן כשם שהאבהות נקבעת על ידי הזרע הנושא את המטען הגנטי האבהי רק בכוח ולא בפועל, משום שבפועל הוולד גדל ומתפתח ברחמה של האישה, כך האמהות נקבעת על ידי הכוח של תכונותיה של האם, המוטבעים בביצית שלה, ולא על ידי האישה השנייה שברחמה נשתלת הביצית שהיא רק מוציאה מן הכוח אל הפועל את הביטוי הגנטי של הביצית המופרית של האישה התורמת. מכיוון שבנוסח הגמרא במסכת נדה הנ"ל ישנה השוואה בין קביעת ייחוסו של האב לוולד, לבין ייחוסה של האם, ששניהם משיגים זאת על ידי הזרע (קרי: גם ביצית), דהיינו על ידי הבכוח ולא על ידי הבפועל, והואיל והאב אין לו חלק בתהליך הבפועל ובכל זאת ייחוס האבהות הוא אחריו, כך האמהות נקבעת על ידי הבכוח של האם ולא על ידי הבפועל. דהיינו האמא היא בעלת הביצית, ולא האשה שילדה אותו בפועל. הרב שלמה גורן, 'השתלת ביצית מופרית מאישה לאישה', תורת הרפואה, עמ' 177-176 ¹⁴
footnotes: ¹⁴ פורסם לראשונה בעיתון הצופה, י"ד באדר א' תשמ"ד (17.2.84).
א. יש הסוברים שהאֵם הגנטית, דהיינו תורמת הביצית, היא האֵם ההלכתית לכל דבר¹⁵. הסברה הפשוטה היא שכל המטען הגנטי של הוולד מתקבל בתורשה על ידי בעלת הביצית ולא מנושאת ההריון. כמה הוכחות ניתנו לשיטה זו: במחלוקת רבי ואנטונינוס האם נשמה ניתנת באדם משעת פקידה או משעת יצירה¹⁶, המסקנה היא שהנשמה ניתנת באדם משעת פקידה, משמע שכבר בשלב הראשוני ביותר, היינו שלב ההפריה, נקבעת זהותו של האדם. עוד יש מביאים ראיה מדין כהן שנשא גרושה מעוברת וילדה כשהיא חללה, שהוולד כשר, שהרי לא בא מטיפת עבֵרה¹⁷, ומשמע שתלוי דווקא ביצירה, שאז לא הייתה חללה, ולא תלוי בהריון ובלידה, שאף על פי שנתחללה, אין הוולד חלל¹⁸.
footnotes: ¹⁵ תורת הרפואה, עמ' 173–183, וכן עמ' 201, הערה 3. וראה עוד להלן, הלכה ג, הערה 26. הרב יעקב אריאל, 'הפריה מלאכותית ופונדקאות', תחומין טז (תשנ"ו), עמ' 171–180, וכן בשו"ת באהלה של תורה, חלק א, סימן ע. הרב שלמה דיכובסקי, שו"ת פוע"ה – פוריות, יוחסין וגנטיקה, עמ' 515, ובשו"ת לב שומע לשלמה, חלק ב, סימן מג. הרב שלמה משה עמאר, מכתב ממוצאי שבת פרשת משפטים תשס"ו, מובא בקונטרס רץ כצבי – השפעת רחם מלאכותי על ייחוס בתרומת ביצית, עמ' 21, וכן מכתב לפרופ' ריצ'רד חיים גראזי, מיום ב' באייר תשס"ט, מובא באסיא פז-פח, סיון תש"ע, עמ' 101 (והבהרה נוספת לכך שם, בעמ' 102), וכתב בשני המכתבים שכך גם דעת הרב עובדיה יוסף והרב יעקב ניסן רוזנטל, וכן בשו"ת שמע שלמה, חלק ח, אבן העזר, סימנים א-ג. כך גם אפשר לדייק ממכתבו של הרב עובדיה יוסף לרב חיים וידאל, מיום ח' בשבט תשע"ב. וראה להלן דעות אחרות בשם הרב עובדיה יוסף. הרב מאיר ברנסדורפר, 'בענין התרמת ביצית זרה ודין יחוס הוולד', ישורון כא (תשס"ט) עמ' תקנז-תקסד, ובשו"ת קנה בשם, חלק ד, סימן צה. הרב חנוך ארנטרוי, תשובה לרב מנחם בורשטין, שו"ת פוע"ה – פוריות, יוחסין וגנטיקה, עמ' 301–302. הרב אביגדֹר נבנצל, תשובות לשאלות הרב מנחם בורשטין, שו"ת פוע"ה, עמ' 315–316, 321, ובמכתב לר' צבי רייזמן, הובא בקונטרס רץ כצבי, שם, עמ' 15. הרב יצחק ברנד, קונטרס 'לא תהא כהנת כפונדקית'. הרב יוסף שלום אלישיב, כך כתב בשמו הרב אברהם שרמן במאמרו 'יחוסם של נולדים מהפריה חוץ גופית מתורמת זרה', ישורון, שם, עמ' תקמג-תקמה. והוסיף שכיוון שאין בנידון מקורות קדמונים מפורשים, צריך גיור לחומרה גם במקרה של ביצית מאישה יהודיה ופונדקאית גויה (ראה להלן דעות אחרות בשם הרב יוסף שלום אלישיב). ¹⁶ סנהדרין צא, ב. ורש"י שם פירש: "משעת יצירה – שנקרם כולו בבשר וגידין ועצמות; פקידה – משעה שהמלאך פוקד הטיפה ומביאה לפני המקום (לראות) מה תהא עליה". המקור יובא להלן באוצר המושגים, ערך עובר. ¹⁷ רמב"ם, הלכות איסורי ביאה, פרק יט, ז. שלחן ערוך, אבן העזר, סימן ז, יח. ¹⁸ וראה מה שכתבו בנידון שו"ת באהלה של תורה, שם. הרב משה הרשלר, 'תינוק מבחנה בהלכה', תורה שבעל פה כה (תשמ"ד), עמ' קכד-קכט. הרב איתמר ורהפטיג, 'קביעת אמהות', תחומין ה (תשמ"ד), עמ' 268–269.ראייה נוספת מהמציאות הובאה על ידי הרב הרב אביגדֹר נבנצל, קונטרס רץ כצבי, שם, שהרחם מהווה בסופו של דבר אינקובטור בלבד, שהרי מבחינה תיאורטית היה אפשר לשים ברחם גם ביצית מופרית של בעל חיים ובוודאי שפעולה כזאת לא הופכת עובר כזה לאדם. ר' צבי רייזמן (שם, עמ' יא-טו, וברץ כצבי – פוריות, יוחסין, אישות, חלק ב, סימן ח) פיתח ראייה זו שכן כיום יש מחשבה לייצר רחם מלאכותי, ואף על פי שהרפואה רחוקה מכך סביר להניח שבעתיד יתאפשר הריון שלם מחוץ לגוף האישה. ולד שיתפתח ברחם מלאכותי בוודאי לא יתייחס אחר הרחם. וראה רץ כצבי (שם בנספח בסוף הסימן) תשובות רבות של פוסקים, שרובם דחו את ראייתו. ראה גם הרב אריה כץ, 'בעניין רחם מלאכותי וייחוס הוולד' (אמונת עתיך 114, טבת תשע"ז, עמ' 25–27, וברץ כצבי, שם עמ' שו-שט, ובשו"ת שאגת כהן, חלק א, סימן יט), שהשיב על ראייה זו שאכן לסוברים שהריון ולידה הם הגורם הקובע, ילד כזה ייחשב מבחינה הלכתית כילד ללא אם, כשם שילד שנולד משיבוט של תאי האם ללא תרומה גנטית של תא זרע ייחשב גם מבחינה הלכתית כילד ללא אב. ראה להלן בכרך רביעי, פרק ק – 'שיבוט', עמ' 257, הלכה ט.
וְאַחַר יָלְדָה בַּת וַתִּקְרָא אֶת שְׁמָהּ דִּינָה: וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל וַיִּשְׁמַע אֵלֶיהָ אֱלֹהִים וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ: וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן וַתֹּאמֶר אָסַף אֱלֹהִים אֶת חֶרְפָּתִי: וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יוֹסֵף לֵאמֹר יֹסֵף ה' לִי בֵּן אַחֵר. בראשית ל, כא-כד
ומן בתר כדין ילדית ברת וקרת ית שמה דינה ... ושמיע מן קדם ה' צלותא דלאה ואיתחלפו עוברייא במעיהון, והוה יוסף יהיב במעהא דרחל ודינה במעהא דלאה. תרגום חופשי: ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה ... ושמע ה' תפילת לאה והתחלפו העוברים שבמעיהן, והיה יוסף נתון במעי רחל ודינה במעי לאה. תרגום יונתן בן עוזיאל, שם, כא
זָכַר לָהּ יֹשֶר אֳרָחוֹת / עֻבָּר לְהָמִיר בְּבֶטֶן אָחוֹת חֻשְּבָה כְּהַיּוֹם זִכְרָהּ לְהֵאָחוֹת / סִלּוּף דִינָה בִּיהוֹסֵף לְהַנְחוֹת רבי אלעזר הקליר, מתוך פיוט לחזרת הש"ץ - יום א של ראש השנה, "אֶבֶן חוּג מְצוּק נְשִׁיָּה"
ובשם ספר פענ"ח רז"י שמעתי לתרץ הא דנהפכה דינה לבת היינו שהזכר שבבטן לאה ניתן בבטן רחל, והנקבה שבבטן רחל ניתן בבטן לאה, דהשתא אתי שפיר עיקר יצירתה של דינה נקבה. עד כאן דבריו. וכן מוכיחין דברי הפייטן ביוצר של ראש השנה - 'עֻבָּר לְהָמִיר בְּבֶטֶן אָחוֹת וכו' סִלּוּף דִינָה בִּיהוֹסֵף'. מהרש"א, חידושי אגדות, מסכת נִדה, דף לא עמוד א
לפי היונתן בן עוזיאל, וכן הקליר ביוצר א' דראש השנה שכותב בלשון "עובר להמיר בבטן אחות כו'" ... נס אחר נעשה על ידי תפלתה של לאה שנהפכו הולדות במעיהן ... ואם כן לפי זה כן יש ראיה מהיונתן בן עוזיאל שהולכין בעיקר בתר הלידה ושמי שמולידה את התינוק היא אמו של התינוק. ועיין גם במהרש"א נדה דף ל"א ע"ב שמבאר נמי בכזאת עיין שם ... כאמור לעיל בדברינו יש גם הוכחות אחרות מגמרא ומסברא שהיחס של התינוק הוא לאשה המולידה אותה ורק אחריה הוא שמתייחס, ובמקרה שלנו היא הפונדקאית, ובכל אופן שהוא בין אם היא גויה, ובין כשהיא בת כהן או בת לוי, או באופן אחר שהוא. הרב אליעזר יהודה וולדינברג, שו"ת ציץ אליעזר, חלק יט, סימן מ
בס"ד, י' תמוז תשס"ז לכבוד ראש מכון פוע"ה הרב הגאון מנחם בורשטין שליט"א, השלום והברכה. במענה לשאלתך בעניין התייחסות ילד הנולד ליהודיה מתרומת ביצית לא נודע למי או מגויה, כבר אמרנו פעמים רבות שהאם נושאת ההריון והיולדת אותו היא אם הילד לכל דבר ועניין, ולא תורמת הביצית. ועל כן במענה לשאלותיך, אין שום צורך לערוך גיור לחומרא, אפילו תורמת הביצית היא אינה יהודיה. ואין חס וחלילה להוציא לעז על ילדים אלו, כיוון שהם יהודים לכל דבר ועניין. ובפרט שיש כמה וכמה שנולדו בצורה זו, והוחזקו ליהודים. יהי רצון שחפץ ה' בידכם יצליח, ותמשיכו הלאה להגדיל תורה ולהאדירה, אמן כן יהי רצון. מרדכי אליהו, לשעבר הרב הראשי לישראל, הראשון לציון, שו"ת פוע"ה – פוריות, יוחסין וגנטיקה, עמ' 301-300
ב. לעומת זאת, רבים סוברים שהאֵם היולדת היא האֵם ההלכתית לכל דבר¹⁹.
footnotes: ¹⁹ הרב יצחק איזיק ליבעס, 'בעניין השתלת אברים', נועם יד (תשל"א), עמ' ק, אות קצז. הרב משה הרשלר, 'בעיות הלכתיות בתינוק מבחנה', הלכה ורפואה כרך א, תש"מ, עמ' שז-שכ. שו"ת ציץ אליעזר, חלק יט, סימן מ, המצוטט כאן; חלק כ, סימן מט; חלק כב, סימן נב, אות ג. וראה לעיל, פרק מט – 'הפריה חוץ גופית (IVF)', עמ' 337, הערה 46, שבמקומות אחרים כתב שהעובר אינו מתייחס לאף אחת מאמהות, ומסתבר שדעתו כפסקיו האחרונים, המצוטטים כאן. שו"ת חוות בנימין, חלק ב, סימן סח, וחלק ג, סימן קח, וכן הרב שאול ישראלי, תשובה לרב מנחם בורשטין מערב ר"ח אדר א' תשנ"ה, שו"ת פוע"ה – פוריות, יוחסין וגנטיקה, עמ' 304, פורסמה גם באסיא צט-ק (מרחשוון תשע"ו), עמ' 108. וראה להלן בהלכה הבאה ששיטתו היא שמיקום הביצית ביום הארבעים להפריה קובע את ייחוסה, אלא שלמעשה אין לכך משמעות הואיל ומחזירים את הביצית קודם לכן. שו"ת שבט הלוי, חלק יא, סימן רלו, ד. שו"ת שיח נחום, סימן קא. הרב משה שטרנבוך, 'תינוק מבחנה', בשבילי הרפואה, ח, תשמ"ז, עמ' כט-לו, הובא בשו"ת תשובות והנהגות, חלק ב, סימן תרפט. שו"ת דבר חברון, חלק א, סימן ג, אך ראה להלן (הערה 45), שלמעשה חושש גם לסוברים שבעלת הביצית היא האמא. שו"ת יחל ישראל, חלק א, סימן כט, ולמרות שנוטה לכך, נשאר בצריך עיון. הרב זלמן נחמיה גולדברג, 'יחס אמהות בהשתלת עובר ברחם של אחרת', תחומין ה (תשמ"ד), עמ' 248–259, וכן עמ' 268–274. הרב מנחם מנדל שפרן, 'שו"ת בענייני רפואה', עטרת שלמה, חלק ה (תש"ס), עמ' עה. הרב מרדכי אליהו, תשובה לרב מנחם בורשטין, י' בתמוז תשס"ז, המצוטט כאן; שו"ת פוע"ה, שם, עמ' 300–301, פורסמה גם באסיא, שם, עמ' 107. הרב אפרים גרינבלט, תשובה לרב מנחם בורשטין, כ' באדר ב' תשנ"ה; שו"ת פוע"ה, שם, עמ' 303, פורסמה גם באסיא, שם. הרב אליהו אברז'ל, בפגישתו עם רבני פועה, כא בתמוז תשע"ח. הרב משה דוד טנדלר אמר לרבני פוע"ה (בפגישתם, י"ג באב תשע"ב) שכן הייתה דעת חמיו, הרב משה פיינשטיין, מעיקר הדין, אך למעשה החמיר לדון מצב זה כספק. בשו"ת מעין אומר (חלק ח, פריה ורביה, סימן ב/יא) כתב בשם הרב עובדיה יוסף שהיולדת היא האֵם, אך ראה לעיל, שהרב שלמה עמאר מעיד משמו של הרב עובדיה יוסף שבעלת הביצית נחשבת לאם, וראה עוד להלן, הערה 28. בנשמת אברהם (אבן העזר, סימן א, עמ' לג) כתב בשם הרב יוסף שלום אלישיב, שנראה שהיולדת נחשבת לאם. כך גם אמר הרב ד"ר מרדכי הלפרין לרב אריה כץ, ששמע מהרב חיים וולקין, בשם הרב אלישיב, שהיולדת היא האֵם, וראה גם רפואה, מציאות והלכה, סימן כד, פרק יז, עמ' 294. אך ראה לעיל, הערה 15, שהרב אברהם שרמן כתב בשמו של הרב אלישיב שבעלת הביצית נחשבת לאם. התייחסות נוספת לסתירות בדעתו של הרב אלישיב, מובאת בנשמת אברהם, כרך ההוספות, עמ' ריג.הרב אברהם יצחק הלוי כלאב (תחומין ה, תשמ"ד, 'מיהי אמו של ילוד, ההורה או היולדת', עמ' 260–267) כתב שהיולדת היא האֵם, רק כשגם בעלת הביצית וגם היולדת שתיהן יהודיות. ראה גם הרב עזרא ביק, 'ייחוס אמהות בהשתלת עוברים', תחומין ז (תשמ"ו), עמ' 266–270.
כמה הוכחות ניתנו לשיטה זו: יש שהוכיחו מתאומים שהייתה הורתם שלא בקדושה ולידתם בקדושה, דהיינו שנתגיירה אמם תוך כדי ההריון, שאין ביניהם דיני ייבום וחליצה²⁰, אבל בכל זאת נוהג ביניהם איסור אשת אח מן האֵם, כי דין אמם כישראלית שילדה²¹, ואם כן מתברר שהלידה קובעת ולא ההפריה²². יש שהוכיחו מדין ערלה, שילדה שסיבכה בזקנה, היינו ענף צעיר בן פחות משלוש שנים (ילדה) שחיברוהו לצמח בן יותר משלוש שנים (זקנה), מתבטל הענף הצעיר לצמח הזקן לעניין ערלה. ומכאן שאם מחברים ביצית מאישה אחת לרחם של אישה אחרת, מתבטלת הביצית מיחסה לתורמת, והוולד מתייחס ליולדת²³. יש מי שהוכיח מההלכה שעובר ירך אמו, שהוולד מתייחס אחר היולדת²⁴. ויש שהוכיחו מדברי אגדה, שיוסף נוצר כעובר ברחמה של לאה, ודינה נוצרה כעובר ברחמה של רחל, והעוברים הוחלפו ביניהם כך שיוסף נולד לרחל ונחשב בנה, ודינה נולדה ללאה ונחשבת בתה²⁵. כלומר, היולדת קובעת ולא בעלת הביצית. יש מי שכתב שבכל מקום שיש ספק מה קובע, הולכים אחרי ראיית העין הפשוטה ולא אחרי בדיקות מדעיות ולכן היולדת היא האם¹.
footnotes: ²⁰ צד הייבום נקבע על ידי האב בזמן העיבור, וכיוון שהאם הייתה גויה באותו זמן, מתייחסים הילדים אליה רק בגויותה, ולא אל האב, וממילא לא שייך בהם דין ייבום. ²¹ בניגוד לשני אחים שהתגיירו, שאין ביניהם קשר משפחתי-הלכתי, ולכן אשת אחיו לא נחשבת עליו ערווה מדין אשת אח. כמו כן אח ואחות שהתגיירו, מדין תורה מותר להם להינשא. ²² יבמות צז, ב. כלומר, זמן העיבור לא קובע – אין דין ייבום; אבל זמן הלידה כן קובע – נוהג ביניהם איסור אשת אח מן האם בלבד. ראה הרב משה הרשלר, שם. הרב משה שטרנבוך, שם, וראה להלן (הערה 28) שבמקום אחר הסתפק ששתיהן נחשבות אמהות. הרב משה הלוי סולוביצ'יק, 'בדין תינוק המבחנה', אור המזרח, גיליון המאה, תשמ"א, עמ' 122–128 (וראה שם שתלה את דבריו במחלוקת ראשונים). הרב זלמן נחמיה גולדברג, שם. הרב אברהם יצחק הלוי כלאב, שם. שו"ת יחל ישראל, שם. וראה עוד מאמרו של הרב יהושע בן מאיר, 'השתלת עובר – יחוס אמהות לאם הפונדקאית או לאם הביולוגית', ספר אסיא ח, עמ' 73–81 (אסיא מא, ניסן תשמ"ו, עמ' 25–40, ובעריכה מחודשת בעמק הלכה, ב, תשמ"ט, עמ' 141–162), שסיכם את השיטות השונות במעוברת שנתגיירה, ועניינה לייחוס הוולד שנולד בהפריה חוץ גופית. וראה רפואה, מציאות והלכה (סימן כד, עמ' 292) שדחה את ההוכחה ממעוברת שנתגיירה. ²³ סוטה מג, ב. שו"ת ציץ אליעזר, חלק יט, סימן מ, על פי שו"ת אבן יקרה, מהדורה תליתאה, חלק א, סימן כט, שכתב כן על השתלת שחלות. ²⁴ שו"ת שבט הלוי, שם. שו"ת שיח נחום, שם. ²⁵ תרגום יונתן בן עוזיאל, בראשית ל, כא. רבי אליעזר הקליר, פיוט לחזרת הש"ץ - יום א של ראש השנה, "אֶבֶן חוּג מְצוּק נְשִׁיָּה", מצוטטים לעיל, עמ' 385. דעת זקנים מבעלי התוספות על התורה, שם. מהרש"א, חידושי אגדות, נִדה לא, א, ד"ה 'ואת דינה', מצוטט לעיל, שם. שו"ת ציץ אליעזר, שם. יש להעיר שכנראה תרגום יונתן לא נתחבר על ידי על ידי התנא יונתן בן עוזיאל, תלמידו הגדול של הלל הזקן (סוכה כח, א). וכן מבואר במגילה ג, א, שתרגום של נביאים יונתן בן עוזיאל אמרו, ומשמע מפורש שלא כתב תרגום על התורה, וכמבואר במהרש"א חידושי אגדות שם, ובהגהות חשק שלמה, שם. וראה בתורה שלמה (כרך כד, פרק ה) השערות על מהות תרגום זה.הרב שאול ישראלי הורה לרב מנחם בורשטין, שכאשר אין בש"ס ראייה סותרת, אפשר להסתמך גם על דברי אגדה. ¹ הרב אריה כץ, 'עוד על ייחוס הוולד בתרומת ביצית ובפונדקאות', אסיא קיג-קיד (אייר תשע"ט), עמ' 80-73 ובשו"ת שאגת כהן, חלק א, סימן יז. לסיכום ראיות הפוסקים לשיטה זאת ראה גם שו"ת שאגת כהן, שם, סימנים טו-טז. לראיה נוספת מגדרי מצוות שילוח הקן ראה הרב ציון לוז, בתוך פסק של בית הדין הגדול (תיק 1174963/1, הדיינים הרב אליעזר איגרא, הרב שלמה שפירא, הרב ציון לוז, מיום כ"ה באדר ב' תשפ"ב).
ג. יש מי שכתבו, שאם הביצית המופרית הושתלה קודם שעברו ארבעים יום להפריה, נחשבת האישה היולדת שהביצית המופרית הושתלה בה לאם הוולד, גם אם אינה בעלת הביצית, כי עד ארבעים יום אין תורת עובר על הביצית המופרית, ולכן לא תחול עליה תורת אמהות²⁶.
footnotes: ²⁶ שו"ת חוות בנימין, שם. תורת הרפואה, עמ' 200; אך ראה שם (עמ' 201, הערה 3) שלמעשה פסק שהאמהות נקבעת על פי בעלת הביצית, וראה לעיל הערה 15, ששם כתב שבעלת הביצית היא האם. בספר רפואה מציאות והלכה (שם, עמ' 292) כתב שכך הייתה דעת הרב יוסף שלום אלישיב, אולם מאז חזר בו, וראה עוד לעיל, הערה 15 והערה 19.
שאלה: בניגוד לאימהות טבעית, בתרומת ביצית או בתהליך פונדקאות מתחלקות פונקציות האמהות בין שתי נשים. האחת היא אם גנטית והשנייה היא אם פיזיולוגית – אם יולדת. מי היא האם החוקית על פי ההלכה? תשובה: מדובר בתהליכים חדשניים מאד, שאין להם תקדימים ישירים בספרות ההלכה. ניתן לדון בהם בדרך של היקש ודימוי למצבים אחרים הנידונים בספרות ההלכה, אך רמת הוודאות של נכונות הדימוי וההיקש אינה שלמה. לכן, באופן מעשי, צריך להתייחס לשתי האמהות (הגנטית והיולדת) לפחות כספק אמהות לגבי דיני יוחסין וגילוי עריות. אחרת עלול להיפגע מאוד מעמדו של הילד. באופן מעשי גם אם נסבור יחד עם עוד מאה רבנים שהאם היולדת היא האם המשפטית, ורב אחד או מספר קטן של רבנים יחשבו אחרת, הילד יינזק. במחשבה תחילה ניתן למנוע בקלות את הסכנה למעמדו של הילד. פגיעה זו ניתנת בקלות לתיקון על ידי שינוי התקנה בהוספת חובת רישום פרטי האם הגנטית בפנקס צווי ההורות גם בתהליך פונדקאות הקשור בתרומת ביצית. הרב זלמן נחמיה גולדברג, מתוך שו"ת של חברי הועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים, הובא בספר אסיא כרך יג, עמ' 110-109 ²⁷
footnotes: ²⁷ אסיא סה-סו, אלול תשנ"ט, עמ' 45–49. הכותרת לשו"ת היא 'על תרומת ביצית, פונדקאות, הקפאת זרעו של רווק ונטילת זרע מן המת'. הישיבה התקיימה בתאריך כ' בכסלו תשנ"ט (9.12.98). פרוטוקול הישיבה נכתב על ידי הרב ד"ר מרדכי הלפרין והרב שמואל רבינוביץ. הפרוטוקול נבדק ואושר על ידי הרב זלמן נחמיה גולדברג אשר הסכים לפרסומו באסיא. נראה שיש חידוש בדברי הרב זלמן נחמיה גולדברג, שגם אם באופן מעשי הרב מבקש לחשוש לשתי האמהות כספק אמהות, אין זו סיבה לאסור את עצם הפעולה – תרומת ביצית או פונדקאות. לעיל (הערה 19) ראינו שדעתו של הרב היא שהיולדת היא האֵם ההלכתית, אך לדעתו אפשר לקיים את התהליכים גם לפי הדעות החולקות עליו בהגדרת האמהות, כיוון שרישום מסודר יכול למנוע נישואין עם קרובותיו משתי האמהות.
ד. יש הסבורים שמספק ולחומרה צריך להתייחס לשתי הנשים כאילו הן אמותיו, ולפי זה יש לאסור עליו את קרובות שתיהן²⁸. לאור העובדה שאין למצוא מקור הלכתי המתאים למצב של שתי נשים שכל אחת תורמת חלק ממרכיב האמהות, יש ללכת לחומרה.
footnotes: ²⁸ אור לציון, יבמות, מב, א. הרב שלמה זלמן אויערבאך, דבריו הובאו בנשמת אברהם, אבן העזר, סימן ה, עמ' קנו. אמנם ראה בשו"ת באהלה של תורה (חלק א, סוף סימן ע), שהביא עדות של פרופ' זאב לב, שמסר בשם הרב שלמה זלמן אויערבאך שבעלת הביצית היא הקובעת את ייחוסו של העובר. ראה גם מאמרו של פרופ' לב, 'תינוק מבחנה: מעמד האם הפונדקאית', עמק הלכה ב, תשמ"ט, עמ' 163–172. גם הרב אביגדֹר נבנצל שמע מהרב אויערבאך שתורמת הביצית היא האם (ראה לעיל, הערה 15). הרב שלמה זלמן אויערבאך אמר לרב מנחם בורשטין, שאינו רוצה להיכנס לפסיקה מעשית בנושא זה כיוון שאין דברים מפורשים בחז"ל על העניין, וגם כיון שהאפשרויות הרפואיות עשויות להשתנות ולהתפתח, כגון העברה תוך כדי ההריון מאישה אחת לאישה אחרת. הרב אויערבאך הפנה את הרב בורשטין לחתנו, הרב זלמן נחמיה גולדברג, ראה פירוט דעתו לעיל, הערות 19 ו-22. הרב משה שטרנבוך, ישורון כא (תשס"ט), עמ' תקפג-תקפד, וכן בשו"ת תשובות והנהגות, חלק ה, סימן שיח. וראה לעיל (הערה 19), שבמקום אחר כתב שמתייחס אחר היולדת. הרב אשר וייס, תשובה לר' צבי רייזמן, קונטרס רץ כצבי, שם, עמ' 38-35. הרב עובדיה יוסף, דבריו הובאו בספר רבנו, עמ' רס, וכך גם משמע מתשובה בכתב ידו לרב יעקב צ'קוטאי, מיום י"ב בכסלו תשע"ג, שהורה לכוון לשם גיור לחומרה במילתו של תינוק שנולד מביצית של יהודיה ופונדקאית גויה. ראה גם שו"ת מעין אומר (חלק ח, סימנים א-ב), תשובות רבות שמשמע מהן ששאלת היוחסין לא הייתה מוכרעת אצלו. וראה לעיל דעות אחרות בשמו. וראה עוד הרב אריה כץ, 'ייחוס הוולד בתרומת ביצית' ('חלק א - עיון בשיטת הראשון לציון הרב עובדיה יוסף זצ"ל', אסיא צט-ק, מרחשוון תשע"ו, עמ' 101–106, וכן 'השלמה לדיון על שיטת הגר"ע יוסף', אסיא קא-קב, ניסן תשע"ו, עמ' 85–86, ובשו"ת שאגת כהן, חלק א, סימן יח), סיכום העדויות בדעתו של הרב עובדיה יוסף, ומסקנתו שהדברים לא היו מוכרעים אצל הרב עובדיה יוסף.
על שיטות שאין כלל יוחסין בהפריה חוץ גופית וממילא גם לא בתרומת ביצית ראה לעיל, פרק מט – 'הפריה חוץ גופית', עמ' 337, הערה 46.
כל הראיות לכל האפשרויות נידחו בדרכים שונות על ידי הפוסקים הסוברים אחרת²⁹.
footnotes: ²⁹ ראה דוגמאות לכך באנציקלופדיה הלכתית רפואית, כרך ב, ערך 'הפריה חוץ גופית', מעמ' 864 ואילך. ראה דיון גם בנשמת אברהם, אבן העזר, סימן א, עמ' ל, 9. ראה גם רפואה מציאות והלכה, סימן כד, פרק יב, עמ' 290–295. וכן פרופ' זאב לב, עמק הלכה, שם.
מתוך הגדרת האמהות נגזרת באופן ישיר גם שאלת היוחסין³⁰.
footnotes: ³⁰ הגדרת האמהות עוסקת בעיקר באם, והגדרת היוחסין עוסקת ביילוד. כמובן, יש קשר ישיר בין שני הנושאים, שהרי ייחוסו של אדם והגדרת מעמדו האישי נובעת מהקביעה מי אמו. אמנם ראה להלן שיש שיטות שבאופנים מסוימים הקשר אינו מוחלט.
מעמד הוולד הנולד מתרומת ביצית מגויה
ה. במקרה שתורמת הביצית היא גויה והיולדת היא יהודיה:
• יש שכתבו שהקובעת את ייחוס הוולד היא תמיד בעלת הביצית, בהתאם לשיטתם שכך נקבעת הגדרת האמהות. לשיטה זו, הוולד צריך לעבור גיור מעיקר הדין ודינו כגר גמור לכל דבר³¹. לשיטה זו יש מי שהורה שטבילת האֵם היולדת במהלך ההריון אינה מועילה להחשיבה כטבילת גירות לוולד ואפשר לגיירו רק לאחר הלידה³².
footnotes: ³¹ תורת הרפואה, עמ' 174–183, אולם ראה שם (עמ' 185), שכתב שבשעת הדחק אפשר לסמוך על השיטה שהיולדת היא האֵם. וראה עוד לעיל, הערה 26. הרב חנוך ארנטרוי, תשובה לרב מנחם בורשטין, שו"ת פוע"ה – פוריות, יוחסין וגנטיקה, עמ' 301–302. הרב מאיר ברנסדורפר, 'בענין התרמת ביצית זרה ודין יחוס הוולד', ישורון כא (תשס"ט), עמ' תקנז-תקסד. הרב שלמה משה עמאר, מכתב לפרופ' ריצ'רד חיים גראזי, ב' באייר תשס"ט, מובא באסיא פז-פח, סיון תש"ע, עמ' 101. ³² שו"ת שבט הלוי, חלק יא, סימן רלו, ד (אמנם ראה לעיל, הערה 19, שהוא עצמו חולק ולדעתו הייחוס נקבע לפי היולדת). הרב שלמה זלמן אויערבאך, דבריו הובאו בנספח למאמרו של פרופ' זאב לב, 'תינוק מבחנה: מעמד האם הפונדקאית', עמק הלכה, ב, תשמ"ט, עמ' 170. אמנם פרופ' לב עצמו חולק, ולדעתו טבילת האם מועילה לגירות העובר. וראה פתחי תשובה (יורה דעה, סימן רסח, ס"ק ו), שכתב בשם תפארת למשה, שאי אפשר לגייר עובר ללא גיור אמו.
• יש שכתבו שהקובעת את ייחוס הוולד היא תמיד היולדת, בהתאם לשיטתם שהגדרת האמהות נקבעת לפי העיבור והלידה. לשיטה זו הוולד במקרה כזה יהודי לכל דבר³³, ואם אביו כהן הוא נחשב כהן³⁴. לשיטה זו יש מי שהורה שאין לבצע גיור לחומרה כדי שלא להוציא לעז על הנולדים באופן כזה³⁵.
footnotes: ³³ שו"ת שבט הלוי, שם. לשיטתו דווקא כשהזרע מישראל, כיוון שבנוסף לטעם שהובא לעיל (הערה 24), יש לומר ש'זה וזה גורם', כלומר, התורשה היא שילוב זרע ישראל יחד עם ביצית מגויה, וכיוון שיש רחם של ישראלית, נחשב ישראלי. הרב מרדכי אליהו, תשובה לרב מנחם בורשטין, י' בתמוז תשס"ז, שו"ת פוע"ה – פוריות, יוחסין וגנטיקה, עמ' 300–301. הרב אפרים גרינבלט, תשובה לרב מנחם בורשטין, כ' באדר ב' תשנ"ה, שו"ת פוע"ה, שם, עמ' 303, התשובות פורסמו גם באסיא צט-ק (מרחשוון תשע"ו) עמ' 107–108. הרב אליהו אברז'ל, בפגישתו עם רבני פועה, כא בתמוז תשע"ח. כך משמע גם משו"ת ציץ אליעזר, חלק כ, סימן מט, ומשו"ת חוות בנימין, חלק ב, סימן סח, וחלק ג, סימן קח. ³⁴ הרב מרדכי אליהו, תשובה למכון פוע"ה, ג' בניסן תשס"ז, שו"ת פוע"ה, שם, עמ' 300. וראה הרב אריה כץ, 'ייחוס האב בתרומת ביצית מאישה לא יהודייה' (אמונת עתיך 126, שבט תש"פ, עמ' 122–125), בטעם שהוולד מתייחס אחרי אביו ואין כאן דין של הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה. ³⁵ הרב מרדכי אליהו, תשובה לרב מנחם בורשטין, י' בתמוז תשס"ז, שו"ת פוע"ה, שם, כשהיה מקרה כזה למעשה. התשובה פורסמה גם באסיא, שם.
• יש שכתבו שהיות שיש ספק בדבר, יש להטיל על הוולד חומרות משני הצדדים ולגייר אותו³⁶.
footnotes: ³⁶ הרב אברהם שרמן בשם הרב יוסף שלום אלישיב, 'יחוסם של נולדים מהפריה חוץ גופית מתורמת זרה', ישורון כא (תשס"ט), עמ' תקמג-תקמה. הרב שלמה זלמן אויערבאך, דבריו הובאו בנשמת אברהם, אבן העזר, סימן ה, עמ' קנו.
• יש מי שכתב שאף על פי שהוולד מתייחס אחר היולדת, אם בעלת הביצית היא גויה, הוולד צריך גיור³⁷.
footnotes: ³⁷ הרב זלמן נחמיה גולדברג, 'יחוס אמהות בהשתלת עובר ברחם של אחרת', תחומין ה (תשמ"ד), עמ' 248–259, ראה שם נימוקיו. הרב אברהם יצחק הלוי כלאב ('מיהי אמו של ילוד, ההורה או היולדת', תחומין ה (תשמ"ד), עמ' 260–267) כתב שלמרות שכשבעלת הביצית והיולדת יהודיות הוולד מתייחס אחר היולדת, אם אחת מהן גויה, בעלת הביצית היא הקובעת וממילא אם היא גויה, הוולד צריך גיור. ראה גם לעיל, הערה 19, בסופה.
• יש מי שהורה שאף על פי שהוולד מתייחס אחר היולדת, אם בעלת הביצית היא גויה, יש לגייר את הוולד לחומרה אך לאחר הגיור דינו כיהודי לכל דבר. דהיינו, מלים אותו ביום השמיני אפילו בשבת, אם אביו כהן גם הוולד כהן, ואם זו בת מותרת להינשא לכהן³⁸.
footnotes: ³⁸ הרב משה דוד טנדלר בפגישתו עם רבני פוע"ה, י"ג באב תשע"ב.
• יש מי שכתב שאף על פי שהוולד מתייחס אחר בעלת הביצית ובעלת הביצית היא גויה, עצם ההריון ברחמה של ישראלית נחשב לגיור, והוולד נחשב גר גם ללא מעשה גיור³⁹.
footnotes: ³⁹ שו"ת לב שומע לשלמה, חלק ב, סימן מג, וכן תשובת הרב שלמה דיכובסקי, שו"ת פוע"ה, שם, עמ' 515, והוסיף שאף אם גיירו לחומרה, אפשר להתיר את הבת להינשא לכהן. הרב יעקב אריאל, הוראה בעל פה לרב אריה כץ. והוסיף שדווקא לעניין התירו לבוא בקהל הדין כן, אבל לעניין תורה ומצוות יש עניין לגייר את הוולד, וכן אפשר לדייק מדבריו בשו"ת באהלה של תורה, שם.
• הלכה למעשה, יש שפסקו שהוולד נחשב כספק יהודי, ויש לגיירו כדי להוציאו מכלל הספק. אולם כיוון שמכוח הספק הוא חייב במצוות גם ללא גיור, יש להקל בגיורו ואין להצריכו קבלת מצוות בגיור¹.
footnotes: ¹ פסק של בית הדין הגדול (תיק 1174963/1, הדיינים הרב אליעזר איגרא, הרב שלמה שפירא, הרב ציון לוז, מיום כ"ה באדר ב' תשפ"ב). וראה שם סניף נוסף להקל בגיור גם ללא קבלת מצוות, כיוון שמדובר בגיור קטינים שיש מחלוקת האם קבלת מצוות מעכבת בהם, וראה גם להלן בכרך הרביעי, פרק צו – 'אימוץ ילדים', עמ' 197–200. הצעה דומה לתיקון הנולדים מתרומת ביצית של אישה גויה מובאת בשו"ת שאגת כהן, חלק א, סימן מג.
התייחסות לשאלה האם יש לספר לילד שנולד מתרומת ביצית תובא להלן בסוף פרק זה, עמ' 400.
ייחוס הוולד אחרי האב
ו. ככלל, האב מקיים מצוות פרייה ורבייה על ידי תרומת ביצית. אך במקרה של תרומת ביצית מגויה – לפי מי שסבור שתורמת הביצית נחשבת לאם – הילד אינו מתייחס אחרי האב, ולכן האב לא קיים פרייה ורבייה, ואשתו אינה נפטרת מן החליצה⁴⁰.
footnotes: ⁴⁰ הרב זלמן נחמיה גולדברג בפגישתו עם רבני פוע"ה, כ' בתמוז תשס"ב. לכן לשיטתו אין לקחת ביצית מגויה אלא רק מיהודיה. וראה הרב אריה כץ, 'ייחוס האב בתרומת ביצית מאישה לא יהודייה' (אמונת עתיך 126 (שבט תש"פ), עמ' 122–125) שלדעה שהיולדת היא האמא, אין ספק בייחוס האב, על אף שבשעת ההפריה הוכנס הזרע לביצית של גויה, מפני שבהפריה חוץ גופית רגע קביעת ייחוס האב הוא זמן החזרת הביצית המופרית לרחם, וההחזרה הייתה לרחם של יהודייה.
היתר הלכתי לתרומת ביצית
דעתי הענייה ברור שזה מעשה איסור רחוק מקדושת התורה, ומצווה לרחקה בשתי ידיים, ולא יועילו כאן כל הפלפולים שכבר נשאו ונתנו בזה איזה רבנים שליט"א בעניין היחוס של הוולד אם אזלינן בתר הזרע או בתר האם המולידה, כי אחת ברור ופשוט כי כוח היצירה ותכונת הוולד באבריו ומהותו מונח בזרע האשה בצירוף עם זרע בעלה, ועל זה כתבה תורה הקדושה "וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ" (בראשית ב, כד) - ולא באשת חברו⁴¹, והנה במקרא זה מפורש "וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד", וקאי על הוולד הנוצר משניהם ... על כן מי שאינו רוצה לחלל קדושת דורותיו יברח ממעשה הנ"ל כבורח מן האש, ואז טוב לו, והקב"ה יקבל תפילותיו ברחמים להיפקד בדרך הטבע והרגיל ולא ח"ו בדרך איסור הנ"ל. הרב שמואל הלוי ואזנר, שו"ת שבט הלוי, חלק ט, סימן רסד
footnotes: ⁴¹ ראה סנהדרין נח, א.
לכבוד רבני מכון פוע"ה שליט"א ירושלים השלום והברכה קיבלנו את מכתבכם אל מרן הראשון לציון, הרב מרדכי אליהו שליט"א, בעניין תרומת ביציות. כבוד הראשון לציון הורני להשיבכם כדלהלן: בכל שאלה של תרומת ביצית יש להשיב לפונה שמרן הרב אמר שיש לעשות כל מה שרבני מכון פוע"ה, בראשותו של הרב הגאון הרב מנחם בורשטין שליט"א, אומרים... יהי רצון שחפץ ה' בידכם יצלח, ותמשיכו הלאה להגדיל תורה ולהאדירה, אמן כן יהי רצון. בברכה וכל טוב, הרב שמואל זעפרני, ראש לשכת הראשון לציון, הרב מרדכי אליהו מכתב מיום ג' בניסן תשס"ז⁴²
footnotes: ⁴² המכתב פורסם בשו"ת פוע"ה – פוריות, יוחסין וגנטיקה, עמ' 300.
ז. לדעת רוב פוסקי דורנו עדיף להימנע מתרומת ביצית בגלל בעיות הלכתיות שונות. יש מי שכתב שיש בזה איסור משום "וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ" ולא באשת חברו⁴³. לדעת פוסקים רבים אין איסור מהותי בעצם הפעולה, אך הם סבורים שלמעשה הדבר אסור בעיקר מטעמי חששות לאנדרלמוסיה בעולם, והחשש שמא ישא אח את אחותו⁴⁴, וכן מפני שלא ברור להלכה מי האֵם⁴⁵.
footnotes: ⁴³ שו"ת שבט הלוי, חלק ט, סימן רסד, המצוטט כאן, על פי סנהדרין נח, א. אמנם הרב מנחם בורשטין העיד משמו של הרב שמואל הלוי ואזנר, שאמר לו שאין זה באמת איסור גמור, אך אין זו רוח התורה. וכן משמע מדבריו בשו"ת שבט הלוי, חלק ח, סימן שיב, ב. וראה גם שם, חלק יא, סימן רפב. ⁴⁴ הרב יוסף שלום אלישיב, הרב שלמה זלמן אויערבאך, הרב יהושע נויבירט, דבריהם הובאו בנשמת אברהם, אבן העזר, סימן א, עמ' לג ועמ' לט, 16. שו"ת אבן ישראל, חלק ט, סימן קלה. הרב מאיר ברנסדורפר, 'בענין התרמת ביצית זרה ודין יחוס הוולד', ישורון כא (תשס"ט), עמ' תקנז-תקסד. הרב יצחק ברנד, קונטרס 'לא תהא כהנת כפונדקית'. ⁴⁵ בשו"ת דבר חברון (חלק א, סימן ג) כתב כך לגבי פונדקאות, אך בהגדרת האמהוּת תרומת ביצית ופונדקאות הן שני הצדדים של אותו מטבע. וראה לעיל, הערה 19.
ח. אכן למעשה, יש פוסקים שהורו שאם מדובר בזוג שתרומת ביצית היא הדרך היחידה עבורם להוליד ילדים, יש מקום להתיר להם לעשות זאת⁴⁶. כמובן, תהליך כזה חייב להתבצע בפיקוח הלכתי מלא, כמו בכל הפריה חוץ גופית⁴⁷. ראה להלן, הלכות יד-טו, את הדעות השונות ממי מותר לקבל תרומת ביצית.
footnotes: ⁴⁶ הרב זלמן נחמיה גולדברג, 'תקלות העלולות לצמוח מהשתלת עוברים', תחומין י (תשמ"ט), עמ' 281. הרב מרדכי אליהו, הוראות חוזרות ונשנות לרבני פוע"ה. הרב אפרים גרינבלט, תשובה לרב מנחם בורשטין, כ' באדר ב' תשנ"ה, שו"ת פוע"ה, שם, עמ' 303, פורסמה גם באסיא צט-ק (מרחשוון תשע"ו), עמ' 107. הרב שאול ישראלי, תשובה לרב מנחם בורשטין, ערב ר"ח אדר א', תשנ"ה, שו"ת פוע"ה, שם, עמ' 304, פורסמה גם באסיא, שם, עמ' 108. הרב עובדיה יוסף, שו"ת מעין אומר, חלק ח, פרק א, סימן א/א, א/ג, א/ח, ב/ד, ב/ה, ב/ו; וראה שם (סימן א/י) שכששאלו אותו מה עדיף, הורה שעדיף לאמץ מאשר לקבל תרומת ביצית, ולאמץ דווקא בת. הרב אביגדֹר נבנצל (בפגישתו עם רבני פוע"ה, כ"ד בתמוז תשס"א) אמר שאם בני הזוג מודעים לבעיות ההלכתיות ורוצים בכל זאת, אפשר להתיר להם. כעין זה נכתב בתורת הרפואה, עמ' 182–183. ⁴⁷ התייחסות תובא להלן, פרק נו – 'פיקוח הלכתי', מעמ' 457 ואילך.
ט. למתירים, יש מי שהורה שלכתחילה יש לוודא שתהליך הרישום של תרומת הביצית ייעשה כהלכה, בדרך שתמנע בעתיד בעיות יוחסין וגילוי עריות⁴⁸. מכל מקום, אם ביצעו תרומת ביצית ללא רישום, יש להשתדל לדעת מי היא בעלת הביצית, וכל תקנה שאפשר לתקן כדי להתרחק מכל חשש של מכשול⁴⁹. וראה עוד להלן בפִּסקה 'חשש מנישואי אח ואחות', עמ' 394.
footnotes: ⁴⁸ הרב זלמן נחמיה גולדברג, תחומין, שם. שו"ת מעין אומר, שם, סימן ב/ד. ⁴⁹ הרב זלמן נחמיה גולדברג, תחומין, שם. אם לא מתבצע רישום מסודר למניעת נישואי אח ואחות, הציע הרב מנחם בורשטין לרב זלמן נחמיה גולדברג לתת לנתרמת את תאריך הלידה של תורמת הביצית. זהו גילוי מידע שאין בו חשיפה שעלולה להיות מנוגדת לחוק המחייב אנונימיות. כאשר הילד יינשא, תבדוק האם (שנאמנת על כך) בהתאם לנתון זה שאין כאן חשש לנישואי אח ואחות. רעיון זה קיבל את אישורו של הרב זלמן נחמיה גולדברג, וכך נהגו למעשה עד הסדרת הרישום בחוק.
י. יש מי שכתב שיש מקום לאסור תרומת ביצית מחשש לפרצות שונות, אך אין הוא מורה בזה לא היתר ולא איסור⁵⁰.
footnotes: ⁵⁰ שו"ת תשובות והנהגות, חלק ג, סימן תז.
יא. יש מי שהתיר תרומת ביצית גם לבני זוג שיש להם ילדים ורוצים להגדיל את משפחתם⁵¹. כיוצא בזה יש מי שהתיר תרומת ביצית לזוג שנשוי בנישואים שניים, ולשניהם יש כבר ילדים, אלא שרוצים ילד משותף⁵². לעומת זאת, יש מי שאסר על מי שיש לו ילדים, ונשא אישה אחרת, שתקבל תרומת ביצית⁵³.
footnotes: ⁵¹ הרב מרדכי אליהו בפגישתו עם רבני פוע"ה, כ"ב בתמוז תשס"ד. ⁵² הרב שלמה פישר (בפגישתו עם רבני פוע"ה, י"ב בכסלו תשס"ד) אמר שאין איסור בתרומת ביצית, כיוון שאין בכך השחתת זרע ואין ביאת איסור, אלא שיש לדון מי נחשבת האם. ⁵³ שו"ת מעין אומר, שם, סימן א/ז.
יב. גם לדעות המתירות מבחינה עקרונית תרומת ביצית, יש לאפשר זאת למעשה אך ורק לאחר בדיקת מצב הזוג עם רב פוסק, על מנת לקבל היתר הלכתי אישי.
יג. אם יש מחלה גנטית, עדיף לפתור בעיה זאת על ידי ברירת עוברים בתהליך של אבחון גנטי טרום השרשתי (PGD), ולא על ידי תרומת ביצית.
ממי אפשר לקבל תרומת ביצית
יד. האפשרות המועדפת לקבלת תרומת ביצית היא מיהודיה פנויה⁵⁴. ויש מי שהעדיף תרומת ביצית מגויה דווקא⁵⁵.
footnotes: ⁵⁴ זו הסכמת רוב רובם של הפוסקים המתירים תרומת ביצית. בתנאי שיימנעו נישואי אח ואחות. ⁵⁵ הרב אפרים גרינבלט, תשובה לרב מנחם בורשטין, כ' באדר ב' תשנ"ה, שו"ת פוע"ה, שם, עמ' 303, פורסמה גם באסיא צט-ק (מרחשוון תשע"ו), עמ' 107. טעמו: לשיטתו הוולד מתייחס אחר היולדת (כפי שהובא לעיל, הערה 19), ולכן אין משמעות הלכתית לכך שבעלת הביצית גויה. אין לקחת לכתחילה ביצית מיהודיה מכיוון שלקיחת ביציות ממנה יש בה מידת מה של סירוס. לשיטתו, אם נזקקים בכל זאת לתרומת ביצית מיהודיה, יש להעדיף קבלת ביצית מאישה שעוברת טיפולי פוריות ממילא, כדי למנוע טיפול מיוחד לצורך כך מתורמת הביצית.
טו. אם אין אפשרות להשיג ביציות מיהודיה פנויה⁵⁶:
footnotes: ⁵⁶ כגון שאין בנמצא, או שההמתנה עלולה להיות ממושכת מאוד, או שהמחיר הוא למעלה מיכולת השגתם של בני הזוג. הגדרת הזמנים והיכולות עשויה להשתנות מזוג לזוג ומזמן לזמן, לכן שיקול דעת כזה צריך להתקיים יחד עם רב פוסק.
• יש המעדיפים במקרה כזה לקבל ביצית מיהודיה נשואה⁵⁷, כדי לחוש לדעות שתורמת הביצית היא האֵם ה'אמיתית', ועדיף שתהיה יהודיה, כדי למנוע צורך בגיור, או בגיור לחומרה, וכדי שהילד יוכל להתייחס, לפי חלק מהדעות, לאביו⁵⁸.
footnotes: ⁵⁷ הרב זלמן נחמיה גולדברג, תשובה בעל פה לשאלת הרב מנחם בורשטין. הוא הדגיש את הצורך למנוע נישואי אח ואחות. ⁵⁸ יש שהוסיפו את החשש שלא להתיר תרומת ביצית מגויה כדי לא להפוך זרע יהודי לגוי.
• יש מי שהורה שאין הבדל בין תרומת ביצית מיהודיה נשואה לבין תרומת ביצית מפנויה⁵⁹.
footnotes: ⁵⁹ הרב שאול ישראלי, תשובה לרב מנחם בורשטין, ערב ר"ח אדר א' תשנ"ה, שו"ת פוע"ה, שם, עמ' 304, פורסמה גם באסיא, שם, עמ' 108. טעמו: כיוון שהביצית נפרדה מגוף תורמת הביצית, אין לה יותר שום שייכות לתורמת, ואין משמעות למצבה האישי.
• יש המעדיפים ביצית מגויה מאשר מיהודיה נשואה⁶⁰, כדי למנוע הפריה ביצית של אישה יהודיה נשואה בזרע של אדם שאינו בעלה.
footnotes: ⁶⁰ הרב מרדכי אליהו הורה כך פעמים רבות בפסיקה לרב מנחם בורשטין ולרבני פוע"ה. בשנים שבהן רוב תרומות הביצית היו מיהודיה נשואה, עקב התקנות שאִפשרו תרומת ביצית רק מנשים שעוברות ממילא טיפולי פוריות, התיר הרב אליהו לסמוך על הדעות המתירות לקחת ביצית מיהודיה נשואה. הרב יצחק זילברשטיין בפגישתו עם רבני פוע"ה, כ' באייר תש"ס. הרב שלמה פישר בפגישתו עם רבני פוע"ה, י"ב בכסלו תשס"ד. טעמו, יש כעין ספק ספיקא: ספק אחד הוא השאלה מי נחשבת לאֵם – היולדת או בעלת הביצית; וספק שני הוא שגם לדעות שבעלת הביצית היא האֵם, נשאלת השאלה האם העובדה שבעלת הביצית גויה תגרום שגם הילד יחשב גוי. וראה שו"ת שאגת כהן (חלק א, סימן כד), שגם לשיטות שאוסרות לקבל תרומת ביצית מיהודייה נשואה, בכל אופן בדיעבד הוולד כשר ללא חשש.
• ויש מי שהורה שאין להתיר תרומת ביצית במקרה כזה⁶¹.
footnotes: ⁶¹ הרב עובדיה יוסף התיר תרומת ביצית אך ורק מיהודיה פנויה. שו"ת מעין אומר, חלק ח, פריה ורביה, סימן א/א, א/ב, א/ג, א/ח, ב/ד, ב/ה, ב/ז. אם הפנויה נשואה בנישואין אזרחיים בלבד, נחשבת פנויה לעניין זה, ולשיטת הרב עובדיה יוסף מותר לקבל ממנה תרומת ביצית. שו"ת מעין אומר, שם, סימן ב/ו. ראה רפואה, הלכה וכוונות התורה, עמ' 249, ח-ט.
טז. אין לאישה לקבל תרומת ביצית מאחותה, אף על פי שאחותה מוכנה לתרום לה⁶². כיוון שמבחינה הלכתית אי אפשר לקבוע כיום קביעה חד משמעית מי היא האֵם, אין אפשרות להפרות בזרע הבעל את הביצית של אחות אשתו, למרות שאין מדובר באישות. נוסף על כך, מבחינה פסיכולוגית עלולה תופעה כזאת לגרום למתחים אישיים ומשפחתיים, סמויים וגלויים.
footnotes: ⁶² הרב עובדיה יוסף, שו"ת מעין אומר, שם, סימן ב/ד, תשובה לשאלת הרב מנחם בורשטין, שם, סימן ב/ט. הרב זלמן נחמיה גולדברג בפגישתו עם רבני פוע"ה, כ' בתמוז תשס"ב.
יז. יש מי שהתיר לקחת תרומת ביצית מנפטרת⁶³.
footnotes: ⁶³ הרב יצחק זילברשטיין בפגישתו עם רבני פוע"ה, כ' באייר תש"ס. ולדבריו אין לחשוש לניוול המת. וראה לעיל, פרק מח – 'הזרעה מלאכותית (IUI)', עמ' 317, הלכה עו.
יח. לאחר תרומת ביצית וקליטת העובר אין צורך בפרישה של בני הזוג זה מזו לשלושה חודשי הבחנה. גם לדעות שהעובר מתייחס אחר בעלת הביצית, אין לחשוש שמא האישה תהרה כיוון שמדובר באישה שהיא עקרה ושהיא כבר בהריון עקב הטיפול⁶⁴.
footnotes: ⁶⁴ ראה להלן, פרק נה – 'תרומת זרע' (עמ' 435), את הדעות שאין להצריך הבחנה בתרומת זרע כשידוע שהבעל עקר, וכל שכן כאן שיש רבים הסוברים שהיולדת היא האֵם.
חשש מנישואי אח ואחות
יט. כדי למנוע מצב של נישואי אח ואחות או שאר קרובים כתוצאה מתרומת ביצית, סודרה בחוק תרומת ביציות האפשרות וההכרח לרשם הנישואין לבדוק שאין מדובר בנישואי קרובים. בכל מקרה של תרומת ביצית יש רישום מסווג של פרטי תורמת הביצית ושל הוולד. לרשם הנישואין יש הזכות המשפטית לבדוק פרטים אלו⁶⁵.
footnotes: ⁶⁵ נכון ליום כתיבת שורות אלה (סיון תשע"ו), אין לרשם הנישואין אפשרות לדעת מראש אם מדובר בתרומת ביצית. אפשרות הבירור קיימת אך ורק אם ידוע לרשם הנישואין שמדובר בתרומת ביצית, כגון אם סיפרו לו. בדיוני הוועדה להסדרת תרומת ביצית סוכם שבעתיד יוכל רשם הנישואין לבדוק בצורה ממוחשבת האם לבני זוג הנרשמים לנישואין יש קרבת משפחה גנטית מדרגה ראשונה. רשם הנישואין לא יוכל לדעת אם הנרשם נולד כתוצאה מתרומת ביצית, אלא רק לברר האם בני הזוג הם אח ואחות. היישום המעשי של נוהל חשוב זה עדיין לא נרשם בתקנה מסודרת של משרד הבריאות ומשרד המשפטים.
כ. אם תרומת הביצית מתבצעת בחו"ל מתורמת יהודיה, יש לוודא שהנתרמת קיבלה את תאריך הלידה של תורמת הביצית, והתחייבה למנוע נישואי קרובים מהוולד שייוולד לה מתרומת הביצית⁶⁶.
footnotes: ⁶⁶ ראה לעיל, הערה 49.
כא. אם לא התקיימו התנאים דלעיל, יש מי שהורה שבכל זאת אין לאסור תרומת ביצית מחמת חשש תקלה שמא אח ישא את אחותו, שכן תרומת ביצית, באופן יחסי, נכון להיום, היא דבר שאינו מצוי. גם לדעות שהוולד מתייחס אחר בעלת הביצית, אין לחוש שמא תורמת הביצית אסורה לבוא בקהל, כיוון שרוב הנשים כשרות לבוא בקהל. חכמים הגדירו ילד שאינו יודע מי אביו כ'שתוקי' רק כשנתעברה אמו דרך זנות, אבל בנולד שלא דרך זנות, כמו בתרומת ביצית, לא גזרו חכמים⁶⁷.
footnotes: ⁶⁷ הרב זלמן נחמיה גולדברג, 'תקלות העלולות לצמוח מהשתלת עוברים', תחומין י (תשמ"ט), עמ' 273–281. וראה הרב אריה כץ, 'תרומת ביצית מיהודייה לא ידועה' (אמונת עתיך 125 (תשרי תש"ף) עמ' 136–142, ובשו"ת שאגת כהן, חלק א, סימן כ), שהביא ראיה מדברי הבית מאיר (אבן העזר, סימן ב, יא), שלא גזרו על חשש נישואי אח ואחות במקרים שאינם שכיחים, וצירף לכך שלדעת פוסקים רבים הוולד אינו מתייחס אחר בעלת הביצית, ראה להלן, בהערה הבאה. ראה גם שו"ת מעין אומר, חלק ח, פריה ורביה, סימן ב/ד.
התייחסות מפורטת יותר לחשש מנישואי אח ואחות תובא להלן, פרק נה – 'תרומת זרע', עמ' 454-451 ⁶⁸.
footnotes: ⁶⁸ עיקר ההתייחסות לחשש מנישואי אח ואחות תובא בפרק נה – 'תרומת זרע', כיוון ששם ברור שמדובר באחאים שיש להם אב משותף. (ההגדרה שבחרנו למינוח אחאים – אחים ואחיות שיש להם לפחות הורה אחד משותף, שלעתים אינו ידוע להם, כמו במקרה של תרומת זרע). בתרומת ביצית, לעומת זאת, ברור שהמטען הגנטי מועבר מתורמת הביצית. כיוון שיש דיונים בין הפוסקים בשאלה מי היא האם ה'אמיתית', ממילא גם משמעותה של תרומת הביצית נתונה במחלוקת. בכל זאת, גם לפי הדעות המחשיבות את היולדת כאם הוולד, יש למנוע נישואי אחאים, וגם מבחינה רפואית חיוני למנוע זאת. מבחינה משפטית ראה דבריו של השופט מאיר שמגר, לגבי תרומת זרע (להלן, פרק נה – 'תרומת זרע', עמ' 452, הערה 144), וייתכן שיש להקיש מדבריו גם לעניין תרומת ביצית. עוד יש להעיר, שלמרות שמבחינה סטטיסטית הסיכוי לנישואי אח ואחות הוא נמוך מאוד, ייתכן שעקב הדמיון שיש בין אחים, המשיכה ביניהם והרצון להינשא יהיו גבוהים יותר מאשר הסיכוי הסטטיסטי, וראה בקשר לכך שם, עמ' 454, הערה 149.
תרומת ביציות או מכירתן
תרומת ביציות או מכירתן הן פעולות שיש להן משמעויות רגשיות כבדות משקל. למרות שמדובר בחסד גדול, מסור הדבר ליכולת הנפשית של כל אחת ואחת. מלבד זאת, יש לדון בפעולות האלה גם מצדדים נוספים: מצד חבלה⁶⁹ של האדם בעצמו - האם הדבר מותר בכלל, ובמקרה של מכירה - האם מותר לעשות זאת לשם ממון⁷⁰. כמו כן יש לדון גם מצד דיני יוחסין. כיוון שכך, כל פעולה כזאת צריך שתלווה בהתייעצות ובפסיקה של רב פוסק שהתמחה בנושא.
footnotes: ⁶⁹ תרומת ביציות כרוכה במתן הורמונים בכמות גדולה יחסית וכן בשאיבתן בהרדמה. ⁷⁰ דיון נרחב מובא בספר רץ כצבי – אסופת מאמרים, פרקי מחקר ועיון, פוריות-יוחסין-אישות, סימן ח, פרק ה – מסחר בביציות להפריה ובדיני מכירת איברים וביציות בתשלום, עמ' שנב-שסא.כשמדובר בתרומת ביצית מחו"ל, מכון פוע"ה מקפיד לשלוח שליח מטעמו לפגישה מדגמית עם תורמות הביציות כדי לוודא שהן תורמות מרצון ושהן מקבלות שכר הוגן על כך.
כב. אין איסור חובל בעצמו בתרומת ביציות. מותר לאדם להסתכן לצורך גדול אם הסיכון קטן וסביר⁷¹. מלבד זאת, יש בכך חסד גדול כלפי מקבלת הביצית. ויש מי שהתיר להסתכן מעט לצורך מכירת ביציות רק במקום דוחק כלכלי⁷².
footnotes: ⁷¹ בשו"ת אגרות משה (חושן משפט, חלק ב, סימן סו) ובשו"ת יביע אומר (חלק ח, חושן משפט, סימן יב) התירו לנערה לעבור ניתוח פלסטי כדי שתתייפה. בשו"ת יחוה דעת (חלק ג, סימן פד), התיר לתרום כליה למרות הסיכון הקטן שיש בכך. אך ראה שו"ת ציץ אליעזר (חלק יא, סוף סימן מא), שאסר ניתוח פלסטי מחמת הסיכון הכרוך בכך. וראה דבריו (שם, חלק י, סימן כה, פרק ז), שדן בתרומת אברים מחיים כדי להציל את חברו מסכנה ודאית, ואסר זאת כשיש סיכון חיים ממשי ואפילו ספק פיקוח נפש, אך התיר כשאין סיכון הנראה לעין. קשה להסיק מדבריו כיצד היה פוסק בתרומת ביצית, כיוון שאפשר לחלק ולומר שתורמת הביצית אמנם עושה חסד גדול אך אינה מצילה חיים כמו בתרומת כליה, לעומת זאת הסיכון שלה נמוך יותר. ראה גם דבריו (שם, חלק כ, סימן מט), שמשמע מהם שמותר לתרום ביציות, אך לא התייחס לשאלת הסיכון. וראה שו"ת שבט הלוי (חלק ו, סימן קצח), שאסר ניתוח פלסטי. וראה עוד שו"ת מנחת יצחק (חלק ו, סימן קג), שנטה לאסור תרומת כִליה אך הוא עצמו הסתפק לגבי ניתוח פלסטי (שם, סימן קה, ב). ⁷² שו"ת במראה הבזק, חלק ו, סימן פ.
התייחסות לסיכון בטיפולי פוריות בכלל הובאה לעיל, פרק מט – 'הפריה חוץ גופית (IVF)', בפִּסקה 'נטילת סיכון בטיפולי פוריות', עמ' 643.
כג. אין איסור לקבל תמורה כספית עבור מכירת הביציות, שהרי מותר לאדם להסתכן לצורך פרנסה⁷³. כיוון שאינו מחויב לתרום מאבריו, מותר לו ליטול שכר עבורם⁷⁴.
footnotes: ⁷³ שו"ת נודע ביהודה, תנינא, יורה דעה, סימן י. ⁷⁴ הרב שאול ישראלי, 'תרומת אברים מאדם חי – סיכון התורם וקבלת תשלום', ספר אסיא י, עמ' 350–353 (אסיא נז-נח, כסלו תשנ"ז, עמ' 5–8), הובא גם בשו"ת חוות בנימין, חלק ג, סימן קט. וראה גם הרב שאול ישראלי, 'תקרית קיביה לאור ההלכה', התורה והמדינה ה-ו (תשי"ג-תשי"ד), פרק ד, אותיות טז-יח, עמ' קו-קח, הובא גם בשו"ת עמוד הימיני, סימן טז. הרב יצחק אייזיק ליעבעס ('בענין השתלת אברים', נועם יד, תשל"א, עמ' לא) כתב שהטעם הוא שהמצווה שיש בקבלת הממון לצורך פרנסה גדולה מאשר העבֵרה שיש בסיכון. שיעורי תורה לרופאים, חלק ב, סימן קלד, עמ' 480. שו"ת מעשה חושב, חלק ד, סימן כד, אות ג. ראה נשמת אברהם, חושן משפט, סימן תכ, עמ' קכג-קכה. הרב אברהם שרמן ('תרומת אברים למטרת רווח כספי', תחומין כ, תש"ס, עמ' 353–362) כתב שיש לאדם בעלות על חלקים מגופו כאשר הדבר נעשה לשם מטרה שיש בה מצווה. ולא נאמר הכלל שאין אדם בעלים על גופו אלא כשרוצה להשתמש בו למטרת השחתה, חבלה, צער וכאב. הרב אשר וייס (במכתב לר' צבי רייזמן, מובא בקונטרס רץ כצבי - סחר בביציות, עמ' 34–35) כתב שהתשלום אינו עבור האבר אלא על סבלו והסתכנותו של התורם. ראה שם דיון נרחב האם יש לאדם בעלות על גופו, והשלכות הלכתיות הנובעות מדיון זה. הרב ד"ר מרדכי הלפרין ('אברים להשתלה מתורם חי - היבטים הלכתיים', ספר אסיא ט, עמ' 339, אסיא מה-מו, טבת תשמ"ט, עמ' 52) הביא טעם נוסף להתיר, משום תיקון העולם, כמו בכל פעולה רפואית הכרוכה בפיקוח נפש, והתלויה, למעשה, בהחלטה האישית של המציל. אמנם ראה הרב שלמה יוסף זוין, 'משפט שיילוק', לאור ההלכה, עמ' תג-תיט, שסובר שאין לאדם בעלות על גופו וממילא אין לו אפשרות למכור מאבריו. ראה שם עוד (עמ' תכ-תכח) שהשיב על דברי הרב שאול ישראלי, שהובאו בהתורה והמדינה, שם.
כד. נטילת ביציות עודפות מאישה במהלך טיפולי פוריות ללא רשותה, על מנת להשתילן לאחר הפרייתן בגוף של אישה אחרת, נחשבת לגנֵבה⁷⁵.
footnotes: ⁷⁵ הרב יעקב אריאל, 'גניבת ביציות מגופה של אשה', תחומין כא (תשס"א), עמ' 100–106. והוסיף שאמנם אין לאישה בעלות ממונית על ביציותיה כי אין אדם בעלים על גופו, אבל יש לאישה זכויות ממוניות על ביציותיה.
כה. כיוון שיש איסור להפוך ביצית של יהודיה לילד גוי, אין לאישה יהודיה לתרום ביציות על מנת שתושתלנה ברחמה של גויה⁷⁶.
footnotes: ⁷⁶ שו"ת במראה הבזק, חלק ו, סימן פ. לדעות שבעלת הביצית היא האם, הרי הוולד ייחשב יהודי ויגדל כגוי, ומתברר שהוציאוהו לתרבות רעה. גם לדעה שהוולד מתייחס ליולדת, יש בעיה שמהביצית של היהודיה יגדלו גויים.
כו. לדעות המתירות שימוש בתרומת ביצית, מותר ומצווה ליהודיה פנויה לתרום ביציות לאישה יהודיה אחרת הזקוקה לכך⁷⁷, בתנאי שיש רישום מתאים למניעת נישואי קרובים בעתיד⁷⁸.
footnotes: ⁷⁷ שו"ת מעין אומר, חלק ח, פריה ורביה, סימן א/יג. השואלת הייתה גרושה, והרב ענה שמותר, ומצווה גדולה היא. ⁷⁸ ראה שו"ת במראה הבזק, שם, שאסרו תרומת ביצית אם אין רישום המונע נישואי קרובים.
כז. ההיתר לתרום ביציות לאישה יהודיה אחרת קיים גם כשיש חשש קטן שהביצית עלולה להגיע לאישה שאינה יהודיה⁷⁹, ויש מי שאסר במצב כזה⁸⁰.
footnotes: ⁷⁹ על פי חוק תרומת ביציות (תש"ע 2010) ביציות שנתרמו יושתלו רק באישה שהיא בת דתה של הנתרמת, אלא אם כן הנתרמת ובן זוגה הסכימו בכתב לקבל ביציות מבעלת דת אחרת. נובע מכך שתורמת הביציות היהודיה לא יכולה למנוע קבלת ביציותיה על ידי אישה שאינה יהודיה. למרות זאת, בפועל, החשש לכך נמוך מכיוון שכיום אין כמעט נשים לא יהודיות בארץ המעוניינות בתרומת ביצית, ובחברה הערבית מקובל שהדבר אסור. גם אם תהיינה נשים כאלה, מן הסתם יבחרו לקבל ביציות מבנות דתן.הרב שלמה משה עמאר, בתשובה לשאלת הרב ליאור שגב (ר"ח אייר תשע"ה), כתב להתיר לתרום ביציות במצב כזה כיוון שיש תרי רובי ישראל, אך התנה את פסיקתו בכך שיצטרף אליו אחד הפוסקים. ⁸⁰ הרב אברהם יצחק הלוי כלאב, בתשובה לשאלה הנ"ל.
כח. אין לאישה יהודיה נשואה לתרום ביציות שלה, ואפילו אם נשארו לה ביציות עודפות מטיפולי פוריות שעברה בעצמה⁸¹.
footnotes: ⁸¹ הטעם הוא שיש החוששים לממזרות גם ללא ביאה אסורה אלא מעצם העובדה שביצית של אישה יהודיה נשואה הופרתה מזרע של גבר שאינו בעלה. דיון על כך יובא להלן, פרק נה – 'תרומת זרע', עמ' 445, וראה שם שגם הסוברים שאין חשש ממזרות במצב כזה כתבו שיש להימנע מפעולה כזאת לכתחילה. כך הורה הרב מרדכי אליהו לרבני פוע"ה, אף על פי שלשיטתו היולדת היא האֵם. ראה גם בהערות לשו"ת מעין אומר, חלק ח, פריה ורביה, סימן ב/ד.נעיר כאן שגם מבחינה מעשית, כאשר לאישה יש עודף ביציות, עדיף שבני הזוג ישמרו אותן מופרות לצורך עצמם כדי למנוע בעתיד צורך להפריה חוץ גופית נוספת, על כלל המשמעויות הרפואיות והאישיות שיש לטיפולים כאלה על בני הזוג בכלל ועל האישה בפרט.ראה לעיל (הלכה טו), שיש שהתירו לקבל תרומת ביצית גם מאישה נשואה. וצריך עיון בדעתם עד כמה יש בכך מתן היתר בשעת הדחק לאישה נשואה לתרום ביציות.
התייחסות לתרומת ציטופלסמה תובא באוצר המושגים, ערך ציטופלסמה.
תרומת עובר – במקרה שהבעל עקר לחלוטין, ולאישה אין ביציות, יש אפשרות רפואית וחוקית לקבל תרומת ביצית שהופרתה בזרע תורם.
כט. יש פוסקים שאסרו תרומת עובר⁸². ויש מי שהתיר תרומת עובר מזרע גוי, ואסר תרומת עובר מזרע ישראל אפילו במקום שאין חשש לנישואי אח ואחות, מדין מעוברת חברו⁸³. ויש מי שהתיר אפילו תרומת עובר מישראל אם מדובר בעובר מזוג שאיננו בחיים ולא נולדו להם ילדים, שאז אין חשש לנישואי אח ואחות⁸⁴. ויש מי שהורה שכעיקרון יש להעדיף תרומת עובר יותר מאשר תרומת זרע גוי⁸⁵.
footnotes: ⁸² הרב דוב ליאור, תשובה לשאלת הרב אליעזר אלטשולר, ב' באייר תשס"ג, שו"ת פוע"ה – פוריות, יוחסין וגנטיקה, עמ' 330. לשיטתו, שאסר גם תרומת זרע, ואפילו מגוי. הרב יהושע נויבירט, תשובה לשאלה הנ"ל, י"ג בניסן תשס"ג, שו"ת פוע"ה, שם, עמ' 331. הרב מנשה קליין, תשובה לשאלה הנ"ל, שו"ת פוע"ה, שם (מהדורת תשפ"ג), עמ' 517–520, ובשו"ת משנה הלכות, חלק יז, סימן ה. גם הרב חיים קנייבסקי (שו"ת פוע"ה, שם, עמ' 332) כתב בשם אביו, הרב ישראל יעקב קנייבסקי, לאסור זאת, על פי שיטתו שכל טיפולי פוריות כעין אלה אסורים, אפילו הפריה חוץ גופית מאיש לאשתו, ראה לעיל, פרק מט – 'הפריה חוץ גופית (IVF)', עמ' 342, הערה 63. ⁸³ הרב יעקב אריאל, תשובה לשאלה הנ"ל, אסרו חג פסח תשס"ג, שו"ת פוע"ה, שם, עמ' 326–330. לדבריו, מכיוון שהעובר אינו של הבעל אלא של אדם אחר, וייתכן שכמו שאסור לאדם לשאת מעוברת חברו (ראה לעיל בכרך הראשון, פרק י – 'נישואין שניים, מאוחרים ומיוחדים', עמ' 110), כך יהיה אסור לו לשמש עם אשתו כשהעובר שברחמה אינו בנו. ⁸⁴ הרב מאיר ניסים מאזוז, תשובה לשאלה הנ"ל, כ"ה בניסן תשס"ג, שו"ת פוע"ה, שם, עמ' 331. וכתב שאם הזוג עושה זאת ללא התר, עדיף עובר שהוריו כבר נפטרו ואין לו אחים או אחיות. באופן כזה תימנע ממזרות מנישואי אחים. הרב הסתמך על דעת ברכי יוסף (אבן העזר, סימן א, ס"ק יד) ושאר אחרונים שאין ממזרות ללא ביאת איסור, כמו שמפורט בשו"ת ארץ אפרים (הכהן), סימן כז (הובא גם בשו"ת פוע"ה, שם, עמ' 144–160). המלצתו הראשונית לזוג במצב כזה היא לאמץ אימוץ רגיל, ועדיף ילדה, כמו שהמליץ האדמו"ר מליובאויטש (מכתב שהובא באוצר הפוסקים, סוף חלק ט). הרב זלמן נחמיה גולדברג בפגישתו עם רבני פוע"ה, ה' באדר תשס"ו. לדבריו החשש של ממזרות שיש לחלק מהפוסקים בתרומת זרע (כפי שיובא להלן, פרק נה – 'תרומת זרע', עמ' 445), קל יותר לאחר מות בעל הזרע. ראה גם להלן, פרק נה – 'תרומת זרע', עמ' 446, הלכה לא, שנחלקו בכך הפוסקים. ⁸⁵ הרב יעקב ניסן רוזנטל בפגישתו עם רבני פוע"ה, טבת תשס"ד. הרב אמר שהוא עונה תשובה הלכתית עקרונית, ומבחינה מעשית יש לשאול פוסק מובהק. הרב זלמן נחמיה גולדברג בפגישתו הנ"ל, אך למעשה הסכים לצרף סברה זו רק במקרה שבו בעל הזרע נפטר כבר, וכפי שהובא בהערה הקודמת. וראה גם להלן, פרק נה – 'תרומת זרע', עמ' 434, הלכה ט.
התלבטות לגבי תרומת ביצית לנשים מבוגרות
בהמשך לנתונים שהובאו לעיל על הירידה התלולה בפוריות בגילאים מבוגרים, ועם ריבוי במספר ההפלות והמומים העובריים בגיל המבוגר, יש נשים מבוגרות רבות הפונות לקבלת טיפולי פוריות דווקא באמצעות תרומת ביצית. יש התלבטות, אישית וגם חברתית, עד איזה גיל יש לאפשר קבלה של תרומת ביצית, והאם יש להטיל מגבלה על כך מגיל מסוים.
מחד גיסא, יש לחֶברה זכות להגביל את הטיפולים היקרים הללו, בעיקר עקב הסיכון הניכר לעובר וליולדת, ומחשש שההורים יהיו מבוגרים ולא יוכלו לטפל כראוי בילד שלהם והוא יפול לנטל על החברה. אך מאידך גיסא, אפשר לומר שהסיכונים לא גדולים יחסית לצורך הטבעי, היסודי והמשמעותי של הורים בילד, ושאין להגביל את חופש הפרט ואת ההורות בגיל, כמו שאין מגבילים חולים ונכים בילודה למרות הצורך של סיוע מהחברה⁸⁶.
footnotes: ⁸⁶ מדובר במקרים שבהם יש מסוגלות הורית.
הסוגיה האתית - הטיעונים בעד ונגד הגבלת גיל לתרומת ביצית⁸⁷
footnotes: ⁸⁷ מבוסס על הרצאתו של פרופ' שלמה משיח בכנס פוע"ה תשס"ב.
• סיכונים רבים לאם⁸⁸.
footnotes: ⁸⁸ התייחסות מפורטת תובא להלן בכרך השלישי, פרק נח – 'הריון בסיכון גבוה', בפִּסקה 'הריון בגיל מבוגר', עמ' 33–34.
• ייתכן שהורים מבוגרים מדי יתקשו לגדל כראוי את הילד, מבחינה פיזית ונפשית.
• גיל הפוריות הוגבל משמיא, לא ראוי שהאדם יתערב על מנת לשנות סדרי בראשית.
• אוטונומיה של הפרט.
• אין להטיל הגבלה גורפת עקב גיל, אלא לבדוק את מידת הסיכון בכל מקרה לגופו.
• אין ודאות שהטבע הגביל את הפוריות, ייתכן שהאדם קלקל אותה על ידי אי שמירת הטבע.
• הורים יכולים להיות הורים טובים גם בגיל מבוגר.
• הרופאים הם שליחים ואינם זכאים למנוע טיפולים.
מבחינה משפטית קובע חוק תרומת ביציות שהזכות לקבל תרומת ביצית שמורה לנשים בגיל 18–54 ⁸⁹. החקיקה לא מתייחסת לתרומת ביצית בחוץ לארץ, אך יש לכך התייחסות בחוזר מנכ"ל משרד הבריאות, תשרי תשס"ו.
footnotes: ⁸⁹ בתחילה החליטה הוועדה הציבורית-המקצועית לבחינת הנושא של תרומת ביציות, שמונתה על ידי שר הבריאות, על גיל 51, שהוא הגיל המקובל בעולם שעד אליו נשים יולדות. בסופו של דבר הוחלט בוועדת הבריאות של הכנסת לאפשר לנשים לקבל תרומת ביצית עד גיל 54.
התייחסות הלכתית לטיפולי פוריות בגיל מבוגר הובאה לעיל, פרק מט – 'הפריה חוץ גופית (IVF)', עמ' 643.
ראה התייחסות גם לעיל, פרק מט – 'הפריה חוץ גופית (IVF)', עמ' 338.
ל. אישה שילדה בן בכור מתרומת ביצית, הבן חייב בפדיון ככל יילוד, אפילו לפי השיטות שתורמת הביצית היא האמא. כיוון שלעניין בכורה קובעת הלידה, ורק נושאת ההריון - היולדת - מחייבת את הוולד בפדיון הבן. לפי זה אם אישה תרמה ביצית לאישה אחרת שילדה בן בכור, ולאחר מכן נפקדה תורמת הביצית בהריון וילדה בן בכור בעצמה, גם בן הנתרמת חייב בפדיון הבן, וגם בן תורמת הביצית יתחייב בפדיון הבן⁹⁰. ויש שכתבו שאם תורמת הביצית כבר ילדה קודם לכן, אזי לפי השיטות שבעלת הביצית היא האֵם, יש ספק אם הילד נחשב בכור לעניין פדיון הבן, ויפדו אותו בלי ברכה⁹¹.
footnotes: ⁹⁰ הרב יוסף שלום אלישיב, דבריו הובאו בנשמת אברהם, אבן העזר, סימן א, עמ' לה. ראה גם הרב זלמן נחמיה גולדברג, 'יחוס אמהות בהשתלת עובר ברחם של אחרת', תחומין ה (תשמ"ד), עמ' 257–258, וצריך עיון האם דבריו בעניין פדיון הבן נאמרו דווקא לשיטתו שהיולדת היא האֵם גם לעניין הייחוס (ראה לעיל, הערה 19) או שלדעתו גם לשיטות שבעלת הביצית היא האם מכל מקום בפדיון הבן הולכים אחר היולדת, שכך נראה יותר מדבריו. ⁹¹ תורת הרפואה, עמ' 181–182. נימוקו ממסכת חולין ע, א, לעניין בכור בהמה, במי שהדביק שני רחמים, ויצא מזה ונכנס בזה, שנשארה הגמרא בתיקו, וכן הוא ברמב"ם, הלכות בכורות, פרק ד, יח. שו"ת שאגת כהן, חלק ב, סימן לא. וראה שם, שלפי הדעה שמסתפקת מי האם, נראה שיכולים לפדותו בברכה.
לא. אם תורמת הביצית היא גויה, הרי לשיטות שבעלת הביצית היא האֵם, לכאורה יש לפטור את הוולד מפדיון הבן¹. לפי דעה זו, אם האישה הנתרמת תלד אחר כך מעצמה או מתרומת ביצית מיהודיה, יש להסתפק אם הוולד הבא חייב בפדיון הבן, ויפדוהו ללא ברכה⁹².
footnotes: ¹ שו"ת שאגת כהן, שם. ⁹² ראה תורת הרפואה, שם, שכתב שעל הצד שהוולד הראשון שנולד מתרומת ביצית לא יתחייב בפדיון הבן, הוולד שייוולד אחריו ייחשב לבכור. שו"ת שאגת כהן, שם. וראה שם, שלפי הדעה שמסתפקת מי האם, יש לפטור את הבא אחריו מפדיון הבן מדין ספק ספקא.
האם על ההורים לספר לילד שנולד מתרומת ביצית
לב. אין לספר לילד שנולד מתרומת ביצית⁹³.
footnotes: ⁹³ בדיון בוועדת הבריאות של הכנסת בנושא זה טען הרב מנחם בורשטין כנגד הדעות הסוברות שיש לספר לילד על עובדת היוולדו כתוצאה מתרומת ביצית, שבמקרה כזה ודאי שאין לספר, כיוון שתרומת ביצית היא אנונימית, ולילד לא תהיה אפשרות לברר ממי נתקבלה תרומת הביצית, ואז אין מזור לתסכול הגדול שעלול להיווצר אצלו. אולם ייתכנו מקרים שבהם אדם ירצה לברר אם הוא נולד מתרומת ביצית, כגון בירור לגבי מחלות תורשתיות וכן כדי למנוע נישואי אחאים. על פי חוק תרומת ביציות (תש"ע-2010) מסירת מידע ממרשם היילודים מתרומת ביצית תהיה רק במקרים הבאים:אדם המעוניין לדעת אם הוא נולד מתרומת ביצית ואם בעלת הביצית הייתה בעלת אותה דת של הנתרמת. מידע כזה יימסר רק בנסיבות מיוחדות ובהיתר של בית המשפט לענייני משפחה ובתנאי שבית המשפט ישתכנע שמסירת המידע לא תגרום נזק לבריאותו והוא מסוגל להבין את התשובה ומשמעותה, ושהתועלת שבמסירת התשובה תהיה גדולה יותר מן הנזק העלול להיגרם מאי מסירתה. גבר ואישה המעוניינים לדעת אם הם קרובי משפחה, וכן רשם נישואין המעוניין לדעת אם גבר ואישה שנרשמו אצלו לנישואין הם קרובי משפחה. רשם הנישואין יהיה רשאי להודיע להם רק אם הם קרובי משפחה ולא אם אחד מהם או שניהם נולדו מתרומת ביצית. בכל מקרה, זהות תורמת הביצית לא תיחשף.
לג. אם תורמת הביצית אינה יהודיה, לפי השיטות שיש חיוב גיור על הוולד, כפי שהובא לעיל, הלכה ה, יש מי שהורה שצריך לספר לילד על כך שנולד מתרומת ביצית⁹⁴. ויש מי שהורה שאין צורך לספר לילד⁹⁵. לפי השיטות המצריכות גיור רק לחומרה, ההורים פטורים מלספר על כך לילד⁹⁶.
footnotes: ⁹⁴ הרב שלמה משה עמאר בפגישתו עם רבני פוע"ה, ל' בשבט תשס"ז. הטעם – לגר קטן יש אפשרות למחות כשמגיע לגיל מצוות, וצריך לתת לו את ההזדמנות למחות. ראה שלחן ערוך, יורה דעה, סימן רסח, ז, וראה גם בהערה הבאה. ⁹⁵ הוראה בעל פה של הרב זלמן נחמיה גולדברג, לרב אריה כץ. נימוקיו – אמנם מדברי תוספות (סנהדרין סח, ב, ד"ה 'קטן') משמע שהמחאה שיכול קטן למחות נחשבת לחלק מהליך הגיור שכולל בתוכו את הצורך לקבל עליו עול מצוות, שמתקיימת בגיור של קטן בעצם גדלותו ללא מחאה. ממילא עליו לדעת על האפשרות של המחאה. אולם מדברי ראשונים אחרים נראה שהגיור של קטן הוא גיור שלם, אלא שאם מוחה מתברר למפרע שלא היה גיור, ולכן אין צורך לתת לו בפועל אפשרות של מחאה. וראוי לסמוך עליהם במקרה של תרומת ביצית, שבו יש עניין לא לספר לילד. ⁹⁶ כיוון שלפי שיטות אלו הגיור אינו מעיקר הדין. כך הורה, לדוגמה, הרב משה דוד טנדלר בפגישתו עם רבני פוע"ה, י"ג באב תשע"ב.
התייחסות להשתלת שחלות תובא להלן בכרך הרביעי, פרק פז - 'אונקולוגיה - סרטן אצל נשים' , עמ' 72–77.