הריון

רב שימי בר עוקבא ואמרי לה מר עוקבא הוה שכיח קמיה דרבי שמעון בן פזי, והוה מסדר אגדתא קמיה דרבי יהושע בן לוי¹. אמר ליה: מאי דכתיב: "בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת ה' וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ" (תהלים קג, א)? אמר ליה: בא וראה שלא כמדת הקדוש ברוך הוא מדת בשר ודם: מדת בשר ודם – צר צורה על גבי הכותל ואינו יכול להטיל בה רוח ונשמה, קרבים ובני מעים; והקדוש ברוך הוא אינו כן, צר צורה בתוך צורה ומטיל בה רוח ונשמה, קרבים ובני מעים. והיינו דאמרה חנה: "אֵין קָדוֹשׁ כַּה' כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ וְאֵין צוּר כֵּאלֹהֵינוּ" (שמואל א' ב, ב). מאי אין צור כאלהינו? – אין צייר כאלהינו. ברכות י, א

footnotes: ¹ תרגום: רב שימי בר עוקבא ויש אומרים מר עוקבא, היה מצוי לפני רבי שמעון בן פזי, והיה מסדר אגדות לפני רבי יהושע בן לוי.

עוד מן הנעלמות מרהיבי העין ומפליאי הלב, יצירת האדם בבטן אמו, ודירתו שמה תשעה ירחים, בחיים מסודרים, חיים נעימים, הולך וגדל, הולך ומתפתח, ובהגיע הזמן שובר דלתי אמו ויוצא, וכל זה ערוך בסוד היצירה, כוחות משולבות אשה אל אחותה, וכל הגלגלים סובבים על משמרתם, וכל אופן שומר תפקידו ושוקד על עבודתו במהירות נפלאה, עד שמוציאים לפועל ילד חי מחודש ומצוחצח, וסוף המעשה במחשבה תחילה בלב יוצר כל היצורים. הרב אברהם ישעיה קרליץ, חזון איש, אמונה ובטחון, פרק א, ה

אבחון הריון – מבוא רפואי

אבחון ההריון נעשה לאחר הופעת סימנים קליניים, כגון היעדר הווסת בזמן הצפוי. בשלבים מאוחרים יותר – גדילת הבטן ותנועות העובר. בד בבד אפשר לבצע מבחנים מעבדתיים הקובעים בוודאות את ההריון. מבחנים אלו מבוססים בעיקר על מדידת רמת ההורמון הגונדוטרופיני השלייתי (Beta-hCG – Beta Human Chorionic Gonadotropin) המיוצר על ידי העובר בתחילת ההריון. אפשר לבצע בדיקת שתן ביתית, שהיא מהימנה בדרך כלל, אך בדיקת דם מעבדתית מהימנה יותר².

footnotes: ² הערת ד"ר חגית דאום – בנוסף לכך, בבדיקת שתן אפשר לקבל תשובה האם יש הריון או לא. לעומת זאת, בבדיקת הדם מקבלים ערך מספרי של ההורמון בהתאמה לשלב ההריון.

אבחון הריון – מבוא הלכתי

וַיְהִי כְּמִשְׁלֹשׁ חֳדָשִׁים וַיֻּגַּד לִיהוּדָה לֵאמֹר... וְגַם הִנֵּה הָרָה... בראשית לח, כד

וכמה הכרת העובר? סומכוס אומר משום רבי מאיר: שלשה חדשים, ואף על פי שאין ראיה לדבר – זכר לדבר, שנאמר: "וַיְהִי כְּמִשְׁלֹשׁ חֳדָשִׁים" (בראשית לח, כד). נדה ח, ב

מבחינה הלכתית יש הגדרות שונות לאבחון ההריון – משהוכר העובר³, שהוא זמן של שלושה חודשים⁴; עברו עליה שלוש עונות ולא ראתה דם⁵; שראשה כבד עליה ואבריה כבדים עליה⁶.

footnotes: ³ משנה, נִדה א, ג (בבלי שם ז, ב). רמב"ם, הלכות מטמאי משכב ומושב, פרק ד, א. וכן המקורות בהערה הבאה. ⁴ נִדה ח, ב, המצוטט כאן. ירושלמי, יבמות פרק ד, יא. רמב"ם, הלכות איסורי ביאה, פרק ט, ד. שלחן ערוך, יורה דעה, סימן קפט, לג. חכמת אדם, כלל קיב, לט. וראה בירושלמי נִדה (שם), מחלוקת האם צריך שלושה חודשים שלמים או שמספיק רובו של ראשון ורובו של אחרון ואמצעי שלם, דהיינו 62 יום, וראה בשו"ת שבט הלוי, חלק ג, סימן קיד, בהסבר המחלוקת, וראה גם יבמות מג, א. וראה גם חזון איש (יורה דעה, סימן קא, ב), שלדעתו יש צורך גם בהכרת העובר וגם בשלושה חודשים, ואם אחד מהתנאים הללו חסר – עדיין אינה מוגדרת כמעוברת. ⁵ דהיינו שלוש פעמים שהייתה אמורה לראות בהן דם וסת, ולא ראתה. משנה, נִדה, שם, לדעת רבי יוסי. ובשיטתו זו נחלקו מפרשי המשנה (שם), אם לדעתו הכוונה בשיעור זה היא לאחר הזמן של הכרת העובר, או אף קודם זמן זה. ⁶ נִדה ט, א.

ההגדרה העיקרית של הכרת העובר לעניין סילוק דמים, דהיינו שהאישה לא צריכה לפרוש בזמן שאמור להגיע וסתה⁷, היא שלושה חודשים. יש דיון בין הפוסקים האם זמן זה הוא תנאי הכרחי או שזהו הזמן שמגלה לנו שהיא מעוברת, ולכן אם ייוודע בדרכים אחרות שהיא מעוברת, תיחשב מעוברת ומסולקת דמים גם קודם לתום שלושה חודשים. פירוט שיטות הפוסקים השונות והתייחסות לאפשרות להסתמך על בדיקות רפואיות לאבחון הריון כדי לוותר על הצורך בפרישה סמוך לווסת, יובאו להלן בפִּסקה 'פרישה בזמן הריון', עמ' 22, הלכה כז.

footnotes: ⁷ כפי שיובא להלן בפִּסקה 'פרישה בזמן הריון', עמ' 22–21.

התייחסות להגדרת מעוברת לעניין צומות תובא להלן, פרק נט – 'צומות בהריון', עמ' 58, הלכה ב.

התייחסות לאפשרות להסתמך על בדיקות רפואיות לאבחון הריון, כדי להתיר לאישה להינשא לפני שיעברו שלושה חודשים מגירושין, אלמנות או גיור, הובאה לעיל בכרך הראשון, פרק י – 'נישואים שניים, מאוחרים ומיוחדים', עמ' 109, הלכה ה.

בדיקת הריון בשבת

א. אין לבצע בדיקת הריון בשבת. בדיקת הריון ביתית כוללת בדרך כלל צביעה שיש אוסרים אותה מדרבנן⁸. אין לבצעה כיוון שאין שום הכרח לעשותה דווקא בשבת⁹. בדיקה מעבדתית אסורה באיסור תורה כיוון שמדובר בהוצאת דם לשם הבדיקה¹⁰.

footnotes: ⁸ התייחסות לאיסור צובע בבדיקת ביוץ בשבת הובאה לעיל בכרך השני, פרק לב – 'בדיקת ביוץ ומועדו', עמ' 122–123, הלכה ה. ⁹ הרב יעקב אריאל, תשובה לשאלת הרב מנחם בורשטין, חנוכה תשס"ב, שו"ת פוע"ה – פוריות, יוחסין וגנטיקה, עמ' 94, הובאה גם בשו"ת באהלה של תורה, חלק ה, סימן לד. הרב אפרים גרינבלט, תשובה לשאלה הנ"ל, שו"ת פוע"ה, שם, עמ' 100. הרב יעקב אריאל (שם) התיר לבצע בדיקה ביתית כשיש סיבה חיונית לבצעה דווקא בשבת. הרב דוב ליאור (בתשובה לשאלה הנ"ל, שו"ת פוע"ה, שם, עמ' 101, הובאה גם בשו"ת דבר חברון, חלק ב, סימן שפג) התיר ביצוע בדיקה ביתית על ידי נכרי. ¹⁰ הרב יעקב אריאל, שם.

מתי לספר על ההריון

ואמר רבי יצחק: אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין שנאמר: "יְצַו ה' אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה בַּאֲסָמֶיךָ" (דברים כח, ח). תנא דבי רבי ישמעאל: אין הברכה מצויה אלא בדבר שאין העין שולטת בו. בבא מציעא מב, א

ההלכות שלפנינו אינן בגדר הלכות ממש אלא הן הדרכות מומלצות.

ב. יש הנמנעים מלספר על ההריון, עד שיהא ניכר, כיוון שאין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין¹¹.

footnotes: ¹¹ לכן, הסבירו המקובלים, שעיקר יצירתו של העובר היא בזמנים שבהם לא ניכר העיבור. הטעם לכך הוא שבאופן טבעי השלב הראשוני של התפתחות העובר שבו נכנסת נשמה רוחנית לתוך הגוף הגשמי הוא חיבור של שני תחומים נפרדים לחלוטין, וכדברי הרמ"א (אורח חיים, סימן ו, א) על נוסח ברכת אשר יצר "ומפליא לעשות" – "במה ששומר רוח האדם בקרבו, וקושר דבר רוחני בדבר גשמי", ועקב כך היה אמור לקחת עידן ועידנים. כדי לאפשר את איחוד החומר והרוח באופן מעשי, יש צורך בשלב סמוי שאינו במדרגת העולם הזה אלא כביכול במדרגה של עולמות עליונים מעבר לתחומי הזמן המוכרים לנו.

ג. ככלל, לא כדאי לספר על ההריון לפני שרואים דופק בבדיקת אולטרה-סאונד¹².

footnotes: ¹² עקב העובדה שיש, יחסית, הרבה הריונות שנפסקים מעצמם לפני שלב זה. ראה להלן פרק סא – 'הפלה טבעית', עמ' 119.

ד. ראוי לספר להורים של שני בני הזוג על ההריון בשלב מוקדם, עוד לפני שרואים שהאישה בהריון. במיוחד חשוב לספר על ההריון אם הייתה בעיית פוריות שעיכבה את ההריון.

ה. פשוט שאין להימנע מבדיקה רפואית רק כדי להסתיר את ההריון¹³.

footnotes: ¹³ גם אם בני הזוג קיבלו הדרכה להסתיר את ההריון בכל מחיר. כיוצא בזה, אם אשה צריכה לעבור טיפול כגון צילום רנטגן, עליה לומר שהיא בהריון כדי לקבל הדרכה מתאימה. התייחסות לצילום רנטגן בהריון תובא להלן, פרק סב – 'הפלה מלאכותית', בפִּסקה 'תרופות בהריון או חשיפה לקרני רנטגן', עמ' 165.

ו. יש מי שכתב שלא לפרסם את דבר ההריון עד שתיכנס לחודש החמישי, אבל מותר להודיע לרופא ולקרובים מוקדם יותר, כפי הצורך¹⁴.

footnotes: ¹⁴ הרב מנחם מנדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש, בשם חותנו רבי יוסף יצחק שניאורסון, שערי הלכה ומנהג, חלק ד, סימן ח.

ז. אישה הנוהגת שלא להיכנס לבית העלמין בתקופת הריונה¹⁵, ואם לא תיכנס כעת לבית העלמין ייוודע הריונה, והיא רוצה להסתיר זאת, מותר לה להיכנס לשם¹⁶.

footnotes: ¹⁵ לפי מנהג עדות המזרח אין הקפדה על הליכת נשים הרות לבית העלמין יותר משאר נשים. האשכנזים נהגו שנשים הרות לא תלכנה לבית הקברות בזמן הריונן. בשו"ת מנחת יצחק (חלק י, סימן מב) כתב שאינו יודע מקור לכך, אך אין לדחות הקבלה שיש ביד נשים זקנות על כך. גם בנטעי גבריאל (חלק א, פרק סז, ז) כתב שנהגו שאשה מעוברת אינה הולכת ללוויה, אך מדינא מותר. הרב יעקב רוז'ה אמר לרב גבריאל גולדמן, שאולי החשש הוא מתחושה נפשית לא נעימה לאשה ההרה, שעלולה להזיק לה עקב רגישותה היתרה. (על פי מעולם ועד עולם, אוצר המושגים, ערך 'נשים – הליכתן ללוויה ולבית העלמין', עמ' 442–443). בפסקי משנה הלכות (פרק כב, א) כתב שלכתחילה לא תלך ללוויה או לבית הקברות. ¹⁶ הרב מרדכי אליהו אמר לרב מנחם בורשטין, שגם נשים אשכנזיות הרות שמעונינות להסתיר את הריונן, יכולות להיכנס לבית העלמין אך עדיף שלא יתקרבו ארבע אמות לקברים עצמם; ראה כעין זה בצרור החיים (פרק יט, עמ' 129) שהתיר לנשים נידות להיכנס לבית העלמין במקום צורך, אך הוסיף שעדיף שלא יתקרבו ארבע אמות לקברים עצמם. כך גם הורה למעשה הרב יעקב רוז'ה, דבריו הובאו במעולם ועד עולם, שם.

היבטים משפטיים

ח. עובדת צריכה להודיע למעסיקה שהיא בהריון החל מהחודש החמישי להריונה¹⁷.

footnotes: ¹⁷ חוק עבודת נשים, התשי"ד 1954, סעיף 10 א.

ט. על פי המקובל בפסיקה המשפטית, אישה שנשאלת בראיון לעבודה אם היא בהריון, אינה חייבת לספר על כך עד החודש החמישי של ההריון¹⁸, אלא אם כן יש לעובדת ההריון חשיבות מהותית לעצם המשרה, כגון שמדובר בעבודה המחייבת הרמת משאות כבדים או חשיפה לחומרים מסוימים שעלולים לסכן את ההריון, או שמראש מדובר במשרה זמנית לתקופת זמן מוגדרת כדי למלא מקום של עובד אחר, או שמדובר במשרה לשם פרויקט חשוב שעתיד להסתיים בזמן שבו העובדת לא תוכל לעבוד עקב חופשת הלידה, והדבר יפגע בפרויקט פגיעה ניכרת, שאז חובה על האישה לספר על ההריון גם קודם לכן¹⁹.

footnotes: ¹⁸ השופט ד"ר יצחק לובוצקי, בית הדין האזורי לעבודה, תל אביב, עב 3662/05, מיום 3.5.2007. השופט סטיב אדלר ואחרים, בית הדין הארצי לעבודה, עע 363/07, מיום י"ג בסיוון תש"ע 26.5.2010. ¹⁹ פסק הדין הנ"ל של בית הדין הארצי לעבודה.

הנהגות וזהירות בזמן ההריון

ואילו פינו מלא שירה כים, ולשוננו רינה כהמון גליו, ושפתותינו שבח כמרחבי רקיע, ועינינו מאירות כשמש וכירח, וידינו פרושות כנשרי שמים, ורגלינו קלות כאיילות, אין אנחנו מספיקים להודות לך, ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו, ולברך את שמך, מלכנו, על אחת מאלף אלפי אלפים ורבי רבבות פעמים הטובות, נסים ונפלאות שעשית עם אבותינו ועמנו. מתוך תפילת 'נשמת כל חי'

לפיכך, אנחנו חייבים להודות, להלל, לשבח, לפאר, לרומם, להדר, לנצח, לברך, לעלה ולקלס, למי שעשה לאבותינו ולנו את כל הנסים האלה. מתוך הגדה של פסח

תקופת ההריון היא זמן הראוי להודאה מיוחדת לה' על טובו ועל חסדו הגדול. למרות שמדובר על תהליך טבעי לכאורה, יש בכל הריון סייעתא דשמיא מיוחדת.

י. יש להיזהר מלהפוך את תקופת ההריון למעיקה עקב חששות ודאגות והנהגות מכבידות, אלא להיפך – יש להוסיף בה שמחה. ומתוך כך גם להודות ולשבח לריבונו של עולם, ולהתפלל להמשך הריון ולידה מוצלחים²⁰.

footnotes: ²⁰ על פי המשנה (ברכות ט, ד, בבלי נד, א) – נותן הודאה על שעבר, וצועק (מתפלל) על העתיד לבוא.

יא. רופאה או אחות שהיא מעוברת, אסור לה להסתכן ולטפל בהורה שלה החולה במחלה זיהומית, כגון צהבת²¹, כיוון שאסור לה לסכן את עוברה, למרות שברור שטיפול שלה בו יתרום להחלמתו²².

footnotes: ²¹ הערת ד"ר חגית דאום – בדוגמה הזאת יש הבדל בין צהבת מסוג A שבה נדבקים דרך הפרשות היוצאות מהגוף לעומת צהבת מסוג B שבה נדבקים בעיקר מדם מזוהם שהוא פחות רלוונטי לעניין. ²² שיעורי תורה לרופאים, חלק ד, סימן רלב, עמ' 154. גם אם לא תידבק, עדיין עצם החשש שמא תידבק עלול להשפיע לרעה, לכן לא תיכנס לספק כזה.

יב. התייחסות לטבילה לסגולה בחודש התשיעי מובאת כאן בהערה²³. הנהגות נוספות לשמירה בזמן ההריון מובאות כאן בהערה²⁴.

footnotes: ²³ מותר לאישה בהריון לטבול בחודש התשיעי לפני הלידה (ראה שערי הלכה ומנהג, חלק ד, אבן העזר, סימן ח) ובלבד שהרופא מאשר. כיוון שהטבילה היא רק לצורך סגולה והאישה לא נאסרה לבעלה, אין לברך על טבילה כזאת. מבחינה מעשית, האישה צריכה להיזהר ביותר במהלך ההכנות, ובפרט כשהיא יורדת לתוך המקווה, שלא תמעד. עקב הצורך המיוחד בנקיות יתר בתקופה רגישה זו, תשתדל לטבול סמוך אחרי החלפת המים במקווה. לכן אישה שהייתה לה כבר ירידת הפקק, לא תטבול לסגולה. ²⁴ במענה על מכתבה, בו מודיעה... אשר נכנסה בחודש השני להריונה... והצעתי: בטח תמלא כפי הוראות הרופאים... בענייני אכילה ושתייה, טרחה יתירה וכו'. יבדקו כל המזוזות בביתם, ויחליפו שאינן כשרות בכשרות. תחזיק במנהג הטוב של בנות ישראל להפריש צדקה לקופת רבי מאיר בעל הנס לפני הדלקת נרות בערב שבת ובערב יום טוב. בעלה, הרב שיחיה, יתחזק לשמור השיעור תהלים בכל יום... וכן בקריאת שמע שעל המיטה לפני ברכת המפיל יאמר הקפיטל תהלים 'למנצח יענך' . שערי הלכה ומנהג, חלק ד, אבן העזר, סימן ח.

תפילות בהריון

שלושה ימים הראשונים להריון יבקש אדם שלא יסריח הזרע ... מארבעים יום ועד שלושה חדשים יבקש רחמים שלא יהא סנדל. משלושה חודשים ועד ששה יבקש רחמים שלא יהא נפל. מששה חודשים ועד תשעה יבקש רחמים שיצא בשלום. ברכות ס, א

וכך הייתה תפילתו של כהן גדול: יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שתהא שנה זו הבאה עלינו ועל כל עמך בית ישראל בכל מקום שהם, אם שחונה – גשומה... שנה שלא תפיל אשה פרי בטנה... מתוך תפילת מוסף של יום הכיפורים, נוסח ספרד

ריבון העולמים אדון הצבאות, עיני כל אליך ישברו ובעת צרה לך ישוועו, ואם כי איני כדאית לבוא לפניך בתפילה, שמתי פניי כחלמיש ובאתי להפיל תחינתי לפניך, שכשם שפקדת לשרה ועתרת לרבקה וראית בעוני לאה וזכרת לרחל, אמותינו הקדושות, ושמעת לקול תפילות הצדקניות אשר היו מעולם, כן ברחמיך הרבים תראה בעוני אמתך, ותזכרני, ותאזין, ותקשיב לקול שוועי, ותשלח מלאך הגואל לסמכני, ועזרני בעת הריוני זה. ולמען חסדך תושיעני ותצילני מכל פגע רע ומכל מחלה ומכאוב ומדווה ועצב. וחנני שלא יהיה הוולד שבמעיי סנדל, ותחזקני ותאמצני לבל אפיל ממעי. ובעת לדתי הזמן לי שעה טובה, שלח עזרך מקודש ותשגיח עלי ברוב רחמיך ותחלצני ותפלטני כמשפט הצדקניות אשר לא היו בפתקה של חוה. ולוולד הנולד הכן לו שעה ראויה ונכונה לעבוד אותך, שעת פרנסה שלא יצטרך לבריות, ולי הכן חלב בדדי לינק אותו, וחונני שאגדלהו לעבודתך וליראתך, ולי ולבעלי תן חיים טובים והזמן לנו פרנסתנו בלי טורח ועמל ויגיעה, והצליחנו בכל מעשינו. שמע תפילתי כי אתה שומע תפילת כל פה. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי. תפילת אישה מעוברת, איטליה, תקע"ד²⁵

footnotes: ²⁵ תפילה זו הובאה בניקוד ובשינויי לשון מסוימים גם בתפילת נשים, עמ' 80, בשם 'שוועת האשה ההרה'.

יג. לאחר תחילת ההריון, יש להתפלל לריבונו של עולם שההריון ימשיך בצורה תקינה עד ללידה ועד בכלל, ושיהא הוולד בריא ושלם, ושיצא הוולד בשלום, שלום לאם ושלום לוולד²⁶.

footnotes: ²⁶ ברכות ס, א, המצוטט כאן. משנה ברורה, סימן רל, ס"ק א.

הצועק לשעבר הרי זו תפלת שוא. כיצד? הייתה אשתו מעוברת ואמר יהי רצון שתלד אשתי זכר הרי זו תפלת שוא, היה בא בדרך ושמע קול צווחה בעיר ואמר יהי רצון שלא יהיו אלו בני ביתי הרי זו תפלת שוא. משנה, ברכות ט, ג (בבלי, נד, א)

יד. אם חלילה יש איתור של בעיות בוולד, מלבד התפילות, יש חובה באבחון וטיפול רפואי כפי מידת האפשר²⁷. פירוט והתייחסות לבדיקות בהריון יובאו להלן, פרק נט – 'בדיקות בהריון', מעמ' 75 ואילך.

footnotes: ²⁷ למרות שמהמשנה משמע שאם העובדה כבר מוחלטת, הרי זו תפילת שווא גם אם עדיין בני האדם לא יודעים ממנה, יש לציין את דעתו של הרב חיים קנייבסקי, שכל זמן שלא ידוע לבני האדם ולא נתברר שיש מום בעובר, התפילות מועילות, מכיוון שמדובר בדבר הסמוי מן העין, אך אם כבר נתברר שישנו מום – צריך ממש נס (ראה תענית ח, ב, ובבא מציעא מב, א, "ההולך למוד את גורנו"). דבריו הובאו בשיעורי תורה לרופאים, חלק ד, סימן רלא (וקודם לכן, על ידי הרב יצחק זילברשטיין, 'בענייני עקרות ולידה', אסותא, עמ' קס-קסב).

משך ההריון

וַיִּקַּח בֹּעַז אֶת רוּת וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַיָּבֹא אֵלֶיהָ וַיִּתֵּן ה' לָהּ הֵרָיוֹן וַתֵּלֶד בֵּן. רות ד, יג

"הריון" בגימטריא מאתיים שבעים ואחת. נִדה לח, ב

טו. משך ההריון על פי חז"ל הוא 273–271 יום²⁸, או 274–271 יום²⁹. חישוב זה הוא מזמן הביאה או מזמן ההפריה³⁰, שהוא משך ההריון האמיתי. אמנם חז"ל הכירו באפשרות שההריון יתארך יותר מכך³¹. כיום מקובל לומר שמשך הריון ממוצע הוא 266 יום מזמן ההפריה³².

footnotes: ²⁸ נִדה לח, א. ²⁹ ירושלמי יבמות פרק ד, יא. וראה עוד בשו"ת תשב"ץ, חלק ב, סימן קא-קב. וראה בכור שור, חידושיו לנִדה לח, א. וראה אבן עזרא, שמות ב, ב, בחשבון ההריונות השונים. ³⁰ נִדה לח, א-ב: "חסידים הראשונים לא היו משמשים מיטותיהן אלא ברביעי בשבת כדי שלא יבואו נשותיהן לידי חילול שבת". הפער בין הביאה להפריה הוא, בדרך כלל, עד שלושה ימים. ראה לעיל בכרך השני, פרק מ – 'בדיקת זרע', בפִּסקה 'PCT – בדיקת ריר צוואר הרחם לאחר קיום יחסי אישות', עמ' 197. ³¹ בספרות חז"ל מופיע שלעתים נדירות היו הריונות ארוכים יותר עד כדי אפשרות של הריון שיימשך שנים עשר חודש. יבמות פ, ב. וכן נפסק ברמב"ם, הלכות איסורי ביאה, פרק טו, יט. טור ושלחן ערוך, אבן העזר, סימן ד, יד. וראה עוד באריכות באנציקלופדיה תלמודית, כרך כד, ערך 'יחס', טור קסג ואילך. ובאנציקלופדיה הלכתית רפואית, כרך ג, ערך 'הריון' עמ' 8. אמנם במאירי (יבמות דף פ, ב) העיד על הריון של חמישה עשר חודש, וכן כתב בשו"ת חתם סופר (אבן העזר, חלק א, סימן ה), שייתכן הריון אף יותר משנים עשר חודש, אך יש שדחו דעה זו וסוברים שאין הריון של יותר משנים עשר חודש. ראה יוסף אומץ, אבן העזר, סימן צד, ג. וכן באוצר הפוסקים, סימן ד, ס"ק מג, ד. מבחינה מציאותית, ראה אנציקלופדיה הלכתית רפואית, שם, עמ' 4, שהביא סטטיסטיקות שונות להתמשכות ההריון מעבר לממוצע. ככלל, ככל שההריון ארוך יותר מהממוצע, תקטן שכיחותו. ³² אנציקלופדיה הלכתית רפואית, שם, עמ' 3.

טז. מטעמי נוחות ואחידות, החישוב המקובל כיום ברפואה מבוסס על תאריך הווסת האחרונה שהוא כ-14 יום לפני ההפריה³³. לכן כיוון שההריון האמיתי נמשך בממוצע 266 יום מזמן ההפריה, כפי שהובא בהלכה הקודמת, בתוספת כשבועיים מהווסת האחרונה, יהיה משך ההריון הממוצע 280 יום שהם ארבעים שבועות³⁴.

footnotes: ³³ ראה להלן פרק ס – 'בדיקות בהריון', בפִּסקה 'חישוב וקביעת גיל ההריון', עמ' 77.במקרים בהם המחזורים בין הווסתות ארוכים, או כשבדיקות האולטרה-סאונד מראות על תאריך הפריה משוער שונה, הרופא מתאים את חישוב ההריון וכותב תאריך וסת מתוקן. ³⁴ אנציקלופדיה הלכתית רפואית, שם.

דימום בהריון

יז. דימום מהרחם בהריון אוסר ככל דימום רחמי אחר³⁵. למעשה, פעמים רבות מדובר בכתמים שאפשר להקל בהם, כפי שפורט בכרך הראשון, פרק יג – 'כתמים', עמ' 149–163. גם אם אישה שראתה דם עברה לאחר מכן בדיקת אולטרה-סאונד, ונאמר לה שצוואר הרחם סגור, בכל זאת הדימום אוסר³⁶.

footnotes: ³⁵ ראה רמב"ם, הלכות איסורי ביאה, פרק ט, ד; וכן שלחן ערוך, יורה דעה, סימן קפט, לג. ³⁶ שו"ת מעין אומר, חלק ז, הלכות נִדה, סימן עו.

יח. דימום מהיפרדות שִליה דינו ככל דימום אחר שמקורו מהרחם, ואוסר³⁷.

footnotes: ³⁷ התייחסות מפורטת לדימום מהשִליה הובאה לעיל בכרך הראשון, פרק יד – 'דם מכה (דם פצע)', עמ' 169–170; וראה שם (הערה 37) שאף על פי שאם ידוע בבירור שמדובר בדימום מהשִליה עצמה, אפשר להקל בכך מדין דם פצע, למעשה, רוב מוחלט של הדימומים הללו הוא תוצאה של היפרדות השִליה ולכן הם אוסרים. ראה גם רפואה, מציאות והלכה, סימן כ, עמ' 239–242; וראה שם שבמצבים מסוימים של שִליית פתח (מצב שבו חלק מהשִליה מכסה את הפה הפנימי של צוואר הרחם; פירוט יובא להלן, פרק נח – 'הריון בסיכון גבוה', עמ' 29) יש יותר מקום להקל אם מוכח שהדימום נגרם עקב פציעת השִליה עצמה.גם כאן, פעמים רבות מדובר בכתמים שאפשר להקל בהם, ראה הלכה קודמת.

יט. היפרדות קרומים (Subchorionic Hematoma) שייכת לקבוצת הדימומים שנובעים מהיפרדות שִליה, אלא שההיפרדות קלה, ובניגוד לדימום מהיפרדות שִליה, הדם (המטומה³⁸ – Hematoma) נמצא ליד השִליה ולא בינה לבין הרחם. כיוון שמנגנון הדימום מקביל להיפרדות שִליה, נראה שדינו כדין היפרדות שִליה³⁹.

footnotes: ³⁸ צרור דם, דם קרוש בתוך הרקמות או בתוך חללי הגוף. ³⁹ רפואה, מציאות והלכה, שם, עמ' 243.

כ. דימום עקב יחסי אישות – יש מקרים חריגים שבהם קיום יחסי אישות בזמן הריון עלול לגרום לדימום או להפלה. אחת הסיבות הרפואיות השכיחות לכך היא שבין המרכיבים של נוזל הזרע ישנם חומרים הנקראים פרוסטגלנדינים (Prostaglandins) הידועים ביכולתם לגרום להתכווצויות של הרחם, ומתוך כך עלולים להיגרם דימום או הפלה. פירוט מובא להלן, פרק נח – 'הריון בסיכון גבוה', בפִּסקה 'יחסי אישות בהריון', עמ' 46–45. במקרים כאלה עלולים להופיע צירים, ויכולה להתרחש היפרדות שִליה או פקיעת מים מוקדמת בסמיכות רבה לקיום יחסי האישות. הקדמת לידה כזאת עלולה לגרום להולדת פגים או נפלים. בדרך כלל דימום כזה נגרם כתוצאה מהיפרדות שִליה, ודינו כפי שהוזכר לעיל, הלכה יח. למעשה כדאי לברר, במידת האפשר, באמצעות בדיקה גינקולוגית או בדיקת אולטרה-סאונד את מקור הדימום, לדוגמה, ייתכן שיש פציעה בנרתיק⁴⁰.

footnotes: ⁴⁰ הערת ד"ר חגית דאום – על פי רוב, דימום בעקבות יחסי אישות בהריון אכן מקורו בפציעה בנרתיק או – אף יותר שכיח – מצוואר רחם פריך ונוטה לדמם.

התייחסות למצבים שבהם נצרכת פרישה ארוכה בין בני הזוג בזמן הריון עקב חשש לסיכון ההריון ולפתרונות אפשריים למניעת הצורך בפרישה כזאת, תובא להלן, פרק נח – 'הריון בסיכון גבוה', בפִּסקה 'יחסי אישות בהריון', עמ' 47–46.

כא. מעוברת שראתה דם ורוצה להיטהר, והרופא מזהירה לא לעשות הרבה בדיקות ולא לעשותן לעומק, יש מי שכתב שתבצע שלוש בדיקות בלבד בעומק – הפסק טהרה, יום ראשון ויום שביעי בלבד, ושאר הימים תבדוק רק מעט בעומק⁴¹. למעשה, כיום אין כמעט מצב שבו בדיקה לטהרה עלולה להשפיע לרעה על ההריון, אך מכיוון שלעתים בדיקה כזאת עלולה לגרום לדימום מצוואר הרחם⁴², אפשר לנהוג על פי הוראת הרופא, אלא שכדאי להוסיף בדיקה גם באחד הימים באמצע, ולבדוק לא בעומק⁴³.

footnotes: ⁴¹ שו"ת אגרות משה, יורה דעה, חלק ג, סימן נו, ג. וראה שם (אות ב), אם הרופא הזהיר שלא תרחץ בחמין, שתרחץ במקווה בפושרים. ⁴² הערת ד"ר חגית דאום – לעתים צוואר הרחם פריך ורגיש בהריון, ובדיקות מרובות עלולות לגרום לפציעה ודימום. ⁴³ ראה לעיל בכרך הראשון, פרק יד – 'דם מכה (דם פצע)', עמ' 173, הלכות כב–כג.

פרישה בזמן הריון

רבי אליעזר אומר: ארבע נשים ... בתולה⁴⁴, מעוברת, מניקה וזקנה ... דמיהן מסולקים ואין דם מצוי בהן. משנה, נִדה א, ג (בבלי, ז, א) ורש"י, שם, ד, ב

footnotes: ⁴⁴ בתולה' כאן היא 'בתולת דמים', דהיינו אישה שמעולם לא ראתה דם נִדה, נִדה ח, ב.

כב. מעוברת בשלושת החודשים הראשונים לעיבורה דינה כאישה רגילה, שחוששת לעונת פרישתה בחודש הראשון גם אם לא ראתה דם, באופנים שיבוארו להלן, ומכאן ואילך – אם ראתה דם וסת חוששת לו ככל אישה⁴⁵.

footnotes: ⁴⁵ ראה להלן, הלכה ‎כז, שלדעת רוב הפוסקים דינה של מעוברת שנחשבת כמסולקת דמים הוא רק לאחר שלושה חודשי עיבור.

כג. אם לא ראתה דם מאז שהרתה, אם יש לה וסת ליום קבוע בחודש צריכה לחשוש לו שלוש פעמים⁴⁶.

footnotes: ⁴⁶ ראה שלחן ערוך, יורה דעה, סימן קפט, טז, שאישה שקבעה וסת ליום מסוים בחודש, ועבר אותו יום ולא ראתה, חוששת לאותו יום בחודש גם בפעמים הבאות, עד שיעברו עליה שלושה חודשים שלא תראה בהם ביום זה. דרכי טהרה, פרק ז, פג. שעורי שבט הלוי, סימן קפד, ז, ס"ק א, וסימן קפט, לג, ס"ק ב.

כד. אם אין לה וסת קבוע, או שיש לה וסת קבוע להפלגה, אינה צריכה לחשוש לאחר הפעם הראשונה שלא הגיע ווסתה⁴⁷. ויש מי שכתב, שצריכה לחשוש לעונה בינונית שלוש פעמים, דהיינו תפרוש בימים 90-60-30 48.

footnotes: ⁴⁷ ראה שפתי כהן (שם, ס"ק ל), שאישה שעבר זמן וסתה ולא ראתה דם אינה צריכה לחשוש לעונה בינונית בחודש שלאחר מכן. כיוון שלא ראתה, אין לה ממתי לספור כדי שתחשוש לווסת בפעם הבאה. ובהמשך (שם, ס"ק מה) כתב שגם לווסת ההפלגה הקבוע אינה חוששת לאחר הפעם הראשונה שלא הגיע וסתה. שעורי שבט הלוי, שם ושם. דרכי טהרה, שם, לגבי וסת הפלגה קבוע, ושם (סעיף פה), לגבי עונה בינונית. וראה עוד בהערה הבאה. הרב יהושע נויבירט, דבריו הובאו בנשמת אברהם, יורה דעה, סימן קפט, עמ' קסו.

כה. מעוברת,⁴⁸ משהוכר עוברה, דהיינו לאחר שלושה חודשים, היא אחת מארבע נשים שהן בחזקת מסולקות דמים⁴⁹, ואינה צריכה בדיקה ופרישה סמוך לווסתה⁵⁰.

footnotes: ⁴⁸ ראה לבוש (שם, סעיף יג) שעונה בינונית אינה נעקרת בפעם אחת אפילו אם לא ראתה דם בינתיים. וראה טהרת ישראל (סימן קפט, ס"ק יט) שראוי לבעל נפש להחמיר כדעה זו. וכן כתב בדרכי טהרה, שם (וראה במהדורה הישנה של דרכי טהרה, שבתחילה כתב רק את הדעה המחמירה, ובמהדורה החדשה כתב שמעיקר הדין מותר, כפי שהופיע בהערה הקודמת). בפסקי משנה הלכות (פרק כב, ב) כתב שצריכה לחשוש לימים 88-59-30. גם משו"ת מחזה אליהו (סימן קה) ומהרב משה פיינשטיין (בתשובתו בסוף ספר הלכות נִדה, חלק א, סימן א), משמע שחובת הפרישה בתוך שלושה חודשים היא אפילו כשלא ראתה דם, אך ראה את דברי הרב יהושע נויבירט (נשמת אברהם, שם), שדבריהם שייכים רק אם ראתה דם או כשיש לה וסת ליום קבוע בחודש.גם לדעה זו אין צורך לחשוש לעונת אור זרוע, ראה תשובות ותוספות לדרכי טהרה, שם, אות לב. ⁴⁹ בית יוסף, יורה דעה, סימן קפד (ז); סימן קפט (לד). על פי המשנה: "רבי אליעזר אומר: ארבע נשים דיין שעתן – בתולה, מעוברת, מניקה וזקנה" (נִדה פרק א, ג, בבלי ז, א). ⁵⁰ שלחן ערוך, שם ושם. וראה רמב"ן, הלכות נִדה, פרק ה, כד; רא"ש, נִדה פרק א, סימן ד; ר"ן, נִדה, ט, א; מגיד משנה, הלכות איסורי ביאה פרק ט, ד, שנחלקו הראשונים האם לכתחילה אין צורך בפרישה ובדיקות או שיש צורך בפרישה ובדיקות, אלא שאם לא בדקה – טהורה, ואינה צריכה לבדוק לאחר מכן. מכל מקום, להלכה נפסק שאין צורך בפרישה, וכפי שנכתב כאן למעלה.

כו. אם ראתה דם, ונאסרה לבעלה, אפילו היה לה וסת קבוע, וראתה באותן עונות שהייתה למודה לראות בהן, אינן נחשבות אלא כמקרה, ולא חוששת בפעם הבאה לווסתה הקודם כאל ווסת קבוע⁵¹, ומכל מקום חוששת לאותה ראייה כאל וסת שאינו קבוע⁵².

footnotes: ⁵¹ נִדה ט, א. שלחן ערוך, יורה דעה, סימן קפד, ז; וסימן קפט, לד. ⁵² שלחן ערוך, שם, סימן קפט, לג. וראה דרכי טהרה (פרק ז, פד) ופסקי משנה הלכות (שם, ה), שהביאו מחלוקת אחרונים אם באופן כזה צריכה לחשוש רק לווסת החודש והפלגה או גם לעונה בינונית, והכריעו להקל כסדרי טהרה (סימן קפט, ס"ק לו), שאין צורך לחשוש לעונה בינונית; ובתשובות ותוספות (לדרכי טהרה, שם, אות לא) הסביר את הכרעתו, שכך היא המציאות. לעומת זאת, לדעת שלחן ערוך הרב (סימן קפט, ס"ק קיד) והרב שלמה זלמן אויערבאך (דבריו הובאו בנשמת אברהם, שם), יש לחשוש במצב כזה גם לעונה בינונית.

כז. יש מי שכתב שבימינו אפשר לסמוך על בדיקות מעבדה לאבחון הריון, כדי להחיל עליה דין מעוברת, אף על פי שלא עברו שלושה חודשים מתחילת ההריון⁵³. בימינו, שעינינו רואות בנשים שלנו שמיד כשמתעברות הן מסולקות דמים, ובזמננו אף אחת מאלף לא נמצאת שתראה דם בתחילת ההריון, כמו ששופעת בשעת וסתה, ונשתנו הטבעים בזה, ופוסקת לראות דם מיד כשמתעברת, ואדרבה, אם ממשיכה לראות דם, הרי זה נחשב כחולי. לכן מסתבר לומר שמזמן שנודע לנו שהיא מעוברת אין לחשוש שמא תראה דם⁵⁴. ויש פוסקים הסוברים שגם היום אין מעוברת נחשבת למסולקת דמים עד שיעברו עליה שלושה חודשים, כפי שנכתב לעיל⁵⁵.

footnotes: ⁵³ ודינה כפי שמופיע בהלכות ‎כה-‎כו. ⁵⁴ שו"ת אגרות משה, יורה דעה, חלק ג, סימן נב. אך ראה בהערה הבאה. ⁵⁵ שו"ת רבי עקיבא איגר, סימן קכח. סדרי טהרה, יורה דעה, קצד, ס"ק ז. שו"ת שבט הלוי, חלק ג, סימן קיד, וחלק ד, סימן צט, ח, וכן בשעורי שבט הלוי, סימן קפד, שם. שו"ת מחזה אליהו, סימן קה. קובץ תשובות, חלק א, סימן כט. פסקי משנה הלכות, פרק כב, ב. דרכי טהרה, שם, פב, ונימק זאת לרב מנחם בורשטין, שחזקת טהרה של אישה מעוברת תיקבע בשלוש פעמים. הרב משה פיינשטיין, בתשובתו בסוף ספר הלכות נִדה, שם; אך ראה בהערה הקודמת.

התייחסות נוספת לפרישה סמוך לווסת בזמן הריון הובאה לעיל בכרך הראשון, פרק טו – 'פרישה סמוך לווסת', עמ' 177.

דם חימוד במעוברת

כח. מעוברת שתבעוה להינשא ונתפייסה, צריכה הפסק טהרה ושבעה נקיים מחשש לדם חימוד, אף על פי שהיא מסולקת דמים⁵⁶. מציאות כזאת שייכת רק במחזיר גרושתו שנתעברה ממנו קודם הגירושין או בנתעברה ממנו קודם הנישואין, שכן אסור לאדם לשאת מעוברת חברו, ראה לעיל בכרך הראשון, פרק י – 'נישואים שניים, מאוחרים ומיוחדים', עמ' 110.

footnotes: ⁵⁶ שו"ת רדב"ז, חלק ג, סימן תכג. שו"ת מקום שמואל, חלק א, סימן לג. תורת השלמים, יורה דעה, סימן קצב, ס"ק ט. ברכי יוסף, יורה דעה, שם, ס"ק ו. וראה ערך לחם, יורה דעה, שם, שהקל במחזיר גרושתו מעוברת שאינה צריכה שבעה נקיים אם בדקה עצמה ביום הטבילה ואמרה ברי לי שלא ראיתי דם. וברדב"ז ובמקום שמואל, החמירו גם באופן כזה. וראה עוד סדרי טהרה, יורה דעה, שם, ס"ק ד, ושערי דעה, יורה דעה, שם, ס"ק ה.

אשת כהן מעוברת

כט. אשת כהן מעוברת מותרת להיכנס לכתחילה למקום שיש בו טומאת מת⁵⁷. כמה טעמים נאמרו על כך – יש אומרים שהוא מדין ספק ספקא, שמא הוולד נקבה, ואם תמצא לומר שהוא זכר, שמא יהיה נפל⁵⁸. ואפילו אם ידוע שהוא זכר, אפשר להקל מטעם שהוא בלוע ואינו נטמא באהל⁵⁹, או מטעם שטומאה לא שייכת בעובר קודם שיצא לאוויר העולם⁶⁰. ויש מי שכתב שאם שלמו ימי עיבורה תיזהר לא להיכנס במקום שיש בו טומאת מת⁶¹.

footnotes: ⁵⁷ רוקח, סימן שטו, דבריו הובאו בשפתי כהן, יורה דעה, סימן שעא, ס"ק א. שו"ת רדב"ז, חלק א, סימן ר. שיירי כנסת הגדולה, יורה דעה, תחילת סימן שעא, וכתב שמי שמחמיר בכך הרי זה מנהג בורות. שו"ת חתם סופר, יורה דעה, סימן שנד. ⁵⁸ רוקח, שם. בשו"ת רדב"ז (שם) ובברכי יוסף (אורח חיים, סימן שמג, ס"ק ד) כתבו שלפי טעם זה אם ידוע שהעובר זכר אסור לה להיכנס. אך בשו"ת חתם סופר (שם), בשו"ת יהודה יעלה (חלק א, יורה דעה, סימן שנד) ובמשנה ברורה (סימן שמג, סוף ס"ק ג) כתבו שטעם זה אינו חולק על הטעמים הנוספים, והוא נצרך כדי להתיר לידה במקום שיש בו טומאת מת. בשו"ת שאילת יעב"ץ (חלק ב, סימן קעז) כתב שיש חשש שהעובר יוציא ראשו, ולכן יש להתיר רק מטעם ספק ספיקא. ומכל מקום, כשכלו ימי עיבורה אין להתיר כיוון שכבר לא חוששים לנפל. ⁵⁹ שו"ת רדב"ז, שם. מגן אברהם, סימן שמג, ס"ק ב. על פי הגמרא, חולין, עא, ב. ⁶⁰ שיירי כנסת הגדולה, שם. בשו"ת חתם סופר (שם) כתב שלא שייכת טומאה בעובר מכיוון שעובר במעי זרה – זר הוא, ואפילו אם אמו – אשת הכהן – היא גם בת כהן, מכל מקום נשים לא מוזהרות על טומאת מת, ועובר ירך אמו הוא. ⁶¹ שו"ת מנחת שלמה, חלק ב, סימן צו, כב. שו"ת תשובות והנהגות, חלק א, סימן תרעט. וראה לעיל (הערה 58).

התייחסות ללידת תינוק כהן תובא להלן, פרק סד – 'לידה', בפִּסקה 'לידה של תינוק כהן', עמ' 200–199.