הנקה בשבת¹

footnotes: ¹ להרחבה ופירוט ראה גם הרב אריה כץ, 'הנקה ושאיבת חלב בשבת', אמונת עיתך 107 (אייר תשע"ה), עמ' 109–114, ומענה לתגובות באמונת עיתך 108 (תמוז תשע"ה), עמ' 144–146, ובשו"ת שאגת כהן, חלק ג, סימן לז.

חליבה היא מלאכה האסורה בשבת מן התורה, כיוון שהיא בגדר מפרק² שהוא תולדה של מלאכת דש³. יניקה של אדם ישירות מהבהמה נחשבת כאיסור דרבנן מפני שהיא נחשבת לחליבה בשינוי⁴. לעומת זאת, יניקה של התינוק ישירות מאמו נחשבת אכילה כדרכה ללא שינוי, ולמרות זאת היא מותרת כיוון שזה מזונו של התינוק⁵. אולם אם האישה תשאב את החלב לתוך כלי בשבת יש בכך איסור תורה שאין להתירו אלא במקום חשש פיקוח נפש⁶. לעומת זאת, שאיבה לאיבוד אסורה רק מדרבנן⁷.

footnotes: ² דהיינו, פירוק והוצאת החלב ממקומו בגוף הבהמה כמו שבאב המלאכה של דש מפרקים את החיטה מתוך השיבולת שלה. ³ שבת צה, א. רי"ף, שבת לא, ב. רמב"ם, הלכות שבת, פרק ח, ז, וראה השגות הראב"ד (שם), שנראה שהודה בזה לדבריו. בית הבחירה למאירי, שבת צה, א. ראה את דברי הפוסקים להלן, הערה 13. וראה רבנו חננאל (שבת צו, ב), שאף על פי שאלו דברי רבי אליעזר, ובהמשך הברייתא מופיע שחכמים חולקים ואומרים: "אחד זה ואחד זה אינו אלא משום שבות", הלכה כרבי אליעזר, כיוון שבהמשך חכמי הגמרא דנו בדבריו, ועוד שייתכן שחכמים מודים לדבריו בחולב שיש בו איסור תורה, וחלקו על שאר דבריו באותה ברייתא. אמנם ראה חידושי הרשב"א (שבת צה, א) בשם רב האי גאון, פסקי הרי"ד (שבת קמד, ב), פסקי הריא"ז (שבת פרק י, ג, ט) ומיוחס לר"ן (שבת צה, א), שהכריעו שחכמים חולקים על רבי אליעזר, והלכה כמותם שהאיסור מדרבנן. וראה חידושי הרמב"ן, חידושי הרשב"א, חידושי הריטב"א, חידושי הר"ן (שבת, שם), שהביאו את שתי הדעות. ⁴ כתובות ס, א. ⁵ בשו"ת תשובות רבי אליעזר (גורדון, סימן יב, הערה ו), התקשה כיצד מותר להניק בשבת תינוק שניזון גם ממקורות אחרים ואין בו פיקוח נפש. אמנם אור שמח (הלכות שבת, פרק ח, י) כתב שאפילו שלא במקום סכנה מותר להניק בשבת, כיוון שזה נחשב חולב לתוך מאכל, וחליבה לתוך מאכל אינה נחשבת למפרק, ראה שבת קמד, ב. הרב שלמה זלמן אויערבאך (דבריו הובאו בשמירת שבת כהלכתה, פרק לו, הערה סז) הסביר את דבריו שכיוון שהתינוק מכניס את הדד לתוך פיו ומיד הוא אוכל, והחלב הנסחט נכנס מיד לתוך פיו ולא יוצא כלל לאוויר העולם, אין בכך משום דישה ודומה למכניס ענבים לתוך פיו ומוצצם, שמותר בשבת. ⁶ פרי מגדים, אורח חיים, אשל אברהם, סימן שכח, ס"ק מא. ⁷ כפי שיובא להלן, הלכה ‎ה.

ככלל, שמירת השבת לא אמורה לפגוע בהנקה, וכפי שהובא לעיל, פרק עא – 'הנקה', עמ' 316, ההשקפה היהודית וההלכה רואים חשיבות גדולה בהנקה.

לא תקל אשה חלב מדדיה לתוך הכוס או לתוך הקדרה ותניק את בנה. תוספתא, שבת פרק י, הלכה ד⁸

footnotes: ⁸ במהדורת ליברמן, שם, פרק ט, הלכה כב.

מותר לאשה לקלח מהחלב כדי שיאחוז התינוק הדד ויינק. שלחן ערוך, אורח חיים, סימן שכח, לה

הנקה בשבת

א. מותר לאישה להניק כדרכה בשבת⁹, ומותרת להניק אפילו בזמן הסמוך לצאת השבת כשאין שום חשש שהתינוק יסתכן בהמתנה מועטת כזאת¹⁰.

footnotes: ⁹ ראה שבת קלה, א, ושלחן ערוך, אורח חיים, סימן שכח, לה. שמירת שבת כהלכתה, פרק לו, יט. ¹⁰ הרב שלמה זלמן אויערבאך, דבריו הובאו בשמירת שבת כהלכתה, שם, הערה סז, ועל פי הטעם שהובא לעיל, הערה 5.

ב. אם התינוק זקוק לכך, כגון שאינו רוצה להתחיל לינוק, מותר לאישה לקלח מעט חלב לתוך פיו כדי שיתחיל לינוק¹¹, אך אסור לה לשאוב מהחלב שבדדיה לתוך כלי¹².

footnotes: ¹¹ שלחן ערוך, שם, לה, ומשנה ברורה, שם, ס"ק קיב. ¹² תוספתא, שבת פרק י, הלכה ד, המצוטטת כאן. שלחן ערוך, שם, לד.

שאיבת חלב אֵם בשבת וביום טוב

ג. שאיבת חלב בשבת אסורה מהתורה, זו מלאכת מפרק שהיא תולדה של מלאכת דש¹³.

footnotes: ¹³ ראה תוספות, שבת קלה, א, ד"ה 'מפני הסכנה'. פרי מגדים, אורח חיים, אשל אברהם, סימן שכח, ס"ק מא. אמנם בתוספת שבת (סימן שכח, ס"ק נט) כתב שאף על פי שמדברי הלבוש (שם, לד) והמגן אברהם (שם, ס"ק מא) מוכח ששאיבת חלב מדדי האישה אסורה מן התורה, לדעתו אין דרך לשאוב חלב מדדי האישה אלא לינוק, ולכן השאיבה נחשבת כמפרק לאחר יד ואסורה מדרבנן בלבד. אך בבאור הלכה (שם, ד"ה 'ותניק') ובשער הציון (שם, ס"ק פא) חלק עליו, ובתורת היולדת (פרק מא, הערה א) כתב בשם הרב שמואל הלוי ואזנר, שכיוון ששאיבת חלב מאישה בזמננו היא דבר שכיח, גם התוספת שבת יודה שהיא איסור תורה.

ד. יש סוברים שאין איסור תורה לשאוב חלב ביום טוב¹⁴. למעשה, כאשר יש צורך לשאוב חלב אֵם ביום טוב, יש לנהוג לכתחילה כמו בשבת, כפי שיפורט להלן, בפִּסקאות הבאות¹⁵.

footnotes: ¹⁴ אמנם צרכי אוכל נפש הותרו ביום טוב, אך מלאכות שאפשר לעשותן מבעוד יום ללא הפסד, כגון קצירה, דישה, סחיטה וכדומה, לא הותרו. נחלקו הפוסקים האם האיסור הוא מהתורה או מדרבנן, ראה בית יוסף, אורח חיים, סימן תצה, באריכות. כיוון ששאיבת חלב היא תולדה של מלאכת דישה (ראה לעיל, הלכה ‎ג), לכאורה דינה תלוי במחלוקת זו, ואכן לדעת רש"י (יבמות קיד, א, ד"ה 'שבת') והרשב"א (עבודת הקודש, בית מועד, שער א, סימן ג, בניגוד למה שכתב בחידושיו, כדלהלן) באמת יש איסור תורה על כך. אך לדעת הרמב"ן, הרשב"א, הריטב"א והר"ן (שבת, צה, א) אין בו איסור תורה, כיוון שטעמו נפגם אם נחלב מבעוד יום, ומכל מקום אסור מדרבנן. ראה באור הלכה, אורח חיים, סימן תקה, ד"ה 'שהיא'. ¹⁵ ראה שמירת שבת כהלכתה, פרק כז, נד, שכל הדינים שנאמרו לגבי חליבה בשבת, נוהגים גם ביום טוב, ולכאורה הוא הדין גם בשאיבת חלב.

שאיבת חלב בשבת וביום טוב לצורך המניקה או בגלל ריבוי חלב

ה. אישה מניקה שיש לה עודף חלב והיא סובלת בשל כך, יכולה לקלח את החלב העודף לתוך כיור¹⁶. שאיבת חלב לאיבוד אסורה מדרבנן¹⁷, ובמקום צער או חולי חכמים לא גזרו¹⁸. כיוון שההיתר במקרה כזה הוא משום צער האישה, לא התירו לשאוב את החלב לתוך כלי כדי להשתמש בו, אלא התירו לשאוב רק באופן שהחלב הולך לאיבוד.

footnotes: ¹⁶ הערת ד"ר דינה צימרמן – אישה מניקה ששואבת חלב בימות החול חייבת מבחינה רפואית להמשיך ולשאוב את חלבה באותה תדירות גם בשבת, אפילו אם אין בו צורך לתינוק, כדי למנוע גודש שעלול לגרום לדלקת ועלול אף לסכן את האישה. ¹⁷ כיוון שמשקה שמתחילתו יוצא לאיבוד אינו מוגדר כמשקה (ראה שבת קמה, א; אור זרוע, חלק ב, סימן נט; משנה ברורה, סימן של, ס"ק לב), וגם מדובר במלאכה שאינה צריכה לגופה (משנה ברורה, שם). ¹⁸ שבת קלה, א. היינו שעודף החלב עלול להביא את האישה לידי חולי (רש"י שם, ד"ה 'מפני'), או מפני שהוא צער לה (תוספות, שם, ד"ה 'מפני'. טור ושלחן ערוך, אורח חיים, סימן של, ח). שמירת שבת כהלכתה, פרק לו, כא.מסתבר שגם במקום צורך גדול אחר אפשר להתיר שאיבת חלב לאיבוד, כגון במצב שלאותו תינוק שאינו יכול לינוק יש חלב שאוב כל צרכו, אלא שהאישה חוששת שאם לא תשאב חלב בשבת – ייפסק חלבה, וראה עוד להלן, הלכה ‎ז. אמנם לדעת הרב דוב ליאור (בתשובה לרב אריה כץ, מיום כ"א בטבת תשע"ב, הובאה בשו"ת פוע"ה, חלק ד - הריון, לידה ורפואת נשים, עמ' 181), אין לחשוש שמא ייפסק חלבה עקב הפסקת השאיבה ליממה אחת. אך ראה לעיל, הערה 16, דברי ד"ר דינה צימרמן.

ו. אם קשה לאישה לקלח את החלב לתוך כיור, מותר לה להיעזר במשאבה חשמלית שמופעלת על ידי שעון שבת, וישימו בכלי שלתוכו מקלח החלב מי סבון, כדי לקלקל את החלב וכך השאיבה תיחשב לאיבוד¹⁹. אם אין אפשרות כזאת, יש להקפיד לרוקן את החלב לכיור לעתים קרובות, כך שיצטבר בכלי פחות מכשיעור, שהוא כגרוגרת – ככפית וחצי²⁰. להלן יפורטו סוגי המשאבות, ואיזה סוג יש להעדיף.

footnotes: ¹⁹ ראה להלן, הערה 39, שכאשר תחילת השאיבה נעשית לאיבוד, ומדובר במשאבה חשמלית שלא מתבצעות בה פעולות נוספות לאחר הפעולה הראשונה, מותר לאחר מכן להמשיך את השאיבה לתוך כלי שישמור על החלב. כגון כשהשאיבה הראשונה מתבצעת לתוך כלי שיש בו מי סבון ואז השאיבה לאיבוד, ולאחר מכן מעבירים תוך כדי השאיבה את החלב לכלי אחר, נקי. ²⁰ ראה שו"ת ציץ אליעזר, חלק ח, סימן טו, פרק יב. שמירת שבת כהלכתה, פרק לו, כא, ובהערה סד, ובנשמת אברהם, אורח חיים, סימן שכח, עמ' תפב, 7, בשם הרב יהושע נויבירט. בשו"ת אבני נזר (אורח חיים, סימן מז) התיר לשאוב חלב אפילו לתוך כלי אם אחר כך שופך את החלב, אף על פי שאין זו חליבה לאיבוד, כיוון שזו מלאכה שאינה צריכה לגופה ויש להתירה במקום צער. אבל בקצות השלחן (סימן קלח, בדי השלחן, ס"ק ל) התיר רק כשאינו מצטבר לשיעור.

ז. לכתחילה אסור לאישה המניקה לשאוב חלב בשבת לאחר גמר ההנקה רק כדי לעורר ריבוי חלב, אם אין לה צער בעודף החלב. אך אם יש בריבוי החלב צורך לתינוק, כגון שיועצת הנקה סבורה כך, מותר לה לשאוב לאיבוד, כפי שפורט לעיל²¹. ויש שכתבו שאין להתיר כלל שאיבת חלב בשבת לצורך ריבוי חלב, כיוון שאין זה ממש לצורך מזונו של התינוק בשבת²², אלא אם כן יש חשש אמיתי שאם לא תוציא את החלב בשבת יחסר לתינוק²³.

footnotes: ²¹ הרב נחום אליעזר רבינוביץ, תשובה לרב אריה כץ מיום כ"ו בכסלו תשע"ב, הובאה בשו"ת פוע"ה, שם, עמ' 179-177. הרב זלמן נחמיה גולדברג, תשובה בעל פה לרבני פוע"ה. בשו"ת אז נדברו (חלק ט, ט) כתב להתיר על ידי נוכרית, וכשאין נוכרית התיר לעשות בשינוי. ²² הרב אברהם יצחק הלוי כלאב, תשובה לשאלת הרב אריה כץ מיום ט"ו בכסלו תשע"ב ובשו"ת פוע"ה, שם, עמ' 180. הרב דוב ליאור, בתשובתו הנ"ל. ²³ הרב אברהם יצחק הלוי כלאב, בתשובתו הנ"ל, אלא שבדרך כלל אין הדבר כך ודי במה שתוציא חלב בימות החול ולא בשבת.

ח. אסור לשאוב את עודף החלב בשבת לתוך כלי, גם אם ישתמשו בחלב לאחר השבת לשם פיקוח נפש, כגון להעבירו במוצאי שבת לבנק חלב, כי אין זה צורך השבת²⁴. ויש מי שכתב שבימינו נשתנתה המציאות, ואם החלב נשאב בהיתר, כגון לצורך המניקה, אין לאבדו, כיוון שאפשר להקפיאו לצורך שימוש של תינוקות אחרים שעשויים להיות זקוקים לכך מדין פיקוח נפש²⁵. וראה להלן, הלכות ‎יב-יג, שגם לפי המחמירים, יש אופנים שבהם מותר להשתמש בחלב שנשאב בשבת בשביל התינוק גם שלא במקום פיקוח נפש.

footnotes: ²⁴ הרב שלמה זלמן אויערבאך והרב יהושע נויבירט, דבריהם הובאו בנשמת אברהם, אורח חיים, סימן שכח, עמ' תפג, 9. ²⁵ הרב נחום אליעזר רבינוביץ בתשובתו הנ"ל.

שאיבת חלב בשבת וביום טוב לצורך התינוק

ט. במקרים שבהם הכרחי להשתמש בשבת בחלב אֵם שאוב, האפשרות המועדפת היא להכין כמות חלב אֵם מבעוד יום. במידת הצורך אפשר גם להקפיא חלב אֵם, ואם חלב זה יוכל לספק את צרכי התינוק, אין צורך ואין היתר לשאוב בשבת. ויש מי שכתב שכיוון שהאופן הרגיל הוא יניקה של חלב טרי, והקפאה היא בעצם 'תחבולה', אין חובה לשאוב מראש ולהקפיא²⁶.

footnotes: ²⁶ הרב דוב ליאור בתשובתו הנ"ל. ואף על פי שיש מצווה להכין מראש אוכל לפני שבת, ההקפאה חורגת מדרך הטבע, והדבר דומה לאדם שמחויב לשתות ביום הכיפורים משום פיקוח נפש, שאינו צריך לקבל עירוי כדי להימנע משתייה ביום הכיפורים. ראה לעיל, פרק נט – 'צומות בהריון', עמ' 67, הלכה לג.

י. כאשר אין חלב שאוב מבעוד יום, התירו שאיבת חלב להזנת התינוק במקרים שיש בהם פיקוח נפש או חשש פיקוח נפש, כגון תינוק שאינו מסוגל לינוק בכוחות עצמו והוא רגיל בחלב אֵם בלבד²⁷, וכל שכן אצל פגים²⁸.

footnotes: ²⁷ שו"ת ציץ אליעזר, חלק ח, סימן טו, פרק יב. שו"ת יביע אומר, חלק ט, אורח חיים, סימן לב. שמירת שבת כהלכתה, פרק לו, כב. תורת היולדת, פרק מא, ב. וראה חזון איש (אורח חיים, סימן נט, ס"ק ד), ששינוי בתזונתו של תינוק שיש ספק שמא ייגרם לו קלקול מעיים, עצירות או שלשול, הוא בכלל ספק סכנה. ²⁸ שו"ת יביע אומר, שם. וראה חזון איש, שם, שהנימוק שהביא לגבי כל תינוק שכיח במיוחד אצל פגים שהם בסיכון גבוה, וכל שינוי והרעה בהזנתם עלולה לסכן אותם, ולכן אסור להסתפק אצלם בתחליפי חלב אֵם אלא יש להזינם בחלב אֵם דווקא. הערת ד"ר דינה צימרמן – חשיבות ההנקה אצל פגים היא הרבה מעבר לרגיל ויש בה פיקוח נפש ממש. גם תינוק שנולד בזמנו והוא בריא, הנקתו חשובה ביותר, כיוון שהיא משפיעה השפעה מהותית לטובה על מצבו הבריאותי.

יא. תינוק בריא, שברור שיוכל להסתדר גם ללא חלב אֵם, כגון שניזון מתחליפי חלב גם בימות החול, אין להתיר לשאוב עבורו חלב אֵם בשבת²⁹.

footnotes: ²⁹ שו"ת ציץ אליעזר, שם. שו"ת שבט הלוי, חלק י, סימן סו. ראה שמירת שבת כהלכתה, שם, הערה סז, הבהרתו של הרב יהושע נויבירט לדברי הרב שלמה זלמן אויערבאך, שהובאו שם. גם בשו"ת יביע אומר, שם, התייחס דווקא לתינוק שיונק רק חלב אם. וראה עוד הרב חברון לוי, 'על שאיבת חלב והנקה בשבת', אמונת עתיך 108 (תמוז תשע"ה), עמ' 146, ותגובתו של הרב אריה כץ, שם. ראה גם את תגובתו לדברי הרב אוהד פיקסלר, שם, עמ' 144–145 ובשו"ת שאגת כהן, חלק ג, סימן לז. בשו"ת אז נדברו (חלק ט, ט) כתב שבזמננו כשיש תחליפי אֵם אין להתיר שאיבה בשבת כלל, ולראיה הביא שאימהות שנפסק חלבן אין לוקחים את התינוקות לאישה מניקה אלא מספקים להם תחליפי חלב. אך ראה שם (חלק יג, סימן עט), שחזר בו וכתב שיש ללכת אחרי אמירת הרופא, ואם הוא אומר שזה יכול להפריע להתפתחות התינוק או לקלקול בני מעיים מותר לשאוב חלב, ואם הוא אומר שלא יזיק לילד אם באותה שבת הוא יקבל תחליפי חלב, אסור לשאוב חלב.

יב. ההיתר לשאוב חלב לצורך פיקוח נפש הוא אך ורק לאותה שבת. כיוון שלהזנת התינוק בימות החול אפשר לשאוב חלב בימות החול, אסור לשאוב חלב בשבת כדי להקפיאו להזנה עתידית של התינוק³⁰. אך אם נשאב חלב בהיתר בשבת, והתינוק לא גמר את כל הכמות, אין חובה לשפוך את הנותר³¹.

footnotes: ³⁰ שמירת שבת כהלכתה, שם, וכן הורה הרב יהושע נויבירט בפגישתו עם רבני פוע"ה, כ' בתמוז תשס"ו. הרב אברהם יצחק הלוי כלאב בתשובתו הנ"ל. הרב דוב ליאור בתשובתו הנ"ל. ³¹ הרב אברהם יצחק הלוי כלאב בתשובתו הנ"ל. הרב יהושע נויבירט בפגישתו הנ"ל.

יג. למרות האמור בהלכה הקודמת, אם יש צורך מיוחד של פיקוח נפש לשאוב חלב אם בשבת לצורך עתידי, כגון שצריך להאכיל את התינוק מיד במוצאי שבת והאם לא תהיה בקרבת מקום, הדבר מותר³².

footnotes: ³² הרב דוב ליאור בתשובתו הנ"ל. כעין זה הורה גם הרב נחום אליעזר רבינוביץ (בתשובתו הנ"ל), שכאשר יהיה צורך לחלב לאחר זמן ולא תהיה אז אפשרות לשאיבה של כמות מספקת, מותר לשאוב את החלב גם בשבת ויקפיאוהו עד לעת הצורך.

יד. גם כאשר מותר לחלל שבת ולשאוב חלב מהאֵם, כדי להאכיל תינוק משום פיקוח נפש, יש דירוג הלכתי שלפיו מעדיפים לעבור תחילה על איסורים פחות חמורים. במקרים שבהם אי אפשר לסייע לתינוק באופן הקל יותר, מותר לחלל שבת גם באופן החמור יותר, משום פיקוח נפש. הכלל ההלכתי נקרא הקל הקל תחילה, ומשמעותו היא שגם כשיש היתר הלכתי לעבור על איסור, יש להימנע מלעבור על איסור חמור אם אפשר לפתור את הבעיה על ידי ביצוע איסור קל.

הדירוג ההלכתי יובא להלן בפִסקה 'שאיבה ידנית או חשמלית'.

טו. אם התינוק נמצא בבית חולים, והאֵם נמצאת בבית, מותר – במידת הצורך, לשלוח את החלב לבית החולים בשבת אפילו דרך רשות הרבים ואפילו ברכב³³.

footnotes: ³³ ביצחק יקרא על משנה ברורה, אורח חיים, סימן של, סעיף ח.

שאיבה ידנית או חשמלית

העיקרון של הקל הקל תחילה, הובהר לעיל, הלכה ‎יד.

טז. כשיש היתר לשאוב בשבת או ביום טוב חלב אֵם לתינוק או לפג, עקב חשש פיקוח נפש, או בשאיבה לאיבוד עקב צער המניקה, יש להעדיף משאבה חשמלית שמופעלת על ידי שעון שבת, מאשר שאיבה ידנית. הטעם הוא שבשאיבה ידנית יש איסור בכל לחיצה ולחיצה. לעומת זאת, במשאבה חשמלית יש איסור אחד בלבד בהפעלה הראשונה, ולאחר מכן המכשיר ממשיך לעבוד בעצמו בכוח החשמל³⁴.

footnotes: ³⁴ שו"ת באהלה של תורה, חלק ב, סימן מא. שמירת שבת כהלכתה, פרק לו, כא, ובהערה סג. נשמת אברהם, אורח חיים, סימן שכח, מעמ' תפא, 3 ואילך. והוסיף שהכוונה היא למכשיר שהוא אוטומטי לגמרי, כך שלאחר הדלקתו בעזרת שעון שבת והצמדת המכשיר לשד, השאיבה מתבצעת מאליה עד להורדת המכשיר מהשד או עד הפסקת זרם החשמל על ידי שעון השבת, ויש רק מעשה שאיבה אחד בהצמדה ההתחלתית. יש מכשיר נוסף, שלשם הפעלתו האישה צריכה לכסות באצבעה חור – כדי שייווצר לחץ שלילי במערכת – ולהרפות לסירוגין, ואז החלב נשאב לתוך הבקבוק. דינה של משאבה כזאת הוא כדין משאבה ידנית, שהאיסור נוצר על ידי המניקה בכל לחיצה ולחיצה מחדש. הרב נחום אליעזר רבינוביץ בתשובתו הנ"ל.

יז. אם שכחו לסדר למשאבת החלב שעון שבת לפני כניסת השבת, ואין גוי שיכול להדליק עבור האישה המניקה את המשאבה, אפשר להדליק את המשאבה החשמלית בשינוי, כגון בגב היד או בגב האצבע, והדבר עדיף מאשר להשתמש במשאבה ידנית³⁵. כלל זה נכון הן בשאיבה לשם האכלת התינוק והן בשאיבה לאיבוד במקום צער³⁶. ויש מי שחילקו וקבעו שבמקום שהתירו רק שאיבה לאיבוד, יש להעדיף משאבה ידנית מאשר הפעלת משאבה חשמלית בשבת עצמה³⁷.

footnotes: ³⁵ הרב אברהם יצחק הלוי כלאב בתשובתו הנ"ל. הרב דוב ליאור בתשובתו הנ"ל. הרב יהושע נויבירט, דבריו הובאו בנשמת אברהם, שם, עמ' תפב. הרב זלמן נחמיה גולדברג, תשובה בעל פה לרבני פוע"ה. הרב נחום אליעזר רבינוביץ, בתשובתו הנ"ל, הורה שמותר במצבים כאלה להדליק את המשאבה החשמלית גם ללא שינוי. ³⁶ הרב אברהם יצחק הלוי כלאב בתשובתו הנ"ל. הרב דוב ליאור בתשובתו הנ"ל. הרב שמואל אריאל, 'עשיית מלאכה בשינוי בשבת, במקום צער או הפסד', תחומין לא (תשע"א), עמ' 95–96, הערה 58. ³⁷ ראה נשמת אברהם (שם), שדווקא בהוצאת חלב עבור התינוק העלה את האפשרות להדליק משאבה חשמלית בשינוי, ואילו בהוצאה לאיבוד התיר רק במשאבה ידנית או במשאבה חשמלית המופעלת על ידי שעון שבת. וראה גם הרב אריה כץ ('הנקה ושאיבת חלב בשבת', אמונת עיתך 107, אייר תשע"ה, עמ' 109–114 ובשו"ת שאגת כהן, חלק ג, סימן לז), ששאיבה לאיבוד היא לכל הדעות איסור דרבנן, אבל בהפעלה חשמלית יש לדעת החזון איש איסור תורה של בונה, ואף על פי שרוב הפוסקים חלקו על דעתו, נהוג לכתחילה לחשוש לדעתו כשיש אפשרויות אחרות לפתרון. וראה עוד שמירת שבת כהלכתה (שם, הלכות כא-כב) שלא העלה כלל את האפשרות של הדלקת משאבה חשמלית בשבת לצורך התינוק.

יח. מותר לשנות את העוצמה של משאבת החלב כשהיא כבר פועלת בשבת ואין בכך איסור, כיוון ששינוי של עוצמת המשאבה לא נחשב למלאכה. אך אם שינוי עוצמת השאיבה מתבצע על ידי כיבוי מערכת אחת והדלקת מערכת אחרת – אסור³⁸.

footnotes: ³⁸ הרב יהושע נויבירט בפגישתו עם רבני פוע"ה, כ' בתמוז תשס"ו.

יט. יש מי שהציע לתכנן משאבה שהגביע שלה יוצמד לגוף האישה לפני תחילת השאיבה, כך שלא יהיה צורך להחזיקו ביד במהלך השאיבה, ורק לאחר הצמדת הגביע לגוף האישה תופעל המשאבה על ידי שעון שערוך לכך מערב שבת או על ידי מפסק גרמא, שבמקום צורך גדול הוא מותר לכתחילה. באופן כזה מותר יהיה להשתמש במשאבה כזאת בשבת בשביל תינוק גם שלא במקום סכנה³⁹.

footnotes: ³⁹ שו"ת מעשה חושב, חלק ג, סימן יח. וראה גם הרב אריה כץ, אמונת עיתך, שם ובשו"ת שאגת כהן, שם.הצעה נוספת שהועלתה על ידי הרב שחר קיהן ('על הנקה ושאיבת חלב בשבת', אמונת עיתך 108, תמוז תשע"ה, עמ' 141), היא להצמיד את המשאבה לגוף לאחר הפעלתה, אך בתחילה לא לשים כלי תחתיה ולתת לטיפות הראשונות לזלוג לאיבוד ורק לאחר מכן, תוך כדי פעולת השאיבה, לשים כלי כדי לקבל את החלב היוצא מהמשאבה. לדעתו פתרון כזה פשוט ומעשי יותר מאשר הצמדת המשאבה לגוף קודם תחילת פעולתה.

טלטול חלב אֵם בשבת וביום טוב

כ. חלב אֵם שנשאב בשבת וביום טוב הוא מוקצה ואין לטלטלו שלא לצורך⁴⁰, אך מותר לטלטלו בשביל התינוק או לשים אותו במקרר כדי שלא יתקלקל, כדי למנוע צורך בשאיבה נוספת, וחמור מכך משום חשש פיקוח נפש, שמא האם המניקה לא תוכל לשאוב חלב לאחר מכן, או שתתקשה, ונמצא התינוק מסתכן.

footnotes: ⁴⁰ ראה שלחן ערוך, אורח חיים, סימן שה, כ, ומשנה ברורה, שם, ס"ק עב. וראה תורת היולדת (פרק מא, הערה ב), שאפילו שו"ת רבי עקיבא איגר (סימן ה), שסובר שחלב בהמה שנחלב בשבת בהיתר אינו מוקצה, יודה שחלב אֵם שנשאב בשבת הוא מוקצה, ראה שם טעמו.

הכנת אוכל לתינוק רגיש בשבת

כא. תינוק שאינו מסוגל לינוק בכוחות עצמו והוא רגיל בחלב אֵם בלבד או במאכל אחר מיוחד, וידוע שאם ישנו את מזונו, יש חשש לקלקול המעיים, אם לא הכינו לו מבעוד יום את מאכלו, מותר לחלל עליו את השבת כדי להכין לו את מאכלו, ואל ינסו להאכיל אותו מאכל אחר. ברור שחייבים להכין לתינוק כזה את מאכליו מערב שבת, ואי אפשר להסתמך על כך שיהא מותר לחלל עליו את השבת בדיעבד אם אירע שלא הכינו לו⁴¹.

footnotes: ⁴¹ שמירת שבת כהלכתה, פרק לז, א, בשם הרב שלמה זלמן אויערבאך. בדיעבד, גם אם פשעו ולא הכינו לו אוכל, בוודאי מחללים עליו את השבת.

טיפול המניקה בעצמה

כב. המניקה מותרת לנקות את פטמותיה לפני ההנקה, ונכון לעשות זאת על ידי רחיצה בחומר מחטא, אך לא על ידי צמר גפן, כדי להימנע מסחיטה שאסורה בשבת⁴².

footnotes: ⁴² שמירת שבת כהלכתה, פרק לו, יח.

כג. מניקה שיש לה דלקת בפטמות, מותר לה לקחת תרופות ולהזריק זריקות, לתוך העור ולא לתוך הווריד, כדי למנוע את התפשטות הדלקת, ככל חולה שאין בו סכנה שהתירו לו ליטול תרופות בשבת⁴³.

footnotes: ⁴³ שמירת שבת כהלכתה, שם, כג.

כד. אם המניקה צריכה לטפל בעצמה בשבת באמצעות משחה, תכין מלפני השבת פדים מרוחים במשחה ותכסה אותם, כך שתוכל להשתמש בהם בשבת. אם לא הכינה פדים כאלה מערב שבת, היא יכולה לשים משחה על גופה בלי למרוח, ותניח על גבי המשחה את הפדים, או תשים את המשחה על הפד מבלי למרוח אותה⁴⁴. בשבת אסור למרוח משחה על הגוף, משום איסור ממרח, לכן תמרח את המשחה מערב שבת או לחילופין – תשים משחה בשבת על הגוף בלי למרוח אותה.

footnotes: ⁴⁴ שמירת שבת כהלכתה, פרק לה, ט, לגבי טיפול בפצעים, וראה שם, פרק לז, שם, שדין זה נכון גם לאישה מניקה.