דוגמאות מעשיות לצורך במניעת הריון

עיסוק בשאלות ההלכתיות של מניעת הריון מצריך דיון בשתי סוגיות מרכזיות – האחת, האם מוצדק להשתמש באמצעים למניעת הריון¹ ולהימנע מקיום מצוות פרייה ורבייה או מצוות 'לערב'. השאלה האחרת היא האם בדוגמה המעשית שמובאת לפנינו מותר להשתמש באמצעי מניעה שיש שאלה הלכתית לגבי עצם השימוש בהם, כגון הוצאת זרע לבטלה.

footnotes: ¹ השאלה העומדת לדיון היא האם מותר להשתמש באמצעי מניעה, האם רצוי להשתמש בהם, ושמא יש מקרים שבהם אף הכרחי להשתמש בהם.

עיקר הדיון באמצעי המניעה השונים ובשאלות ההלכתיות העולות מהשימוש בהם כבר נעשה לעיל, פרק עח – 'התייחסות הלכתית פרטנית לאמצעי המניעה השונים', מעמ' 389 ואילך. הפרק שלפנינו עוסק בשאלה הראשונה – מתי מוצדק להשתמש באמצעים למניעת הריון ולהימנע מקיום מצוות פרייה ורבייה. בחלק מהדוגמאות, ולדעת חלק מהפוסקים, יש הבדל באותה מציאות בין מצב שבו התקיימה כבר מצוות פרייה ורבייה לבין מצב שטרם התקיימה מצוות פרייה ורבייה.

ככלל, כאשר נכתוב שמותר למנוע הריון, הכוונה היא לאמצעים המותרים שנתבארו שם, מלבד מקרים שבהם נציין אפשרויות אחרות. בפרק שלפנינו נדון בעיקר בשאלה 'האם מותר' ופחות בשאלה 'כיצד מותר'.

לא יבטל אדם מפרייה ורבייה אלא אם כן יש לו בנים ... בית הלל אומרים זכר ונקבה... משנה, יבמות פרק ו, ו (בבלי, סא, ב)

א. ככלל, אין למנוע הריון כל עוד בני הזוג טרם קיימו מצוות פרייה ורבייה, ללא סיבה מספקת שמצדיקה מניעת הריון².

footnotes: ² ראה משנה, יבמות פרק ו, ו (בבלי סא, ב), המצוטטת כאן. רמב"ם, הלכות אישות, פרק טו, א. טור ושלחן ערוך, אבן העזר, סימן עו, ו.

ב. גם אצל בני זוג שכבר קיימו פרייה ורבייה אין למנוע הריון ללא סיבה מוצדקת, אפילו באמצעים המותרים, שכן חובה על האדם להמשיך לפרות ולרבות מגדרֵי 'לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ' ו'לָעֶרֶב אַל תַּנַּח יָדֶךָ'³.

footnotes: ³ שו"ת אגרות משה, אבן העזר, חלק ד, סימן עב, וראה גם חלק ב, סימן יז. ראה גם לעיל בכרך השני, פרק כה – 'פרייה ורבייה', עמ' 17, הלכה י.

להלן תובאנה דוגמאות מעשיות למקרים שבהם הפוסקים דנו בשאלה האם מותר למנוע הריון. בחלק מהדוגמאות יש כפילות מסוימת לעקרונות שכבר נכתבו לעיל, אך כתבנום כאן שוב בצורה ממוקדת לדוגמאות מעשיות.

כפי שכבר נכתב לעיל, פרק עו – 'מניעת הריון ותכנון המשפחה – עקרונות הלכתיים', עמ' 366, הלכה ‎א, היתר למניעת הריון מחייב התייעצות אישית עם רב פוסק.

סדר הדוגמאות יביא תחילה את השאלה השכיחה של הרחקה בין לידות, שאלה שעולה כמעט בכל משפחה. לאחר מכן תובאנה דוגמאות העוסקות בקושי מצד מצבה הבריאותי או הנפשי של האישה. לאחר מכן תובאנה דוגמאות העולות מצד קשיים אצל הילדים. לאחר מכן תובאנה בעיות של מסוגלות הורית ובעיות כלכליות. בסוף תובא התייחסות למניעת הריון עוד לפני הולדת ילדים.

הרחקה בין לידות – זמן ההמתנה בין ילד לילד

הפִסקה שלפנינו עוסקת במניעת הריון אחרי לידה. כאשר אישה שאינה מניקה רוצה למנוע הריון היא צריכה לפנות לרופא אחרי הלידה, מוקדם ככל האפשר, כיוון שכמחצית מהנשים שאינן מניקות מבייצות כבר בשבועות הראשונים שלאחר הלידה.

התייחסות ממוקדת למניעת הריון אצל אישה מניקה עקב הצורך להניק תובא להלן בפִסקה 'מניעת הריון בזמן הנקה', עמ' 455–456.

על כל הדברים שאין רגיל, צריך להתחנן עליו, כגון אישה שילדה תאומים שיתקיימו שניהם. ויותר צריך להתחנן אם ילדה שנים בתוך שנה מפני עין הרע. רבי יהודה החסיד, ספר חסידים, סימן תשצב

הרחקה בין לידות – מבוא רפואי מאת פרופ' מיכאל שימל⁴

footnotes: ⁴ פרופ' מיכאל שימל, מנהל טיפול נמרץ יילודים (פגייה) במרכז הרפואי שערי צדק.

קביעה זו של רבי יהודה החסיד, שנכתבה לפני למעלה משמונה מאות שנה, בדבר סיכון יתר בהריון ובלידת תאומים ידועה זה מכבר, ואולם קביעתו השנייה בדבר הסיכון שבהריון החל זמן קצר לאחר לידה קודמת ראויה לעיון ולהוכחה.

במחקר שנעשה בשיתוף עם היחידה למידע במשרד הבריאות⁵ בדקנו את כל הלידות במדינת ישראל בין השנים 2000–2005. השתתפו במחקר תינוקות שנולדו בהריון שני ומעלה בלידות חד עובריות, שהמידע הרפואי והדמוגרפי לגביהן היה מספק.

footnotes: ⁵ מנהלת היחידה ציונה חקלאי וד"ר שלומית גורדון.

המשתנים שנבחנו במחקר היו:

פרטי האם – גיל, השכלה, מצב משפחתי, ולדנות, קבוצת אוכלוסיה.

פרטים על לידה קודמת – משקל לידה נמוך, משקל לידה גבוה.

פרטים על המרווח הבין-הריוני⁶ – המרווח הבין-הריוני חושב על פי הפרש החודשים שבין תאריכי לידה עוקבים אצל אותה אם, וחולק לקבוצות כדלהלן: 5-0; 11-6; 23-12; 59-24; 60 חודשים ומעלה.

footnotes: ⁶ הכוונה היא למשך הזמן שבין הלידה ועד תחילת ההריון הבא.

סיבוכי היילודים שנבדקו היו – לידה מוקדמת, לפני שבוע 37; משקל לידה נמוך, מתחת לאחוזון 10 ⁷, או משקל לידה נמוך מאוד, מתחת לאחוזון 5; מומים מולדים משמעותיים; תמותת יילוד מוקדמת, בשבוע הראשון לחיים.

footnotes: ⁷ הסבר לגבי פירוש 'אחוזון' הובא לעיל, פרק נח – 'הריון בסיכון גבוה', עמ' 31, הערה 26.

סך התינוקות החיים שנולדו בישראל בשנים 2000–2005 היה 846,845. לא נכללו במחקר 271,545 (32%) תינוקות שנולדו בלידה הראשונה של האם, 41,974 (4.9%) תינוקות שנולדו בלידה מרובת עוברים ו-92,488 (10.9%) תינוקות שהיה חסר מידע לגביהם, ועל כן כלל המחקר 440,838 יילודים.

באוכלוסיית המחקר היו 5.02% פגים, 8.01% יילודים במשקל נמוך מהצפוי, 0.11% שנפטרו בשבוע הראשון לחייהם ו-1.81% בעלי מומים מולדים ניכרים.

בכל קבוצה של מרווח בין-הריוני קטן משנים עשר חודשים, ובעיקר בקבוצה של 0–5 חודשים, מצאנו עלייה ניכרת בסיכון ללידת פג; עובר קטן מהצפוי לגילו; מוות בשבוע הראשון לאחר הלידה; ומומים מולדים ניכרים.

להפתעתנו מצאנו שגם מרווח בין-הריוני העולה על 60 חודשים טומן בחובו סיכון משמעותי ללידת פג ועובר קטן מהצפוי לגילו.

מידת הסיכון הנמוכה ביותר נצפתה במרווח בין-הריוני של שנים עשר עד עשרים ושלושה חודשים. מסקנת המחקר היא אפוא שהמרווח הבין-הריוני המיטבי לצמצום הסיבוכים סביב הלידה, למניעת ההפרעות בגדילה תוך רחמית ולהפחתת מספר הלידות המוקדמות הוא בין שנים עשר לעשרים ושלושה חודשים⁸.

footnotes: ⁸ הנתונים המלאים פורסמו במאמר: Sorina Grisaru-Granovsky, Ethel-Sherry Gordon, Ziona Haklai, Arnon Samueloff, Michael M. Schimmel, 'Effect of interpregnancy interval on adverse perinatal, outcomes — a national study', Contraception 80 (2009), pp. 512–518.

הלכות

להלן תובאנה הלכות עקרוניות, אך ברור שאין לתת לשאלת מניעת ההריון אחרי לידה כללים מוחלטים. יש הבדלים גדולים בין הזוגות, ואף אצל בני הזוג יש הבדל בין השנים השונות והמצבים השונים. יש זוגות שאצלם גידול הילדים מתחלק בין הבעל והאישה, ויש זוגות שאצלם הנטל נופל בעיקר על האישה. יש תינוקות נוחים לגידול, ויש שדורשים מאמץ גדול במיוחד, וכמובן, יש תינוקות מיוחדים או חולים שמצריכים כוחות רבים. תחושתה של האישה ומצבה הרפואי והנפשי עשויים להיות מדד בעל חשיבות רבה ביותר בדיון ובקבלת ההחלטה על מרווח הזמן בין הלידות, כיוון שהיא הנושאת היחידה בהריון ובלידה, ופעמים רבות היא גם הנושאת העיקרית בגידול הילדים.

ג. אחרי לידה, במקום חולשה, פיסית או נפשית, של האישה, כגון לאחר לידות תכופות, מותר להשתמש באמצעי מניעה כדי לדחות את ההריון הבא למשך תקופה מוגבלת, ואפילו טרם קיימו פרייה ורבייה, כגון שנולדו להם בנים או בנות בלבד⁹. ויש מי שהתירו למנוע הריון אחרי כל לידה ואפילו אם אין לאישה קושי מיוחד¹⁰, כדי לאפשר לאם לטפל בצורה מיטבית בתינוק¹¹, וגם כי תכיפות הלידות עשויה להיחשב כספק סכנה¹². לעומת זאת, יש מי שכתב שכאשר טרם קיימו פרייה ורבייה אין להתיר שימוש באמצעים למניעת הריון אלא אם כן יש חשש סכנה לאישה, וכשכבר קיימו מצוות פרייה ורבייה יש להתיר גם במקום חולשה, ללא סכנה¹³.

footnotes: ⁹ שו"ת חלקת יעקב, אבן העזר, סימן סא. שו"ת אגרות משה, אבן העזר, חלק ג, סימן כד, וחלק ד, סימן עד. קובץ תשובות, חלק ג, סימן קעד. שו"ת שבט הלוי, חלק ג, סימן קעז. שו"ת מעין אומר, חלק ח, פריה ורביה, פרק א, סימן ח/א, ח/ב, ח/ה, אך ראה להלן (הערה 14), שלפעמים התיר מניעת הריון מיד אחרי לידה ראשונה גם ללא קושי מיוחד, אלא שבמקרים כאלה הגביל את ההיתר לזמן קצר מאוד. הרב שלמה זלמן אויערבאך והרב יהושע נויבירט, דבריהם הובאו בלב אברהם, פרק מה, ט, דברי הרב אויערבאך הובאו גם בנשמת אברהם, אבן העזר, סימן ה, עמ' קלב. ¹⁰ הרב יוסף אליהו הענקין, דבריו הובאו בשו"ת בני בנים, חלק א, סימן ל-לא, ובחלק ב, סימן לח. שו"ת שיח נחום, סימן צה. הרב אברהם דב אויערבאך, בשם חזון איש, דבריו הובאו במאמרו של הרב שלמה אבינר, 'תכנון המשפחה ומניעת הריון', ספר אסיא ד, עמ' 175. אמנם בנשמת אברהם (אבן העזר, סימן ה, עמ' קלב, הערה 132) הובאה בשם הרב שלמה זלמן אויערבאך הסתייגות משמועה זאת כשמדובר אחרי לידה ראשונה. הרב משה טנדלר, בפגישתו עם רבני פוע"ה, י"ג באב תשע"ב. ¹¹ הרב יוסף אליהו הענקין, שם ושם. ¹² הרב אברהם דב אויערבאך, בשם חזון איש, שם. ראה לעיל במבוא הרפואי שתכיפות לידות מעלה את הסיכון לבעיות אצל יילודים. ראה גם ד"ר אורי לוי, 'על החובה לשמור על בריאותה של היולדת וילדיה', צהר לנישואין, עמ' 231–242 (צהר י, תשס"ב, עמ' 205–216). ¹³ שו"ת מנחת יצחק, חלק ה, סימן קיג.

ד. במקרים שבהם הפוסקים התירו מרווח בין לידות, כל פוסק לשיטתו מתי הותר הדבר, נכתבו דעות שונות לגבי משך התקופה הזאת – יש מי שכתב חצי שנה¹⁴; ויש שהורו עד שנה¹⁵; ויש שכתבו עד שנתיים¹⁶. למעשה קשה לתת בכך גדר מדויק אלא יש לדון בכל מקרה לגופו, לפי ראות עיני המורה¹⁷.

footnotes: ¹⁴ שו"ת שבט הלוי, שם, ולאחר תקופה זאת יש לבדוק שוב את מידת הצורך בהמשך מניעת ההריון. שו"ת מעין אומר, שם, וראה שם (סימנים ח/ו, ח/כח), שכאשר היה מדובר אחרי לידה ראשונה וללא בעיות מיוחדות, התיר מניעת הריון רק לשלושה חודשים. ¹⁵ הרב אברהם דב אויערבאך, בשם חזון איש, ספר אסיא, שם. הרב משה טנדלר, בפגישתו הנ"ל. ראה גם הרב יואל קטן, ד"ר חנה קטן וד"ר אלחנן בראון, 'אמצעים חדישים למניעת הריון', ספר אסיא י, עמ' 206 (אסיא נג-נד, אלול תשנ"ד, עמ' 117), שכתבו בשם פוסקים חשובים בירושלים, שאפשר לגרום לכתחילה שהמרווח בין ילד לילד לא יפחת משנה וחצי עד שנתיים, ואם כן, מניעת ההריון אחרי לידה היא כשנה. ¹⁶ בקובץ תשובות (שם) כתב שנה עד שנתיים. שו"ת בני בנים, שם ושם. וראה שם ושם שכתב בשם סבו הרב יוסף אליהו הענקין, שאם האישה נשארת בבית כדי לטפל בילד, מותר למנוע אפילו ארבע שנים ויותר. והביא ראיה מכתובות (ס, א), שאף על פי שסתם תינוק יונק עשרים וארבעה חודשים, בכל זאת מותר להניק עד גיל ארבע וחמש. אפשר לומר שהסברה היא שהמתנה של שנתיים בין הריון להריון היא דרך הטבע, שכן הזמן הטבעי של ההנקה הוא שנתיים, ובדרך כלל אין האישה הרה בתקופת ההנקה. מכיוון שכך יש מקום להתיר בשעת הצורך מרווח התואם את טבעה של אישה. שו"ת שיח נחום, שם.וראה ד"ר אורי לוי (צהר, שם), שהביא מחקרים רבים שמהם עולה שהריונות תכופים, שהרווח ביניהם הוא פחות מעשרים וארבעה חודשים מהלידה ועד תחילת ההריון הבא מעלים את שכיחות הסיבוכים ביילודים. לשיטתו יש להורות לכל אישה שחובה עליה להימנע מכניסה להריון במשך שנתיים אחרי לידה. אך ראה במבוא כאן, שעל פי המחקר העדכני שנעשה בארץ, עיקר הסיבוכים הם במקרים שהמרווח הבין-הריוני היה פחות מחצי שנה, ואדרבה – המרווח המיטבי מהלידה ועד תחילת ההריון הבא הוא בין שנים עשר לעשרים ושלושה חודשים. ראה גם הערת הרב יעקב אריאל, 'זוגיות ומשפחתיות – מבט תורני על הקמת משפחה ועל ילודה', צהר לנישואין, עמ' 239 (צהר י, עמ' 213); הרב יגאל אריאל, 'רווח בין הריונות', צהר לנישואין, עמ' 243–257 (צהר י, עמ' 223–236); הרב יואל וד"ר חנה קטן, 'תכנון המשפחה על פי ההלכה', שם, עמ' 259–263 (צהר י, עמ' 217–221), שדחו את טענותיו של ד"ר לוי וסיכמו שאי אפשר לתת פסיקה כללית בנושא זה אלא פסיקה פרטנית בלבד שמתייחסת לכל מקרה לגופו. וראה גם את תגובתו החריפה של הרב יהושע נויבירט, 'על תכנון המשפחה', שם, עמ' 265–266 (צהר יא, עמ' 135–136). ¹⁷ שו"ת אגרות משה, אבן העזר, חלק ג, שם. הרב שלמה זלמן אויערבאך, נשמת אברהם, שם, ולב אברהם, שם. הרב שלמה אבינר, ספר אסיא, שם, עמ' 169. שו"ת שיח נחום (שם) אמנם כתב שאם האישה מרגישה צורך מותר למנוע הריון אפילו שנתיים, אך הוסיף שאין לקבוע בכך מסמרות והדבר נתון לשיקול דעת הלכתי.

ה. מבין הפוסקים שהובאו לעיל, יש שהרחיבו את מסגרת הזמן שבו מותר למנוע הריון כדי לאפשר מרווח בין לידות במקום שכבר קיימו פרייה ורבייה אפילו עד שלוש שנים¹⁸.

footnotes: ¹⁸ שו"ת אגרות משה, שם. וראה גם שו"ת בני בנים (חלק ב, שם) שכתב על פי ברכי יוסף (אבן העזר, סימן א, ס"ק ב), שאם כבר קיימו פרייה ורבייה מותר למנוע הריון יותר משנתיים. גם הרב משה טנדלר (בפגישתו הנ"ל) שהורה שאפשר למנוע הריון במשך שנה (כפי שהובא לעיל, הערה 15), הורה שכשכבר קיימו פרייה ורבייה, מותר להרחיב את מסגרת זמן מניעת ההריון לשנתיים.

העיקרון הוא שמחד גיסא אין לחדול לגמרי מלהוליד, ומאידך גיסא אין איסור בהשהיית מצוות 'וְלָעֶרֶב אַל תַּנַּח יָדֶךָ'. לכן מותר להרחיק בין לידות כל זמן שהאישה מרגישה חולשה או עייפות, בתנאי שהמגמה היא לא להפסיק לגמרי להביא חיים חדשים לעולם. יש להעיר שגם אין להגזים בהרגשות העייפות והחולשה עקב חשיבותה של המצווה להוסיף נפשות נוספות לעם ישראל.

יש מקרים שבהם בני זוג מונעים הריון עקב עייפות וכדומה, ולאחר זמן כשהם רוצים להרות, לא תמיד מצליחים בכך, לעתים עקב גילה של האישה המשפיע על פוריותה, ואז בני הזוג מצטערים שנמנעו מלהוליד כשיכלו להרות בקלות יחסית. יש אפילו מקרים שבהם בני זוג נכנסים לטיפולי פוריות מורכבים לאחר שמנעו הריון, כך שהסיכוי להרות ירד ירידה ניכרת, ואילו הסיכונים להריון וללידה גברו. גם כאן יש לשמור על תמונה מאוזנת. מחד גיסא אין להיכנס ללחץ מיותר ולחשוב שמוכרחים מיד ללדת את כל הילדים עקב חששות מה יקרה בעתיד, כדי לאפשר לאישה מנוחה גופנית ונפשית חיונית בין הלידות, כל אישה לפי צרכיה. אך מאידך גיסא צריכים להיות מודעים לכך שסיכויי הפוריות יורדים עם השנים, ולא תמיד דחייה של ההריונות מסייעת לבני הזוג בחשבון הכולל. והחכם עיניו בראשו להביא בחשבון מראש את הסיכויים לעומת הסיכונים, ולקבל החלטה מתוך הערכה של התמונה הכוללת, ומתוך תפילה לה' שיסייע לבני הזוג לקבל את ההחלטה הנכונה.

חלק מתפקידו של הרב המייעץ הוא לעזור לבני הזוג לראות את מכלול השיקולים הללו, ולכן יש חשיבות כה רבה להתייעצות של בני הזוג עם הרב.

אחרי ניתוח קיסרי

ו. כיוון שרופאים רבים סבורים שהריון ולידה אחרי ניתוח קיסרי יש בהם סיכון גדול יותר, חלקם ממליצים למנוע הריון במשך שנה, ויש רופאים שהסתפקו בשישה חודשים¹⁹, יש מי שהורה שחייבים למנוע הריון במשך שנה, ואם צריך מותר אפילו באמצעים בעייתיים מבחינה הלכתית, כגון דיאפרגמה, ולא יימנעו בני הזוג מיחסי אישות, כדי שיוכלו לקיים מצוות עונה²⁰. ויש מי שכתב שמבחינה רפואית אין צורך בהמתנה ממושכת יותר מאשר בלידה רגילה, ולכן דין מניעת הריון אחרי ניתוח קיסרי זהה לדין מניעת הריון אחרי לידה רגילה²¹.

footnotes: ¹⁹ ראה נשמת אברהם (אבן העזר, סימן ה, עמ' קמו, ב), שכתב שבדרך כלל ההמלצה הרפואית היא של חצי שנה אחרי הניתוח, אך המשיך וכתב שהדבר תלוי בעיקר בגורמים נוספים כגון בריאות האישה, ובשאלה אם היו סיבוכים אחרי הניתוח, ובסיבות לניתוח. ²⁰ שו"ת אגרות משה, אבן העזר, חלק ד, סימן סב, ב. וכתב שאם האישה צעירה, מתחת לגיל שלושים, כדאי שתמנע הריון יותר משנה, ואפילו שנתיים, כדי שמקום החתך יוכל להתרפא טוב יותר ותוכל ללדת ילדים רבים. ²¹ ד"ר אלחנן בראון, ד"ר חנה קטן והרב יואל קטן, 'עיתוי הריון חוזר לאחר חיתוך דופן', ספר אסיא ט, עמ' 243–247 (אסיא נג-נד, אלול תשנ"ד, עמ' 107–111). וראה ד"ר חנה קטן, 'עיתוי הריון לאחר ניתוח קיסרי', ספר אסיא שם, עמ' 248 (אסיא נה, טבת תשנ"ה, עמ' 91), שהביאה מחקר התומך בטענה זאת (ד"ר ס. גרנובסקי-גריסרו ופרופ' י. דיאמנט, 'לידה לדנית לאחר יותר משני ניתוחי חיתוך הדופן', הרפואה 124, חוברת ד, פברואר 93, עמ' 221–222). גם פרופ' רוני טפר, מנהל יחידת האולטרא-סאונד במרכז הרפואי מאיר, אמר לרבני פוע"ה שאחרי ניתוח קיסרי אין צורך בהמתנה מעבר לשלושה חודשים, כיוון שאחרי שתהליך ההחלמה הסתיים, הצלקת לא מתחזקת יותר.הערת פרופ' שמחה יגל – על פי האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, אם רוצים ללדת בלידה נרתיקית רגילה אחרי ניתוח קיסרי, הזמן המומלץ בין הניתוח ללידה הוא תשעה עשר חודשים (דהיינו שההריון יתחיל לפחות עשרה חודשים אחרי הניתוח הקיסרי).

התייחסות למניעת הריון קבועה אחרי כמה ניתוחים קיסריים הובאה לעיל, פרק עט – 'סירוס', עמ' 440–441, הלכה ‎יח.

התייחסות למניעת הריון אחרי הפלה הובאה לעיל, פרק סא – 'הפלה טבעית', עמ' 124, הלכה ‎טו.

התייחסות למניעת הריון אחרי הפלות חוזרות הובאה שם, עמ' 131, הלכה ‎כג.

מניעת הריון בזמן הנקה

התייחסות להנקה עצמה כמונעת הריון הובאה לעיל, פרק עא – 'הנקה', בפִסקה 'הנקה והריון', עמ' 321.

ז. מלבד הנימוקים שהובאו לעיל לצורך במניעת הריון אחרי לידה, כאשר האישה מניקה יש סיבה נוספת להתיר מניעת הריון – חשיבות ההנקה לוולד²². סיבה נוספת להקל היא שהסיכוי שהאישה תהרה תוך כדי הנקה הוא נמוך מאוד ממילא, ולכן נטילת אמצעי מניעה אינה נחשבת למניעת הריון בפועל, אלא בעיקר מספקת הרגשת ביטחון נוספת לאישה שלא תהרה, הרגשה שהיא חיונית לחלק מהנשים שחוששות מלידות סמוכות ותכופות בטרם תצלחנה לאסוף כוחות²³.

footnotes: ²² ראה יבמות יב, ב, וכתובות לט, א, ועוד, שהנקה היא סיבה להתיר מניעת הריון, וראה לעיל, פרק עח – 'התייחסות הלכתית פרטנית לאמצעי המניעה השונים', עמ' 395–397, את הפירושים השונים לסוגיה זו. שו"ת משיב דבר, חלק ב, סימן פח. בכורי יהודה, חלק ב, דף קכא. שו"ת באהלה של תורה, חלק א, סימן סח. ראה גם שו"ת בני בנים, חלק א, סימנים ל-לא. כך גם הורה הרב מרדכי אליהו לרב מנחם בורשטין. ²³ הרב יעקב אריאל בהרצאתו בכנס פוע"ה תשס"ד, וראה גם שו"ת באהלה של תורה, שם. כעין זה הורה הרב מרדכי אליהו לרב מנחם בורשטין, שאם סיכויי האישה להרות נמוכים ממילא, כגון שהיא מניקה, יותר קל להתיר מניעת הריון.

ח. אף על פי שמבחינה עקרונית גלולות למניעת הריון נחשבות לדעת רוב הפוסקים כאמצעי מניעה מועדף מבחינה הלכתית, הניסיון מלמד שגלולות שמיועדות לנשים מניקות, מיניפיל Minipill, גורמות לנשים רבות לדימומים בלתי סדירים שעלולים לאסור את בני הזוג, ולכן במקום שבו התנאים יכולים לאפשר זאת, כפי שיפורט להלן בנספח, עדיף להשתמש בקוטלי זרע²⁴. ההתייחסות בהלכה זאת היא לנשים שאינן מעוניינות להשתמש בהתקן תוך רחמי למניעת הריון מסיבות שונות, כגון שהמניעה אמורה להיות לטווח קצר יחסית או שההתקן עצמו גרם להן בעבר לדימומים, או שהאישה מעוניינת להשתמש בגלולות משולבות למניעת הריון או בטבעת נובה-רינג לאחר סיום תקופת ההנקה או כשהדבר יתאפשר לה מבחינה רפואית²⁵.

footnotes: ²⁴ ראה לעיל, פרק עח – 'התייחסות הלכתית פרטנית לאמצעי המניעה השונים', עמ' 392, הלכה ‎ז. וראה שם, עמ' 413, הלכה ‎נז, ששימוש בזריקות למניעת הריון עלול להיות עוד יותר בעייתי מאשר גלולות מיני. ²⁵ ראה לעיל, פרק עז – 'האמצעים המקובלים למניעת הריון – מידע רפואי, יתרונות וחסרונות רפואיים', עמ' 375, הערה 22, שגם מניקה יכולה להשתמש בגלולות משולבות אחרי שעברה חצי שנה מהלידה.

נספח אמצעי מניעה בתקופת ההנקה – הדרכות מעשיות

מכיוון שהגלולות הרגילות למניעת הריון מכילות אסטרוגן שעלול לפגוע בייצור החלב, ישנן גלולות מיוחדות, 'מיני', שמכילות פרוגסטרון בלבד ומותאמות לתקופת ההנקה. כיוון שבגלולות כאלה אין שילוב של פרוגסטרון ואסטרוגן, הן עלולות לגרום לדימום במהלך נטילתן, דימום אשר עלול לאסור את האישה. לכן, כאשר ההנקה עצמה עשויה להיות גורם יעיל למניעת הריון, על פי התנאים דלהלן, לכתחילה עדיף להשתמש בקוטלי זרע.

התנאים הם:

1. האישה מניקה הנקה מלאה.

2. האישה טרם קיבלה וסת מאז הלידה.

3. עדיין לא עברו שישה חודשים מאז הלידה.

4. אם האישה הרתה בעבר תוך כדי הנקה, ההריון התחיל אז רק לאחר שקיבלה וסת אחת לפחות קודם לכן.

במצב כזה יעילות מניעת ההריון של ההנקה בתוספת קוטלי הזרע עשויה להשתוות ליעילות מניעת ההריון בשימוש בגלולות מיני המיועדות למניקות²⁶.

footnotes: ²⁶ הערת ד"ר חגית דאום – ככלל, בשלושת החודשים הראשונים אין צורך בתוספת של אמצעי מניעה מעבר להנקה מלאה כי הסיכוי לביוץ קטן מאד.

כאשר התנאים אינם מאפשרים שימוש בטוח בקוטלי זרע והאישה משתמשת בגלולות מיני למניעת הריון, ההמלצות הן כדלהלן:

• יש להקפיד ליטול את הגלולות כל יום באותה שעה בדיוק.

• כדאי להרבות בשתייה בתקופה זו.

• אם בכל זאת יש דימומים, הגדלת המינון היומי בחצי כדור או אפילו בכדור שלם עשויה להפסיק את הדימום בחלק מן המקרים²⁷. כמובן, יש צורך באישור של הרופא לכך.

footnotes: ²⁷ הערת פרופ' דניאל זיידמן – במקרה שבו מגדילים את המינון התרופתי, סביר להניח שעדיף לפצל את נטילת הגלולות לבוקר ולערב מאשר ליטול שתי גלולות בבת אחת.יש להביא בחשבון שלעתים פיצול כזה עלול לגרום לשִכחה רבה יותר של נטילת הגלולות.

• יש ממליצים לקחת ויטמינים שונים לחיזוק הגוף במקרים של חולשה.

• יש ללבוש לבנים צבעוניים בהירים, כדי להימנע מלהיאסר מחמת כתמים – מחד גיסא, אך מאידך גיסא – האישה תוכל לדעת את מצבה מבחינת הכתמות. לחילופין, אפשר לסמוך גם על שימוש בפדים היגייניים²⁸, במקום בבגד צבעוני, כדי לא להיאסר בגלל כתמים, על פי הדעות המקלות בכך.

footnotes: ²⁸ תחתונית', 'מגינית'.

• בתקופה זו, אם יש כתמים שאינם אוסרים, בני הזוג מותרים, אך מומלץ להימנע מיחסי אישות עד שיעברו בין עשרים וארבע לארבעים ושמונה שעות מאז הכתם האחרון²⁹.

footnotes: ²⁹ כולל מראות נקיים גם בקינוח.

• אין לבצע בדיקות פנימיות בתקופה זו, אלא אם כן יש חובה הלכתית לכך, כגון הרגשה של פתיחת צוואר הרחם³⁰, כדי למנוע מצב שכתמים שאפשר להקל בהם יהפכו – על ידי הבדיקה – לראייה שאוסרת את האישה, בייחוד בזמן שבו האישה עלולה להתקשות להיטהר. פירוט נוסף ונימוקים על ההתנהגות המומלצת במצבים של כתמים הובאו לעיל בכרך הראשון, פרק יג – 'כתמים', בפִּסקה 'הוראות מעשיות לאישה הסובלת מכתמים', עמ' 158–162.

footnotes: ³⁰ זו הרגשה נדירה, ורוב הנשים לא מרגישות אותה. לכן אין לאישה לבדוק בדיקה פנימית אלא אם כן היא משוכנעת שהייתה לה תחושה כזאת, ורק אם רב מורה לה לעשות כן, כדי לא לאסור את עצמה לשווא.

• מומלץ להיות בקשר עם רב פוסק כדי לא להיאסר בתקופה זו, במיוחד כיוון שאישה שסובלת מכתמים יקשה עליה להיטהר.

חשש מסיכונים רפואיים לאם

ט. אישה שהרופאים אסרו עליה להרות מחשש לסכנה, אסור לה להרות גם מבחינה הלכתית, ובני הזוג צריכים למנוע הריון. אין להורות לבני הזוג להתגרש או להימנע מיחסי אישות עד שתתרפא, אלא הם רשאים לעשות את הפעולות הנדרשות למניעת ההריון. יש לבחור מבין שיטות המניעה את השיטה המתאימה ביותר בדרך של 'הקל הקל תחילה', בתנאי שאין עיכוב רפואי ליעילות הפעולה או לבטיחותה³¹. כמובן, יש לברר היטב את המצב הרפואי ולקבל חוות דעת מקצועית מהימנה³². כשמצבה הרפואי של האישה משתפר ומשתנה, גם ההוראה ההלכתית עשויה להשתנות בהתאם.

footnotes: ³¹ שו"ת ציץ אליעזר, חלק ט, סימן נא, שער ב. ראה גם לעיל, פרק עח – 'התייחסות הלכתית פרטנית לאמצעי המניעה השונים', עמ' 397, הלכה ‎כב, שבמקום שיש סכנה להרות התירו להשתמש אפילו באמצעי מניעה שבדרך כלל אסור להשתמש בהם גם כשיש היתר הלכתי למניעת הריון. סדר העדיפויות הובא שם, עמ' 424–426. ³² ראה שו"ת בנין דוד (סימן סח) ושו"ת חלקת יעקב (אבן העזר, סימן סא), שהתריעו על כך שלעתים יש רופאים שמבחינתם מניעת הריון אינה כלום ולכן הם מגזימים ובאמתלה הכי קטנה אומרים שיש סכנה. התייחסות לנאמנות הרופאים בעניינים שיש להם השלכות הלכתיות הובאה לעיל בכרך הראשון, פרק כ – 'הרופא', עמ' 243–247.

י. ההיתר להימנע מהריון במצב של חשש סכנה הוא גם כאשר כרגע אין סכנה, אבל עלולה להתעורר סכנה או אפילו ספק סכנה, ובפרט אם מדובר באמצעי מניעה שאין בהם איסור כשהם לעצמם³³.

footnotes: ³³ ראה שו"ת צמח צדק, אבן העזר, סימן פט. שו"ת חלקת יעקב, שם. שו"ת ציץ אליעזר, שם. הרב יוסף אליהו הענקין, דבריו הובאו בשו"ת בני בנים, חלק ב, הערות ותיקונים, עמ' רלד. ראה שו"ת אגרות משה (אבן העזר, חלק ג, סימן כא), שדן באישה שהרופאים אסרו עליה להרות עקב חשש לפקקת ורידים (טרומבוזה), ומניסוח השאלה שם משמע שלא הייתה סכנה ברורה לאישה אלא החשש היה שהריון עלול לפגוע בבריאותה, והורה שמצב כזה מוגדר כסכנה ועליה למנוע הריון. ראה גם שו"ת ציץ אליעזר (חלק יא, סימן סג), שנשאל גם הוא על אישה כזאת וענה בפשיטות להתיר את מניעת ההריון וכל נושא דיונו היה רק על האמצעי הראוי.

יא. חשש לעיוורון נחשב כחשש סכנה לעניין מניעת הריון³⁴.

footnotes: ³⁴ שו"ת עצי חיים, אבן העזר, סימן ל. שו"ת צור יעקב, חלק א, סימן קמא. שו"ת ישכיל עבדי, חלק ד, אבן העזר, סימן ד, ושם, חלק ו, אבן העזר, סימן פה, ג. שו"ת ציץ אליעזר, חלק ט, שם.אמנם ראה שו"ת אמרי דוד (סימן סב), שכתב שחשש עיוורון אינו נחשב לחשש סכנה ולדעתו אסור למנוע הריון במקום שיש חשש לעיוורון באמצעים שהותרו רק במקום חשש סכנה.

יב. גם במקום שאין חשש סכנה אולם האישה מוגדרת כחולה שאין בה סכנה, יש שהתירו למנוע הריון באמצעים המותרים, כגון גלולות³⁵, אלא שאם הבעל טרם קיים פרייה ורבייה יש להגביל את מניעת ההריון בזמן³⁶.

footnotes: ³⁵ שו"ת אגרות משה, אבן העזר, חלק ג, סימן כד, וחלק ד, סימן עא. שו"ת ציץ אליעזר, שם. וראה להלן, הלכה ‎כ, שאפילו במקום חולשה התירו למנוע הריון. ³⁶ שו"ת אגרות משה, אבן העזר, חלק ג, שם. והוסיף שאמנם האישה אינה משועבדת להרות באופן שיגרום לה לחלות, שהרי נשים פטורות מפרייה ורבייה, אך על הבעל מוטל החיוב של פרייה ורבייה, ולכן יהיה חייב לגרשה כדי לשאת אישה בת בנים.

יג. במקום שבו הקושי אינו מצד מצבה הרפואי של האישה, אך יש סבירות שהאישה תזדקק לשמירת הריון והדבר יחייב את הבעל לשהות בביתו במהלך ההריון ולטפל באשתו ואז לא יוכל לעבוד או ללמוד, יש מי שהורה שאין היתר למנוע הריון³⁷.

footnotes: ³⁷ הרב מרדכי אליהו בפגישתו עם רבני פוע"ה, כ' בכסלו תשס"ב.

יד. עצם החשש של האישה מסכנה בהריון ובלידה אינו נימוק מספיק להימנע מילודה, ואינו מצדיק שימוש באמצעי מניעה כל שהם, אף כאלו שאין במהותם איסור, ואין לדון על חשש סכנה אלא אם היא מוחשית ומיוחדת לאותה אישה ולאותו מצב, שכן אין לחשוש לסכנה בדבר שהוא דרך העולם ובייחוד שיש כאן מצווה, ושלוחי מצווה אינם ניזוקים³⁸.

footnotes: ³⁸ שו"ת יד הלוי, חלק א, אבן העזר, סימן לב. שבט מיהודה, חלק א, שער א, סוף פרק יט.

התייחסות למניעת הריון בזמן מחלת הסרטן, תובא להלן בכרך הרביעי, פרק פז – 'אונקולוגיה – סרטן אצל נשים', בפִּסקה 'מניעת הריון בזמן מחלת הסרטן', עמ' 77.

התייחסות לשאלה עד כמה מותר לאישה להסתכן כדי להרות, הובאה לעיל, פרק נח – 'הריון בסיכון גבוה', בפִּסקה 'עד כמה מותר לאישה להסתכן כדי להרות', עמ' 34–36.

מצבים נפשיים קשים של האישה

תנו רבנן: ... יחיד שנרדף מפני רוח רעה ... יחיד רשאי לסגף את עצמו בתענית. תענית כב, ב

מפני רוח רעה: שנכנס בו רוח שידה, ורץ והולך, ושמא יטבע בנהר או יפול וימות. רש"י, שם, ד"ה 'מפני'

באשה שנשתטית אחר הלידה בשני הילדים שהולידה והרופאים אסרו לה להתעבר אם יש להתירה לשמש במוך. הנה ודאי צדק כב' תורתו ששטות הוא עניין סכנה, לא רק לעצמה אלא גם להילדים הקטנים. שאף מי ששטותו אינו לעשות רע, אפשר להתהפך שתרצה לעשות רעה לעצמה ולהילדים ח"ו, ואי אפשר להעמיד שומרים על זה. ולכן יש להתיר לה לשמש במוך. שו"ת אגרות משה, אבן העזר, חלק א, סימן סה

טו. חולה שיגעון מוגדר כחולה שיש בו סכנה, כיוון שאין בו דעת, ופעמים שמסתכן להרוג את עצמו³⁹. לכן אישה שיש חשש שהריון או הולדת ילד יגרמו לה למחלת נפש, מותר לה למנוע הריון אף באמצעים שהותרו רק במקרים של פיקוח נפש⁴⁰. וגם חשש לדיכאון נחשב לסכנה⁴¹.

footnotes: ³⁹ שו"ת פרי הארץ, חלק ג, יורה דעה, סימן ב. ⁴⁰ שו"ת לבושי מרדכי, חושן משפט, מהדורה קמא, סימן לט. שו"ת בנין דוד, סימן סח. שו"ת מנחת יצחק, חלק א, סימן קטו. שו"ת אגרות משה, אבן העזר, חלק א, סימן סה, המצוטט כאן, ובחלק ד, סימן עד. שו"ת ציץ אליעזר, שם. ⁴¹ שו"ת אגרות משה, שם, חלק ד, סימן סט.

טז. גם במקום שאין חשש למחלת נפש, אך האישה סובלת מעצבנות יתר עד כדי הכאת הילדים, יש מי שכתב שמצב כזה נחשב לחשש סכנה לאם ולילדים לעניין מניעת הריון⁴².

footnotes: ⁴² שו"ת אגרות משה, שם, סימן סח.

יז. במקום של מתח נפשי, כגון אם עצבי האישה מתוחים עקב לידות תכופות, יש שהתירו מניעת הריון, אך דווקא באמצעים המותרים, כגון גלולות או התקן תוך רחמי⁴³. ויש מי שהתיר רק אם כבר קיימו פרייה ורבייה⁴⁴.

footnotes: ⁴³ קובץ תשובות, חלק ג, סימן קעד. הרב יהושע נויבירט, דבריו הובאו בלב אברהם, פרק מה, ט. ⁴⁴ שו"ת מנחת יצחק, חלק ה, סימן קיג.

התייחסות למניעת הריון עקב דיכאון אחרי לידה הובאה לעיל, פרק סח – 'דיכאון אחרי לידה', בפִסקה 'מניעת הריון עקב דיכאון אחרי לידה', עמ' 296–298.

צער או חולשה של האישה

יהודית דביתהו דרבי חייא הוה לה צער לידה, שנאי מנא ואתיא לקמיה דרבי חייא, אמרה: אתתא מפקדא אפרייה ורבייה? אמר לה: לא. אזלא אשתיא סמא דעקרתא, לסוף איגלאי מילתא, אמר לה: איכו ילדת לי חדא כרסא אחריתא. יבמות סה, ב

תרגום: יהודית אשתו של רבי חייא היה לה צער לידה. שינתה בגדיה והתחפשה ובאה לפני רבי חייא, ושאלתהו: האם אשה מצווה על פרייה ורבייה? אמר לה: לא. הלכה ושתתה סם מעקר. בסופו של דבר התגלה העניין, אמר לה רבי חייא: חבל שלא ילדת לי עוד 'כרס' אחד.

יח. במקום שיש לאישה צער גדול כתוצאה מההריון והלידה, מותר לה למנוע הריון באמצעים המותרים, כגון גלולות⁴⁵.

footnotes: ⁴⁵ שו"ת ציץ אליעזר, שם. הרב שלמה פישר, בפגישתו עם רבני פוע"ה, י"ב בכסלו תשס"ד, על פי גמרא, יבמות סה, ב, המצוטטת כאן. וראה גם שו"ת חתם סופר, אבן העזר, סימן כ. וראה לעיל בכרך השני, פרק כה – 'פרייה ורבייה', עמ' 19, הלכות טז-יז.

יט. יש מי שהגדיר חולשה גדולה של האישה כסכנה שמתירה לה למנוע הריון אפילו באמצעים בעייתיים, כגון דיאפרגמה⁴⁶.

footnotes: ⁴⁶ שו"ת אגרות משה, אבן העזר, חלק ד, סימן סט.

כ. במקום חולשה בעלמא יש להתיר מניעת הריון כדי לאפשר לאישה להתחזק, ואפילו אם טרם קיימו פרייה ורבייה, אך דווקא באמצעים המותרים, כגון גלולות⁴⁷. ויש מי שהתיר למנוע הריון במקום חולשה באמצעים המותרים רק אם קיימו כבר פרייה ורבייה⁴⁸.

footnotes: ⁴⁷ שו"ת אגרות משה, שם, חלק ג, סימן כד, וחלק ד, סימן עד. ⁴⁸ שו"ת מנחת יצחק, שם.

חשש מהולדת ילדים עם מחלות תורשתיות או בעיות בריאותיות

מבוא רפואי הובא לעיל בכרך הראשון, פרק ג – 'בירורים רפואיים לפני החתונה', עמ' 42–43, 47–48.

כא. במצב שבו יש חשש למחלה תורשתית חמורה שעלולה לגרום להולדת ילדים חולים שימותו זמן קצר לאחר לידתם, כגון טיי-זקס, מותר למנוע הריון באמצעים המותרים, כגון גלולות⁴⁹, והוא הדין גם במחלות תורשתיות שאינן גורמות למיתה אלא גורמות למומים חמורים או לפיגור שכלי⁵⁰. ויש מי שהתיר למנוע הריון רק אם קיימו כבר פרייה ורבייה או שאחד מבני הזוג במצב נפשי קשה ועלול ליפול לדיכאון אם ייוולד להם ילד בעל מום⁵¹. ויש מי שהתיר למנוע הריון באופן קבוע רק אם קיימו כבר פרייה ורבייה, אך התיר למנוע הריון באופן זמני, באמצעים המותרים, לצורך התאוששות נפשית אף על פי שלא קיימו עדיין פרייה ורבייה, במצב שבו נולד להם כבר ילד חולה⁵².

footnotes: ⁴⁹ ראה שו"ת אבני נזר, חושן משפט, סימן קכז. שו"ת אגרות משה, אבן העזר, חלק א, סימן סב. ⁵⁰ שו"ת מנחת יצחק, חלק ו, סימן קמד. שו"ת אגרות משה, אבן העזר, חלק ג, סימן יב. שו"ת מנחת שלמה, חלק ג, סימן קג, א. אמנם לגבי מחלה תורשתית שגורמת צער ואינה גורמת פיגור, ראה שו"ת אגרות משה (אבן העזר, חלק ד, סימן עג), שלדעתו אינו רשאי להיפטר מפרייה ורבייה, ואילו שו"ת מנחת שלמה (שם) חלק עליו. ⁵¹ הרב יצחק זילברשטיין, 'עובר שהרופאים חוששים שייוולד בעל מום', הלכה ורפואה ב (תשמ"א), עמ' קו-קיב, ובשיעורי תורה לרופאים, כרך ד, סימן רכט. ⁵² שו"ת ציץ אליעזר, חלק טו, סימן מג.

כב. במקרים שבהם הותר למנוע הריון עקב החשש להולדת ילדים חולים או בעלי מום, ואין אפשרות להשתמש באמצעים המותרים, יש שהתירו למנוע הריון אפילו באמצעים בעייתיים, כגון דיאפרגמה⁵³, ויש מי שאסר⁵⁴.

footnotes: ⁵³ שו"ת אגרות משה, חלק ג, שם. שו"ת מנחת שלמה, שם, אך ייתכן שכתב לשיטתו המקלה בכלל בשימוש בדיאפרגמה, ראה לעיל פרק עח – 'התייחסות הלכתית פרטנית לאמצעי המניעה השונים', עמ' 399, הערה 50. כך גם אפשר לדקדק מדבריו של שו"ת ציץ אליעזר (שם), שכתב לא להשתמש במוך כיוון שיש אפשרות להשתמש בגלולות. ⁵⁴ שו"ת מנחת יצחק, חלק ג, סימן כו, א.

כג. למעשה, כיוון שהיום אפשר למנוע הולדת ילדים חולים במחלות תורשתיות על ידי הפריה חוץ גופית וברירת עוברים באמצעות אבחון גנטי טרום השרשתי (PGD), כפי שהובא לעיל בכרך השני, פרק נ – 'ברירת עוברים למניעת מחלות גנטיות (PGD)', עמ' 362–365, אין לבני הזוג להימנע מקיום פרייה ורבייה¹, ובזמן שאינם מטופלים הם רשאים למנוע הריון⁵⁵.

footnotes: ¹ ראה הרב אריה כץ, 'מצוות פרו ורבו אצל בני זוג נשאי מחלה גנטית', תחומין לו (תשע"ו), עמ' 214–219, ובשו"ת שאגת כהן, חלק א, סימן י. ⁵⁵ הרב זלמן נחמיה גולדברג בפגישתו עם רבני פוע"ה, ט"ז באייר תשס"ג. והוסיף שמותר למנוע הריון אפילו כאשר החשש למחלה תורשתית נמוך וכרגע אין אפשרות לבצע אבחון גנטי טרום השרשתי, אך ייתכן שתהיה לכך אפשרות בעתיד הקרוב.כאשר אין אפשרות למנוע הריון באופנים המותרים, מסתבר שלדעת הפוסקים שהובאו לעיל בהערה 53 יהיה מותר למנוע הריון גם באמצעים בעייתיים מבחינה הלכתית, כגון דיאפרגמה.

התייחסות נוספת לקיום מצוות פרייה ורבייה אצל זוגות שהם נשאים למחלות תורשתיות הובאה לעיל בכרך הראשון, פרק ג – 'בירורים רפואיים לפני החתונה', עמ' 50–51, ובכרך השני, שם, עמ' 366–368.

כד. כאשר יש חשש שהריון בפרק זמן מסוים עלול לגרום להולדת תינוק פגוע, כגון לגבי אישה שצריכה לעבור צילומי רנטגן או אישה שמקבלת תרופה האסורה לשימוש בהריון ועלולה לפגוע בעובר במשך תקופה מסוימת, יש שהורו שאפילו כשמדובר בסיכון קטן יחסית, אם האישה חוששת מותר לה למנוע הריון באופן זמני באמצעים המותרים עד לסיום פרק הזמן שבו קיים החשש⁵⁶.

footnotes: ⁵⁶ שו"ת תשובות והנהגות, חלק א, סימן תתפט. במקרה שם היה מדובר באישה שרצתה לקבל חיסון נגד אדמת, ובאותה תקופה ההמלצה הרפואית הייתה להימנע מהריון במשך שלושה חודשים לאחר מתן החיסון. וראה לעיל בכרך הראשון, פרק ג – 'בירורים רפואיים לפני החתונה', בפִּסקה 'חיסון נגד אדמת', עמ' 55–57, שההמלצה כיום היא להמתין כחודש ממתן החיסון ועד תחילת ההריון. שיעורי תורה לרופאים, חלק ד, סימן רכ, עמ' 52. במקרה שם היה מדובר באישה שנזקקה לצילומי רנטגן במשך שנה שחששה להרות באותו זמן, למרות שמדובר בסיכון קטן יחסית, כיוון שטכנאי הרנטגן מכסה את אזור הרחם וכמות הקרינה קטנה. אך ראה שיעורי תורה לרופאים (שם, סימן רכה), שהתיר לאישה לקבל חיסון נגד אדמת ולמנוע הריון עקב כך רק אם הבעל קיים כבר פרייה ורבייה או כאשר האישה מבוהלת בגלל אווירה של פחד וסיוטים מחשש לאדמת, מפני שהחשש האמיתי להידבקות באדמת ולפגיעה בעובר נמוך מאוד.דוגמה נוספת לצורך במניעת הריון לפרק זמן קצוב במקרה של סיכון קטן לפגיעה בעובר היא כשהאישה נדבקה בנגיף ה-CMV שעלול לפגוע בוולד בסיכון נמוך למדי, כפי שפורט לעיל, פרק ס – 'בדיקות בהריון', בפִּסקה 'בדיקת דם לגילוי CMV (Cytomegalovirus)', עמ' 88–93. פגיעה כפי שפורטה שם עלולה – בסבירות נמוכה – להתרחש גם אם האישה נדבקה בנגיף זמן מה לפני שהרתה. לכן ההמלצה הרפואית המקובלת כיום היא למנוע הריון בחודשים הסמוכים לאחר הידבקות בנגיף הזה.

התייחסות לשאלה האם מותר לאישה מבוגרת למנוע הריון עקב חששות רפואיים לילדים בעלי מום השכיחים יותר בגיל מבוגר, הובאה לעיל בכרך השני, פרק כה – 'פרייה ורבייה', עמ' 17, הלכה יב.

צורך לטפל בילדים חולים

כה. יש מי שאסר למנוע הריון אצל אישה שיש לה בת מאושפזת בגלל מחלה ממאירה קשה וממושכת, אף על פי שתצטרך להיות עם בתה בבית החולים, והריון ולידת ילד נוסף בשלב זה יקשו עליה, מפני שאנשים אחרים יכולים לדאוג לבתה החולה⁵⁷. ויש מי שכתב שאם קיימו כבר פרייה ורבייה, יש מקום להקל⁵⁸. ויש מי שכתב שבמקום שהתברר על פי מומחים שעדיף שהאם עצמה תטפל בבת החולה, יכולה למנוע הריון¹.

footnotes: ⁵⁷ שו"ת אגרות משה, אבן העזר, חלק ד, סימן עג, א, ואפילו באמצעים המותרים. הרב אברהם יצחק הלוי כלאב, תשובה לשאלת הרב מנחם בורשטין והרב גבריאל גולדמן, מיום כ"ג בשבט תשע"ח, הובאה בשו"ת פוע"ה - מניעת הריון, מהדורה שלישית, עמ' 145. וכעין זה אסר בשו"ת מנחת יצחק (חלק ג, סימן כו, ג) למנוע הריון אצל אישה שיש לה כמה ילדים קשים לגידול ומלבד זאת צריכה לטפל באחד מהם שהוא חולה. אך יש להביא בחשבון שזו תשובה משנת תשי"ט, טרם שהיו גלולות. ⁵⁸ הרב דוב ליאור, תשובה מיום ז' בתמוז תשע"ח לשאלה הנ"ל, הובאה בשו"ת פוע"ה, שם, עמ' 146-145. ¹ הרב יצחק זילברשטיין, תשובה לשאלה הנ"ל, הובאה בשו"ת פוע"ה, שם, עמ' 145. גם הרב אביגדור נבנצל (בתשובה מיום ג' באדר תשע"ח, לשאלה הנ"ל, הובאה בשו"ת פוע"ה, שם, עמ' 146) כתב שנראה לו שמותר להם למנוע הריון.

חשש מהולדת ילדים עם בעיות חינוכיות

מצאתי במדרש (ילקוט שמעוני, בראשית, רמז מג) שאמר, וזה לשונם: הסתכל נח שהם מכעיסים להקב"ה. אמר: מה לי להשתדל בפרייה ורבייה?! לפיכך לא הוליד עד ת"ק שנה. אמר: ימות האיש בלא בנים? וה' אמר: "פְּרוּ וּרְבוּ"! מיד נזקק לפרייה ורבייה. הרי כי הולידם לצד קיום המין לבד. וראיתי לדקדק הכתוב לדברי המדרש על זה הדרך: "אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ" (בראשית ו, ט) – פירוש: שראה שהיה קרוב ללכת בדרך כל הארץ לזה תכף נשא ויולד ג' בנים. או על זה הדרך: "אֶת הָאֱלֹהִים" – פירוש: לשון דיינות, הלך בבחינת הדין, וראה שיענש אם לא יקיים מצוות פרייה ורבייה, ולזה – "וַיּוֹלֶד". רבי חיים בן עטר, אור החיים, בראשית ו, י

לכבוד הרב... שליט"א שימשתי כרופאה (יהודיה, שומרת תורה בסתר) ברוסיה הקומוניסטית. באה אלי אשה יהודיה צעירה שביקשה שאתן לה תרופות לפריון. האשה, שהייתה גם היא שומרת מצוות בסתר, שאלה אותי: 'בעצם, בשביל מי אני יולדת, בשביל סטאלין?! הרי הילדים שיוולדו יתחנכו אצל הקומוניסטים לכפירה, וקיים חשש גדול שיתבוללו בין הגויים, ואם כן, אולי עדיף שאשאר במצב הנוכחי?'. מה היה עלי להשיב? ד"ר ח. כגן הרב יצחק זילברשטיין, שיעורי תורה לרופאים, חלק ד, סימן רמו, עמ' 254

כמו שכבר נכתב לעיל, גידול ילדים הוא משימה מורכבת ודורשת כוחות נפש רבים מלבד המאמצים הגופניים והכלכליים הנדרשים לגידול ילדים. אך אין ספק שגידול ילדים עשוי לתת להורים שמחה ונחת וכוחות נפש עצומים. הסוגיה של בעיות אצל הילדים הקיימים והשלכותיה על הולדת ילדים נוספים מורכבת ביותר, מפני שאי אפשר ללמוד מהילדים הקיימים מה יהיה טיבם של הילדים הבאים. לעתים ילדים נוספים עלולים להכביד על ההורים שכבר עסוקים וטרודים בבעיות של הילדים הנוכחיים, אך לעתים הולדת ילדים נוספים מעצימה את הכוחות של ההורים ומאפשרת להם לטפל בצורה טובה ונכונה יותר בילדים שיש להם בעיות.

כו. אישה שאין בניה הולכים בדרך ישרה וחוששת שאם תוליד בנים נוספים יצאו אף הם לתרבות רעה, מותר לה למנוע הריון באמצעים המותרים⁵⁹, אך לא באמצעים הבעייתיים, כגון מוך⁶⁰. ויש מי שאסר ככלל למנוע הריון אף במקום שיש חשש לבעיות חינוכיות ואפילו אם כבר קיימו פרייה ורבייה⁶¹.

footnotes: ⁵⁹ ים של שלמה, יבמות, פרק ו, סימן מד. חידושי הרב יצחק זאב סולוביצ'יק (הגרי"ז), פרשת תולדות, סימן כד, דבריו הובאו בתשובת הרב יצחק זילברשטיין, ספר אסותא, סימן מז, וכן בשיעורי תורה לרופאים, חלק ד, סימן רמו. שו"ת ציץ אליעזר, חלק ט, סימן נא, שער ב. ⁶⁰ ראה שו"ת דבר אליהו, סימן סה. שו"ת ציץ אליעזר, שם. ⁶¹ שו"ת שבט הלוי, חלק ד, סימן קסא.

התייחסות נוספת הובאה לעיל בכרך השני, פרק כה – 'פרייה ורבייה', עמ' 20, הלכה כא.

בני זוג ללא מסוגלות הורית

כז. אם אין לבני הזוג מסוגלות הורית ברמה שפוטרת אותם ממצוות, בוודאי מותר להם להשתמש באמצעים למניעת הריון, שכשלעצמם אין בהם איסור⁶².

footnotes: ⁶² ראה שו"ת מנחת שלמה, חלק ג, סימן קג, ג. הרב שלמה אבינר, 'ילדים עם תסמונת דאון – שו"ת', ספר אסיא יב, עמ' 287 (אסיא נז-נח, כסלו תשנ"ז, עמ' 16). וראה עוד להלן בהלכה הבאה, וקל וחומר למקרה שבו רמת הפיגור היא כזאת שפוטרת אותם מקיום מצוות.

כח. אף אם הם ברמה שמחייבת אותם במצוות, אך יש חשש שלא יוכלו לטפל כראוי בילדים ולא יוכלו לספק את צורכיהם של ילדיהם העתידיים במידה סבירה, יש להתיר להם אמצעים למניעת הריון⁶³.

footnotes: ⁶³ ראה שו"ת מנחת שלמה, שם, ב. הרב שלמה אבינר, אסיא, שם, הרב אברהם יצחק הלוי כלאב והרב מאיר ניסים מאזוז, תשובות לשאלת הרב מנחם בורשטין, מיום כ בשבט תשע"ג, הובאו בשו"ת פוע"ה - מניעת הריון, מהדורה שלישית, עמ' 53-52. ודווקא כשניכר שמצב המשפחה מחייב זאת. לעומת זאת, הרב אביגדר נבנצל (בתשובתו לשאלה הנ"ל, שם עמ' 53), כתב שאינו מעז לענות שיש לצמצם את הילודה אף במצב כזה. גם הרב מרדכי אליהו (בפגישתו עם רבני פוע"ה בכ"ז בתמוז תשס"ג) הורה שלזוגות עם תסמונת דאון מותר למנוע הריון באמצעים המותרים, כגון התקן תוך רחמי, אף שלשיטתו אדם שיש לו תסמונת דאון אינו נחשב לשוטה ולכן הוא מחויב במצוות. שימוש באמצעי מניעה שמחייבים שימוש עצמי על ידי המטופלת, כגון גלולות למניעת הריון או דיאפרגמה, לרוב אינו ישים כשמדובר באישה עם תסמונת דאון עקב הקושי לפקח על שימוש נכון וקבוע באמצעים כאלה. יש להעיר שמבחינה מציאותית כמעט כל הגברים שיש להם תסמונת דאון הם עקרים, וגם רוב הנשים שיש להן תסמונת דאון סובלות מפוריות ירודה, ראה: Don C. Van Dyke, Dianne M. McBrien, Andrea Sherbondy, 'Issues of Sexuality in Down Syndrome', Down Syndrome Research and Practice, vol 3, issue 2, 1995.

התייחסות לנישואים של בעלי מוגבלות שכלית ברמות שונות הובאה לעיל בכרך הראשון, פרק י – 'נישואים שניים, מאוחרים ומיוחדים', עמ' 114–117.

התייחסות לסיוע בטיפולי פוריות לבני זוג ללא מסוגלות הורית מלאה הובאה לעיל בכרך השני, פרק מח – 'הזרעה מלאכותית (IUI)', בפִּסקה 'סיוע בטיפולי פוריות ובהזרעה מלאכותית לבני זוג ללא מסוגלות הורית מלאה', עמ' 315–316.

סיבות כלכליות ובעיות פרנסה

בא זכר בעולם – בא ככרו בידו. נִדה לא, ב

אחד היה אומר תדיר: כבר יש לי בן ובת ויש לי צער שאשתי היתה מעוברת, כי לא היה עשיר. והיה אומר: איך אפרנס?! אמר לו החכם: קודם שהוולד נולד, הקדוש ברוך הוא הקדים בדדי אשה החלב לכן אל תדאג. ספר חסידים, סימן תקכ

כט. סיבות כלכליות ובעיות פרנסה אינן מהוות בדרך כלל עילה מוצדקת לשימוש באמצעי מניעה⁶⁴. ויש שהתירו למנוע הריון באמצעים מותרים, כגון גלולות למניעת הריון, עקב קשיים כלכליים אחרי שכבר קיימו פרייה ורבייה⁶⁵.

footnotes: ⁶⁴ ספר חסידים, סימן תקכ, המצוטט כאן. שו"ת לבושי מרדכי, מהדורה קמא, אבן העזר, סימן כח. שו"ת מנחת יצחק, חלק ג, סימן כו, ג. שו"ת אגרות משה, אבן העזר, חלק ד, סימן עא. שו"ת ציץ אליעזר, חלק ט, סימן נא, שער ב. הרב שלמה אבינר, 'תכנון המשפחה ומניעת הריון', ספר אסיא ד, עמ' 179. הרב יעקב אריאל, תשובה לשאלת הרב מנחם בורשטין, תשרי תשס"ג, הובאה בשו"ת פוע"ה – מניעת הריון, עמ' 32 (במהדורה השלישית עמ' 41). וראה שו"ת ישכיל עבדי, חלק ב, אבן העזר, סימן ו, ואמנם דבריו שם התייחסו למניעת הריון באמצעי שיש בו חשש להשחתת זרע. ⁶⁵ שו"ת אגרות משה, שם, סימן עד, ב. שו"ת בני בנים, חלק ב, סימן לח. אמנם במקרה שנשאל עליו שם, האדם קיים כבר פרייה ורבייה והרבה מעבר לכך, שהוליד תשעה ילדים. הרב שלמה אבינר, ספר אסיא, שם, עמ' 169, ובלבד שלא יחדלו לגמרי מהשתדלות להולדת ילדים.

מניעת הריון לזוג צעיר שזה עתה נישא בגלל עומס לימודי, כלכלי או נפשי

"עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד" (בראשית ב, כד). המעיין היטב ימצא כי בפסוק זה עוצבו שלושת מרכיבי הקשר שבין איש ואשה: (א) עזיבת הקהילה הקודמת (אביו ואמו) ויצירת קהילה זוגית חדשה; (ב) חיי אישות, שהם הדביקות בין איש ובין אשתו; (ג) הפיכתם לבשר אחד – לידת ילדים⁶⁶. הזוגיות, האישות וההורות הם אפוא חטיבה אחת. זו המציאות לכתחילה, ועל כן מתנגדת התורה לכל בידוד מרכיב אחד מבין האחרים. התורה מתנגדת לזוגיות ללא יחסי אישות וללא ילדים, התורה מתנגדת ליחסי אישות מחוץ למערכת הזוגית וליחסי אישות שאינם מובילים ללידת ילדים, והתורה מתנגדת ללידת ילדים מחוץ לזוגיות, ובדרך כלל גם ללידת ילדים מחוץ לקשרי אישות, אלא אם כן מדובר במצבים מיוחדים. כל זה במישור העקרוני. ברם, הסוגיה שבה אנו דנים היא סוגיה הנוגעת לדחייה זמנית של לידה ראשונה בשל נימוקים שונים: יש המבקשים לדחות בשל רצונם "לבנות את הזוגיות" קודם שיהיו להם ילדים; יש המבקשים להשלים את לימודיהם קודם להרחבת משפחתם; יש המבקשים להגיע לרווחה כלכלית מסוימת קודם שיטלו אחריות על משפחה; יש המבקשים לסיים את השירות הצבאי כדי שהלידה לא תהיה חוויה שאותה תעבור האשה לבדה ותיוותר עם ילד בבית ללא סיוע מבעלה, ועוד ועוד. הצד השווה שבכולם שאין הם מבקשים לפטור את עצמם מבניית הקשרים הראויים ביניהם, כי אם לדחות את ביצועה. נתיב נוסף להתעוררותה של שאלה זו עולה עוד קודם לנישואין. זוגות צעירים מאוד שנוצר ביניהם קשר, אך הם אינם רואים את עצמם יכולים לשאת במשא גידול הילדים, בוחנים את השאלה מה ראוי יותר בעיני ההלכה – האם להמשיך את הקשר ביניהם ללא מיסודו כדת משה וישראל ובלבד שלא להיכנס למצב שבו הם דוחים את הלידה הראשונה, או שטוב בעיני ה' כי יינשאו האחד לשני וידחו את לידת הילדים. הרב יובל שרלו, 'דחיית לידה ראשונה בזוג צעיר', צהר כז, כסלו תשס"ז, 84-83 ⁶⁷

footnotes: ⁶⁶ רש"י בראשית ב, כד, ד"ה 'לבשר אחד' – הוולד נוצר על ידי שניהם ושם נעשה בשרם אחד. ⁶⁷ ראה להלן, הערה 70, המשך דבריו של הרב שרלו ותגובת הרב מנחם בורשטין לדבריו.

עניין זה קשור גם לשאלה הלכתית אחרת, והיא – האם חיוב פרייה ורבייה הוא רק על אדם נשוי או שהחיוב חל באותה מידה גם על רווק. אם החיוב על פרייה ורבייה חל רק על אדם נשוי, הרי שהנישואין עצמם מחייבים את האדם לפרות ולרבות, ולכן קשה יהיה להתיר לזוג שטרם קיים פרייה ורבייה לדחות מצווה יקרה זו. אך אם נאמר שחיוב פרייה ורבייה חל על רווק באותה מידה שהוא חל על אדם נשוי, יהיה יותר קל להתיר דחיית הריון לאחר הנישואין. הטעם הוא שכמו שמותר לאדם לדחות את נישואיו, בתנאים מסוימים, כך אפשר – עקרונית – גם להתיר לזוג לדחות את ההריון והלידה⁶⁸.

footnotes: ⁶⁸ דיון כעין זה מובא גם לגבי הקפאת זרע לרווק שזקוק לטיפול כימותרפי, ראה להלן בכרך הרביעי, פרק פח – 'אונקולוגיה – סרטן אצל גברים', 'הקפאת זרע לרווק או לפנוי חולה סרטן', עמ' 102, הלכה ד. אמנם יש הבדל משמעותי בין דחיית נישואים לבין נטילת אמצעים למניעת הריון כיוון שדחיית נישואים מתבצעת ב'שב ואל תעשה', לעומת מניעת הריון שככלל מתבצעת ב'קום עשה'.

ל. ככלל, אין לדחות הריון ראשון עקב צרכים כלכליים, לימודיים או נפשיים⁶⁹. הן עקב המצווה העצומה של הבאת צאצאים והבאת חיים לעולם, והן עקב המציאות שבה לעתים החשש של בני הזוג מפני הבלתי נודע עלול לקבל ממדים מוגזמים. הולדת ילד וטיפול בו היא משימה גדולה שמצריכה כוחות אדירים, אך היא עצמה מעניקה סיפוק, כוחות ושמחה שמאפשרים את הטיפול בתינוק. זוג צעיר מודע בעיקר לחששות מפני שהוא עדיין מתבונן מבחוץ על התינוק, אך כשיש לאדם ילד משלו, בדרך כלל הוא גם מקבל את הכוחות לטפל בו. נוסף על כך יש את הציווי של ריבונו של עולם על פרייה ורבייה, והתורה מצווה על האדם את מה שהוא מסוגל לעמוד בו באופן מדוד המחושב לפי יכולת האדם, ולא תובעת ממנו דרישות מוגזמות.

footnotes: ⁶⁹ ראה רמב"ם, הלכות אישות, פרק טו, א, וטור ושלחן ערוך, אבן העזר, סימן עו, ו. שו"ת באהלה של תורה, חלק ו, סימן ז, וכן הרב יעקב אריאל, 'זוגיות ומשפחתיות', צהר כז (כסלו תשס"ז), עמ' 91–96, וראה דבריו גם בהערות הבאות. הרב שלמה אבינר, ספר אסיא, שם, עמ' 170. וראה גם הרב אריה כץ, 'מניעת הריון בבני זוג שלא קיימו פרייה ורבייה', אמונת עתיך 113 (תשרי תשע"ז), עמ' 105–112, ובתגובתו לרב אברהם סתיו, אמונת עתיך 114 (טבת תשע"ז), עמ' 142–147, ובשו"ת שאגת כהן, חלק א, סימן ז.

לא. אמנם במקרים מיוחדים, כשקיים חשש מעיק שאינו מאפשר קיום מיידי של מצווה חשובה זו, יש שהורו שאפשר לשקול באופן אישי עם רב פוסק את הצדדים השונים של המכלול כולו, ואז הרב יוכל לקבל החלטה ספציפית המותאמת לבני הזוג בתיאום הצדדים ההלכתיים עם נתוני בני הזוג. דחייה כזאת צריכה להיות לזמן קצר וקצוב מראש, ובאמצעים המותרים בלבד⁷⁰.

footnotes: ⁷⁰ שו"ת בנין אריאל, עמ' 84–87. תגובת הרב יעקב אריאל לרב שלמה אבינר, ספר אסיא ד (תשמ"ג), עמ' 184–188. אמנם בשיעורו בכנס פוע"ה תשע"ה אמר הרב אריאל שמעולם לא התיר למעשה מניעת הריון לפני שנולד לבני הזוג לפחות ילד אחד, וכל הדיון הוא רק אחרי שנולד ילד אחד אך טרם קיימו פרייה ורבייה, וכך הורה למעשה גם בפגישתו עם רבני פוע"ה, י"ז בכסלו תשס"ב, וראה דבריו גם בהערה הקודמת ובהערה הבאה. ראה הרב אהרן ליכטנשטיין, 'תכנון המשפחה ומניעת הריון', עלון שבות, בוגרים 6 (תשמ"ח), עמ' 19–33, ובקיצור בהקדמה לתכנון המשפחה ומניעת הריון, בעריכת הרב אליקים גצל אלינסון. ראה גם הרב מנחם בורשטין, 'ילדים זה לא טיטולים', צהר כח (שבט תשס"ז), עמ' 135–140. הרב משה טנדלר, בפגישתו עם רבני פוע"ה, י"ג באב תשע"ב.אמנם הרב יובל שרלו (צהר כז, כסלו תשס"ז, עמ' 83–90) כתב שההכרעה במקרים מיוחדים כאלה מסורה לשיקול הדעת של בני הזוג, אך ראה הרב מנחם בורשטין, צהר, שם, שהביא נימוקים רבים מדוע אי אפשר להשאיר את ההכרעה אך ורק בידי בני הזוג. וראה עוד לעיל, פרק עו – 'מניעת הריון ותכנון המשפחה – עקרונות הלכתיים', עמ' 366, הלכה ‎א.

לב. יש מי שכתב שאם בני הזוג כבר הולידו ילד אחד, למרות שטרם קיימו מצוות פרייה ורבייה, מותר לדחות את ההריון הבא לזמן קצוב במקרה של קושי גדול⁷¹.

footnotes: ⁷¹ בשו"ת באהלה של תורה (חלק א, סימן סז) כתב שנערה צעירה שלומדת בסמינר, ונישאה וכבר ילדה ילד אחד, וחוששת שאם תמשיך ללדת היא עלולה להפסיק את לימודיה ולהפסיד הלוואות שניתנו לה וכדו', מותר לה ליטול גלולות למניעת הריון לתקופה מוגבלת עד סיום לימודיה, והדגיש שדווקא כשכבר התחילו לקיים מצוות פרייה ורבייה אך אין כל מקום להימנע לגמרי מהולדת ילדים בתחילת חיי הנישואים עקב שיקולים כאלה, וראה גם דבריו בהערות הקודמות.

לג. בני זוג שרוצים להינשא אך אם לא יתירו להם למנוע הריון ידחו את נישואיהם, יש מי שכתב שעדיף שיינשאו מיד וימנעו הריון באמצעים המותרים מאשר ידחו את הנישואים, כיוון שבמצב כזה לא יקיימו מצוות פרייה ורבייה בכל מקרה, וכך לפחות האיש לא יעבור על האיסור להיות ללא אישה⁷². כיוצא בזה, יש מי שהורה שבני זוג לא נשואים שנכשלים בביאות איסור ראוי להם שיינשאו למרות שאז ימנעו הריון. אבל לכתחילה ההוראה הפומבית היא שצריך להתחתן מוקדם וללדת מוקדם. ההיתר למניעה במקרים יוצאי דופן כאלה צריך להיות בצנעה ולא בפרסום⁷³.

footnotes: ⁷² שו"ת אגרות משה, אבן העזר, חלק ד, סימן לב. והוסיף שבמקרה כזה אין להתיר שום אמצעים שיש בהם שאלה הלכתית של השחתת זרע, גם כאלה המותרים בדרך כלל לשיטתו, כגון קוטלי זרע. וראה גם הרב איתמר ורהפטיג ('עוד בעניין מניעת היריון בבני זוג שלא קיימו פרייה ורבייה', אמונת עתיך 114, טבת תשע"ז, עמ' 148–149), שעקב התופעה של דחיית גיל הנישואים הציע תקנה לעורר את הציבור להינשא בגיל צעיר (עד גיל 23), ולפרסם שמי שחושש מפני נטילת אחריות על הקמת משפחה אפשר יהיה למצוא לו היתר פרטי של דחיית קיום מצוות פרייה ורבייה תוך שידול להוליד לפחות ילד אחד קודם דחיית ההריונות הבאים. ⁷³ הוראה בעל פה מהרב יעקב אריאל בפגישתו עם רבני פוע"ה, י"ז בכסלו תשס"ב. הרב אריאל הורה לרב מנחם בורשטין, שגם אם בני הזוג אינם נכשלים בפועל אך הם פונים לרב בבקשה להינשא ולמנוע הריון, ואם לא יתירו להם זאת הם לא יינשאו ועלולים להיכשל, יש להתיר להם להינשא ולמנוע הריון כדי למנוע כישלון. לעומת זאת, הרב דוב ליאור הורה לרב מנחם בורשטין שאין להתיר מניעת הריון גם במקרים כאלה שיש חשש לכישלון. לדבריו אפשר ללמוד מדברי עקידת יצחק (וירא, שער כ), שאין להקל בדברים ציבוריים גם אם הדבר יגרום ליחידים להיכשל כישלונות חמורים יותר.

"לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ" אינו מתבטא רק בזוגיות, אלא בעיקר במשפחתיות הרחבה... בכוונה תיארה התורה את הזוגיות והמשפחתיות כשני צדדים של מטבע אחד... הא בהא תליא: אין זוגיות ללא משפחתיות, ואין משפחתיות ללא זוגיות. לעומת התיאור האידילי והאידיאלי של התורה, נוצר בעולם הפוסט-מודרני נתק בין השתיים. זוגיות, אומנם בוסרית, מתחילה בגיל צעיר מאוד, בגיל העשרה, והמשפחתיות נדחית לעשור השלישי. לרוב, כשמקימים כבר משפחה, יש מאחורי כל אחד מבני הזוג עבר לא קטן של התנסויות בזוגיות, שהתחלפה במקרים רבים כמה וכמה פעמים. בקרב שליש מהזוגות הנשואים המשפחה מתפרקת, ונוצרת זוגיות חדשה במנותק מהמשפחה הביולוגית. הנתק בין הזוגיות למשפחתיות מגיע לשיא עיוותו בתופעה הפושה והולכת של ילד ללא אב... אם כזאת, שרק טובת עצמה לנגד עיניה, אינה מביאה בחשבון את התוצאה של האנומליה של ילד שאינו יודע מי אביו. כל זה הוא תוצאה של אווירת חוסר האחריות, המאפיינת את החברה הפוסט-מודרנית. המורטוריום, אי נטילת אחריות, שהסתיים פעם בגיל העשרה, נמשך עתה כעשרים שנה נוספות! עם ישראל אינו יכול ללכת בדרך חתחתים זו. תפיסת החיים שלו היא ערכית... בתקופת הפוריות של האשה, חייבת להיות העדפה מתקנת. בראש סולם הערכים בתקופה זו חייבת לעמוד המשפחה, כי זו מצווה עוברת; אין לה זמן אחר. קצב התפתחותה של הקריירה המקצועית חייב אפוא להתאים את עצמו לקצב התפתחותה של הקריירה המשפחתית. רוחות המערב, הפולשות לתוך בתינו, מלחיצות את צעירינו. אופנת המורטוריום, המעלה את הגיל של העדר אחריות עד לשנות השלושים, משפיעה גם עליהם. הם קולטים את המסרים המסולפים, שלפיהם אחריות משפחתית היא נטל כביכול, וילדים הם כאילו גורם מפריע לקידום האישי. המילכוד של צעירנו בלתי נמנע. גם הם שואפים, ובצדק, להישגיות מקצועית. מאידך, הם אינם מרשים לעצמם את חיי ההפקרות המקובלים בעולם – של זוגיות ארעית לא חוקית ולא מחייבת. מוצעת אפוא כעין פשרה: אמנם מתחתנים כדת משה וישראל, אך נדבקים בחיידק ההפרדה בין הזוגיות למשפחתיות. זוגיות – כן, משפחתיות – עדיין לא. זהו שורש המחלה, ויש לרפאה. כשם שאנו מחנכים צעירים לקיום תורה ומצוות ולחיי אמונה בה' ובתורתו, כך עלינו לראות אתגר חינוכי בשחרור הצעירים מכבלי האווירה הפוסט-מודרנית בתחום זה. הרב יעקב אריאל, 'זוגיות ומשפחתיות', צהר לנישואין, עמ' 219-213 ⁷⁴

footnotes: ⁷⁴ צהר כז (כסלו תשס"ז), עמ' 91–96.

נישואין כשידוע שיצטרכו למנוע הריון

לד. זוג שעומד לקראת נישואין ואסור לאישה להרות עקב בעיה רפואית, אסור להם להינשא על דעת שימנעו הריון באמצעים שיש איתם בעיה של השחתת זרע, אפילו אמצעים שהותרו לזוגות נשואים במקום סכנה, כגון מוך⁷⁵. אך אם כבר התקשרו זה עם זו, ויהיה להם צער גדול להיפרד עד כדי סיכון, יש מי שהתיר להם להינשא ולמנוע הריון, אפילו באמצעים כאלה, עד אשר תבריא⁷⁶. למעשה, במקום צורך גדול, אפשר להתיר להם להינשא ולמנוע הריון באופן זמני באמצעים המותרים, כגון גלולות⁷⁷.

footnotes: ⁷⁵ שו"ת כתב סופר, אבן העזר, סימן כו. שו"ת מהרש"ם, חלק א, סימן נח. שו"ת לבושי מרדכי, מהדורה רביעאי, סימן סח. שו"ת ציץ אליעזר, חלק ז, סימן מח, פרק ה, יז. ⁷⁶ שו"ת אגרות משה, אבן העזר, חלק א, סימן סז. ⁷⁷ שו"ת ציץ אליעזר, חלק ט, סימן נא, שער ב, פרק ב, ה.

לה. אישה שאסור לה להרות עקב בעיה רפואית, והיא עומדת לפני נישואיה, חייבת להודיע על כך לאיש שהיא עומדת להינשא לו, אפילו אם היא יכולה למנוע הריון באופנים המותרים, ואפילו אם הצורך במניעת הריון הוא זמני בלבד, אחרת יוכל לבוא בטענת אונאה בקידושין⁷⁸.

footnotes: ⁷⁸ שו"ת ציץ אליעזר, חלק ז, שם. כאשר מדובר באמצעים שיש לגביהם שאלה הלכתית מצד עצמם, איסור ההונאה חמור עוד יותר שכן מלבד עצם מניעת ההריון יכול הבעל לטעון שלא היה מסכים להינשא מראש על דעת שיצטרך לחיות עם אשתו באופן השנוי במחלוקת הפוסקים.

התייחסות מפורטת לגילוי והסתרת מידע רפואי בשידוכים הובאה בכרך הראשון, פרק ב – 'גילוי והסתרת מידע רפואי בשידוכים', מעמ' 15 ואילך.

שימוש באמצעים למניעת הריון ללא ידיעת הבעל או ללא הסכמתו

לו. ככלל, ההחלטה על מניעת הריון צריכה להיות החלטה משותפת של בני הזוג, לכן האישה צריכה לומר לבעלה ולקבל את הסכמתו כשהיא רוצה למנוע הריון, גם כשמניעת ההריון מותרת על פי ההלכה. מלבד הטעמים שיובאו להלן בהלכה הבאה, קיים טעם פשוט של זוגיות נאותה ושלום בית, ולא ייתכן שדבר כה מהותי לחיי הנישואין יתבצע ללא ידיעה או ללא הסכמה משותפת של שני בני הזוג. במקרים של חילוקי דעות, על בני הזוג להשתדל מאוד להגיע להחלטה מוסכמת. הסכמה כזאת בנושא כה רגיש עשויה להיות חיונית ביותר ולהשפיע לטובה על קיום שלום הבית בין בני הזוג. במידת הצורך אפשר להיעזר בגורם נוסף כגון רב פוסק שמכיר את בני הזוג ובקי בהלכות אלה.

לז. ההלכה שלפנינו עוסקת בגדרים הלכתיים-משפטיים הנדרשים להפעלה במקרי קיצון, שבהם בני הזוג אינם מצליחים להגיע להסכמה. כמובן, הדרך הנכונה היא לקבל החלטה מוסכמת ולשמור על זוגיות נאותה ושלום בית.

כאשר האישה מבקשת למנוע הריון, אך בעלה מתנגד לכך:

• יש שאסרו על האישה להשתמש באמצעי מניעה בלי רשותו של הבעל, גם אם מדובר בחשש סכנה וגם אם מדובר בזמן מוגבל, כיוון שהאישה משועבדת לבעלה ללדת ילדים, וצריך את הסכמת שניהם כדי למנוע הריון⁷⁹. מובן שאין הבעל יכול לכוף את אשתו להסתכן, אך לפי דעה זו אם הבעל אינו מסכים למניעת הריון, הוא יכול לבקש לגרשה.

footnotes: ⁷⁹ שו"ת חתם סופר, יורה דעה, סוף סימן קעב, שם, חלק ו, סוף סימן מ. וכתב שם שדין זה נכון במיוחד בזמננו כשיש חרם דרבנו גרשום, והבעל לא יכול לשאת אישה אחרת וגם לא יכול לגרשה בעל כורחה. שו"ת דברי מלכיאל, חלק א, סימן ע. הרב אברהם אשכנזי, דבריו הובאו בשו"ת ישמח לב, יורה דעה, סימן ה. הרב יהושע נויבירט, דבריו הובאו בנשמת אברהם, אבן העזר, סימן ה, עמ' קלח. אמנם בהסכמתו לאנציקלופדיה הלכתית רפואית (כרך א, עמ' קיא), לאחר שכתב שאין היתר למנוע הריון על ידי שימוש בגלולות ללא הסכמת הבעל, הוסיף "אלא אם כן מקרים מיוחדים".

• ויש שהתירו למנוע הריון באופן זמני במקום חשש סכנה גם ללא הסכמת הבעל, כיוון שאינה משועבדת לו במקום שיש חשש סכנה והוא אינו רשאי למנוע עונתה⁸⁰. אך כשאין חשש סכנה וההיתר הוא משום מחלה או חולשה, עליה לומר זאת לבעלה, והוא יצטרך להחליט האם להסכים לכך או לבקש לגרשה, ובכל אופן אינו יכול להכריחה ללדת כעת⁸¹.

footnotes: ⁸⁰ שו"ת יד יצחק, חלק ב, סימן צט. שו"ת ציץ אליעזר, חלק ט, סימן נא, שער ב, פרק ד, יב. שו"ת תשובות והנהגות, חלק א, סימן תתפו. גם בשו"ת תורת חסד (אבן העזר, סוף סימן מד) כתב שיש לפקפק בצורך בהסכמת הבעל במקום שיש לאישה סכנה להרות. ⁸¹ שו"ת ציץ אליעזר, שם.

• ויש מי שהתיר למנוע הריון לזמן מוגבל גם כשאין חשש סכנה אלא גם במקרה שהאישה קיבלה היתר מרב למנוע הריון עקב מחלה או עקב חולשה, אף ללא הסכמת הבעל או ידיעתו, כיוון שאישה אינה מצווה על פרייה ורבייה. ואף על פי שהיא משועבדת לבעלה ללדת ילדים, הרי גם הבעל משועבד לאשתו לקיום מצוות עונה, וכמו שלאדם חולה מותר להימנע מקיום מצוות עונה באופן זמני, כך האישה יכולה להימנע באופן זמני משעבודה לבעלה להולדת ילדים עקב מחלתה. אך אם מדובר במניעת הריון קבועה לצמיתות עליה לומר זאת לבעלה, והוא יצטרך להחליט האם להסכים לכך או לבקש לגרשה, ובכל אופן אינו יכול להכריחה להמשיך ללדת⁸².

footnotes: ⁸² שיעורי תורה לרופאים, חלק ד, סימן רכו. וראה שם שגם במקרה שילדיהם נפטרו כתוצאה ממחלה תורשתית מותר לה למנוע הריון ללא ידיעת בעלה כשהוא מסרב למנוע הריון.

לח. כאשר מניעת ההריון יכולה להתבצע רק באמצעי מניעה שיש בהם שאלה הלכתית של השחתת זרע, כגון מוך, יש שכתבו שעדיף דווקא שהבעל לא יידע שאשתו משתמשת באמצעי מניעה בהיתר, כדי שיהא אצלו בגדר 'דבר שאינו מתכוון'⁸³. ויש מי שיעץ עצה שהאישה תספר לבעלה שהיא הולכת לרופא כדי לאפשר להם קיום יחסי אישות למרות מחלתה מבלי להסתכן, ושהדבר כולל גם אפשרות למניעת הריון באמצעים שיש בהם שאלה הלכתית של השחתת זרע, ותקבל את הסכמתו העקרונית לכך, אך לאחר מכן לא תספר לו איזה טיפול קיבלה, וכך מניעת ההריון באופן הבעייתי תהיה בהסכמתו העקרונית אך ללא ידיעתו את הפרטים⁸⁴.

footnotes: ⁸³ שו"ת פתחי שערים, סימן יא. שו"ת שי למורא, סימן לד. שו"ת חלקת יעקב, אבן העזר, הערה בסוף סימן ס. ⁸⁴ שו"ת ציץ אליעזר, חלק ט, סימן נא, שער ב, פרק ב, ח.

לט. אישה שמונעת הריון בהיתר של רב ללא הסכמת בעלה, בעלה מחויב בקיום מצוות עונה כרגיל ואינו יכול למנוע עונתה ואפילו אם הוא שאל רב אחר שאסר אצלם מניעת הריון. אך אם אין היתר הלכתי למניעת ההריון, רשאי הבעל למנוע עונתה ממנה ואף לדרוש לגרשה⁸⁵.

footnotes: ⁸⁵ שו"ת תשובות והנהגות, שם.

מ. ככלל, אסור לרופא לסייע לאישה למנוע הריון ללא ידיעת בעלה. אך במקרים שמותר לאישה למנוע הריון ללא הסכמת בעלה, על פי מה שנתבאר לעיל, מותר לרופא לסייע לה למנוע הריון, כגון לשים לה התקן תוך רחמי⁸⁶.

footnotes: ⁸⁶ שיעורי תורה לרופאים, שם.

התייחסות לשאלה האם רופא שיודע על אישה שמשתמשת באמצעי מניעה ללא ידיעת בעלה וללא הסכמתו צריך לספר על כך לבעל, הובאה לעיל בכרך הראשון, פרק כג – 'דילמות רפואיות-הלכתיות', עמ' 278, הלכה לז.

שימוש באמצעי מניעה לצרכים אחרים, לא למניעת הריון

מא. במקום צורך חיוני לבני הזוג, יש שהורו שבאופן זמני מותר לאישה ליטול גלולות למניעת הריון כדי להיות טהורה, כגון אישה שנשואה לחייל וחשוב להם להיות מותרים כשהוא מגיע הביתה או אפילו זוג היוצא לחופשה ורוצים להיות מותרים באותו זמן⁸⁷.

footnotes: ⁸⁷ הרב משה טנדלר בפגישתו עם רבני פוע"ה, ה' בשבט תשע"ג. כך גם הורה הרב מרדכי אליהו לרב מנחם בורשטין כמה פעמים.הערת ד"ר חגית דאום – בדרך כלל כדי לדחות וסת לקראת חופשה אין לוקחים גלולות למניעת הריון אלא כדורי פרוגסטרון (כגון פרימולוט נור, ראה לעיל בכרך הראשון, פרק ד – 'קביעת תאריך החתונה עם גלולות או בלעדיהן', בפִּסקה 'גלולות פרוגסטרון', עמ' 59), אשר דוחים את הווסת ואין להם תפקיד במניעת הריון.

התייחסות לנטילת גלולות למניעת הריון כהכנה לטיפולי פוריות הובאה לעיל בכרך השני, פרק לד – 'הפרעות הורמונליות – אנדוקרינולוגיה', עמ' 141, הלכה א.