Sha'ar HaMelekh on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations Chapter 6
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אחד זרע כשר ואחד זרע פסול כו'. ברייתא פרק ד"מ דף ס"ד ע"ב זרעו אין לי אלא זרע כשר זרע פסול מנין ת"ל מזרעו בתתו וכה"ג דרשינן פ"ק דקידושין ד"ד ע"א גבי בת כהן וזרע אין לה אין לי אלא זרע כשר זרע פסול מנין ת"ל אין לה עיין לה וראיתי להתוס' ז"ל בפרק האומר דף ס"ו ע"ב ד"ה ולזרעו הק' מהא דפ' קמא דקידושין למאי דאמרי' התם בן גרושה דעבודתו כשרה מנ"ל אמר ר"י אמר שמואל דאמר קרא ולזרעו אחריו בין זרע כשר בין זרע פסול ותירצו ז"ל וי"ל דשאני הכא דזרעו מיותרת דה"מ למכתב ולבניו שהרי בבנות לא שייך ברית כהונת עולם כו' וראיתי למורנו הרב בס' בתי כהונה ח"ב בחלק בית אבות ד"ז הקשה משם הרב כמהר"ח עשאל למאי דמשמע מדבריהם דאי הוי כתיב בניו הוי משמע דוקא כשרים מהא דאמרינן בת"כ בני אהרן יכול חללים ת"ל הכהנים אלמא דבני אהרן אף פסולים במשמע והוא ז"ל תירץ דהתם מכח היתור קא דייק שכבר כתיב הכהנים ומדכתיב בני אהרן הו"א דאתא לרבות אף חללים דאם למעוטי חללים כבר כתיב הכהני' דמשמע כשר דוקא אלא דלרבויי חללים הוא דאתא וז"ש בני אהרן יכול חללים מכח היתור ת"ל הכהנים שנראה מזה דדוקא כשרים ולא מסתבר לאוקומי יתורא לזה הפך משמעות הכהנים אלא אתא לאפוקי בנות אהרן אבל גבי והיתה לו ולבניו דליכא יתורא ודאי דמ"ש בניו כשרים דוקא במשמע ומיהו בפ' יש נוחלין דף קט"ו ע"א ד"ה בן הבן כתבו בהדיא דבן אפילו פסול במשמע הפך דבריהם דהכא אלו ת"ד יע"ש: ואנכי הרואה שלא זו בלבד דבריהם סותרי' אלו את אלו אלא שדבריהם דהכא סותרים לתלמוד ערוך מהא דגרסינן בפ' בן סורר דף ע"א ע"א אמתני' דקתני ר"י אומר אם לא היתה אמו ראויה לאביו אינו נעשה בן סורר ומורה פרכינן התם מאי אינה ראויה אילימא חייבי כריתות ומיתות סוף סוף אבוה אבוה הוא ואימיה אימיה אלא כו' ופי' רש"י דהא בקרא לא כתיב אישות באמו אצל אביו יע"ש והשתא מאי קושיא הא כיון דכתיב כי יהי' לאיש בן כו' דוקא כשר במשמע ולא בן פסול אלא ודאי משמע דכל מקום שנאמר בן אפי' פסול במשמע וכמ"ש בפ' יש נוחלין כי על כן לדידי חזי לי דעיקר קושיתו ליתא דודאי ס"ל להתוספ' דידן דבן אפי' פסול במשמע אלא דהכא גבי והיתה לו ולבניו א"א לומר דאפי' חלל במשמע שהרי מחולל קרי' רחמנא שנתחלל מקדושת כהן לעבודתו דמה"ט אפי' לפי האמת דכתיב ולזרעו ומרבינן זרע פסול לא מרבינן אלא לענין דיעבד אבל לכתחלה אינו ראוי לעבודה כמ"ש רש"י שם ואם כן אי הוי כתיב ולבניו ודאי דלא היה לנו לומר אפילו פסולים במשמע ולענין דיעבד קא מיירי קרא דהא ודאי אין דרך לומר דקרא לדיעבד קא אתי כדאמרי' בפ' הערל. דאי לא כתיב קרא יע"ש אלא משום דאייתר לן ולזרעו מכח יתורו דוחקינן לומר דאתא לרבויי זרע פסול. ולענין דיעבד אבל ממשמעותו גרידא אין סברא כמ"ש משא"כ בההי' דת"כ דאיכא למימר שפיר דאפי' חללי' במשמע דאפי' דנתחללו מקדושתן לענין עבודה ותרומה אפי' הכי קדושתן עליהן לענין טומאה ובהכי ניחא ההוא דפרק בן סורר ומורה כנ"ל נכון. והרשב"א שם תי' לקושית התוס' וז"ל ומסתבר' דלא מקרי זרע פסול אלא פסולי קהל כגון נתין וממזר והנהו אצטריך קרא לרבויינהו מזרע אין לה עיין לה אבל פסולי כהונה זרעו מיקרי ומש"ה מרבינן ליה הכא מזרעו ד"ש כל זרעו כו' יע"ש: וק"ל טובא לפי תי' שהרי הא דבן גרושה ובן חלוצה דעבודתו כשרה ר"ע קאמר לה התם בברייתא. ולפי דבריו תיקשי לרבי ישבב דקאמר התם בפ' האומר דף ס"ח אליבא דר"ע דכל שאין לו ביאה בישראל הולד ממזר א"כ היכי קאמר ר"ע הכא דבן גרושה עבודתו כשרה ונפקא ליה מקרא דולזרעו הא בן גרושה מפסולי קהל הוה וזרע פסול לא מקרי זרע וא"כ הו"ל לתלמודא להקשות הניחא לר' סימאי אלא לר' ישבב דאמר כל שאין לו ביאה כו' מאי איכא למימר כדפריך בדוכתי טובא וכן נמי קשה למה שהקשה עוד שם לתירוץ ר"ת שתירץ דאסיפיה דקרא דכתיב ברית כהונת עולם סמיך וז"ל ואינו מחוור דא"כ אף אני אביא כל הפסולים ואפי' כהן שבא על אחותו והוליד ממנה בן דהא בקרא דכהונת עולם לא כתיב ביה ממזר ולא חלל כו' דמאי קושיא דאימא ה"נ שהרי לר' ישבב אליבא דר"ע עכ"ל דאפילו כהן ממזר עבודתו כשרה ואם כן מדר' ישבב נשמע לדידן דאפי' ממזר נמי וצ"ע. תו ק"ל טובא לפי תירוצם ז"ל דפסולי כהונה מיקרי זרעו שפיר מהא דגרסי' בפ' הערל אמתני' דתנן הערל וכל הטמאים אסורים לאכול בתרומה מנ"ל אמר ר"י משום רבי ישמעאל אמר קרא איש איש מזרע אהרן איזהו דבר השו' בזרעו של אהרן זו תרומה ואימא חזה ושוק ומשני' ליתיה בחוזרת והדר פריך תרומה נמי האיכא חללה ומשני חללה לאו זרע דאהרן ע"כ הרי מבואר דפסולי כהונה נמי לאו זרע אהרן מקרי וא"כ קשה נמי נימא הכי דזרע פסולי כהונה לא זרעו דפנחס מיקרי דמ"ש ובשלמא לתירוץ התוס' שכתבו דהנהו מיתורא דזרעו קא דריש מדהו"ל למכתב ולבניו ניחא שפיר דהתם זרע אהרן איצטריך לגופיה דאי הוה כתיבי מבני אהרן הוה משמע דבנות אהרן לא הוזהרו על אכילת תרומה בטומאה להכי כתיב זרע אהרן אכן לתירוץ הרשב"א ז"ל דפסולי כהונה ממשמעותו דזרעו נפיק ק' טובא וכן קשה למה שתי' הר"ב החידושין פ"ק דקדושין לקושית התוס' הלזו וז"ל וי"ל דהכא כיון דזרעו פסול לא משמע ביה שאם היה לה זרע פסול אע"פ שעכשיו אין לה הרי נפסלה מן התרומה כיון שנבעלה לפסול אם כן זרע זרעה פסול נמי לית לן לאתויי מינה אלא דוקא זרע זרעה כשר דומיא דזרע' א"ד יעוין שם דלפי תירוץ זה דבעלמא זרע פסול אקרי זרע ממשמעותיה דקרא א"כ היכי אמרינן בפרק הערל דחללה לאו זרע דאהרן היא הא זרע פסול מיקרי זרע ובר מן דין ק' לפי תירוץ זה מההיא דפרק ד' מיתות גבי מעביר בנו ובתו דאמרי' אין לי אלא זרע כשר זרע פסול מנין והביאו הרב לעיל מזה ועל הכל צ"ע כעת: ובירושלמי דסוטה אמתני' דתנן אילונית וזקנה כו' אינן שותות גרסינן התם שנא' ונקתה ונזרעה זרע הראוי' להזריע כו' איתיבון הרי אלמנה מכ"ג הרי היא ראויה להזריע זרע שניא הוא דכתיב ולא יחלל זרעו תמן תנינן ממזר פוסל ומאכיל והכא את אמר הכין א"ר תנחומא תיניין וזרע אין לה מ"מ ברם הכא ונזרעה זרע ולא פסול ע"כ הרי מבואר דמפסולי כהונה ג"כ מיקרי זרע פסול שלא כדברי הרשב"א וצ"ע: הגהות הרה''ג יוסף שאול נאטאנזאן - על שער המלך אחד זרע כשר וכו'. מ"ש אי זרע פסול מקרי זרע עיין פר"ד דרך הקודש דרוש שביעי מ"ש מהר"י באסאן ז"ל ועיין בט"ז או"ח ס' תקצ"א ס"ק ג' ועיין בשו"ת מוהרי"ט בשניות חא"ח ס' ו' ועיין תמורה דף ה' ע"ב שאני התם דקאמר קרא לא יחלל זרעו וברש"י ותוס' שם ולכאורה הי' מקום לומר דמדקרי לי' זרעו ע"כ אינו ממזר דממזר ל"מ זרע אבל ירושלמי סוטה שהביא המחבר משמע להיפך וצ"ע. ועיין ריטב"א קדושין שם ובט"א חגיגה דף ג' גבי אברהם ראש לגרים ועיין יראים מצוה ע"ט: מעשה חושב (כ) ואנכי הרואה כו' אלא שדבריהם דהכא סותרים לתלמוד ערוך. צ"ע קצת דלא הביא כלל סוגיא דיבמות דף כ"ב ע"ב גבי בן דפוטר אמו מיבום דצריך דרשה דעיין עליו שגם ממזר פוטר דמשמע מזה דבן סתמא משמעו כשר דוקא (דאע"ג דהתוס' שם דחקו לומר דסד"א למילף אחוה מבני יעקב ולמימר בהיפך דממזר מזקיק אף ממזר איננו פוטר ולכן צריך דרשה דעיין עליו אבל א' לא"ה הי' בן פסול נמי במשמע גם בלא דרשה דקרא וכמ"ש בפ' י"ג מ"מ מסתמא דהש"ס משמע דבן סתמא משמע דוקא כשר כמו זרע דפ' ד"מ ורפ"ק דקדושין) וא"כ אין זה אלא סתירה מדברי התו' בפ' האומר לדבריהם בפ' יש נוחלין וגם לדבריהם כאן ביבמות שהבאתי אבל אינם סותרים דברי התלמוד כיון דביבמות בפשיטות משמע כן דבן סתמא משמע דוקא כשר ולא פסול וכמ"ש בקדושין פ' האומר אלא דהאי דיבמות ודפ' י"ג סותרים בזה להאי דבן סורר ומורה דשם משמע בתלמוד דבן סתמא פסול נמי במשמע וכדאיתא נמי בת"כ בני אהרן יכול חללים: