Sha'ar HaMelekh on Mishneh Torah, Paschal Offering Chapter 10
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
השובר עצם בפסח טהור ה"ז לוקה כו'. שמעתי מקשים ומטו בה משמיה דגברא רבא מוהר"א ברודא ז"ל דמנ"ל דועצם לא תשברו בו לאזהרה אתא אימא דא"צ לשוברו קאמר דסד"א דמחוייב לשבור שמא ניקב קרום של מוח כדאי' בחולין די"א מש"ה אתא קרא לומר דא"צ דאזלינן בתר רובא דדומיא דהכי אמרינן בזבחים דף ס"ו אמר ראב"ש שמעתי בחטאת העוף שמבדילין ומאי לא יבדל אין צריך להבדיל ופרכינן אלא מעתה כי יכרה איש בור ולא יכסנו ה"נ כו' וכתבו התוס' ז"ל שם דמכל לאוין שבתורה לא ק"ל דלמאי כתביה אם לא ללאו אבל הא דמסברא הו"א דחייב להבדיל אמרינן דא"צ להבדיל קאמר ואם כן ה"נ דכוותה ומתרצים משמו דכיון דקי"ל דהשובר בפסח טמא אינו לוקה משום דאמר קרא בו בכשר ולא בטמא עכ"ל דקרא לאזהרה אתא וברור אמנם הא ק"ל דבפ"ק דחולין אמרינן אתיא מרישא דעולה דכתיב ונתח אותה לנתחיה ולא נתחיה לנתחיה וניחוש שמא ניקב קרום של מוח כו' וקי"ל דאינו יכול לחתוך נתחיה לנתחיה כמ"ש רבינו ז"ל פ"ו מה' מעה"ק הלכה י"ט וע"ש במרן כ"מ ז"ל והשתא אמאי לא נימא דקרא ה"ק דדוקא לנתחי' חייב לחתוך וא"צ לחתוך נתחיה לנתחיה דסד"א דנחתוך משום חששא שמא ניקב קרום של מוח קמ"ל דאזלינן בתר רובא אחר זמן רב נדפס ובא ס' צאן קדשים וראיתי שם בזבחים הק' קושיא הלזו משם שמעתי מקשים וכתב וז"ל והיה נ"ל דמהיכא ס"ד דצריך לשבור כדי לבדוק הא אפשר למיבדק ע"י גומרתא דמנח עליו ובדיק ליה כדדחי התם בחולין אבל תוס' בפסחים דפ"ה ע"א ד"ה כשהוא כתבו דבגומרתא אסור משום הפסד קדשים אבל אחר העיון קו' זו שיבוש הוא דהא בפסח שני נמי כתיב ועצם לא תשברו בו וע"כ ללאו כתיב א"ד יע"ש וא"כ נראה דקו' דידן מתרצה בהכי דליכא למימר דלא נתחיה לנתחיה דקאמר קרא א"צ קאמר דמהיכי תיתי דצריך לחתוך הא אפשר דפלי ליה ובדיק ליה כדדחינן התם וכעין מה שתי' לההיא דשבירת עצם שבתי וראה דתי' זה אינו מעלה ארוכה דקו' דידן אינו אלא למאי דהוה בעי למילף תלמודא דאזלינן בתר רובא מרישא של עולה תיקשי ליה דאם כן מנ"ל דאסור לחתוך נתחיה לנתחיה דילמא א"צ קאמר קרא וכן נמי ק"ל ז"ל גבי שביר' עצם למר בר רב אשי דהוה בעי למילף משבירת עצם דאזלינן בתר רובא הוא דק"ל דאלו לפי האמת דנפ"ל הא מילתא דאזלינן בתר רובא מקראי אחריני כדמסקינן התם לא קשי' מידי דע"כ לאזהרה הוא דאתא קרא דאלו לומר דא"צ ומשום דאזלינן בתר רובא הרי נפ"ל הא מילתא מקראי אחריני ומהתימא על הרב צאן קדשים איך עלה בדעתו ליישב כן שבתי וראה דקו' דידן נמי מתרצה על דרך תי' הרב צאן קדשים דעכ"ל דכי כתיב לנתחים ולא נתחיה לנתחיה לאיסורא הוא דאתא ולא לומר דא"צ ממה ששנה הכתוב וכתב ואם מן הצאן קרבנו כו' ונתח אותו לנתחיה ואי א"צ קאמר למאי אצטריך קרא לשנות אלא מוכרח דלאיסורא הוא דאתא ואשמועינן דבצאן נמי איסורא כנ"ל נכון: