העופות והמנחות אינם עושים תמורה כו'. דין זה פשוט פ"ק דתמורה ומשמע שם דהלכה פסוקה היא האמנם ראיתי להרא"ש ז"ל בפי' למס' קינים פ"ב משנה ח' שנדפסו מחדש בשיטת הרב החדושין וז"ל והר"י מאורליינש היה רוצה לתרץ דהתם מיירי בעוף כו' ועוף לא שייך בו תמורה והיה ק' לו דאמרינן סתם ספרא ר"י ואיהו סבר דיש תמורה בעוף ע"כ יע"ש: ואנכי הרואה חפשתי ולא מצאתי היכא כתיבא סברת ר"י הלזו ובריש פ"ג דתמורה פרכינן וכלל הוא והרי עופות דקרבן יחיד ואינו עושה תמורה ומשני כי קתני בבהמה קתני והדר פריך ולד דקרבן יחיד הוא ואינו עושה תמורה ומשני הא מני ר"י היא ומדלא משנינן אקושי' דהרי עופות הא מני ר"י היא משמע דלכ"ע אינה עושה תמורה ודוק. ועיין בחידושי הריטב"א פ"ק דקידושין ד"ז ד"ה הא לא דמיא שכתב בסוף לשונו וז"ל ובההוא דרבי הושעיא דמס' כריתות דעשיר שהפריש קרבן עני ואמרינן עלה קדושת דמים מדחה אין פי' שמדחה תמורה כאידך דכריתות דהתם לא איירי ר"א כלל אלא פי' דקדוש' דמים היא עצמה נדחית ויש גירסאות שגורסי' מידחייה והוא כמ"ש ויש לאומרה כפי חברותיה ואע"ג דר"א לא איירי בתמורה קים ליה לתלמוד' דה"נ דינא כאידך שעושה תמורה ותמורתה כיוצא בה א"ד יע"ש והדבר תמוה שהרי משנה שלימה שנינו אין תמורה בעופות ואיך כתב דה"נ דינא כאידך וי"ל בדוחק וצ"ע: