יחוד י"ב וגם הוא אל הנז"ל. ולא כתב הפסוק עצמו כי אם הר"ת וס"ת וחפש תמצא וזהו לבש שדי שין יוד נון דלת למד תו יוד ואו דלת ועם השמנה יתירים יעלה ¹ בירושלים ש"ע רוכ"ב כ"ו ע"ב ק"ל תקצ"ח עם שלשה ההי"ן תרי"ג תנועה ² ג' ב"ן שתי הויו"ת מ"ה כ"ו. שי"ן דל"ת יו"ד. שי"ן יו"ד נו"ן. דל"ת למ"ד תי"ו. יו"ד וא"ו דל"ת וט' אותיו' שני' יתירי' כנגד הכוללי' שְיְיֵהְן וּמִהם:

footnotes: ¹ א"ה יוס"ד כי ברבוע כ"ד אותיו' וציורו ק"ד כנ"ל קכ"ח עכ"ל[ בגי' שם בציון שלשה הוי"ות דב"ן וכל בן עולה קכ"ח שהוא קכ"ג וה' והשלשה פעמים קכ"ג עולי' ש"ע דהיינו תיבה א' ועם שלשה ההי"ן עולה שכינה. (אמר שמואל מתוך דברי הרב זלה"ה נלע"ד שהפסוק הזה הוא לספר בציון שם ה' וגו' ולכן ר"ת הם לב"ש. וגם תיבת לספר היא בגי' ש"ע וזהו מ"ש דהיינו תיבה הא' ועם שלשה ההי"ן עול' שכינ' כנלע"ד). בש"י קנ"א וקס"א אהי"ה דההי"ן ודיודי. (א"ש נלע"ד שהם ר"ת של בציון שם הוי"ה שהו' בש"י) שהו' בש"י רנס אלהים ה' באלף שדי יהוה (א"ש נלע"ד שהם ס"ת לספ בציון שם שהו' רנ"ס.) בציון שם עם הכוללל צבאות בירושלי"ם שופר תקצ"ח תתמ"ז שין (ב)(א"ה) יוס"ד העניין הוא כך כי ירושלם גי' תקפ"ו כמנין שופ"ר ואותיו' שופ"ר במילואם י"ב אותיו ע"ה ונדרשו בכוונת השופר והויין תכצ"ח ועם ג' ההי"ן הנז' בתחילת היחוד הויין תרי"ג ותהלתו גי' תתמ"ז שהוא שד"י במלואו שהוא תתי"ד נשאר ל"ג מן תתמ"ז והם כ"ו אותיו' מלוי המלוי דשדי כי הת' חסירה י' ועם ט' אותיו' המלא הויין ל"ה ולזה אמר וב' יתירים וכו' עכ"ל: ² תנועה צ"ל תנו' ע"ה ומפרש ואזיל שהוא ג' בן וכו' שם יוס"ד.