מערבין עבה"ט ועיין בשו"ת חכם צבי סימן י"א שכ' שסברת האוסר תמוה מאוד שיהיה חמור תוס' שבת שהוא מקבלו ברצונו ואינו אלא עשה בעלמא מבין השמשות שהוא ספק איסור סקילה כו' ועיין מח"ב שכת' ליישב זה והאריך בענין זה וכת' דאם קיבלו הצבור יש להחמיר כמה שכת' הב"י סעיף ד' אבל אם קבלי' לשבת ביחיד יש להתיר כסברת רבינו יואל וכמ"ש הח"צ דמסתימת פוסקים ראשונים משמע כר"י וכן נראה דעת הש"ע לקמן סי' שצ"ג ואפשר דגם רבי' שמרי' דאוסר מודה ביחיד אף דמהטור משמע דאוסר אף ביחיד ע"ש ועיין בדגול מרבבה דלקמן שצ"ג מיירי דאמר שמקבל תוספת שבת אם כן אינו רק עשה מש"ה יש להקל בשבות אע"ג דהפלוגתא שבמרדכי על אחר עניית ברכו מ"מ המחבר נמשך אחר לשון הטור שם משא"כ כאן מיירי אחר עניית ברכו שמן הסתם מקבל קדושת שבת ממש מש"ה השמיט דעת המיקל ע"ש: