(בש"ע) בתפילת המנחה כו' כתב מח"ב בשם תלמידי האר"י ז"ל שאף הנוהגים להניח תפילין במנחה אין להניח בע"ש ועיין לעיל סי' כ"ה: (א) ולאכול מיד עבה"ט ומ"ש ועכ"פ הנוהגים כו' עיין ביד אפרים ותמצא פירוש אמיתי בדברי המג"א בזה:

ופרוס. עבה"ט ובסידור מהר"י עמדן כתב שלא לומר והוא רחום בשבת ויו"ט בפד"ז ובקדושת ובא לציון ע"ש שהאריך ומח"ב כתב שבעה"ק ירושלים יש קהלא קדישא המתנהגים עפ"י מנהג רבינו האר"י ז"ל בדקדוק וגם הם נהגו לאומרו וכן בחברון ובכל א"י ומלכות מצרי' ואטליא וכל המקומות אומרים אותו והטור ושאר פוסקים לא כתבו רק שלא לאומרו בערבית דליל שבת אבל בפד"ז וסדר קדושה י"ל שהוא דרך שבה והמג"א לא כתב רק דיש מקומות דאין אומרים אותו ע"ש ועיין בתשובת הרשב"א סי' ת"ע והמח"ב שם כתב עוד תמי' שהרי לפני פ' תמיד כל העולם אומרים יה"ר שתמחול לנו כו' והא ודאי תפלה ותחנה הוא ולא שת לבו לזאת לבטלו כו' ע"ש. לענ"ד שזהו היה"ר אין לאומר' בשבתות וי"ט וכמדומה שכן נוהגים ועיין בהלק"ט ח"ב סי' קע"ב וכתב בש"צ בשם מהר"י סרוק בשם מהרח"ו כשאומר ופרוס כו' צריך לקום לקבל תוספת נשמה יתירה מבחינת הלילה. וע"ש בש"צ שי"ל ופרוס סוכת שלום עלינו ועל ירושלים כו' בסידורים נגררו אחר האבודרהם והלבוש שלא הזכירה ירושלים בפתיחה אך הטור והש"ע כתבוהו ועיין בשיורי ברכה בשם הרדב"ז בס' מגן דוד שא"ל ופרוס סוכת רחמים ושלום ושלא לחתום הפורס סוכת רחמים ושלום רק סוכת שלום לבד וכן הוא בש"ע וכתב בש"צ ואבודרהם ולבוש ובמח"ב העתיק בפתיחה ופרוס סוכת רחמים ע"ש. וע"ש בשם האר"י דבשבת אין להתפלל בעינים סגורים וטוב להתפלל מתוך הספר: