היום עבה"ט ועיין בתוספות שבת אם אירע בשבת הסמוך ליו"ט וע"פ בצהרים הסמוך ליו"ט שני יש להקל להתענות יום אחד לבד לכפרה ועיין באשל אברהם בשם בית יהודה באם חלם בע"פ אחר חצות לא יתענה בלילה משום מצות מצה וכ"כ ביד אליהו סי' ל"ב ועיין במח"ב בשם דבר משה מי שחלם בצהרים ביום א' של ר"ה יתענה מחצי היום עד חצי הלילה ואח"כ יקדש ויסעוד ויתענה יום ב' תענית שלם וכן יעשה כל ימיו למי שלבו נוקפו ע"ש ועיין בשירי כנה"נ דמ"ש הרמ"א למיתב תענית חצי יום השבת נכון לעשות כן ומ"מ מי שאינו רוצה למיתב תענית לתעניתו בזה אין מחייבין אותו ועיין במח"ב בשם הפר"ח במי שחלם ליל שבת והתענה בשבת ומ"ש היה יו"ט וחלם ג"כ והתענה נסתפק ד' פר"ח אם צריך למיתב תענית לתעניתו ב' ימים ועיין באשל אברהם בשם בית דוד באם חלם חלום רע על חבירו וכת' במח"ב בשם אוהל יוסף שאם חלם בשבת חלום רע על חבירו לא יאמר לו ע"ש וכן נ"ל עכ"ל:

(בש"ע ס"ה) או שיניו שנפלו וכ' במטה יהודה ואם היה לו כאב שינים לא יתענה כמ"ש האחרונים במהרהר ועיין בחינוך בית יהודה סי' ג' ובדבר משה סי' ך"ב:

המסוכן עי' בה"ט ועיין בשו"ת נחלת שבעה סי' ל"ט שעשה מעשה לברך החולה בשבת בבה"כ אע"פ שהחולה לא היה שם בעיר רק בישוב שהיה רחוק מהלך שעה ויותר ודלא בלקוטי מהרי"ל שכתב שאין לברך כשאינו בעיר דשמא מת או הבריא ע"ש מגיטין דאפי' הניחו זקן או חולה נותנו לה בחזקת שהוא קיים וגדול אחד כתב להעמיד דברי מהרי"ל והוא חזר והשיב לו ע"ש מסי' ע"ז עד סי' פ"א ומ"ש הבה"ט מדברי המגן אברהם לומר שבת הוא מלזעוק עיין בא"ר. ועיין בשערי אפרים שער יוד סעיף מ"ד ובפתחי שערים שם שי"ל שבת הוא מלזעוק ורפואה קרובה לבא וברחמיו המרובים ירחם עליו השתא בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן ע"ש: