משכירו. עבה"ט ועיין בתשובת ב"ח החדשות ס"ד מ"ש בזה ועיין בדבר שמואל סי' רנ"ז בעי' גינובה שהשרים הסרוקטוטריש אין להם כח בכוללים העיר בשווקים ורחובות אין שכירות שלהם מועיל כו' ע"ש ועיין בשו"ת חו"י סי' קל"ה שתמה על עיירות שנוהגים היתר בטלטול ברחוב היהודים ואסור חוצה לו דממ"נ אם שכרו מהשר כו' ע"ש ועיין בשבות יעקב ח"ג סי' ך"ט כתב דבאותן מקומות שיש עבר הנהר בתוכו בלא שום מסגרת כגון פרא"ג וכה"ג אין מטלטלין רק ברחוב היהודים ע"י עירוב ולחי וקורה או שרחוב היהודים סגורים מכל צד ואין חושבין הנהר לחומה כדעת קצת האחרונים וכיון שנהגו להחמיר אין להקל משום ואל תטוש כו' (ועיין לעיל סי' שס"ג) משא"כ אם המקום סגור ומסוגר מכל צד ואפי' בשיש עבר הנהר מ"מ אם הנהר יש לו מסגורת מכל צד כגון בק"ק מיץ וכיוצא בזה כ"ע מודו דהוי כחומה וכן המנהג בק"ק מיץ לטלטל בכל העיר בלי שום צורך לבטל רשות ע"ש. ועיין בתשובת ח"צ דשכירות משר לא מהני אא"כ בידו להעריך מלחמה או לשנות הדרך בלתי רצון העיר ומה שאוכל פרס מבני העיר אין זה מועיל כו' ועיין לעיל סי' שפ"ב בענין אם מועיל השכירות אף שמת ע"ש בס"ק ו' ס"ק ט' וע' בק"א לתשו' ב"ח החדשות סי' ד' על דברי הח"צ שכתב לתמוה על הריב"ש ושם נתבאר בענין הטלטול שיש לחוש מאחר שחיל המלך עומדים בדירות מיוחדים שאין להשר תפיסת יד בבית וצריך לשכור מפקודי המלך או משכירו ולקיטו וכן מבואר בשו"ת נ"ב מ"ת סי' ל"ב ע"ש:

ישראלים עבה"ט ועיין לעיל ס"ס ש"ע הבאתי כמה תשו' בדבר ועיין בשו"ת פנים מאירות ח"נ סי' א' בעיר קרעמז ששם יריד וקיבוץ גדול מיהודים ושוכרים מנכרים בתים וכיפות כו'. ומסיק שאין היתר לטלטל עד שישכור רשות מן הנכרי אף ע"י הבלעה ואח"כ לערב ולזכות משלו לכל המתקבצים שמה ולמחות לע"ה שלא יטלטלו ע"ז י"ל מוטב שיהו שוגגין כו' ע"ש: