סדר תענית כו' ועיין בהלק"ט סי' צ' שיש לנהוג סדר תענית בזה"ז ועיין בר"י שהביא שכן שמע מזקני ירושלים וזקני חברון שעשו פעם א' מעשה כזה וע"ש שכתב לחלק דבא"י דשכיח (וע"ש דגם בא"י לא שכיח עצירת גשמים כי האי שיצטרכו לכל הסדר והזקנים עדים ליתנהו בזכיר' כ"א פעם א' רבות בשנים אחת לששים או לשבעים שנה וא"כ גם בא"י לא שכיח ע"ש) שליחותייהו דקמאי קא עבדי' משא"כ בח"ל דלאו סדנא דארעא חד ויש מדינות וגלילות שאין שם עצירת גשמים לא רצו לחלק בח"ל עצמו בין מקום למקום והשוו מידותיהם דאין תענית צבור בח"ל ע"ש. וכ"כ בשו"ת נ"ב ח"א סי' ל"א שאין נוהגין במדינות אלו לעשות בעצירת גשמים י"ג תענית כסדר המשנה רק גוזרים תענית א' או ב' ומרצים בתפילות ותחנונים ע"ש:

הגיע ר"ח כסליו כו'. וכתב בתשב"ץ ח"ב סי' י"א ב"ד שרצו לגזור תענית על הגשמים ונזדמן שהיה יום א' עשרה בטבת עולה להם יום א' שהוא עשרה בטבת במקום יום שני ע"ש ומביאו בר"י:

(בש"ע סעיף י"א) ויאמרו הלל הגדול וכתב בר"י שבעה"ק ירושלים תוב"ב שנת ת"ץ ירדו להם גשמים אחר חצות והשלימו ואמרו הלל הגדול ועיין בפרי הארץ ח"ב שכ' ואין ראיותיו מכריעות והעיקר שאם ירדו אחר חצות שדינא הוא דמשלימים אין אומרים הלל כו' ועיין בריטב"א תענית כו' וכן דעת מהר"י ואבי שעשה מעשה בחברון כשנענו אחר חצות שלא לומר הלל וכ"כ בא"ר ע"ש ועיין לעיל סי' תקס"ט ס"ק א' באשל אברהם שהביא מתשו' כ"ה שאירע מעשה בירושלים כו' והעתיק הדברים שלא במקומם דמה ענין אמירת הלל הגדול לשם שאין לו מקום שם כ"א כאן בתענית גשמים וע"ז כתב כן בפ"ה וכמ"ש משם הבר"י: