טוב לקצר כו'. וכת' בשו"ת הר הכרמל סי' כ"ז במעשה שאירע ביה"כ בעת חזרת התפלה בקול רם אצל פיוט לאל עורך דין נפלה דליקה בעיר ר"ל וברחו כולם מבה"כ וגם הש"ץ עקר ממקומו והלך לביתו גם הפסיק בדברים ושאר עניני ההפסק הזה מיקרי אונס מאחר דלא נשארו עשרה דצייתי להש"ץ וכיון ששהה כדי לגמו' כל התפלה חוזר לראש ושהה לגמו' את כולה מקרי שיעו' התפלה בלא הפיוטים וכאן שהוא בשלשה ברכות הראשונות אפי' לא שהה רק שהיה מועטת נמי חוז' לראש כיון דג"ר ברכה א' הוא נחשבת וחוז' לתחלתה ה"נ לפי מש"ל דהוי אונס מחמת הבהלה והטירד' צריך לחזו' לראש (לענ"ד בהפסק בג"ר כ"ע מודים דאף בהפסק שלא מחמת אונס ודוקא במקום דבעי' שהה כדי לגמו' את כולה שיהא צריך לחזו' לראש בזה מחלקים הפוסקים בין מחמת אונס ע"ש משא"כ בג"ר דאפי' לא שהה כו' פוסק וכן בשהה באמצע הענין לחזו' לראש ברכה לבד אין חילוק בין הפסק מחמת אונס או לא) מיהו הפייט שכבר אמרו א"צ לחזו' ולומ' כשחוזר הג"ר אבל זכרנו ומי כמוך מאחר שהם ממטבע הברכה צריך לאומרם שנית ואף על גב דאם שכח א"צ לחזו' הכא שאני ע"ש: