בש"ע עצי סוכה כו' ועיין בר"י בשם מהר"י מולכו מי שהחליף סוכה בסוכה לא פקע קדושתו הראשונה וראיה מסי' תרס"ח הפריש ז' אתרוגים דמשמע דוקא הפריש דהוי כהתנה וסוכה השני' אם נשתמש בה לשם סוכה חלה קדושה גם עליה ואם לא נשתמש אלא שאמר זו חליפת זו לא חלה עלי' קדוש' דהזמנה לאו מלתא היא ע"ש:

מילתא היא. עבה"ט ועיין בר"י שהביא בשם מהר"י מולכו שדעתו בסוכה מיוחדת אסור להנות בכל השנה וכתב הבר"י ע"ז אבל ראיתי להמג"א דסבר להיפך וכו' משמע דמסכים להמג"א ולכן לדידן פשיטא דאין בית מיחוש דכיון שנוהגים היתר כל קדושה דבימי החג אדעתא דמנהגא היא שתחזור להיתרא וכהתנה בפירוש דמי ומ"מ מ"ש המג"א שצריך מעשה אחר שתחול קדושתה צ"ע דאפשר אף בלא מעשה חלה הקדושה כשמגיע החג ואין זה דומה להזמנ' דהכא לא פקע הקדושה לגמרי רק על דרך תנאי לבד ועיין בא"ר שכ' על דברי המג"א שצ"ע ואפשר כוונתו למ"ש דבהגיע כניסת החג הדרא קדושתה וצ"ע:

אוכלי' ועיין במח"ב בסיכך ע"ג פצימים והיה שם אשכול ענבים שהי' מודל' ע"ג פצימים ונשאר האשכול תלוי בסכך מחובר לגפן וממילא נוי לסוכה ובטל לגבה וחלה עלי' קדושת נוי סוכה כתב מח"ב שיש מי שסבר דלא מהני תנאי בזה ובספר יד אלי' דף צ"ט מסיק כיון שאשכול זה שם נמצא מתחלה ולא נתלה בכוונת נוי לא חל עליו קדושה ומותר לאוכלו בלא שום תנאי אך אם כיון להניחו משום נוי לרש"י לא מהני תנאי ולר"ן מהני ע"ש: