לאכול. עבה"ט ועיין בשבו"י ח"ג סימן נון שמסכים לדברי הש"ע ולמד מדברי הש"ע בהיה בא בדרך ושכח שמתענים ביום ה' ואכל ושתה ובלילה בא לביתו ושמע שהעולם התענו היום יתענו ביום מחר בע"ש בכדי לקיים מצות הצומות וזעקתם הכתובים במגילה שהוא כד"ת כמ"ש ועיין במהר"ש הלוי סימן ר"א ואף להט"ז י"ל דמודה דהתם י"ל שיעשה ב"מ בלילה משא"כ כאן שחלף היום ואין לו תקנה אחרת שפיר מתענה ביום ואו ע"ש ועיין במו"ק בשם אביו הגאון ח"צ ז"ל שיש נוהגין להתענות באדר שני לפי שגם פורים היה בזכות משה שחשב המן להיפך ומש"ה ראוי שיהיה בחודש א' עם פורים וכן נראה מהמג"א סימן תק"פ אבל בשאילת יעב"ץ ח"א סי' קי"ז דתליא בפלוגתא בסוטה והיכא דאיחזק למיעבד בראשון יעשו כן ועיין בסידור עמודי שמים שכת' ג"כ כמ"ש במו"ק שהעיקר להתענות בשני וסיים ג"כ ועיין בש"י סימן קי"ז כמו שסיים בה במו"ק ועיין בבר"י בשם ב"ד שחתן בתוך ימי חופתו לא יתענה צום אסתר כו' ונראה דכ"ש דזה עדיף מברית מילה וא"צ תשלומין אחר כך אבל בד' צומות כתבו בשם הריטב"א דמתענה כמש"ל סי' תקמ"ט: עיין שם בסליחות לתענית אסתר סדר להשתמש בשונים נראה ט"ס וצ"ל סרר להשתמש כו' בשני רישין גם מ"ש שם עישת בשלו להשמיד כו' נדחקו לפרש ולפענ"ד הוא ט"ס וצ"ל עישת כשלו ופירושו חשב במחשבתו כי עישת מלשון עשתונות וכסל נאמר על הכליות מקום המחשבה כדכתיב אם אמרתי לזהב כסלו וכן לשון הפייט אקשטה כסל וקרב וכן בדוכתי טובא: