ובישן עבה"ט. ועיין בשו"ת בית יהוד' סי' י' ועיין במח"ב בשם מור וקציעה לערער על המנהג שהנשים מברכות במקוה שרוחצות שם בבית הטבילה בחמין דאסורות אלא לברך קודם שתכניס ולא תפסיק בדבור ומח"ב כתב דכיון שעל הרוב יפסיקו בזמן כזה שאינו קצר סמכו על הט"ז דחשוב דיעבד ע"ש. עיין בפנים מאירו' ח"א סי' פ"ז שאם עשו שינוי מעשה בגופו של מרחץ ועקרו התנור וכיוצא ועשאוהו בית מותר לדור ולברך ולהניח בפתחו מזוזה ע"ש:

אסור עבה"ט. ועיין בבכור שור בחידושי סנהדרין דף ס"ה שכתב בישוב דברי הב"ח והביא ראיה לדבריו ומסיק שהעיקר כדברי הב"ח וצריך ליזהר מלקר' אדם ששמו שלום בבית המרחץ ובבה"כ כ"א כפרושו בלשון לע"ז וע"ש מ"ש על דברי הש"ס דסוטה גבי שמשון ועיין מ"ש בשו"ת בית אפרים חלק אה"ע סי' פ"ו דף קס"ב ע"ב בביאור דברי התוס' שבת דף י' אהא דשם גופיה איקרי שלום ועל דברי הכ"מ ולח"מ על הרמב"ם שהשמיט הדין דאין שאילת שלום במרחץ ובדברי הנה"כ בי"ד סי' רפ"ה ע"ש ועיין בי"ד סי' רס"ו שלא לכתוב שלום שלם ובבר"י סי' פ"ה כתב דרובא דעלמא אין נזהרים וע"ש שהביא מחידושי הריטב"א שבת כת"י בשם התוספות דשלום משמות נמחקין ואין נזהרין לכותבו בשטרות של רשות וכ"כ הרא"ש בתשובה כלל ג' ובר"ן בחידושי שבת כת"י כתב משם רבינו יחיאל שאסור לכתוב שלום באגרת הרשות שמצוי לזרוק באשפות וכן אנו נוהגין שלא לכתוב שלום שלם עכ"ל ועיין בתשב"ץ ח"א סי' קע"ב ובשו"ת הרשב"ש סי' רס"ז והרשב"ש ח"ב סי' ר"ך ובשו"ת זקן אהרן סי' ע"ב וסי' קפ"ח: